הבלוג של חדר מסחר אקסלנס ברוקראז'

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

האם מותר לרגולטור לדרוש מעסק פרטי להפסיד כסף במודע? המפקחת על הבנקים חושבת שכן.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שבעקבות הקורונה, משבר האשראי נמצא ממש מעבר לפינה.
וכידוע לכולנו כמו שבלי שמן, מנוע הרכב לא יכול להסתובב - בלי אשראי המשק משותק.

עבור הבנקים אשראי הוא המוצר המרכזי אותו הם מוכרים, ובדיוק כמו בכל מוצר אחר עודף ביקוש גורם לעלית מחירים. רק הבעיה היא לא עלית המחירים, הבנקים פשוט לא מספקים מספיק אשראי למשק.
אז הבנקים תמיד היו מטרה נוחה למתקפה. כולם אוהבים לשנוא אותם - עיתונאים, הציבור הרחב וכמובן שגם הפוליטיקאים שתמיד ישמחו לכותרת מתלהמת.

רק לפני כשנה הקימה הכנסת וועדת חקירה פרלמנטרית (ועדת הטייקונים הידועה ) לבחינת התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים.
זו אכן היתה וועדה ללא שינים אבל עם מסקנה ברורה, הבנקים צריכים לקחת אחריות על האשראי שהם נותנים.
זאת אומרת, הם לא אמורים לקחת סיכונים מיותרים.

רק שלפני כשבועיים הפתיעה המפקחת על הבנקים את השוק. במכתב לראשי המערכת הבנקאית, קראה המפקח להקל על הלווים ולהזרים אשראי גם על חשבון רווח עתידי.

שיהיה ברור, כאשר המפקחת אומרת על חשבון רווח עתידי המשמעות היא אחת, יהיה לכם הפסדי אשראי וזה בסדר. הקריאה של המפקחת לא אחרת מאשר הזויה, שימו לב: רגולטור במדינת ישראל, פונה לאותם גופים שהוא מפקח ואומר להם, תשכחו מה שאמרו כל השנים, קחו סיכונים גם במחיר של הפסד.
לבי עם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים אבל, בשורה התחתונה אם המדינה רוצה לספק אשראי זול וזמין למשק היא יכולה להגדיל את תוכנית ערבויות המדינה.
אין שום הגיון בהסרת אחריות ממחוייבות המדינה לדאוג לאזרחיה, ולגלגל את האחריות לאותם גופים פרטיים שרק לפני כשנה נצלבו בוועדת חקירה בשל נטייתם לקחת סיכוני אשראי מיותרים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אמזון נגד פייסבוק
הקרב הגדול הבא בזירת רכישות האונליין

למרות שמשנה לשנה אנחנו רואים צמיחה דו ספרתית ברכישות אונליין,
משבר הקורונה נתן לכולנו שעור חשוב – אנחנו רק בהתחלת המגמה.

בעקבות הסגר הארוך, גם אותם צרכנים שהעדיפו להימנע מרכישות אונליין, התחילו להכיר את הפשוטות והקלות בהזמנות דרך האתרים. כנראה שההרגלים החדשים יישארו אצל רובם גם ביום שאחרי.

מבחינת שוק המניות, זה כבר ידוע: האונליין מנצח את הקנייה בחנויות. ונראה שזה די סופי.
מי שגרפה את רוב הקופה הייתה כמובן אמזון ששולטת בשוק עם נתח של 40%, אבל בואו לא נשכח עובדה חשובה – אמזון היא לא מונופול.
שוק האונליין בארה"ב הוא עדיין מאוד מבוזר. נכון שאמזון שולטת ב 40% מנתח השוק, אבל בשאר ה-60% נמצא שחקנים אחרים, שלהם פוטנציאל צמיחה רציני.

בימים אלה, עיני המשקיעים נשואות לעבר ענק נוסף העושה צעד משמעותי אל עבר התנגשות ענקים מול אמזון, זו כמובן פייסבוק.
בדוחות החברה זיהינו את הצעד המשמעותי בהשקה של Shops, מיזם זה יהווה מעין חנות דיגיטלית לכל סוחר שירצה להשתתף.
פייסבוק השולטת גם בפלטפורמות אונליין כמו Shopify, Instagram ו-whatsapp נכנסת אל הזירה הזו עם ארסנל נשקים מרשים, העשוי להוות איום משמעותי על כוחה של אמזון.

אבל קרב זה, הוא רק אחד מהאירועים המשמעותיים עליהם כדאי לעקוב.
זירת מסחר האונליין ממשיכה לצמוח ולהתפתח בקצב מהיר.
בעתיד מצפה לנו עוד הפתעות כמו למשל אפליקציה שסורקת את הגוף ומתאימה בגדים. חשיפה לסקטור האונליין אפשרית דרך ETF בשם IBUY ורבות אחרות.
אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי ההתקדמויות במאמרים נוספים באתר שלנו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בתקופה אחרונה המשקיעים שלנו מתעניינים בכדאיות ההשקעה בהודו.

זו באמת שאלה לא פשוטה. מצד אחד, מערכת הציפיות מהודו היא להיות ה"סין הבאה" אוכלוסיה של יותר ממילארד ושלוש מאות מליון, תעשיית הייטק מתפתחת, דור צעיר ומשכיל ומשטר דמוקרטי. על הנייר פוטנציאל גדול ומבטיח.

בפועל, המצב הכלכלי בהודו ממש לא פשוט. מטבע הרופי הוא עדיין בין החלשים באסיה. הריבית הנמוכה לא ממש עוזרת למטבע לתפוס ערך משמעותי.
הכסף האיכותי יוצא החוצה, הגירעון התקציבי גדול והממשלה לא עושה מספיק בכדי לתמרץ את המשקיעים להגיע.
החל מהשבוע שעבר, הרבה משקיעים עוקבים אחרי הודעתו של ראש ממשלת הודו על חבילת תמריצים בגובה של 10% מהתל"ג, כשהצעדים מתמקדים בין היתר ברפורמת קרקעות וחוקי עבודה בכדי להביא חברות זרות ואולי לנצל את המשבר בין סין לארה"ב ולהיות חלופה לסין בכל מה שקשור לייצור.

מצד שני, קיימות ביקורות מאוד חריפה על ההתנהלות של ממשלת הודו על כך שאינה מסוגלת להוציא את המדינה מהגירעון האדיר ועל כך שכספי המיסים מתבזבזים לשווא.

הביקורות מתייחסות בעיקר לעומס הרגולציה שיש במדינה, הממוקמת בדירוג 63 של הבנק העולמי (ישראל במיקום 35 וארה"ב-6).
ביקורות נוספת נוגעת בחופש הכלכלי כאשר בנושא זה הודו ממוקמת בדירוג 79 (ישראל במיקום 38 וארה"ב ב-5).
המשקיעים כנראה לא "קונים" את הסיפור ורואים בחבילת התמרוץ צעד סמלי המנסה לאותת "אנחנו עושים" מאשר באמת לעשות צעדים חכמים. המבקרים טוענים שלפני ששופכים סתם את כספי הציבור, עדיף לפתור את הבעיות הרציניות שבתוך הממשלה.

כפי שאנחנו רואים את המצב, הודו היא ענק ישן עם המון פוטנציאל, השאלה היא האם הוא מקשיב לשעון המעורר?

עוד מידע על השוק ההודי, הסיני ושווקים מתעוררים אחרים תוכלו למצוא באתר שלנו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

אחת הקלישאות המוכרות בשוק ההון היא "השוק אוהב יציבות" אבל נשאלת השאלה מי זה השוק ומה זה אוהב?

לטעמי זו אחת מאותן כותרות שגורמות לקורא להיכנס לכתבה ובזה סיימה את עבודתה.

אתמול בטקס חגיגי הושבעה כנסת בישראל, וזאת לאחר תקופה ארוכה שפעלה בישראל ממשלת מעבר. האם אפשר לייחס את עליות השערים של אתמול להשבעת הכנסת? לטעמי לא, המניות הדואליות חזרו מסוף שבוע עם ארביטראז' חיובי של כ-1.2% ורוח גבית של עליות שערים בארה"ב.

בכלל לטעמי חייבים לעשות הפרדה בין הכלכלה הריאלית לשוק ההון המקומי, בישראל מרבית החברות שנסחרות במדדים המובילים כמעט לא מושפעות מממשלה כזאת או אחרת, עיקר ההשפעה מגיעה מגורמים חיצוניים, אחד מהם שאסור לזלזל בו הוא אפקט העדר- והדוגמא הטובה ביותר שניתן לתת היא הקורלציה בין המדדים, הרי אין באמת סיבה כלכלית לכך שעלית שערים של 1% במדד ה- S&P 500 תגרום לעלייה של 1% בשוק המקומי

לסיכום אני שמח מאוד שסוף סוף יש ממשלה בישראל, אבל לא הייתי עושה חיבור בין ביצועי הממשלה לביצועי השוק.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

נכון לעכשיו אנחנו עם לא מעט חדשות טובות בגלל סוף הסגר והאיטיות בהדבקה.
מצד שני, אף אחד לא ממהר לחגוג.

יש סיכוי משמעותי שהחזרה אל החופים, המסעדות ומגרשי הכדורגל תביא עימה את ה-"גל שני".
לא נוכל לשלול חדשות רעות על הידבקויות ואולי גם כמה אכזבות מבחינת ההתקדמות לכיוון של תרופות וחיסון.
הנחות העבודה בשוק גורסות שאם הקונצנזוס יזוז מ"חזרה לנורמליות ברבעון הרביעי השנה" לכיוון "חזרה לנורמליות באמצע 2021", נוכל להיות אופטימיים בכך שהשוק ימשיך לעלות. 
יש גם מקום לאופטימיות זהירה לקראת עונת הקיץ. הקורונה  שכנראה מושפעת במידת מה מלחות וקרינה UV תיחלש  - מה שיביא להמשך ירידה בקצב הנדבקים. 

מצד שני, אם פתיחת השוק תעלה שוב את קצב ההדבקות בארה"ב ובנוסף נגיע לחודשי הסתיו עם מגפת שפעת, כנראה שנהיה עדים לנסיגה מחודשת בכלכלה. 

באופן לא מפתיע - סקטור הפארמה עולה יחד עם הקורונה, וניזון מ"חדשות רעות".
כשהקורונה מתפשטת – סקטור הפארמה הופך לאטרקטיבי ולכן יכול להמשיך ולהיות עוגן בתיק ההשקעות.
תעודות הסל XLV העוקבות אחרי סקטור הפארמה של חברות אמריקניות בלבד עלתה יפה מאוד בתקופה האחרונה וכמעט הגיעה לשיא שלה. האחזקות העיקריות בתעודה הם JNJ ,UNH ,PFE ו- MRK שמהווים כ- 30% מהשווי של התעודה.

באתר שלנו תוכלו למצוא עוד מאמרים שסוקרים את תחום הפארמה באופן מעמיק יותר – ממליץ להכנס>

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

כל סטודנט לכלכלה לומד כלל בסיסי במאקרו כלכלה - הסכנה בהורדת ריבית היא עליית אינפלציה ולהפך.
כאשר רוצים להילחם באינפלציה גבוהה מעלים ריבית, הדפסת כסף היא גורם נוסף שאחראי לעליית אינפלציה.
אז כיצד ייתכן שהריבית נמוכה כבר עשור, והבנקים המרכזיים לא מפסקים להדפיס כסף?
ובמקביל, מצב האינפלציה במרבית מדינות העלום נמצאת מתחת ליעד גבול תחתון?

לשאלה הזאת יש לא מעט תאוריות, אני אסביר אחת שלדעתי היא גם הנכונה ביותר.
כאשר הפד' מדפיס כסף ומזריק אותו למערכת הפיננסית, נכון שהוא מגדיל את כמות הכסף וזה אמור לדחוף את המחירים כלפי מעלה (עליית אינפלציה),
אבל בפועל הכסף שמוזרק לא באמת מגיע לאזרח הפשוט שאמור לקחת אותו ולהגדיל את הצריכה הפרטית, אותו כסף עובר במערכת הפיננסית ולבסוף מגיע לאותם מנהלים בכירים ובעלי מניות.
אותה קבוצה שעוד לפני ההזרמה נכללה באלפיון והמאיון העליון אינה רוכשת סל מוצרים שנכלל בחישוב מדד המחירים לצרכן (אינפלציה).
לכן אנחנו כן רואים עליית מחירים במוצרי האולטרה יוקרה, אבל לא במוצרי הצריכה הבסיסים שמרכיבים את המדד .

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בזמן שכולנו מחכים שהמצב יירגע בעולם, עולה (ולא בשקט) סיפור חדש ודרמטי אפילו עוד יותר. מלחמת סחר חדשה.

כולנו עקבנו במשך תקופה ארוכה על המו"מ העיקש בין ארה"ב לסין, זה היה קרב לא פשוט.
בחתימת ההסכם באה לידי ביטוי העקשנות והנחישות המפורסמת של טראמפ, אבל לעומת המשבר הצפוי – אבל זוהי הייתה רק מנת הפתיחה. המנה העיקרית כבר מתחממת בתנור.

הבחירות עוד מספר חודשיים ומבחינת טראמפ זו אפשרות נדירה למנף את הקמפיין. את הניצנים ראינו כולנו, בהצהרתו של טראמפ שיש לו ראיות שהנגיף יצא ממעבדה בסין והמדינה ניסתה להסתיר זאת. טארמפ מקבל רוח גבית ממנהיגים נוספים כמו ראש ממשלת אוסטרליה שלא פוסל את התיאוריה של טראמפ שהנגיף התפשט מהמכון לווירולוגיה בווהאן.

אז איך כל הסיפור הזה מתקשר אל ההשקעות שלנו?

כשאנחנו מחפשים השקעה שתתאים לתקופה שמאובחנת באי ודאות, השקעה במניות ה- FAANG האמריקאיות יכולה להיות מעניינת (מניות היי-טק ענקיות – פייסבוק, אמזון, אפל, מייקרוסופט וגוגל). הקורונה מדגישה את הדומיננטיות של חברות הענק האמריקאיות שירדו פחות בשיא הקורונה והתאוששו מהר יותר מחברות אחרות.

החברות האלה נהנות ממודל פיננסי עליון, התשואה הנמוכה עוזרת לחברות שיכולות לצמחו לשנים רבות, קניית המניות העצמית ממשיכה כאשר אצל רוב החברות הקטנות המצב הופך להיות בעיה, חוסר הודאות לגבי המיתון ובנוסף לכך מלחמת הסחר החזויה, עשויים להביא לפשיטת רגל של חברות קטנות רבות, מה שיוריד את רמת התחרות שרואות הגדולות ולכן יהפוך אותן לחזקות ורווחיות יותר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

כאשר משווים בין המהלכים של הבנק הפדרלי האמריקאי, למהלכים של יתר הבנקים המרכזיים בעולם (והישראלי בפרט) מיד ניתן לראות הבדל גדול בפעולות שהם נוקטים.

ההבדל נעוץ בתחומי האחריות של הבנקים המרכזיים מסביב לעולם. ברוב העולם הבנק המרכזי אחראי לשמור  על יציבות המחירים, וזאת כיעד מרכזי על שמטרתו לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ועל פעילותה הסדירה,ובאופן מעורפל לתמוך גם במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה.
לעומת זאת, הבנק הפדרלי האמריקאי אחראי גם על תחום התעסוקה, במילים פשוטות הבנק הפדרלי אחראי על אחוז המועסקים, וחשוב יותר על אחוז המובטלים. אחראיות זו עושה את ההבדל בגישות. בעוד הבנקים המרכזיים מסביב לעולם ממליצים לממשלות שלהם לא להגדיל יתר על המידה את הגירעון, הבנק הפדרלי פתח את הברז ופועל בכל הכוח. אחת הפעולות המזוהות ביותר עם המלחמה של הפד' באבטלה היא רכישת אג"ח של חברות ללא דירוג השקעה (מלאכים שנפלו) וזאת במטרה לאפשר להם לגלגל חוב ולהמשיך להתקיים.

ניקח לדוגמא את חברת פורד. במידה והפד' לא היה מודיע על רכישת אג"ח (בעקיפין גם של פורד), יתכן מאוד שהחברה לא היתה מצליחה לגלגל את החוב, ובקלות יחסית הייתה מגיעה לחדלות פירעון. המשמעות של חברה בסדר גודל של פורד שמעסיקה מעל 200 אלף עובדים היא אדירה במונחי אבטלה.

לסיכום, אני חושב שתחומי האחריות של הבנק המרכזי צריכים להשתנות בעקבות משבר הקורונה. תמיד הכי קל לעמוד בצד ולהגיד לא, ולהצביע על הסיכונים. אבל לפעמים צריך להסתכל מעבר למספרים ולזכור שהם מייצגים בני אדם שללא התערבות חיצונית הם עלולים להידרדר לעוני ולהגדיל עוד יותר את הפערים בחברה הישראלית. אם מסתכלים על זה מהזווית של שוק ההון, ההשפעה הינה ישירה על המעסיקים הגדולים במשק, שללא תמיכה מבחוץ יתכן מאוד שחבורות גדולות (במונחי עובדים) יאלצו להקטין משמעותית את כוח האדם, ובמקרי קיצון להגיע למצב של פשיטת רגל ולפיטורים נרחבים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בתקופה האחרונה אני נשאל הרבה על מניית בואינג ואני גם מבין למה. בואינג בתקופה הטובה הגיעה למחירים של 440 דולר וזה לפני שהתחילו כל הבעיות עם ההתרסקויות של מטוס מקס 737 והבעיות לאחר של מלחמת הסחר בין ארה"ב לאירופה על הפרת חוקי סחר בגלל סובסידיות לאיירבוס. כאשר התחילו הבעיות מחיר המנייה התחיל לרדת והגיע בערך לסביבת מחירים של 330 דולר. כבר אז המנייה הייתה בשיחת היום, הרי היה ברור שבסופו של דבר יתוקנו הבעיות במטוסי המקס 737 ושחברה כמו בואינג תחזור לעצמה מהר מאוד, גם מחירי היעד של האנליסטים עמדו מעל 400 דולר. כשהתחילה הקורונה המניה צנחה חזק והגיע למחיר של 89 דולר כאשר היום מחיר המניה עומד על 139 דולר עלייה של 56% . אתמול התפרסמו הדוחות והיה לראות את הפגיעה הקשה ואולי גם להיות אופטימיים לגבי מחיר המניה בעתיד. החברה רשמה הפסד של 641 מיליון דולר לעומת רווח של 2.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. המזומנים בקופת החברה גדלו מאוד ל 15 מיליארד וזה בעקבות לקיחת אשראי ובמקביל החוב של החברה קרוב ל- 39 מיליארד דולר.
כדי לנסות לשמור על קצת אופטימיות, נניח תסריט שבו החזרה לתעופה תהיה רק בסוף 2021 (וזה במקרה שנמצא חיסון לקורונה) ורק ב-2023 נחזור לרמות של 2019. במקרה כזה ישנה אופטימיות בזכות תזרימי המזומנים שיש לחברה לטווח ארוך, ובזכות עזרתה של ממשלת ארה"ב. אבל לחזור למחירים של 2019 כרגע זה רק בגדר חלום.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

לפני כשנה, ערכתי שיחה עם חבר שמחזיק משרה בכירה במשרד התחבורה. החבר הסביר לי שלמרות כל המאמצים והשקעות עתק בתשתיות תחבורה, אם לא יעשה שינוי תפיסתי (בעיקר של חברות גדולות) נמשיך לעמוד שעות בפקקים. שינוי התפיסה שעליו דיבר החבר היה על עבודה מרחוק, מבחינתי האמירה שלו הייתה הוכחה לניתוק של משרדי הממשלה מהמציאות, הרי לא ניתן באמת להפעיל באופן רציף וקבוע פעילות מרחוק. זה אולי מתאים לחברות היי-טק קטנות, אבל לא באמת בר ביצוע במרבית החברות במשק הישראלי.

אם מישהו היה שואל אותי לפני שלושה חודשים "האם אני יכול להפעיל פעילות מסחר, שירות לקוחות ומכירות מרחוק?" התשובה הייתה חד משמעית לא! בעקבות הקורונה כל זה ישתנה. הקורונה הוכיחה שלא רק שאפשר לעבוד מרחוק, יש בעבודה מרחוק יתרונות רבים. אז נכון, אני לא מאמין שביום שאחרי הקורונה חברות ימשיכו להתנהל כאשר 70% מכוח העבודה פועל מרחוק, אבל אני כן מאמין שנראה יותר ויותר עבודה מרחוק.

ועכשיו נשאלת השאלה: אם החברות במשק יעבירו 30% מהעובדים לעבודה מהבית, מי יאכלס את כל אותם משרדים שלא מפסיקים להיבנות ברחבי הארץ? כמובן שעדיין מוקדם לדעת, אבל לדעתי האישית המצב שהיה טרום עידן הקורונה ישתנה. אין זה אומר שלא ניתן לעשות שינוי ייעוד לאותם מגדלים (לדוגמה בעבר הלא רחוק המדינה אישרה לאכלס חלקית במגורים את מגדל משה אביב, לאחר שלא נמצאו שוכרים למשרדים), השינויים ידרשו יצירתיות רבה מצד היזמים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

כשבוחנים את המצב בעולם סביב נגיף הקורונה, מספר הנדבקים עדיין עולה, אומנם הכמות ממשיכה להיות יחסית קבועה ואין עלייה דרסטית (לבינתיים).

הפגיעה הכלכלית בעולם גדולה והיום שוב עולה בכותרות שארגנטינה כנראה לא תוכל לשלם את תשלום הריבית הקרוב ואז כמו בעבר המדינה תגיע לחדלות פירעון ופשיטת רגל. לא ניתן לחמוק מזה, אנחנו בדרך למיתון כבד בעולם. מדינות בעולם לא רוצות להגיע למצב אל חזור ולא תהיה להם ברירה אלא לשחרר את הלחץ ולהסיר חלק מהמגבלות על האזרחים. אפשר לראות את המצב בסין שבחודש האחרון התחילה לחזור לפעילות ופעילות הייצור והצריכה הפרטית שם מתאושש מהר. כמובן שזה רחוק ממה שהיה, אבל לפחות רואים כל שבוע עלייה בפתיחת מפעלים והתנועה ברכבת התחתית חזרה מהר להתאושש. יש האומרים שבעקבות החזרה של סין לשגרה, זה גם מה שיגרום לנפילה המהירה שלהם, זה יכול להיות ורק ימים יגידו. בינתיים אנחנו נמשיך לראות הזרמת כספים לשווקים ומדינות שיתחילו לשחרר את המגבלות על האזרחים ולחזור לשגרה היומית באופן מתון בכדי לא להגיע למצב שממנו יהיה קשה מאוד לצאת.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

כל מי שקורא עיתונים מבין את התמונה: מחיר הנפט שוברים שיאים שלילים כמעט כל יום.
ההסבר הוא די פשוט: היצע גדול מהביקוש. אנשים לא טסים ולא נוסעים. העולם עומד – הנפט יורד.
הדיבור בין משקיעים רבים, הוא שהשקעה בנפט הינה ההשקעה הכי טובה בזמן הנוכחי. זה לא שאין כאן הגיון – וירוס הקורונה ריסק את הביקושים לרמות של כ 10 מ' חביות ליום, אפילו לאחר ההסכם ההיסטורי להפחית את היצור, ההיצע עומד על רמות של כ 20 מ' חביות ליום.
הרבה מאמינים שתוך פרק זמן קצוב נשכח מהקורונה, הביקושים יחזרו לעלות והמחיר בהתאם.
אז רגע לפני שאתם קופצים אל תוך החבית, יש כמה פרמטרים "נעלמים" שמשקיעים מנוסים תמיד ייקחו בחשבון.

1. גורם עומק הקרקעית– כפי שרבים זוכרים, הרבה משקיעים לא האמינו שהנפט לא ירד לפחות מ30$ לחבית, לאחר מכן 20$ נראה כמחיר רצפה. האם 10$ הוא מחיר הרצפה? איש אינו יודע.

2. . עלות האחסנה - להבדיל מהשקעה במניה או אג"ח, נפט היא סחורה שהמחיר שלה מגלם עלות אחסנה פיזית. ככול שנחזיק לאורך זמן ארוך יותר כך "נשלם בעקיפין" עלות אחסנה, שכרגע אתם לא רואים אותה במחיר.
3. עלות גלגול החוזה - כמו ביתר הסחורות ההשקעה הינה לא בנכס עצמו אלה במוצר שעוקב אחרי הנכס, כמו ETF או חוזה עתידי ומגלם בתוכו עלות גלגול חוזים שיכולה להגיע לעשרות אחוזים בשנה. כך שהשקעה לאורך זמן יכולה להתברר כפחות לוהטת.
האם הנפט היא הזדמנות השקעה טובה? על השאלה הזאת לא אתן תשובה, אבל לפני שנכנסים לעולם המרתק של ההשקעה בסחורות, כדאי מאד ללמוד ולהתמקצע.
באתר שלנו יש כמה כתבות מצוינות המרחיבות על היתרונות והסיכונים של עולם הסחורות, מצרף לכם קישור כאן  

בהצלחה.

בן גלבוע, מנהל דסק ני"ע זרים באקסלנס ברוקראז'

לאחרונה פנו אלי לא מעט לקוחות שהתעניינו במכירה בחסר ("שורט") או מנגד קניית ני"ע במינוף. השוק התנודתי בו אנו סוחרים היום מייצר הזדמנויות משני הכיוונים בכל שבוע מחדש וההתעניינות בפעילות זו ברורה לי.

מסחר ממונף הוא כלי רב עוצמה בידי המשקיע המיומן, אך יכול להיות מסוכן עבור מי שאינו משתמש בו באופן שקול ומחושב, אני ממליץ ללמוד היטב את הנושא לפני שנכנסים.

אז מה זה מסחר ממונף? למעשה קיימות 2 הגדרות: הראשונה, מצב בו הסוחר לווה כסף לצורך קניית ני"ע (securities margin), והשנייה, מצב בו הסוחר נדרש להפקיד אצל הברוקר סכום כסף לפני שיוכל למכור בחסר margin) requirements).

השאלה שמעניינת רבים, היא כמה כסף אפשר ללוות לצורך ביצוע עסקה? או באיזה סכום מקסימלי יוכלו לבצע עסקאות שורט?

התשובה, כמו כל דבר שקשור בהשקעות, תלויה באלמנטים של צמצום הסיכון לעומת ביטחון. למשל, גורם מרכזי להערכת הסיכון, הוא עוצמת הנכסים שבחשבון ועוצמת הנכסים אותם רוצים למנף. למשל, מניות, מתוך המדדים המובלים כמו אפל, מיקרוסופט או ג'נרל אלקטריק יאפשרו מינוף מקסימלי בחשבון. מצד שני מניות בעלות שווי שוק נמוך או תעודות סל ממונפות יחשבו כבעלות סיכון גבוה, ולכן יעניקו רייטינג נמוך או לא יעניקו רייטינג כלל.

עד כאן על קצה המזלג. מסחר ממונף הוא עולם ומלואו וכדאי ללמוד ולהבין יותר לפני שקופצים לבריכה. במרכז הידע שלנו תוכלו למצוא כמה מאמרים מצוינים שמהם תוכלו ללמוד ולהבין יותר איך והאם להשתמש בכלי מינוף, וכמובן שתמיד אפשר לדבר איתנו בחדר המסחר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

יום שישי האחרון הסתיים בעליה של כ-0.85% במדד הנאסד"ק 100 ובפועל מחק את הירידות החדות, כאשר בוחנים את התשואה מתחילת ינואר 2020 - ביחס לשיא שנקבע במהלך חודש פברואר, המדד עדיין מציג תשואה שלילית.

אז מה ההסבר לכך שמדד הנאסד"ק בתשואה 0 בבחינה מתחילת 2020 בעוד מדד ה- S&P 500 בתשואה שלילית של כ-12%?

1. מדד הנאסד"ק הינו מדד חברות הטכנולוגיה, תחום שנפגע פחות ביחס לתחומים אחרים כגון אנרגיה, קמעונאות, תיירות, רכב ותעשייה. יתרה מכך, קיימות חברות טכנולוגיה שמשבר הקורונה הטיב עימם.

2. מדד הנאסד"ק רשם עלייה מינואר 2020 ועד שהגיע לשיא ב-19/02/2020 של כ-10%. כך שאם אנחנו בוחנים מנקודה זו, המדד בתשואה שלילית של כ-10%, דומה מאוד לתשואות מדד ה- S&P 500 מתחילת השנה.

3. להערכתי, הסיבה המרכזית לביצועי המדד היא שחברות הטכנולוגיה מטבען פחות ממונפות והיום רגישות פחות להשתוללות האג"ח הקונצרני.

לאחרונה קראתי מאמר שמכריז שעכשיו סופית אפשר להכתיר את חברות הטכנולוגיה, אין ספק שהן הוכיחו שהטכנולוגיה חסינה יותר לסוג זה של משברים אך אני חושב שמוקדם מידי בשלב זה להכתיר מלכים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אין ספק שבתקופה האחרונה, אחד הסקטורים הכי מרתקים להשקעה הוא הנפט. כמעט כל הלקוחות שואלים אותי איך להשקיע בנפט שהגיע למחירים נמוכים ואטרקטיביים. עד לפני שבוע חיכינו לשיחות בין סעודיה לרוסיה, שהיה ברור שבסוף יהיה גישור בין 2 המדינות ויגיעו להחלטה על קיצוץ בתפוקת הנפט, ואז מחיר הנפט אמור לעלות חזרה למחירים של 40-50 דולר, כמו שהרבה לקוחות חשבו שיקרה.
אז זהו, זה לא כל כך פשוט וברור, אני מבין את ההתלבטות הרבה של הלקוחות שלנו. בפגישה באופ"ק הוחלט על קיצוץ ל-10 מיליון חביות נפט ביום, קיצוץ שאינו מספיק גדול למנוע את בניית המלאים ברבעון השני של השנה (הביקושים ירדו בקצב של 20 מיליון חביות ביום). המשקיעים התאכזבו מהתוצאה של השיחות, במיוחד לאור העובדה שחלק מהקיצוץ הוא לתקופה ארוכה (עד אפריל 2022), מה שהביא את מחירי הנפט מתחת ל-20 דולר לחבית.

אתמול פורסם מדד מלאי הנפט הגולמי שעומד על 19.248 מיליון, כאשר הצפי היה ל-11.676 מיליון. המצב הקיים יכול להביא אותנו לתקופה שבה מחירי הנפט יישארו נמוכים לא מעט זמן. השאלה האם בתקופה כל כך מעניינת למשקיעים, עדיין מתשלם להשקיע את הכסף בנפט במקום להשקיע בסקטורים אחרים? כולנו היינו רוצים לדעת יותר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום חמישי האחרון דיווח הבנק הפדרלי שהוא יוצא בתוכניות רכישות חדשה. כחלק מאותה תוכנית ירכוש לראשונה בהיסטוריה אג"ח קונצרניות בדירוג זבל. אותו סעיף בתוכנית בא לסייע לאותם "מלאכים שנפלו" מונח חדש שמתאר חברות שלפני מגפת הקורונה (22/03/2020) זכו לדירוג השקעה ולאחר מועד זה נפל דירוג ההשקעה שלהם לזבל.
על פניו מדובר בתוכנית הגיונית וטובה, חברות טובות שנקלעו למצוקה בעקבות נגיף הקורונה העלייה בתשואות האג"ח שלהם מונעות מהם גלגול חוב, יקבלו תמיכה מהבנק הפדרלי. הבעיה מתחילה כאשר נכנסים לפרטים ולדרך מימוש התוכנית.
בראש ובראשונה נשאלת השאלה - האם חברה שמינפה את עצמה לדעת ולא לקחה בחשבון תרחישים של שינויים מהירים בסביבה העסקית צריכה לקבל סיוע ממשלם המיסים?
שאלה שניה שנשאלת היא - האם הבנק הפדרלי לא נכנס לטרטוריה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנה? בתקופה משבר הסאב פריים יצא הבנק הפדרלי בתוכנית רכישות של אג"ח מגובה משכנתאות, יותר מ-10 שנים לאחר מכן, כאשר הכלכלה הייתה בשיא והאבטלה בשפל (לפי דברי הנשיא טראמפ) עדיין פעל הבנק הפדרלי והזרים כסף על ידי רכישות.
אני חושב שנכון עושה הבנק הפדרלי שדואג למעסיקים הגדולים בשוק האמריקאי ומנסה למנוע פיטורים נרחבים, אך מנגד אני חושב שהבנק מגדיל משמעותית את מעגל ה"גדולים מידי בשביל ליפול".

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בנק ישראל עשה אמש את המעשה המתבקש והוריד את הריבית מ-0.25% ל-0.1% לאור המצב הנוכחי בכלכלה וחוסר הוודאות הקיים במשק. בנוסף, הוחלט בוועדה על מתן הלוואות מוניטריות לבנקים והרחבת היקף עסקאות הריפו.

הורדת הריבית והצעדים הנוספים של בנק ישראל באו על מנת להשיק את תכנית ההלוואות הזולות, שעליה הכריז הבנק. למעשה, מתן ההלוואות לבנקים מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים. הרעיון שעומד מאחורי המהלך הוא ליצור היצע אשראי שיספיק לתמוך בעסקים קטנים ולא לתת להם לקרוס.

בהודעת בנק ישראל ציינו שהוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית ובכלים נוספים במידה והמשבר יתארך. הכלים הקיימים כוללים גם הורדת ריבית נוספת. כלומר, במידה שהמשבר יחריף כנראה שזו לא תהיה הפתעה אם בנק ישראל יעבור לריבית שלילית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

סטיית התקן בשוק נגזרת מתנודתיות הנכס במספר חודשים שחלפו. לאותה סטיית תקן יש מספר שימושים, הראשון והמוכר ביותר על ידי הסוחרים, הוא "מדד הפחד", מוצרים על VIX של ה- S&P 500 הפכו בשנים האחרונות למוצרים פופולאריים מאוד. לצערי הרב, מרבית הלקוחות שעושים באותם מוצרים שימוש, לא באמת מבינים את הסיכון והמשמעות של הנכס.

שימוש נוסף לסטיית תקן הוא חישוב דרישת בטחונות לנגזרים על אותו הנכס - ככל שסטיית התקן נמוכה יותר דרישת הביטחונות וטווח הסריקה יורדים בהתאמה.

אז למה זה מסוכן?

מהסיבה הכי בסיסית, שברורה לכולם, אירועים חריגים שגורמים לירידות חדות לא נותנים הודעה מראש, ואינם מאפשרים לבורסות, לברוקרים ולמשקיעים להתכונן לשינוי, הפתעה זאת הפתעה. לכן התפרצות הקורונה תפסה את המשקיעים בבורסה המקומית עם סטית תקן נמוכה (רמות של כ-12%) וטווח סריקה של כ-6%. אותה סטיית תקן נמוכה גרמה לשחקני המעוף לכתוב יותר אופציות בשביל להשיג תשואה מספקת, ולבורסה לדרוש מהברוקרים (שדרשו מהלקוחות) ביטחונות נמוכים יחסית ביחס לסיכון.
אז הגיעה הקורונה ותוך חודש (פקיעת פברואר לפקיעת מרץ) השווקים ירדו בכ-25%, שיא הירידה היה כ-30% וסטיית התקן הגיעה לרמות של כ-90%, מה שגרם לאותם שחקנים לרדוף אחרי השוק במקום לנהל פוזיציה וסיכונים- אותו הדבר התרחש מסביב לעולם.

לסיכום- אני לא מתיימר לתקן את מודל בלק אנד שולס, אבל אני כן חושב שהגיע הזמן שהבורסות והרגולטורים יתנהגו באחריות, ובעוד מספר חודשים שמשבר הקורונה יהיה היסטוריה והשווקים יחזרו להיות "משעממים" עם סטיית התקן ברמות נורמליות של כ-13%, יהיה מבוגר אחראי שיזכור את מרץ 2020.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בשבועות האחרונים אני קורא יותר ויותר כתבות אשר מספרות על הפגיעה הכלכלית הקשה שנגרמת בעקבות עצירת המשק, הסיפורים מתמקדים בעיקר ביזמים צעירים בתחילת דרכם, וחברות ענק שנכנסו למשבר עם מינוף גבוה וקופת מזומנים חלשה.

אבל כתבה אחת שקראתי מציגה בעקיפין את חוסר האחריות הכלכלי של ימינו, על פי מחקר שפורסם בניו יורק טיימס הם צופים שכבר החודש כ-40% משוק השוכרים (למגורים) בעיר, יכנסו לבעיית תזרים מזומנים ולא יעמדו בתשלום שכר הדירה.

עכשיו נשאלת השאלה, איך יכול להיות שאחרי פחות מחודש ללא הכנסה אנשים מגיעים למצב שלא מסוגלים לשלם שכר דירה? וזאת באחת הערים העשירות בעולם.

לפני מספר חודשים כתבתי כאן על הסיכון במינוף הגבוה של משקי הבית. אני מבין את הצורך באשראי ותפקידו בצמיחת משק הבית, אבל... וזה אבל גדול, נשאלת השאלה מתי נכון לקחת הלוואה? ועוד בפריסה של מספר שנים בריבית דו סיפרתית עבור חופשה משפחתית? ועוד הלוואה בשביל להחליף את מכשירי הסלולאר לכל המשפחה? והלוואה נוספת לרכב חדש... ושיפוץ בבית? ולפני שמבינים זאת לוקחים הלוואה בשביל להחזיר את ההלוואות הקודמות- עד שהבנק\נותן האשראי עוצר את החגיגה.

וזה בדיוק המצב כרגע, מספיק פגיעה קטנה בהכנסה בשילוב החמרת מתן האשראי בשביל להכניס את המשק לסחרור.

לדעתי כאשר המשק יחזור לעצמו, נראה שינוי בהתנהגות הצרכנית, פחות "בזבזנות" ויותר חיסכון. אנשים יחזרו להתנהל כמו לפני שנים רבות בו החיסכון היה נחלת הכלל, וקניית ג'ינס במחיר מופקע הייתה תופעת שוליים. אותו שינוי ישפיע על חברות האשראי וחברות שפונות לקהל הצרכנים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

השבוע ראינו את מחיר הנפט נופל חזק ומגיע למחירים שמתחת ל-20$. כמו שתיארנו, המצב לא יכול להימשך בצורה הזאת הרבה זמן, מכיוון שיותר מידי מדינות נפגעות ממצב זה, במיוחד ארה"ב. השבוע טראמפ הוריד את האגו ויצר קשר עם פוטין בכדי להרגיע את המצב בינו לבין סעודיה ולהתחיל לייצב את מחירי הנפט.

איזה מחיר רוסיה משלמת על תפוקת נפט מלאה שמרסקת את מחירי הנפט? המחיר שהיא משלמת כבד מאוד, גירעון תקציבי של 41 מיליארד דולר השנה (לעומת עודף של 13 מיליארד עפ"י התקציב המקורי שהיה מבוסס על מחירי נפט "נורמליים"). אבל רוסיה לא יוצאת לקרב הזה ללא תחמושת. קופה פיסקלית של 123 מיליארד ורזרבות מט"ח הולכות וגדלות, עם מרכיב משמעותי של זהב. בעקבות המצב וההתערבות של ארה"ב בנושא, נראה שיש סיכוי די טוב שבקרוב מחירי הנפט יחזרו למחירים נורמליים.

אלעד בורשטיין, סמנכ"ל מסחר

מאז תחילת מרץ, שעה שפרץ משבר הקורונה והתחיל להשפיע פיננסית גם על השווקים, רבות דובר על פידיונות הענק בעולם קרנות הנאמנות.

כ-100 מילארד ש"ח וכ-30% מסך הנכס המנוהל, כל זאת בטווח של כשלושה שבועות.
עוצמת ההשפעה הייתה דרמטית וקיצונית, והזכירה את הימים הקשים של 2008 ובניירות ערך מסויימים ההשפעה הייתה אגרסיבית יותר.

עם זאת, הורדות הריבית החדות והמפתיעות בהובלת ארה"ב, הצהרותיו של טראמפ כבר בשבוע שעבר על ניסיון חזרה לשגרה כבר בחג הפסחא, ותוכניות חילוץ נוספות בעולם תוך איתות כי ינקטו עוד צעדים במידה ויידרש, בתוספת רגיעה בגזרת הפדיונות. הביאו את הפעלים ארוכי הטווח, פנסיות, גמל וביטוחים בישראל לחזור למסלול של רכישות גם באפיק הזה ולעליות מחירים חדות ביחוד בחלקים הארוכים והצמודים של העקום.
שם לראשונה מזה שנים רבות, מי שרוכש את אגרות החוב נהנה מהטבת מס (ברוטואיסט) יכול לקבל תשואה ריאלית חיובית.

ביומיים האחרונים אנחנו חווים שינוי מגמה כשגם בישראל הוצגה תוכנית כלכלית בשווי של כ-80 מיליארד ₪.
התוכנית תפרוץ כמובן את המדיניות השמרנית של יעד הגרעון ותמומן בין השאר מגיוסים מאסיביים בשוק הממשלתי. מן הסתם העניין מקרר את רמות ההתלהבות שחוינו לפני שבוע, ומוביל יציבות אחרי ששבוע שעבר ראינו תנודה תוך יומית של 6% ואף יותר.

חלק מסימני הרגיעה הוא גם הניתוק שבין שווקי המניות והקונצרני לשווקים הממשלתיים והעובדה שאינם קורלטיבים בעליות ובירידות.

העניין יכול להעיד על הגדלת הסיכון בתיקים על חשבון האג"ח הממשלתי כששווקי המניות (נכון לשעה זו) עולים בחדות ושוקי האגח הממשלתי נסחרים ביציבות תוך ירידות קלות.
נצטרך להמתין למקורות המימון כפי שוודאי יפורסמו על ידי משרד האוצר כדי לדעת את מידת ההשפעה, אבל כבר היום אחת האפשרויות היא הנפקת אגרות ל100 שנה ופריסת החוב.
לדרך שבה תבחר המדינה להתנהל תהיה משמעות לאטרקטיביות האג"ח הממשלתי גם לאחר עליית התשואות הדרמטית.

שמרו על עצמכם והקפידו על ההנחיות.
פסח בריא לכולנו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

תשאלו כל יועץ להתנהלות כלכלית והוא מיד יסביר שהתנהלות נכונה של משק בית צריכה להיות התנהלות כמו של עסק. גם משק בית שרוצה להגדיל את החיסכון (הקבלה לדיבידנד) או להקטין הוצאות מימון (הימנעות מהלוואות מיותרות) חייב לבנות לעצמו דוח תזרים מזומנים עתידי- בדיוק כמו שעושה כל חברה מצליחה. לכן משק בית שבנה תזרים מזומנים עתידי וראה שהחזר המשכנתא עומד על כ-30% (לדוגמא) מסה"כ ההכנסה נטו, הבין שזאת התחייבות שהוא יכול להתמודד איתה. מה שרבים לא לקחו בחשבון הוא מצב בו כל המשק יכנס לעצירה פתאומית.

הבנקים עומדים בפני דילמה, האם להיצמד להסכם ההלוואה או לאפשר ללווים דחייה של התשלומים במספר חודשים, וזאת מבלי שהדבר ייחשב הפרה. מי שלא נמצא תחת הלחץ לא יבין את גודל האירוע של דחיית התשלומים במספר חודשים. עובד שיצא לחל"ת או פוטר ממקום העבודה יוריד דאגה אחת מליבם ובעוד מספר חודשים כאשר המשק יתחיל לחזור (אני מקווה מאוד) לעצמו אותם עובדים יחזרו לשוק העבודה ויוכלו לעמוד בתשלום המשכנתא.

אז למה הבנקים פתאום כל כך קשובים?
אז מבלי להיות ציני, אני חושב שיש כאן אירוע קיצוני שגרם לבנקים וגם לבנק ישראל להבין שהם חייבים לתת כתף ולסייע. הסיבה השנייה היא שהבנקים יהיו המפסידים העיקריים (אחרי האזרחים) מקריסה של שוק הנדל"ן למגורים. דמיינו תרחיש קיצון בו הבנקים נאלצים לעקל עשרות אלפי יחידות דיור, שכמובן שלא יהיה להם רוכשים, מה שיגרום לקריסת מחירי הדיור ואפילו לקריסה של בנק.
לכן דחייה של מספר חודשים בתשלומי המשכנתא יכולה למנוע משבר חמור.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע החולף, חווינו ראלי מטורף בשווקים, וזאת בעקבות פרסום תוכנית התמריצים הפיסקאלית בארה"ב.
הפד' הכריז על תוכנית רכישות בלתי מוגבלת בשוקי האג"ח הקונצרני, ובמקביל בנו תוכנית לחילוץ הכלכלה האמריקנית ע"י בניית חבילת חילוץ של 2 טריליון דולר.

בתוכנית מדובר על תשלום של 1,200$ לאזרח בוגר, ו-500$ לילד. קושי שעלה בהעברת התוכנית הגיע מהצד הדמוקרטי שהביעו התנגדות לתוכנית הקיימת, וקבעו שללא מספר שינויים לא יעבירו אותה. אך מהר מאוד הגיעו להסכמות לגבי חבילת החילוץ וכבר במהלך הלילה הסנאט העביר את חבילות הסיוע.

אז על מה הייתה ההסתערות על הבורסה השבוע? דווקא במצב של חוסר וודאות, ביינתים מספר החולים והמאובחנים ברחבי העולם ממשיך לטפס במהירות, כאשר ביממה האחרונה נוספו כ-49 אלף מקרים חדשים ברחבי הגלובוס, ובכך אנחנו מגיעים לכמעט חצי מיליון חולים, ומעל 20 אלף מתים שנפטרו מהנגיף. אחת הבעיות המרכזיות שלא מצליחים להשתלט על המצב, מקרי הקורונה בניו יורק עולים במהירות מעבר לתחזיות וישנו לחץ גדול. יש לנקוט בזהירות רבה בכניסה לשוק המניות, המצב כרגע רחוק מלהיות יציב.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

אני חס וחלילה לא מזלזל בחיי אדם וכל נפש היא עולם ומלואו, אבל בבלוג של אקסלנס אנחנו נותנים את הזווית הכלכלית של השפעות הקורונה.

כשבועיים לאחר החלטת הממשלה שכללה הגבלות על עסקים עובדי ציבור, עוד מתפרסמים נתונים על כ-550 אלף "מובטלים" חדשים- הסיבה לגרשיים היא כי נכון לעכשיו, מרבית אותם מובטלים הינם בחל"ת, ועדיין לא איבדו את מקום העבודה שלהם.

עכשיו נשאלות שתי שאלות בנושא:
1. כמה זמן ימשכו המגבלות, והאם העסקים בדגש על עסקים קטנים יצליחו לשרוד?
2. אם ואיזה פיצוי תיתן הממשלה לאותם עסקים קטנים?

לפעמים אנחנו שוכחים, אבל אותם עסקים קטנים ובינוניים הם האחראים למרבית הצמיחה במשק לצד חברות ההייטק. קריסה של אותם עסקים תביא את ישראל למצב בו חצי מיליון מובטלים תיראה כמו חלום רחוק. אני מקווה שהממשלה תשכיל ותדאג לאותם עסקים קטנים ובינוניים שלא שולחים לוביסטים לוועדת הכספים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפי הדיווח העדכני מסין, אין מקרים חדשים של הידבקות בקורונה בעיר ווהאן, ואילו מחוץ לעיר מדובר על 34 נדבקים חדשים, שהגיעו מחוץ למדינה. כמובן שאלה בשורות טובות שמאפשרות לנו קצת מקום לאופטימיות. אבל, חייבים להתייחס גם לכך שמספר חודשים הכלכלה הסינית לא תפקדה, ויש לכך השלכות.

המצב בשאר העולם עדיין במצב של ניסיון השתלטות על הנגיף, ולא בתפקוד מלא, עדיין לא ברור עוד כמה זמן ייקח לשאר המדינות לחזור ולתפקד.

ביינתים ממה שידוע לנו, ישנה התכווצות בהיקפים מאוד גדולים בכלכלה, נתונים שיצאו השבוע בסין, הראו שהכלכלה צפויה לעבור מקצב צמיחה שנתי של 6%, להתכווצות שלילית שקרובה ל-10%.

מנתונים אלו אפשר ללמוד מה מחכה לשאר כלכלות העולם, וזאת עוד בתקווה שיצליחו להשתלט בקרוב על הנגיף.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

למזלי הטוב התחלתי לעבוד בשוק ההון בתחילת 2008 ו"זכיתי" לחוות את המשבר מתוך חדר מסחר. בתור סוחר צעיר לא יכולתי שלא להיסחף לפניקה ששטפה את כל העולם- כותרות בומבסטיות שמספרות לקוראים על סדר עולמי חדש בעקבות המשבר הפיננסי ומרמזות שניירות הערך של החברות הגדולות בעולם לא יהיו שוות את פיסת הנייר שעליהן הם מודפסות.

אז נכון, אין בידי את התרופה למגפת הקורונה, ויתרה מזאת אינני מחזיק בניתוח מלומד של השפעת הקורונה על כלכלת העולם.
אך מנגד, היום, אחרי 12 שנים בשוק ההון ולא מעט משברים בסדרי גודל שונים אני מרגיש מספיק בטוח וגם קצת ציני לקחת אירועים בסדר גודל כזה בפרופורציה הנכונה. כאיש של מספרים אני מרגיש בנוח עם הסטטיסטיקה שלאחר משברים בסדרי גודל שונים השווקים מתאוששים והכלכלה לא מתנדפת ונעלמת.

לכן אני ממליץ לקחת דברים בפרופורציה, לפעול מהראש ולא מהרגש - במידת הצורך לפנות לבעל מקצוע בנוגע להרכב תיק ההשקעות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

השבוע ראינו את מחירי הנפט צונחים בחדות למחירים של מתחת ל-30$! מחיר הנפט הכניס אותנו להיסטריה, כאשר הוא הגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 1991. אף אחד לא ציפה שהשפעת הקורונה על מחירי הנפט תהיה כל כך קיצונית. ידענו שישנה פגיעה בצד הביקוש העולמי, אבל לא לזה ציפינו.

בפגישת קרטל הנפט אופ"ק סעודיה ביקשה להוריד את תפוקת הנפט ל- 1.5 מיליון חביות ביום ובכך לשמור על מחירים ריאליים לנפט, מהצד השני, רוסיה לא הסכימה לכך ואז התחילו מלחמות האגו, סעודיה החליטה שהיא עושה בדיוק ההפך והגדילה את תפוקת הנפט ובכך פתחה את מלחמת המחירים בסקטור הנפט. עלות יצור הנפט של סעודיה עומד על כ – 2.5$ לחבית, נמוך משמעותי מעלות הייצור של רוסיה שעומד על בערך 19-20 דולר.

כאשר מנסים לנתח לעומק, ייתכן שהסיפור הגדול יותר הוא בין רוסיה לארה"ב, כאשר פוטין מעוניין לנקום בארה"ב שהיא כיום יצרנית הנפט הגדולה בעולם וסקטור האנרגיה הוא הבייבי של טראמפ בזכות ייצור הנפט באמצעות פצלי שמן. עלות הייצור של פצלי השמן הוא גבוה בהרבה מייצור נפט בשיטות אחרות, הירידה החדה במחיר פוגעת קשה מאות בחברות האנרגיה האמריקאיות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

וירוס הקורונה ממשיך להתפשט ולהשפיע על שוק ההון. לפני יומיים (03.03.2020) לאחר הפגישה של ה-7G, החליט הבנק הפדראלי על הורדה בריבית לרמה של 1-1.25%. השוק הגיב לפעולה בירידות חדות, לדעתי אף מוגזמות.

הורדת הריבית היא ממש לא הפתעה ותומחרה כבר בשוק. יתרה מכך, השווקים כבר מתמחרים הורדה נוספת וככל הנראה נצפה למהלכים דומים מצד ה-ECB ובנקים מרכזיים אחרים בעולם.

ההפתעה היחידה כאן – ההורדה לא הייתה במועד המסודר והוכרזה מוקדם מהצפוי.

כאשר בוחנים את המצב רואים למעשה שאין חדש תחת השמש. וירוס הקורונה הולך ומתפשט וכנראה רק תרופה תציל אותנו מהמשך ההתפשטות וההתרחבות שלו. עד שתגיע התרופה, אי הוודאות כנראה עוד יימשך. אף אחד לא מעוניין להישאר מאחור ברגע שהשוק יחזור לעליות, במיוחד מאחר שכל הורדת ריבית נותנת דלק לשווקים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

"שורט סקוויז" הוא סלנג מקובל אשר מתאר מצב בו מופעל לחץ על שחקני שורט לסגור פוזיציות בעקבות תנודה חדה כלפי מעלה. מה שמייצר אפקט דומינו ודוחף את המחירים עוד יותר כלפי מעלה וחוזר חלילה- ככל שיתרות השורט גדולות יותר כך השורט סקוויז יהיה אגרסיבי יותר ומחיר הנכס יעלה.

לדוגמא: סוחרים רבים מבצעים שורט על מנייה X כדרישה לביצוע העסקה, הברוקר דורש העמדת בטוחות (יחס הבטוחות משתנה בין סוגי הנכסים והתנודתיות) בשונה מציפיית הסוחרים מחיר המניה עולה ואף מהר. במצב כזה הברוקר ידרוש מהסוחרים להעמיד בטחונות נוספים, אותם סוחרים שלא מסוגלים להעמיד בטחונות נוספים חייבים לקנות בחזרה את מניית X וזאת בכל מחיר- מה שדוחף את מחיר המניה עוד יותר. הסיבה לכך שבדרך כלל נראה שורט סקוויז בשעת המסחר האחרונה היא שמרבית הברוקרים מאפשרים לסוחרים מינוף גדול יותר בתוך יום המסחר, והסוחרים נדרשים להקטין את המינוף לפני סוף המסחר.

אפקט השורט סקוויז קיים כמובן גם בנגזרים, לכן לדעתי מה שראינו אתמול בשעת המסחר האחרונה היה שורט סקוויז קלאסי.

מוסר ההשכל כאן הוא פשוט - Don't bite off more than you can chew.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

כשווירוס הקורונה התחיל להתפשט בסין הבנו שכנראה תהיה פגיעה בסקטור התיירות, אבל באופן מידתי, וללא השפעה רצינית על החברות.
נכון להיום, ההתפשטות היא מהירה מאוד והגיעה כבר ל-41 מדינות. בנוסף, המקרה ב"אוניית הקורונה" ששם כבר חלו מאות אנשים לא הועילה והחמירה את המצב ובנוסף, ההתפשטות המהירה באיטליה שהיא יעד תיירות חזק מאוד כבר גרמה להמון אנשים לבטל את הנסיעה.

סקר שקראתי השבוע של מנהלי השקות בחו"ל הצביע על זה ש-61% מהם צופים שהשפעת הקורונה תימשך אל תוך הרבעון השני. 28% צופים שהיא תימשך אל תוך הרבעון השלישי ואף אחד אינו צופה שהיא תימשך לרבעון הרביעי ומעבר לכך (שזה מעניין מאוד). בדוחות של חברת הילטון היא העירה על ההשפעה של הנגיף וגם היא סברה שההשפעה לא תימשך לרבעון הרביעי ומעבר לכך. באופן כללי, נראה כי הסקר תואם באופן כללי לציפיות של החברות האמריקניות.

לסיכום, אין ספק שישנה השפעה על חברות התיירות ומלונות, ואכן בפועל אנחנו רואים את הירידות במניות. כל עוד נראה המשך התפשטות הנגיף לעוד מדינות, ככה גם תהיה הפגיעה בסקטור.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

תאוריית הברבור השחור אומרת שרוב האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים.

בדיוק מהסיבה הזאת קשה לי לראות את הכותרות שמכריזות ומגדירות את ווירוס הקורונה כאותו ברבור שחור והשווקים בדרך לצלילה ומנגד את הכותרות שמכריזות בדיוק הפוך- הווירוס לא מסוכן והפגיעה תהיה מינורית וזאת טעות לבצע שינויים בהרכב תיק ההשקעות.

הרי שמדברים על ברבור שחור מדברים על אירוע בלתי צפוי, מכאן שכל ניסיון לחזות ולקבוע את תוצאות האירוע משולות להימור, בדיוק כמו לנסות לחזות האם ברולטה הכדור ייעצר על אדום, שחור או 0.

מאחר ואני לא מגדיר את עצמי כנביא או חוזה עתידות אני כן אמליץ לפעול מהראש ולא מהלב, במידה ויש אפשרות, רצוי להתייעץ עם בעל רישיון ולקבל החלטה לגבי שינויים בתיק ההשקעות בהתאם.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם שבוע שעבר ירד ב-0.4%, בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של- 0.3% בלבד! אנחנו עדים למגמה מתמשכת של ירידה בממד המחירים לצרכן מה שגורם לאינפלציה להיות מתחת לגבול התחתון של בנק ישראל.

לא אפרט על ההשפעות שהיו על המדד בחודש ינואר, יותר מעניין להסתכל קדימה ולנסות להבין האם נראה עלייה במדד המחירים לצרכן ובכך גם האינפלציה תרים ראש מעל הגבול התחתון של בנק ישראל. כאשר מביטים קדימה (הרבה תלוי בהקמת הממשלה), קיימות  אינדיקציות להורדת תעריפי החשמל, דיור, פתיחת חלק משוק החלב לתחרות, לחץ די חזק על מחירי הנפט. מצד שני, במידה ותקום ממשלה, יכולה להיות השפעה של העלאות מיסים. גורם נוסף שמשפיע הוא התחזקות השקל, אנחנו עדים לייסוף הולך ומתגבר של השקל וזאת אל אף שבנק ישראל מתערב.

במידה ונראה את המדד ממשיך להיות בגבול התחתון, כך יגדל הלחץ על בנק ישראל להפחתת הריבית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בסוף השבוע האחרון פורסם באתרים הכלכליים שהבית הלבן שוקל פטור חלקי או מלא למעמד הביניים וזאת בתנאי שהכסף יושקע במניות ואולי גם באגרות חוב.

הרעיון לא מופרח לחלוטין  נזכיר שבישראל ישנו אפיק חיסכון לטווח בינוני שנקרא קרן השתלמות- הרעיון היה באמת חיסכון להשתלמויות עובדים, מה שלא קורה כבר חצי מאה.
 
גם הממשל עוטף את התוכנית בעטיפה של חינוך פיננסים נכון וחיסכון לטווח ארוך, אבל בפועל טראמפ מנסה להרוויח פעמיים מהמהלך:
1. שוק מניות גבוה יעזור לו מול הבוחרים- הרי זאת בזכות המדיניות שלו שהשווקים שוברים שיאים כל מספר חודשים.
2. הוא יראה לבוחרים שלהבדיל מהדמוקרטים שרק רוצים לעלות מיסים הוא מוריד.
 
יהיה מעניין מאוד לראות את ההשפעה על שווקי המניות עם התוכנית תצא לפועל.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

השבוע פרסמו מספר חברות אופנה ישראליות שבעקבות וירוס הקורונה וההסגר שחלק גדול מהעובדים בסין נמצאים בו, הן צופות פגיעה בפעילות ברבעון הקרוב, ובהתאם והן בוחנות אפשרות להעביר את הייצור מחוץ לסין.

אז נכון בקיץ הקרוב יהיה לצרכן הישראלי פחות מגוון בחניות האופנה, וגם בתחום האלקטרוניקה אני צופה פגיעה מסוימת, אך ככל הנראה בנפח נמוך יותר, מכיוון שמוצרי אלקטרוניקה הם בעלי חיי מדף ארוכים יותר ופחות רגישים לעונות ואופנה.

מימדי הפגיעה לטווח ארוך עדיין לא ידועים ותלויים בעיקר בזמן שסין תמשיך להיות תחת הסגר, כאן חשוב לחדד- סין אחרית לכ20% מהיצור העולמי כך שכל שבוע שהמפעלים בסין נשארים סגורים יגדילו את הפגיעה בכלכלה העולמית ובצרכן הקצה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

נכון להיום ישנם 28,280 נדבקים, 565 הרוגים ו- 1,198 אנשים שהחלימו בהצלחה מהנגיף. התפשטות המחלה הגיע כבר ל-28 מדינות, והפחד שזה ימשיך להתפשט למדינות נוספות ויהיה קשה להישתלט על המחלה. היום קראתי סקר שנעשה בקרב - 30 גופי ניהול הנכסים הגדולים בעולם שמנהלים כמעט 20 טריליון דולר! מרבית המשקיעים מעריכים שהווירוס ימשיך להתפשט בתחומי אסיה. מרביתם גם חושבים שהשלטון הסיני מתנהל בצורה הרבה יותר טובה ממגפת ה – SARS. ישנה דעה רווחת שהפגיעה בכלכלה הסינית תהיה ב- 2 רבעונים הקרובים וההשפעה תיהיה זהה ל -SARS. מבחינת הזדמנויות קנייה, הדעה היא 50/50 כאשר ישנם גופים שמחכים להזדמנויות קנייה וחלק ממתינים להתפתחויות.

כרגע לפי מצב השווקים בארה"ב הפאניקה כבר מאחורה והשווקים חזרו לעצמם, וזה כנראה נובע מהמאמצים הנרחבים לעצירת התפתחות המגיפה לצד הודעת ממשלת סין כי תזרים 170 מיליארד דולר בכדי לתמוך בנזילות של השווקים המקומיים והיא צפויה לנקוט בצעדים נוספים במידת הצורך. כמו כן, ההודעה שיצאה שסין מורידה מכסים על מוצרים אמריקאים גם נותנת היום דחיפה לשווקים.

מה שנותר הוא לעקוב אחרי ההתפתחות של ההתפשטות הוירוס ולראות שישנה שליטה ומספר המחלימים גדל. בינתיים אי הוודאות עדיין ישנו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

נתחיל בהבהרה- המושג "כסף טיפש" הוא סלנג מקובל בשוק ההון ומתייחס לאותם משקיעים שפועלים מהלב ולא מהראש, זאת אומרת ללא מחקר, וועדת השקעות והבנה עמוקה של אותן פעולות שהם מבצעים. אין לייחס למושג חוכמה ו/או הצלחה בהשקעות.
בסוף השבוע האחרון, ובהתאם גם אתמול בבורסה המקומית השווקים ירדו בחדות. אני לא נביא והאמת אין לי מושג אם וירוס הקורונה הוא אותו ברבור שחור שיגרור אותנו לגל ירידות או אפילו מפולת או תיקון בריא לאחר שנה חלומית ובהמשך השווקים יחזרו לעלות.

אז מה כן אני יודע? את ההיסטוריה ותכנון מראש

כפי שציינתי, מוקדם מידי לדעת האם מדובר בתיקון או שינוי מגמה, בדיוק מהסיבה הזאת כל אדם שמחזיק תיק השקעות היה (כן בלשון עבר) צריך להגדיר את עצמו ולהתכונן לימים כאלה. אם הגדרתם את עצמכם כסוחרים לטווח קצר אפשר להיפרד כאן- חוסר הודאות והתנודתיות הם הלחם והחמאה שלכם. אבל אם אתם בצד המשקיעים תישארו איתנו.

זאת לא הפעם הראשונה שהשווקים יורדים בחדות וגם לא הפעם הראשונה שלאחר הירידות הציבור הרחב נכנס לפאניקה ומוכר בהמוניו, הבעיה היא שהציבור גם נזכר לקנות לאחר התיקון- וככה גם מוכר בנמוך וגם קונה בגבוה, מדובר במתכון בטוח לתשואה נמוכה ואפילו הפסד.

מאחר ואני לא נביא או חוזה עתידות אבל כן בעל ניסיון של שנים רבות בשוק ההון, אני ממליץ לכל אחד ואחד לתכנן מראש ולקבוע אסטרטגיה, ובפעם הבאה שהכותרות צועקות מפולת להגיב בהתאם לאסטרטגיית ההשקעה שנקבע מראש ולא מהלב בפאניקה.
ולנבונים שכן תכננו אסטרטגיה אני ממליץ לסגור את המחשב ולהמתין בסבלנות, מכיוון שהסטטיסטיקה לטובתכם.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע האחרון חלה החמרה במצב בסין, וישנה דאגה גדולה מאוד מהמשך התפשטות נגיף הקורונה. מניין הקורבנות כרגע עלה ל-170. חברות תעופה מבטלות את הטיסות שלהן לסין, היצע החדרים בבתי המלון גדל ורשתות המזון כבר מדווחות על ירידה חדה בפדיונות בסין.

אתמול הפד' הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.5%-1.6% והודיע שימשיך לתמוך בשוק הריפו. במקביל הפד' מעלה את ריבית ה-IOER, העלייה תגרום להורדת התמריץ של הבנקים להעניק הלוואת לשוק.
חוסר הוודאות ואי האמון בהתנהלות הפד' הביאו את התשואות ל-10 שנים בארה"ב לרמה של 1.57% לעומת 1.92% בתחילת שנה. כשמסתכלים קדימה, אם לא יהיה שינוי דרמטי, הסיכון בשוק האג"ח גבוה בחשיפה למח"מ ארוך והעדיפות היא להיות במח"מ קצר ולהוריד סיכון.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום חמישי האחרון פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה תקנות חדשות, כנראה שמרבית המשקיעים בכלל לא ידעו שסוכנות זו קיימת. הסיבה שפרסום התקנות החדשות זוכה לכותרות היא השינוי החד בעמדת הסוכנות. לפני שינוי עמדת הסוכנות חברות בנייה, אנרגיה, כרייה וחקלאות היו מחויבות בקבלת אישור פליטת מזהמים למקורות מים.

בפועל בעוד העולם המערבי וגם חלקים גדולים ממדינות העולם השלישי משנות גישה ומדיניות ונלחמות בזיהום אויר ומים, ממשל טראמפ בוחר להקל ונותן אור ירוק להזרמת מזהמים למקורות מים.
השינוי יסייע לחברות בתחום הכרייה, אנרגיה חקלאות ועוד. עכשיו צופה הנשיא טראמפ שאותן חברות יגדילו את הפעילות בארה"ב, משמעות הגדלת הפעילות היא יצירת מקומות עבודה עבור אותם מצביעים פוטנציאלים לכהונה שניה בבית הלבן.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

האם צריך לדאוג  לגבי הירידות במניות התעופה בעקבות התפשטות הנגיף ממשפחת ה – SARS?

הנגיף החדש שהתחיל בסין והתפשט למדינות נוספות כגון תאילנד, יפן, דרום קוראיה ועכשיו גם בארה"ב. כרגע מדובר על מאות בני אדם שנדבקו במחלה ומספר אנשים שמתו. הממשל בסין החליט לבצע סגר על הווהאן (המקום שממנו התחילה ההתפרצות) והטיסות לעיר הופסקו ואסור לצאת או להיכנס לעיר.

בעקבות כך, מדדי אסיה יורדים בצורה חדה וזה מהחשש שהנגיף יהיה דומה לתופעות של נגיף ה – SARS שהתפשטה בשנת 2003, ההשלכות הגיעו גם לחברות התעופה שירדו בצורה חדה מאוד.
השאלה המעניינת שעולה היא האם ההשפעה של התפרצות הוירוס בסין על חברות התעופה האמריקאיות מהותית?

כשבודקים את ההשפעה בשנת 2003 ומשווים אותה להיום, הפגיעה לא אמורה להיות משמעותית, ההנחות מבוססות על תנועת הנוסעים מאסיה לארה"ב, ושימוש בהשפעות של SARS ב-2003.
והתוצאה הצפויה היא פגיעה חד ספרתית לא גבוהה מידי.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במדד ת"א 35 שמרכז את מרבית עניין הציבור צפויות להיכנס למדד החברות מבני תעשיה ואלקטרה ומנגד צפויות לצאת מהמדד פז נפט ואופקו.
להשתייכות למדד משמעויות רבות, המשמעות הראשונה היא סחירות. בשנים האחרונות השימוש במוצרים פיננסים פסיביים (קרנות סל וקרנות מחקות) הפך לנחלת הכלל, ומתרכז בעיקר במדדים המובילים, ומכאן מניה שנכללת במדד מוביל תזכה אוטומטית לסחירות גבוה יותר. המשמעות השנייה היא הרייטינג שמקבלת המניה לצורך מינוף וזאת בהתאם למדד בו היא משתייכת. הבורסה מגדירה "רייטינג" לפי מדד, ככה שעל מניה שנכללת במדד ת"א 35 ניתן לקבל מחברי הבורסה מינוף של עד פי 4 ועל מניה במדד ת"א 90 ניתן לקבל מינוף של עד פי 2.5.

אפקט נוסף שנגרם מהשינוי במדד הוא הזרמה של היצע וביקוש פיקטיביים על ידי מנהלי המוצרים הפסיביים. ככה לדוגמא מניה שנכנסת לראשונה למדד תזכה אוטומטית לביקושים וזאת מאחר ואותם קרנות חייבות להחזיק אותה בהתאם למשקל במדד.
לסיכום עדכון מדדים הוא אירוע משמעותי שכל סוחר חייב לסמן בלוח השנה שלו ולהתכונן היטב בהתאם לכניסה והיציאה למדדים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

נכון לעכשיו מסתמן שהלחצים של מלחמת הסחר ילוו אותנו גם בשנת 2020...
היום ה-15/01/2020 אמור להיחתם ההסכם הראשוני בין ארה"ב לסין וזאת לאחר שנה של מו"מ לא פשוט כלל. ידוע גם שהפערים בין המדינות גדולים והשאלה כמה זמן זה יחזיק מעמד.
בהסכם דובר על גידול ביצוא החקלאי, מוצרי פירות וירקות מארה"ב ומבחינת סין, עצירה של דליפת טכנולוגיה של חברות זרות לחברות הסיניות. דבר חשוב שארה"ב שמה עליו דגש, הוא המניפולציות בשוק המט"ח מצד סין ובנוסף רכישת סחורה בסך 200 מילארד דולר בשנתיים הקרובות.

בדיווח שיצא ביום שלישי בערב, נראה שטראמפ לא ממהר להסיר את המסכים שהוטלו על סין, ומעוניין להמתין לבחירות, וזאת למרות שהושג הסכם בין המדינות. לנו נותר לחכות היום ולראות אילו הודעות יצאו לפני החתימה. מה שכן, 2020 הולכת להיות שנה מעניינת, גם במידה והחתימה תצא לפועל, השאלה כמה הצלחה תיהיה להסכם.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

שנת 2020 נפתחת לאחר ששנת 2019 הביאה איתה תשואות דמיוניות במדדים המובילים בעולם. את העובדה הזו כמעט כל משקיע יודע לדקלם, לעומת זאת נתוני המאקרו תפסו פחות כותרות ואותם גם פחות מכירים.
בהסתכלות על נתוני המאקרו שצופים מספר כלכלנים אפשר ללמוד שלפחות מבחינת נתוני המאקרו המרכזיים נראה עוד מאותו הדבר, אינפלציה ברמה של כ 0.8%, הריבית צפויה לרדת מעט – ברמת הריבית הנוכחית ירידה של עשירית אחוז תעשה בעיקר שינוי תודעתי.

אבל כאשר בוחנים נתונים כמו אבטלה או שיעור ההשתתפות בשוק העבודה מתחילה להתגלות תמונה קצת אחרת. בימים האחרונים פרסמו נתוני תעסוקה מסכמים לשנת 2019 והתמונה כבר לא ורודה כמו שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות.
כך לדוגמא מספר דורשי העבודה גדל בכ 6% וכמות המשרות הפנויות ירדו ב 5%.
עיקר השינויים הינם אצל בני הגיל השלישי ובפריפריה.

אבל... וזה אבל גדול וחשוב מאוד, משבר תמיד מתחיל מהשוליים- לכן אין להקל ראש באותם נתונים. האבטלה הנמוכה ושיעור השתתפות בשוק העבודה גבוה הם הבסיס להמשך הצמיחה ואי טיפול בבעיה כבר בשלב מוקדם מגדיל משמעותית את הסיכון להיפוך מגמה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

השנה שעברה הייתה שנה מעולה בסקטור השבבים, עכשיו כאשר אנו נכנסים לשנה חדשה אנחנו צריכים להקפיד על בחירת מניות שבבים זהירה יותר. 
כאשר מנתחים את הפרמטרים החשובים לשנת 2020, אנחנו מבינים עד כמה סין מעוניינת להפחית את התלות שלה בארה"ב (לפי תוכנית החומש שלה) ותיעזר בחברות שאינן אמריקאיות כמו למשל (TSMC), כמו כן, המעבר לדור 5 (5G) אמור לתפוס 16% מהשוק בשנה הראשונה, למעבר יש עליות מאוד גבוהות ולכן הוא יהיה איטי, בעקבות כך מחרי השבבים יהיו בהתאם.

בשנת 2019 הייתה ירידה של 13% במכירות בכל הסקטור, הציפייה היא שהשנה נראה עלייה במכירות בתמיכה של אפל שהיא שחקנית מרכזית וחשובה, בנוסף צפוי גידול בשוק הרכבים החשמליים. אין ספק שלסקטור יש עוד לאן לעלות והחשיפה הנכונה והזהירה היא דרך תעודת הסל SOXX.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי בבוקר (שעון ישראל) התעוררנו לדיווחים על חיסול מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני. התגובה הראשונה של השווקים מסביב לעולם הייתה ירידות שערים - לדוגמא החוזים על מדד ה-S&P 500 ירדו ב כ-1.3% לפני המסחר. הסיבה לתגובת השווקים היא פחד מהידרדרות למלחמה שעלולה לגרום לעצירת הצמיחה.

אבל כמו בכל דבר בחיים גם במלחמה יש מרוויחים, מסביב לעולם נסחרות מספר לא מבוטל של חברות בתחום הביטחוני שבשבילן מלחמה או אפילו עלייה בסבירות למלחמה היא חגיגה. ניקח לדוגמא את לוקהיד מרטין אחת מאותן חברות שמבחינתם שלום עולמי שווה לפשיטת רגל, בעקבות המצב המנייה עלתה כ-3.3% ביום שישי בזמן שהמדדים ירדו בכ-0.6%.

לא רק מטוסים וטנקים
אנחנו נמצאים בעידן שלא צריך לייצר מוצר פיזי כמו טנק או מטוס בשביל לנצל לטובה את חוסר היציבות הביטחונית, כיום מספר החברות שמספקות מוצרים ושירותים בתחום הסייבר ההתקפי וההגנתי הולך ותופס חלק ניכר יותר מהעוגה התקציבית במדינות העולם.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

כבר מספר שנים שאנחנו נמצאים בגבול התחתון (וגם מתחת) של האינפלציה, ולא רואים שום התרוממות. לפי הערכות בשנת 2020 האינפלציה צפויה להסתכם ב- 0.8% (וזאת בהנחה שאין שינוי במחירי הסחורות ובשע"ח דולר/שקל), כשמביטים קדימה קשה לראות כיצד האינפלציה תתרומם, המדינה נלחמת במחירי הדיור, בעולם גם סובלים מדיס אינפלציה ומנסים דרך הורדות הריבית לייצב אותה. אנחנו יכולים לראות בחודשיים האחרונים את בנק ישראל חוזר להתערב בשוק המט"ח, אבל התוצאות לא בדיוק טובות ומשפיעות רק לטווח הקצר.

עד כה בנק ישראל נמנע מהורדת הריבית, והשאלה איך יפעל בשנה הקרובה. קיים סיכוי לא קטן להורדת ריבית, אבל האם נראה ריבית שלילית? נראה שמקרה כזה יגיע רק במקרה של פגיעות רציניות במשק כגון המשך התחזקות השקל, פגיעה בשוק העבודה וירידות קשות בשוק המניות. שנת 2020 כנראה תהיה שנה מאתגרת לבנק ישראל.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

מאז פרוץ המשבר ב-2008 מרבית הכלכלות בעולם נמצאות בסביבת ריבית אפסית- גם ארה"ב שהעלתה את הריבית נמצאת בסביבת ריבית נמוכה בהסתכלות היסטורית. את היתרונות של סביבת ריבית נמוכה כמעט כולם יודעים לדקלם, את הצד השלילי קצת פחות.

בשביל להבין את הצד השני צריך להבין שבעולם הפיננסים כסף הוא מוצר לכל דבר ועניין, ככל שעלות "המוצר" זול יותר ניתן למכור אותו במכיר זול - לדוגמא שנה טובה לחקלאים תגרור מחירי פירות וירקות זולים יותר ביחס לשנת בצורת ומכאן צריכה גדולה יותר. לתקופה קצרה כסף זול תורם לצמיחה מהירה, הקטנה של האבטלה, גידול של התמ"ג ועוד, לאורך זמן? זאת שאלה טובה, בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית לא הייתה תקופה כל כך ארוכה של ריבית נמוכה ככה שלא ניתן להסתמך על ההיסטוריה במקרה הזה.

במקביל לריבית הנמוכה נעשה שינוי נוסף שגורם להתנפחות שווי הנכסים הפיננסים וריאליים והוא גידול משמעותי בחיסכון ארוך הטווח, כמו בישראל מדינות רבות בעולם העבירו חוקים אשר מחייבים בפנסיה את כלל העובדים. מה שגרם לגידול מהיר בסכום ההפקדות לחיסכון ודה פקטו גרם בקרנות הפנסיה לגדול בקצב מהיר מאוד.
עקומת ההיצע והביקוש הוא מודל אשר מורכב משני מדדים, במצב הנוכחי יש ביקוש חזק (גידול אדיר בנפח החיסכון ארוך הטווח + כסף זול, בצד היצע אין גידול משמעותי. עודף ביקוש מבלי שינוי משמעותי בהיצע מביא מצב בו מחיר הנכסים עולה ולא בהכרח בזכות האיכות שלהם.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע הבא שנת 2019 תגיע לסיומה, ואם לא יקרה משהו דרסטי שנת 2019 תיזכר בשוק ההון כשנה מדהימה מבחינת תשואות.

התשואות הגבוהות לא התרכזו רק באפיק המנייתי שמקבל יותר כותרות- קח למשל מדד תל בונד גלובל (מדד אשר כולל את כל איגרות החוב הקונצרניות שהנפיקו חברות זרות) הניב מתחילת השנה ועד היום כ-13.5% או מדד התל בונד 20 (המדד כולל את 20 איגרות החוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר) הניב מתחילת השנה ועד היום כ-7.5%, מדובר בתשואות דמיוניות למרכיב האג"ח בתיק ההשקעות. כמובן שמדדי המניות הניבו תשואות חלומיות גם כן, כך למשל ת"א 35 ה-S&P 500 ומדד הדקס הגרמני הניבו כ-14.5% 28.2% ו-25.2% בהתאמה.

עם תשואות כאלה קשה לי לא ללבוש את חליפת השגריר ולעשות קצת יחסי ציבור לשוק ההון. לדעתי שוק ההון הוא עדיין הפלטפורמה הטובה ביותר למשקיע הפרטי, אז נכון מה שהיה לא בהכרח היה והתשואות המדהימות של 2019 לא נותנות תחזית לתשואות לשנים הבאות אבל וזה אבל גדול. גם כאשר מסתכלים בראיה רחבה יותר של מספר שנים השקעה נכונה בשוק ההון הניבה למשקיעים ביצועים טובים מאוד וזאת מבלי להתפשר על נזילות ושקיפות גבוהה.

גם מבחינת נגישות שוק ההון מציב סטנדרט גבוה, היום שעל כל סמארטפון ניתן להתקין אפליקציית מסחר איכותית והסכום המינימלי להשקעה נעמד על אלפים בודדים שוק ההון מהווה פתרון לכלל המשקיעים הן הקטנים והן הגדולים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

סוף השנה הגיע והשאלה שכולם שואלים, האם 2020 תהיה שנה טובה למשקיעים?
בואו נבחן את זה ממספר היבטים:

הראשון, הסכם הברקזיט, ככל הנראה ההסכם של ג'ונסון עם האירופים יאושר בפרלמנט ובריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ולא אמורה להיות לכך השפעה מהותית (לפחות לא בשנים הקרובות).

שני, הסכם הסחר בין ארה"ב לסין. נכון לעכשיו טראמפ הצליח להגיע עם הסינים להסכם על התנאים למניעת העלאת המכסים ההדדית, כתוצאה מכך השקט נשמר וטראמפ הצליח להשיג את שלו כאשר מנע העלאת מכסים לצרכן לפני חג המולד, ובכך כנראה יגיע לבחירות 2020 בפוזיציה טובה יותר, אך נושא זה עדיין עם פוטנציאל נפיצות גבוה.

שלישי, הפד תומך בשווקים, דואג לנזילות ושומר על הגופים הפיננסים מקריסה.

רביעי, הצפי לצמיחת רווחים ירד, מה שאומר שהרף הוא נמוך ולחברות יהיה יותר קל לעבור אותו.

חמישי, ההון הפסיק לצאת מקרנות מנייתיות.

השורה התחתונה - יש סיבות להישאר אופטימיים לקראת 2020.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפני כמעט שבוע בפגישת יצרניות הנפט הוחלט על קיצוץ נוסף של חצי מיליון חביות ביום, בנוסף לקיצוצים שכבר קיימים.
מה שהפתיע זה הבטחה של סעודיה לקצץ בעוד כ- 400 אלף חביות ביום, וזאת במידה והמדינות האחרות אכן יעמדו בהבטחות הקיצוץ שלהם. כל זה מהווה הפתעה חיובית ושוק הנפט ב-2020 נראה כעת מאוזן. מחירי הנפט הגיבו בהתאם והיום נסחרים בקירוב למחיר של 60$.

במקביל, מספר בתי השקעות עדכנו את תחזיות מחירי הנפט שלהם כלפי מעלה לכמעט 70$ וזאת כתוצאה של פגישת יצרניות הנפט. הצפי המעודכן הוא למחירים יציבים סביב ה – 70$ בחמש השנים הקרובות.

כשבוחנים את חברות האנרגיה, רואים שהן לא מתומחרות בהתאם ונסחרות לפי מחירים של 50 דולר לחבית. במידה והתחזיות אכן התממשו סקטור האנרגיה נראה אטרקטיבי. התעודת סל שעוקבת אחרי סקטור האנרגיה היא XLE.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

לאחר הרפורמה ב-2003 הוחלט להשית מס על רווחים משוק ההון בתחילת הדרך, גובה המס עמד על 20% ובשלב מסוים גדל ל-25%. בתי השקעות ובנקים ישראלים גובים עבור הלקוחות את המס אוטומטית בעת מימוש (במידה והמימוש ברווח) וגם במקרה של קבלת תקבל –דיבידנד ואו קופון באג"ח. מאחר וחישוב המס הינו שנתי יודעים אותם גופים פיננסים לזכות את הלקוח במידה ושילם מס בשלב מוקדם יותר של השנה ומימש.

לדוגמא: בחודש ינואר משקיע רכש מניה בשווי כולל (כולל עמלות) של 1,000 ₪, ומכר לאחר חודשיים ב-1,100 ₪ משמע הרוויח 100 ₪. על הרווח החשבון יחויב במס של 25 ₪, 25% מהרווח- וזאת בנטרול מדד. בסוף אותו חודש ישולם בפועל 25 ₪ מחשבון הלקוח.

איך מקזזים מס בתוך החשבון?
כפי שציינתי קודם חישוב המס הינו שנתי, ככה שמידה ובאותו חשבון ובאותה שנת מס המשקיע יממש הפסד יוכל לקבל החזר מס עד לגובה המס ששולם.
ניתן לפנות לגוף הפיננסי בו אתם מנהלים את תיק ההשקעות בבקשה לקבל שאילתת כדאיות מס ולבחון ניירות ברווח ואו בהפסד ולהחליט מה נכון לקזז.
קיזוז המס שציינתי הינו ברמה הבסיסית ביותר, במידה ואתם בעלי חברה או עסק מורשה ואו מחזיקים מספר חשבונות או כל סטטוס נוספת אני ממליץ לפנות ליועץ מס לפני קבלת החלטה.
וחשוב לזכור, במקרה לא הספקתם תמיד ניתן להגיש דוחות ובקשה לקבלת החזר מס וזאת לאחר קבלת דוח 867 מהגוף הפיננסי שבו אתם מנהלים את חשבונכם. דוח 867 מונפק סביב אמצע אפריל של השנה העוקבת- ככה באפריל 2020 יהיה ניתן לקבל דוח 867 לשנת 2019.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

משקיעים רבים שוכחים או יותר נכון דוחים את הטיפול בתיק ההשקעות שלהם, הסיבה העיקרית היא העדר טריגר או "פחד" לטפל בדבר הזה שנקרא תיק השקעות.
אם אתם סוחרים בתדירות גובה אתם יכולים להפסיק לקרוא עכשיו, הפעם אני פונה למשקיעים שבחבורה.

התאמת תיק ההשקעות לצרכים האישיים של המשקיע היא אולי הפעולה החשובה ביותר בעולם ההשקעות. בחור צעיר בתחילת דרכו יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים שפנסיונרית ללא נכסים נוספים לא יכולה לקחת. לכן אם עדיין לא התאמת את תיק ההשקעות שלכם לצרכים האישיים והמדויקים שלכם זאת עשו זאת מיד- במידה וקיימת לכם הגישה תמיד עדיף לעבור אפיין לקוח על ידי בעל רישיון מתאם הרשות לניירות ערך.

התאמת התיק בתחילת הדרך היא ללא ספק התחלה טובה מאוד, אך צריך לזכור שוק ההון דינמי ומשתנה כמו גם הצרכים הפרטיים של כל משקיע ומשקיע. לכן מה שהיה נכון לפני שנה יכול להיות כבר לא רלוונטי. ההמלצה שלי היא לבחון את תיק ההשקעות לפחות אחת לרבעון התדירות תלויה כמובן ברמת הסיכון בתיק ההשקעות ובצרכים האישים של המשקיע.

אז מה בוחנים?

דבר ראשון נבדוק האם משהו השתנה אצלנו, המשפחה גדלה או שאולי עזבנו מקום עבודה וכרגע הסטטוס שלנו לא מאפשר לקיחת סיכונים או כל שינוי אחר בצרכים האישיים והפרטיים שלנו.
לאחר מכן נבחן האם נדרש לעשות Rebalance בין אפיקי ההשקעה בתיק ההשקעות - אם אפיק מסוים גדל זאת אומרת שאפיק מסיים קטן- לכן בהתאם לצרכים נקטין את האפיק שגדל ונגדיל את האפיק שקטן.
לאחר מכן נבחן האם אותם השקעות שבחרנו בעבר עדיין כדאיות- יתכן שאג"ח מסוים הניב תשואה טובה אך קדימה התשואה הגלומה נמוכה, במקרה כזה נשקול להחליף את ההחזקה. דוגמא נוספת היא לנייר ערך שהניב תשואה שלילית ולאחר ניתוח אנחנו מאמינים שהוא ימשיך באותה מגמה, גם במקרה זה נשקול האם להחליף את הנכס בנכס אחר.

לסיכום תיק ההשקעות שלנו הוא לא "תיק" הוא העתיד שלנו וכמו בכל דבר חשבון בחיים גם תיק ההשקעות דורש קצת תשומת לב.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בעוד עשרה ימים תערכנה הבחירות בבריטניה (12.12):

בשבוע שעבר פורסם סקר שמצביע על ניצחון מובהק של השמרנים שמקבלים קרוב ל-50% מהקולות, ככל הנראה הגידול של השמרנים מגיע על חשבון מפלגת הלייבור שנחלשת ל-28% (בבחירות הקודמות המפלגה קיבלה 40%) כאשר ההחלטה של מפלגת הברקזיט לא לרוץ כנגד השמרנים אלא רק נגד הלייבור במחוזות שבהם יש רוב לברקזיט כנראה מוסיפה כמה אחוזים טובים לשמרנים. בנוסף, כנראה שהבוחרים מאמינים ביכולתו של ג'ונסון לקדם את הפרישה מהאיחוד האירופי וזה לאחר שבהתחלה לא חשבו שהוא יחזיק מעמד.

מבחינת ג'ונסון, במידה וייבחר ברוב גדול שיאפשר לו להעביר את ההסכם, הוא ינסה להעביר את ההסכם עוד לפני ה-24 בדצמבר . אבל... דיבורים ומעשים לחוד, השיחות עם האיחוד האירופי צפויות להיות כה מופרכות, שיש עדיין סיכוי אמיתי לכך שלא יצא כלום עד סוף שנת 2020.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

הריבית הנמוכה והמשך התחזית להורדות ריבית נותנת את אותותיה.
בחודש האחרון אנו עדים לכך שמשקיעים בכל העולם מכניסים בחזרה כספים לתוך המניות.
מדובר על סכום לא קטן של 32.5 מיליארד דולר, דבר כזה לא היה מאז פברואר 2018.

חשוב להזכיר שמתחילת שנה הוצא סכום מאוד גדול משוק המניות, סכום שנעמד בכ- 189 מיליארד.
כניסת הכספים היא למדדים בשווקי אירופה, ארה"ב ושווקים מתעוררים.
באירופה הכספים נכנסים למדינות כגון, בריטניה, נורבגיה ויוצאות מצרפת גרמניה ואיטליה.
מבחינת הסקטורים: כניסת הכספים הגדולה ביותר נכנסה לסקטור הפיננסים, נדלן וטכנולוגיה. ואילו לעומת זאת יציאת הכספים הגדולה ביותר נרשמה בסקטור הבריאות.
בנוסף לכך מבחינת סקטור האג"ח, אפשר לראות הגדלת סיכון של משקיעים בהשקעות באג"ח קונצרני HY.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע שעבר בואינג בישרה לעולם כי עדכון התוכנה לדגם הבעייתי מקס 737 הושלם. שאר ההכנות אמורות להסתיים במהלך דצמבר הקרוב תחילת 2020, ואז יוכלו חברות התעופה לשלב אותו בטיסות מסחריות כבר בתחילת 2020.

בתערוכת האוויר בדובאי בואינג פרסמה שישנם 50 הזמנות למקס 737 המקורקע כבר זמן רב. אין ספק שמדובר בבשורות טובות לחברה שעברה משבר לא פשוט בשנה האחרונה דבר שגרם לירידה של 47% במסירות המטוסים.

מדובר גם בבשורה חשובה לחברת ספיריט (SPR), יצרנית מנועים למטוסים, מערכות הנעה ועוד. רוב ההזמנות של ספיריט הם מחברות בואינג ואיירבאס.
בשנה האחרונה הבעיות של מטוס המקס השפיעו על החברה מכיוון שהיא קיבלה פחות הזמנות לייצור, והיום בעקבות מספר ההזמנות הרב שקיבלה בואינג זה ככל הנראה ישפיע לחיוב על החברה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

הבוקר פורסם שבשיחה שהתקיימה בין סגן ראש ממשלת סין לשר האוצר האמריקאי, התמקדו השניים בנושאי הליבה שאמורים להוביל לחתימה על השלב הראשון בהסכם.

מבולבלים? גם אני.

קצת כמו המשא ומתן להקמת ממשלה בישראל הסכם הסחר מתנהל צעד אחד קדימה ושניים אחורה. שבוע שעבר פורסם שרוברט קודלו היועץ הכלכלי של הבית הלבן צוטט "שהמעצמות קרובות להסכם" מה שהקפיץ את מדד הדאו ג'ונס לשיא כל הזמנים. מנגד מספר ימים קודם דווח כי הסינים דורשים קודם הסרת מכסים ורק לאחר מכן התקדמות לחתימה, מנגד האמריקאים דורשים מהסינים קודם להפסיק את "גניבת הנכסים הבלתי מוחשיים" קניין רוחני של תאגידים אמריקאים וזאת כתנאי להתקדמות במשא ומתן.

אז נכון, מאז פרצה מלחמת הסחר פרסמו אין ספור דיווחים על התקררות ואז התחממות ועוד פעם התרחקות ואז התקרבות ונראה לי שהבנתם את הרעיון.

בשורה תחתונה השווקים כנראה פיתחו שמיעה סלקטיבית (או קריאה) כי לדיווחים השלילים השווקים מגיבים באיפוק מסוים, אך כל דיווח על התקדמות זוכה גל נוסף של עליות בשווקים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע שעבר רצו שמועות על כך שההסכם בין ארה"ב לסין יכלול ביטול של חלק מהמכסים שהוטלו ע"י שני הצדדים, השמועה גרמה לאופטימיות רבה בשווקים. השאלה החוזרת והנשאלת, עד כמה זה אמיתי? הרי הפערים בין הצדדים גדולים ומדובר על שני נשיאים בעלי אגו בשמיים. כשבוחנים את ההסכמים והפגישות שהיו בעבר, אנחנו למדים שאין מה להשאר אופטימיים. נקווה שהפעם אנחנו טועים.

כאשר בוחנים את עונת הדוחות (אנחנו לקראת סוף הרבעון) אפשר לראות ש 82% מהחברות שפרסמו עד כה פגעו/עברו את תחזיות הרווחים (בעיקר טכנולוגיה, בריאות וסטייפלס) ו-58% פגעו/עברו את תחזיות ההכנסות. מניות עם חשיפה בינלאומית, דיווחו על צמיחה נמוכה יחסית. מניות עם חשיפה לסין, בלטו לרעה.

הקונצנזוס חוזה ירידת רווחים ברבעון 4, אבל עליות רווחים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. אם כי, אם להסתמך על העבר, ישנו מצב שהתחזיות האלה ירדו.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

תיירות היא מנוע חשוב מאוד בכלכלה העולמית: היא יוצרת 1 מכל-11 משרות, 9% מהתמ"ג העולמי ו-30% מייצוא השירותים. כיבוי התיירות יגרום לנזק משמעותי לכלכלה העולמית.
הארצות התלויות ביותר בהכנסה מתיירות נוטות להיות תלויות בהכנסה מטיסות. בין 8 המקומות התלויים ביותר בתיירות נמצאים שבעה איים. (כגון Macau ,Seychelles ,Maldives).
למשל באיי סיישל 67% מהאנשים תלויים למחייתם בתיירות, וכל קיצוץ משמעותי בטיסות יהיה הרסני לכלכלת האי.

נתון מעניין הוא שהנהנים נטו מתיירות הם בדרך כלל אנשים בעלי הכנסות נמוכות יותר מאשר אנשים בעלי הוצאות גדולות (ברוב המדינות). הנהנות נטו כוללות מדינות כמו תאילנד, תורכיה, מקסיקו וישבת אפריקה שמדרום-לסהרה, ואילו המדינות המבזבזות נטו כוללות את גרמניה, בריטניה וקוריאה. ככל הנראה המגמה הזו גם תואץ, משום ששמונה מעשרת היעדים התיירותיים הצומחים ביותר בחמש השנים האחרונות הם בכלכלות מתעוררות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בארה"ב להבדיל ממרבית מדינות העולם, עיקר התמ"ג מגיע מצריכה פרטית, כן המעצמה הגדולה בעולם צומחת בעיקר בזכות שהאמריקאים צורכים הרבה ויותר משנה לשנה, מחליפים אייפון כל שנה לדגם החדש או מחליפים את הרכב או כל מוצר אחר שניתן לרכוש- הם פשוט קונים ומהכל.

רק מה עושים כאשר ההכנסה לא מספיקה? בדיוק מה שעושות חברות בשוק הפרטי, לוקחים הלוואה בידיעה שלא נחזיר אותה לעולם רק נגלגל אותה ונגדיל את החוב מגלגול לגלגול.

לדוגמא, זוג ממעמד הביניים רוצה לשלוח את בנם ללמוד באוניברסיטה רק ששכר הלימוד גובה והם לא חסכו במהלך השנים. במצב כזה ייקחו הזוג או הבן הלוואה בריבית ממוצעת של 5%-6%- נקודת פתיחה גרוע מאוד לבחור צעיר שעדיין לא התחיל את חייו. בהמשך אותו סטודנט יבקש לרכוש מחשב ולשלם שכר דירה ואולי קצת כסף לבילויים וחופשה בין הסמסטרים, את כל אותם הוצאות יממן הסטודנט הטרי באמצעות עוד הלוואות. לאחר סיום הלימודים צריך להתחיל את החיים האמיתיים, אז נכון בזכות ההשכלה אותה רכש במחיר מופקע הוא השיג משרה ושכר אולי אפילו שכר יפה מאוד, אבל השכר לא מספיק בשביל איכות החיים אותה הוא רוצה. וככה במקום להחזיר את ההלוואות הוא לוקח עוד הלוואות (הריביות נמוכות אז לא כדאי לחסוך) בשביל לשלם את הריביות להלוואות הישנות ועוד קצת כי חייבים להחליף רכב או לקנות מוצרי חשמל לדירה החדשה וכו'. וככה ימשיך לאורך כל חייו, יגדיל לאט לאט את החובות של משק הבית.

יש שיגדירו את הסיטואציה של האמריקאים כהונאת פונז'י אחת גדולה ואני אחד מהם, בסוף יגיע היום שלא יהיה מאיפה לקחת עוד הלוואה ואז נראה פשיטת רגל של מעמד הביניים האמריקאי.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

היום החלטת הריבית בארה"ב והפד צפוי להודיע על הורדה של כ-0.25% ל-1.5% עד 1.75%. במידה וזה לא יקרה, השוק יקבל את זה בהפתעה והתשואות יגיבו בהתאם. חשוב להזכיר שבהחלטת הריבית האחרונה, לא כולם הצביעו בעד הורדת ריבית והיו שני חברי פד' שהצביעו על השארת הריבית על כנה.

השוק מתמחר הורדת ריבית להיום והורדת ריבית הבאה תיהיה רק במרץ 2020 וכמובן שזה יכול להשתנות, במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים. התקופה האחרונה מצד אחד, הייתה דיי טובה ואופטימיות בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין כאשר קיבלנו דחייה של העלאת מכסים ורצון טוב לסיים את המלחמה שפוגעת בכולם (עדיין יהיה מעניין לראות איך התגברו על הסוגיות הקשות), נתוני האינפלציה מצביעים על מגמת עלייה (מחירי הנפט עולים) אך מצד שני, בסין ראינו האטה בצמיחה, אירופה לא מצליחה להתרומם ובבריטניה דחייה נוספת בהסכם הברקזיט.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

המדדים המובלים בול סטריט סגרו יום נוסף בעליות וקבעו שיא חדש. במצב נורמלי (ואנחנו כבר כמה שנים לא במצב כזה) משקיע סביר היה מצפה לראות קביעת שיא חדש במדדים וכלכלה ריאלית שתומכת בשיא. רק שאם נבחן את מצב השווקים קצת קשה להסביר את השיא החדש.

רק לפני מספר שבועות חזר הפד' להתערב בשוק הריביות מזה מספר שנים וזאת עקב משבר נזילות חמור, לזה נוסיף את הורדת הריבית שהגיעה לאחר שהפד' טען שהוא רק מתקן כשל בגובה הריבית ונשיא שלא מפסיק להשתלח בראשי הפד' שלא עושים מספיק בשביל לתמוך בכלכלה האמריקאית.

אז אם המדדים בשיא כל הזמנים מדוע צריך הנשיא לדרוש מהפד' להוריד ריבית והשיק תוכנית QE חדשה? ואם המדדים בשיא מדוע הפד' נדרש להתערב בשוק הריביות ולהוריד ריבית?
אז זהו, שצריך להפוך את השאלות להסברים, בגלל שהפד' פועל באסטרטגיה מרחיבה והשוק צופה שהוא רק יגדיל את ההתעברות והנשיא לא מפסיק לצייץ כמה שהשווקים טובים (רק השבוע צייץ הנשיא כי "הוא צופה שיהיה יום טוב לשוקי המניות") אז השווקים קובעים שיאים חדשים.
כי מה יותר טוב לשווקים מאשר עזרה מכל קובעי המדיניות?

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

נטפליקס דיווחו שבוע שעבר דוחות טובים שהכו את התחזית לרבעון 3 המנייה זינקה ב – 8% לאחר הדוחות ועברה את מחיר ה- 300$. תחזית לרבעון 4 היה מתחת לקונצנזוס ב כ- 20% והיה נראה שהכל כבר מגולם במחיר. רק שמאז הגיעה הנפילה, כאשר אתמול המנייה נסגרה במחיר 266$. כשבוחנים את המלצות האנליסטים, רובם נמצאים בקנייה עם מחיר יעד ממוצע של 360$ אשר משקף אפסייד של 35% ממחיר המנייה היום.
האם הירידות מושפעות מהכניסה של דיסני? האם זה מוצדק? אז בגדול, דיסני לא אמור לפגוע בנטפליקס. לא מדובר בחלופה אלא במוצר משלים. נטפליקס היא מוצר בידורי מגוון המתעדכן בהתמדה, החובק את כל תחומי העניין והז'אנרים, כשנוספים לו דברים חדשים ושונים לצפייה על בסיס יומי. דיסני הוא מוצר צר יחסית, המכוון ספציפית לחובבי המותג דיסני, וכולל בעיקר מוצרים קטלוגים ופה ושם תוכנית מקורית חדשה. ודיסני אפילו לא יושק בעתיד הקרוב בשווקים שמהם באה עיקר הצמיחה של נטפליקס.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אומנם באיחור קל, וכנראה בעקבות לחץ עולמי, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט להטיל סנקציות על טורקיה. טראמפ מדבר על כך שהוא הולך להרוס את כלכלת טורקיה. בינתיים אין תאריך לתחילת הסנקציות ולכן לא בטוח עד כמה האיום הזה יצא לפועל. הסנקציות שטראמפ מעוניין להטיל על טורקיה הן העלאת מכסים על פלדה ל–50%, הפסקת המו"מ להסכם סחר בשווי 100 מיליארד דולר וסנקציות על אנשי ממשל בטורקיה.
במידה ואכן טראמפ יטיל סנקציות, זאת מכה לא פשוטה לטורקיה. אבל נכון לעכשיו הלירה הטורקית שומרת על יציבות (ירדה 0.6%) ולא ממש מגיבה לדברי טראמפ. תעודות הסל שעוקבת אחרי המדד בטורקיה TUR, ירדה מתחילת החודש בכ- 14%.
עכשיו נותר לנו להמתין להמשך הצעדים של טורקיה וטראמפ, האם טורקיה תסיים את המבצע ובעקבות כך טראמפ יתקפל ויבטל את הסנקציות או שטורקיה תמשיך עם המבצע ואז רוב הסיכויים שהלחץ העולמי ישפע על טראמפ והוא ימהר להטיל את הסנקציות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

השבוע שוב ראינו אופטימיות בשווקים בעקבות הכותרות על חידוש שיחות הסחר בין סין לארה"ב שאמורות להתחיל היום. השוק שינה לחלוטין את המגמה לאחר ימים של ירידות ועבר להיסחר בעלייה. נזכיר, שב-15 לאוקטובר יעלו המכסים על סחורות סיניות בהיקף של 250 מיליארד דולר מ-5% ל-30%.

השאלה הנשאלת היא עד מתי השוק יתרגש מכל שיחה בין ארה"ב לסין? הרי עד היום לא באמת הצליחו לצמצם את הפערים בניהם.

כבר כתבתי בעבר שהתרחיש שבו ייחתם הסכם סחר הוא נמוך עד בלתי אפשרי. נראה שלשוק נוח להישען על "רוח" האופטימיות. צריך לזכור שהבעיה היא לא רק מלחמת הסחר, ישנה בעיית נזילות בשוק הריפו בארה"ב, אומנם כרגע זה בטיפול של הפד' אבל עדיין להמתין לתוצאות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי פורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב ושיעור האבטלה צנח ל-3.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1969. מרבית הכלכלנים צפו ששיעור האבטלה יישאר ללא שינוי ברמה של 3.7%. השכר השעתי טיפוס בממוצע בשיער של 2.9% ביחס לספטמבר 18 העלייה המתונה ביותר ב 12 חודשים האחרונים ופחות מתחזית הכלכלנים שעמדה על 3.2%.
אז אתם בוודאי שואלים איך יכול להיות שהנשיא טראמפ וגם השווקים מצפים מהפד' להוריד את הריבית הרי מצב הכלכלה "מדהים" אם מסתכלים על נתוני האבטלה. אז נכון נתוני האבטלה באמת מצביעים על שוק עבודה חזק ויציב אך מנגד סקר ה-ISM במגזר הלא יצרני הצביע על ירידה חדה לרמה 52.6 נק' וסקר ה-ISM במגזר הייצור הצביע מוקדם יותר השבוע על ירידה חדה בחודש האחרון לרמה של 47.8 נק'. ככה שיש כאן נתונים סותרים שמפעילים לחצים הפוכים על השווקים.

בשבוע שעבר הצביעו החוזים על הריבית הפדרלית (משקפים את צפיות השוק מהריבית), הסתברות של כ-90% להורדת ריבית בסוף אוקטובר, ובשישי במהלך המסחר נכון זה ירד כבר לרמה של 76% עדיין גבוה.

אז נכון השווקים לא אמורים לקבוע האם הפד' מוריד ריבית או לא אבל בפועל ההיסטוריה מוכיחה שכמעט תמיד השוק צודק.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מדד ה- ISM פורסם השבוע בארה"ב והציג נתון חלש מאוד.

מהו מדד ה- ISM? ומהי החשיבות שלו? מדד ה-ISM הוא סקר המפורסם ע"י מכון המחקר Institute for supply management. המדד סוקר את הפעילות העסקית בענף הייצור של 400 חברות בארה"ב ומשמש פרמטר להיקף הייצור בארה"ב. מדד מעל 50 מצביע על התרחבות הסקטור.

בנתון שפורסם השבוע, המדד עמד על 47.8 נק' כאשר הצפי היה ל- 50.4. גם הנתון חודש קודם היה נמוך ועמד על 49.1. הנתון שפורסם כל כך נמוך שרק ביוני 2009 המדד היה יותר נמוך (עמד על 44.8) ואז הוא היה בדרך להתאוששות מהמשבר. התגובות על הנתון לא איחרו להגיע ותשואות האג"חים עברו לירידות מחשש לכניסה למיתון בחודשים הקרובים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

אתמול הודיעה יו"ר בית-הנבחרים, ננסי פלוסי הדמוקרטית הבכירה בשני בתי הקונגרס על החלטת המפלגה הדמוקרטית להתחיל רשמית בהליך הדחה (אימפיצ'מנט) נגד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. לטענת הדמוקרטים ישנו חשד סביר שהנשיא הפר את שבועת האמונים שלו ובגד בביטחון המדינה, וכל זאת במטרה למנוע מהיריב המרכזי (על פי הסקרים) שלו בבחירות לקדנציה נוספת להתמודד ולהגדיל את הסיכוי להישאר בבית הלבן.

למרות שאינני פרשן פוליטי אני מרשה לעצמי להעריך שבסופו של תהליך הנשיא לא יודח- הרפובליקניים שולטים ברוב בסנט.

בהסתכלות כלכלית- השווקים הגיבו באיפוק ביחס להודעה של ננסי ובסופו של יום המסחר ה-S&P500 ירד ב-0.84% והבוקר החוזים נסחרים בירידות של עד-0.3%. להערכתי הסיבה לירידה המתונה של השווקים היא הסיכוי הקטן להצלחה של המהלך. כאן צריך להזכיר, השווקים באופן כללי אוהבים יציבות, בארה"ב להבדיל ממדינות רבות (ישראל לדוגמא) נשיא שלא מסיים קדנציה מלאה הוא אירוע נדיר לכן במידה והשווקים יעריכו שיש סיכוי למהלך הם יגיבו בהתאם.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

השנה נבחר בשנית לעוד קדנציה ראש הממשלה נרנדנה מודי. כאשר נבחר לראשונה בשנת 2014 היו לנרנדנה מודי המון הבטחות איך להניע ולתמרץ את הכלכלה, ונכון לעכשיו כלכלת הודו סובלת מצמיחה מדשדשת וחובות גדולים בבנקים הממשלתיים. מבחינת הציבור בהודו שבזכותו זכה מודי לניצחון מוחץ בבחירות, קיימות ציפיות גדולות שמודי יחזיר את הכלכלה למסלול של צמיחה.
בשבועות האחרונים מספר צעדים שביצעה הממשלה ההודית לא ריגשו את השווקים, והגיע העת לצעדים נחרצים.

הממשלה הודיעה ביום שישי על הורדת מיסים לחברות, השוק באמת ראה צעד זה בחיוב ועלה ב-5%.
בהודעה דובר על הורדת שיעור המס מ-30% ל-22%, באם יחליטו לאמץ את הרפורמה (מימון ריבית, ייצוא...), בפועל הורדה מ-34.2% ל- 25.2%.
בנוסף, לחברות מקומיות חדשות בתחום הייצור: באם יקימו מפעל חדש לאחר אוקטובר 2019 יהיו זכאיות למס בגובה של 15% וביטול המיסוי על בייבק שהחברות הודיעו עליו מתאריך 5.7.2019.
צעדים אלו אמורים לסייע לסקטור העסקי, ובתקווה שיראו התאוששות גם בביקוש הצרכני.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

קודם כל נסביר איך פועל שוק הריביות בארה"ב: להבדיל מישראל בה אין טווח ריבית, אלה שיעור ריבית אחיד, בארה"ב הבנק קובע המרכזי טווח ריבית. כאשר את הריבית בטווח העליון מקבלים הבנקים הגדולים בגין הרזרבות שהם מפקידים בחשבונות הבנק המרכזי, הטווח התחתון הינה הריבית שמקבלים יתר הגופים בגין הרזרבות שהם מפקידים בחשבון הבנק המרכזי. הריבית האפקטיבית (ריבית בסיס שמשמשת גופים לא פיננסים) נמצאת בטווח בין שתי הריביות.

בפועל לאחר והפד' החל בתהליך צמצום המאזן (הקטנת כמות הכסף בשווקים) עלתה הריבית האפקטיבית מעל טווח העליון, במטרה להשאיר את השליטה בשוק הריבית בחר הפד להוריד את טווח הריבית העליון בתקווה שפעולה זו תדחוף את הבנקים הגדולים להזרים כספים לשווקים (הוריד את האטרקטיביות להשאיר רזרבות בפיקדון) בפועל הפעולה הצליחה באופן חלקי בלבד.

אתמול בצעד חריג התערב הפד במסחר בשוק הריפו והעמיד מזומן בגובה של 53 מיליארד (הסכום המלא עמד על 75 מיליארד אך הבנקים ניצלו רק 53 מיליארד), התערבות הפד' מגיעה במקביל למצוקת המזומנים בשווקים לאור הגיוסים המסיביים של הממשל.

מוקדם מידי לקבוע האם ההתערבות הינה נקודתית ובאה לפתור אירוע טכני ונקודתי או שינוי מדיניות שמגיע יום לפני החלטת ריבית.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

ביום שבת (14.9) הותקפו מתקני נפט בסעודיה. על פי הדיווחים בתקשורת, לטענת האמריקנים מי שאחראי על המתקפה היא אירן, כאשר משטחה שוגרו 12 טילי שיוט ומעל 20 מל"טים.
רק לפני שבוע שמענו קולות מעורבים על כך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמור להיפגש עם נשיא איראן חסן רוחאני על מנת להקל בסנקציות עם המדינה בדרך להסכם גרעין חדש. לאחר מספר ימים טראמפ אמר שהפגישה היא הכנה להגדרת תנאים מוקדמים בלבד.
ובכן, בעקבות המתקפה התמונה השתנתה לחלוטין. טראמפ טען שארצות הברית מוכנה למתקפה על מתקני הנפט של סעודיה, חרף העובדה שאיראן טוענת כי היא לא אחראית למתקפה.
מקרה זה מראה בעיקר על חוסר הוודאות עליו אנחנו מדברים כבר תקופה ארוכה. בשל כך, הנפט מזנק היום בכמעט 10%, לאור העובדה ש-58% מאספקת הנפט מגיע מערב הסעודית. ליתר דיוק, 5.5% מהאספקה העולמית נפגעו בהתקפת המל"טים, כאשר יחלפו שבועות עד שהתקופה המלאה תחזור לסדרה.
עם זאת, חשוב לציין כי לסעודים יש מספיק מלאי בכדי לכסות על אובדן של 33 ימי הספקה, בהנחה שניתן להגיע למלאי החסר מספיק מהר. בנוסף, סין היא הלקוחה העיקרית של נפט סעודי ויש לה מלאי של כשנתיים.
השאלה שנותרה על הפרק היא האם מדובר בבעיה שתיפתר בטווח הקצר או שתהיה הסלמה והמצב יחמיר. נכון לעכשיו, היחסים בין ארה"ב לאירן מתחממים והסיכון עולה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

הטכנולוגיה שכל כך חיכינו לה סוף סוף הגיע ואפשר לומר שהדור החמישי כאן!
הטכנולוגיה שעתידה לעצב מחדש תעשיות שלמות ולפתח הזדמנויות חדשות לחדשנות. אנחנו נמצאים בעידן שבו הצריכה הולכת וגדלה, ותעבורות אינטרנט בקבצים הולכת וגדלה, והדבר מאלץ את חברות הסלולר להתאים את התשתיות לדור החדש. דור 5 מתבסס על דור 4 כשהוא חותר לגידול נוסף של פי 20 במהירות שיא, ליותר מ-20 גיגה בייט לשנייה לתא, כאשר המטרה היא לספק חווית משתמש ממוצעת של 100 מגה בייט לשנייה, לעומת כ-10 מגה בייט לשנייה כיום.

מלבד השימוש בסלולר, דור 5 יהפוך ככל הנראה למערכת העצבים הדיגיטלית של ערים חכמות, הגלישה במהירות גבוהה תועיל מאוד גם לתחום משחקי המחשב (סקטור שמתחזק מאוד בשנים האחרונות), ובכלל כל תחום האינטרנט אמור להראות אחרת.

ההשקעה של המפעילים בפריסת התשתיות היא גדולה מאוד, והם יודעים שבשביל להישאר רלוונטים לעתיד הם חייבים להמשיך ולפתח את הרשתות שלהם, וכמובן שהתחרות בין החברות לא תהיה פשוטה ובעקבות כך רמת האי – וודאות לגבי האפסייד בהכנסות לטווח קצר גבוהה מאוד.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בסין הכריזו על הורדת נוספת של יחס הרזרבה לבנקים המקומיים, לפני שנסביר את היתרונות אל מול החסרונות, נסביר מהו יחס רזרבה.

יחס הרזרבה הוא היחס בין הנכסים הנזילים, פקדונות קצרים ומזומנים, לבין גובה ההתחייבויות לציבור. על מנת שבנק ישרת את המטרה המרכזית שלו (מתן אשראי) גובה ההתחייבויות יהיה גבוה מסה"כ הנכסים הנזילים, כמה גבוה? זה כבר נקבע על ידי הבנק המרכזי באותה מדינה. ככול שיחס זה נמוך, הבנק נדרש ליתרת נכסים נזילים נמוכה יותר ויכול לספק יותר אשראי ולהפך.

בסין ישנם מספר בעיות שלצערי ממעיטים להתייחס אליהם ברצינות הנדרשת. הורדת יחס הרזרבה מגיעה במטרה לשחרר נזילות (בעיקר בדולר) מהמערכת הבנקאית בסין בתקופה בא השוק במצוקת נזילות חריפה. הזרמת דולרים תפחית במעט את החששות מבריחת הון מהמדינה ותתמוך ביואן הסיני.

הצד השני והפחות נעים של הפחתה נוספת ביחס הרזרבה, הוא הגדלת הסיכון במערכת הפיננסית בסין שכבר היום נמצאת בסיכון גובה, וזאת בתקופה של חוסר וודאות באירופה ובמהלך מלחמת סחר עם ארה"ב וחששות כבדים לבריחת הון מהמדינה לאור המשך הפיחות ביואן.

בקרב הזה בחרו בסין למנוע מצב בו הם נדרשים להלאים בנקים נוספים וזאת על חשבון שער החליפין ויציבות המערכת הבנקאית.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בקרוב נכנסים לשנת הבחירות בארה"ב (נובמבר 2020), וטראמפ חייב לפעול במהירות לקראת תחילת שנת הבחירות. נכון לעכשיו הסקרים לא ממש לטובתו!

כאשר אנחנו בוחנים את המצב הכלכלי, הרי שאנחנו נמצאים במצב של אי ודאות שמתארך ונהפך לבעייתי יותר ויותר.
לטראמפ יש לא מעט כאבי הראש, נתונים כלכליים חלשים, התהפכות עקום התשואות ומלחמת הסחר שרק הולכת ומסתבכת.
טראמפ נמצא במצב לא פשוט, בינו לבין הממשל הסיני ישנם פערים לא קטנים ואף אחד לא מוכן להיכנע, מבחינת טראמפ כניעה זה בניגוד לאני מאמין שלו וללא ספק יפגע בו בתהליך הבחירות, מצד שני, אי הגעה להסכם תביא להמשך הידרדרות במצב הכלכלי.

לטראמפ אין הרבה ברירות והוא חייב להגיע להסכם מול הממשל הסיני, ובכדי שהוא יסכים לבטל את המכסים על סין הוא חייב שהסינים יעשו את הצעד הראשון ויתקפלו ואז הוא יתפס אל מול הבוחרים כאיש החזק שניצח במלחמת הסחר. המציאות כנראה קצת אחרת והסינים לא ממש ממהרים להרים דגל לבן.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בהודעה שנמסרה אתמול הודיע ראש הממשלה הטרי בוריס ג'ונסון, שבמידה והפרלמנט יעביר חוק האוסר את ביצוע הברקזיט ללא הסכם מול האיחוד האירופי, הוא ישלח את בריטניה לבחירות.
בעבר הודיע ג'ונסון שיקדם את יציאת בריטניה מהאיחוד עם או בלי הסכם עם האיחוד בסוף החודש הבא מאיים לשלוח את בריטניה לבחירות.

היום הפרלמנט צפוי להתכנס, והחשש של ג'ונסון הוא שמורדים בתוך המפלגה השמרנית יצביעו נגדו והחוק שימנע מהממשלה הבריטית להתנתק מהאיחוד ללא הסכם לא יעבור- מנגד מקורבים לג'ונסון טוענים שראש הממשלה יימנע מצעד חריף זה ולא ישלח את הממלכה לבחירות בזק.

תגובת השווקים לידיעות לא איחרה להגיע ושלחה את השווקים באירופה לירידות של כ- 0.6% ואת הליש"ט לשפל של יותר מ- 3 עשורים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בנק ישראל כנראה יותיר את הריבית ללא שינוי. מה שאמור להיות מעניין הוא האם הנגיד פרופסור אמיר ירון יכין את השוק לקראת הורדת ריבית או שנתוני הכלכלה הישראלית בשלב זה לא מצדיקים ריבית שלילית.

מבחינת הנתונים הכלכליים אפשר לראות שהאינפלציה לא מצליחה להתרומם ונמצאת בגבול היעד התחתון, השקל מתחזק מול המטבעות המרכזיים הדולר והיורו (הרכישות האחרונות של בנק ישראל לא עזרו והשקל חזר להתחזק), הפד הוריד ריבית וכנראה שבהמשך נראה עוד הורדות ריבית, בנקים מרכזיים עברו להורדת ריבית ואפשר כבר להרגיש את האטה הגלובלית, נתוני הצמיחה לרבעון השני אמנם היו נמוכים מאוד, אבל זה כתוצאה מהשפעה חד פעמית בעקבות שיטת המיסוי על הרכב הירוק ואפשר לומר שגם בנטרול ההשפעה החד פעמית עדיין הנתון נמוך אך יציב. זאת תקופה מאוד מאתגרת לנגיד ירון, אנחנו נמצאים בתקופה של התפתחויות מהירות בעולם והורדת ריבית אומנם מעודדת צמיחה ומחלישה את המטבע המקומי, אבל מצד שני משפיעה לרעה על הבנקים שלא ערוכים להתמודדות עם ריבית שלילית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי החלפת המסרים בין ארה"ב לסין עלתה מדרגה, ולרגע היה נראה שהנשיא טראמפ שכח שהוא נשיא ארה"ב הכלכלה החזקה בעולם ומנהיג העולם החופשי- בדגש על העולם החופשי.

התגובות האימפולסיביות של טראמפ גרמו לירידות חדות בשווקים ולחשש רב שהנשיא מאבד עשתונות, העובדה שהנשיא בחר לציץ כל מספר דקות וכל ציוץ היה חריף ותקיף יותר מקודמו רק הגבירו את החשש.

נתמקד בשני הציוצים החריפים ביותר- 1. "השאלה הגדולה ביותר שלי, היא מי האויב הגדול שלנו, הפד' או הנשיא שיי" 2. "החברות האמריקאיות הגדולות שלנו מצוות בזאת להתחיל מייד לחפש אלטרנטיבה לסין".

בציוץ הראשון הנשיא קובע שיא חדש וחסר תקדים לתקיפה של הבנק המרכזי של ארה"ב, קו זה הינו המשך ישיר של ניסיון הנשיא האמריקאי להחליש את מעמדו, כוחו ועצמאותו של הפד'. בציוץ השני ממשיך הנשיא האמריקאי לנגוס בשלטון החוק, ארה"ב היא לפני הכול מדינה דמוקרטית שהתאגידים בא חופשיים לעשות עסקים באופן חופשי ועצמאי (בגבולות החוק). כששומעים מנהיג מדינה מתבטא באופן "hereby ordered" ניתן להסיק שמדובר במדינת עולם שלישי כמו סין, רוסיה או אחת ממדינות אפריקה בוודאי שלא בארה"ב.

אחת הסיבות שארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם הינה היציבות ושלטון החוק ששורר בא, לכן ישנה סכנה אמתית בהמשך קו תקיף וחריף זה על ידי טראמפ.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

משרד התקציב של הקונגרס פרסם אמש (רביעי) עדכון לתחזית גובה הגירעון בתקציב האמריקאי ל-10 השנים הקרובות. בהתאם להסכמים להגדלת גובה הגירעון שנחתמו בחודש שעבר בוושינגטון עודכן כי הצפי של משרד התקציב של הקונגרס לרמה של-4.7% בשנה, ובערכים אבסולוטיים הגירעון צפי לחצות את רף הטריליון דולר כבר בשנה הבא. הקפיצה בגירעון מגיע לאחר ממוצע ארוך שנים של 2.9% בגירעון.

הגירעון האמריקאי משפיע באופן ישיר על מרבית מדינות העולם, הסיבה לכך היא שהדולר הינו מטבע הרזרבה העיקרי בעולם- חשש אפילו הקטן ביותר מקושי של הממשל לשרת את החוב העצום יכול לגרור עליה חדה ומהירה בתשואות אג"ח האמריקאי ולהקשות על גיוס עתידי.

בצפי הגירעון לא נלקחה בחשבון ההתבטאות האחרונה של הנשיא טראמפ בנוגע לבחינה של הממשל להפחתת מיסים נוספות, אם וכאשר יעביר הנשיא הפחתת מיסים נוספת צפוי הגירעון לגדול עוד יותר.

בסקר שפורסם בתחילת השבוע נאמר כי-74% מכלכלני העסקים בארה"ב צופים מיתון לקראת סוף 2021, כניסה למיתון עם גירעון מנופח יקטין משמעותית את היכולת של הממשל (ב-2021 יתכן וישב נשיא אחר בבית הלבן) לבצע מהלכים לעידוד הכלכלה ולהוביל לצמיחה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

יו"ר הפד' אסר בצעד חריג על חברי הפד' עם זכות הצבעה להתבטא בפומבי, מדובר בצעד חריג שצפוי לזכות לביקורת חריפה מצד הדמוקרטים.
הסיבה לאיסור היא כמות הנאומים הגדולה של חברי הבנק שהגיע ל-20 נאומים בשבוע וההשפעה שלהם. גם בתקופה רגילה כל מילה ומילה של חבר הפד' מנותחת ומביא איתה אין סוף ספקולציות וכותרות, אז על אחת כמה וכמה בתקופה שהשווקים תנודתיים והערכות (של חלק מהכלכלנים) שארה"ב עלולה להידרדר למיתון בשנה הקרובה. כל התבטאות גוררת תגובה חריפה של השווקים ושל הנשיא טראמפ.

בחודשים האחרונים הנשיא טראמפ עלה מדרגה בכמות הציוצים שתוקפים את חברי הפד', ופאואל בפרט דוגמא הוא הציוץ הבא "לפאואל ולחברי הבנק אין מושג". באיסור פאואל מנסה להקטין את הספקולציות של השווקים והנשיא, ובכך להקטין את הלחץ שמופעל על חברי הפד'- ההתבטאויות סיפקו לנשיא טראמפ "תחמושת" לתקיפת מדיניות הפד'.

אז איך כן יהיה ניתן ללמוד ולצפות את מדיניות הפד'?
כעת יהיה ניתן יהיה ללמוד על כיוון המדיניות רק מהפרוטוקולים של החלטת הבנק, אני מתקשה להאמין שהאיסור יחזיק בפועל ומעריך שנעבור מהופעות פומביות להדלפות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אני נשאל רבות לגבי תכנית QE ולגבי צמצום מאזן הפד, אז ראשית נתחיל בהסבר קצר על תכנית QE. תוכנית QE שהיא בעברית הרחבה כמותית התבצעה ע"י הבנק המרכזי בארה"ב בעקבות המשבר ב-2008, הבנק רכש אג"ח מגובה משכנתאות ואג"ח ממשלתי ובכך הקטין את הסיכון בשווקים והזרים סכומים אדירים לבנקים המסחריים ולכלכלה הריאלית והנזילות בשוק גדלה, ובמקביל גם ביצע הורדת ריבית.

בסה"כ בוצעו שלוש הרחבות כמותיות. המצב היום מתחיל להיות מאוד מורכב לפד, תשואת האג"חים הממשלתיות ירדו בחדות, התשואה ל- 10 שנים עומדת על 1.676% ירידה משמעותית מאוד כאשר בשבועיים האחרונים הייתה צניחה חופשית (תשואות כאלו ראינו בסוף 2016). השוק כבר מתמחר 4-3 הורדות ריבית עד סוף שנת 2020 מאזן הפד מצטמצם (זאת אומרת שכמות הדולרים בשווקים יורדת) ונזכיר כי מאזן הפד הוא בעצם התחייבויות של הפד כלפי הבנקים והירידה בכמות הכסף פוגעת ביחסי הנזילות של הבנקים. השאלה איך יפעל יו"ר הפד? כרגע יש פער גדול בין השוק לפד, בכדי למנוע תגובות חריפות בשווקים הפיננסים, הבנק הפדרלי חייב לעבוד בשקיפות עם המשקיעים ולפרסם את הצעדים קדימה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בחודשים האחרונים הביטוי כמות הכסף (בעיקר דולרים) נכתב אין ספור פעמים, אז מה בעצם הכוונה? כסף הוא בדיוק כמו כל נכס אחר, יש ממנו כמות מוגבלת.
ניקח לדוגמא את הדולר, בשנתיים האחרונות הפד' התחיל לצמצם את המאזן שלו ובכך הקטין את כמות הדולים בשווקים. פעולה זו גרמה לתגובת שרשרת שפגעה בעיקר בכלכלות חלשות בשווקים מתפתחים כמו הודו, תורכיה, ארגנטינה ועוד.

אם נפשט את הפעולה שביצע הפד' נבין טוב יותר מדוע הפעולה שלו הקטינה את כמות הכסף. לאחר המשבר הכלכלי ב-2008 התחיל הפד לרכוש אג"ח (בעיקר מגובות משכנתאות) בשוק וזאת בסכומים גדולים מאוד. הקניות הזרימו דולרים למאזנים של אותם מוכרים ובפועל "הזריקו" נזילות לשווקים. עכשיו כאשר הבנק הפדרלי מצמצם את המאזן הוא מקטין את כמות הדולרים בשווקים.

לכמות הדולרים הזמינים יש משמעות גדולה ולא רק לגופים אמריקאים, במדינות רבות במיוחד בכלכלות מתפתחות עושים שימוש בדולר כעתודה (גופים פיננסים) כמטבע לעסקה ועוד. הסיבה לכך היא שלאותם מדינות מטבע חלש שקשה לגייס באמצעותו. כך למשל חברת תשתיות בארגנטינה שרוצה לגייס אג"ח לטובת סלילת כביש תתקשה לגייס בפזו ממשקיעים זרים לכן תפנה לגיוס בדולר. כאשר כמות הדולרים בשוק קטנה תתקשה אותה חברה לגייס ו/או לגלגל חוב.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בשבוע שעבר היינו עדים לעליית שלב נוספת במלחמת הסחר לאור האיום החדש של טראמפ להטיל מכסים נוספים על סין. בהודעה זו מדובר על מכסים של 10% על סחורות בהיקף של כ- 300 מיליארד דולר. כאשר הקטגוריה העיקרית שנוספה עכשיו לרשימה המוצרים סמארטפונים (מה שהופך את השבבים לשחקן חשוב במלחמת הסחר) וזה בנוסף למוצרי הטקסטיל דוגמאת נייקי. בכל הודעה או ציוץ של טראמפ סקטור השבבים הוא זה שנמצא על המוקד והחברות שמתמקדות בסקטור הסיני הן אילו שיסבלו הכי הרבה. חשוב להזכיר שהסיכון בסקטור השבבים הוא די גבוה וחשוב לדעת לבחור נכון את אופן החשיפה לסקטור.
כמובן שהתגובה של סין לא איחרה להגיע והיום סין ביצעה פיחות חד בשער היואן. שערו של היואן ירד לשפל של 13 שנה ועכשיו אנחנו עדים למלחה נוספת והיא "מלחמת המטבעות" כמובן שהשווקים מגיבים בהתאם ויורדים בחדות. עכשיו כנראה נגיע לתקופת ה"פינג פונג" שכל אחת מהמדינות תראה למי יש יותר שרירים. השאלה שעולה שוב היא כמה זמן ייקח עד שתגיע הרגיעה? לפי ההתנהלות בעבר, השוק חוזר מהר לעליות ולכן צריך לדעת להתנהל בצורה נכונה עם תיק ההשקעות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

היום (רביעי) תפורסם החלטת הריבית של הפד. ציפיות השוק הינם לירידה של 0.25% למרות נתוני התמ"ג היציבים ושוק עבודה טוב. מבחינת הבנק הפדרלי, מטרתה של הורדת הריבית היא שהצמיחה תגיע לכמה שיותר שכבות באוכלוסייה והגנה על הכלכלה.
כמו כן, ראינו בשבוע שעבר ש ה- ECB הותיר את הריבית ללא שינוי וכנראה שהורדת הריבית שם צפויה להגיע בקרוב. יותר מזה ה-ECB מתכוון להשתמש במידת הצורך בפעולות פיסקליות מרחיבה בכדי להניע את הכלכלה האירופאית המקרטעת. המצב בו ארה"ב ואירופה במגמה של הורדת ריבית גורמת להיחלשות המטבע המקומי שלהם במיוחד מול השקל, כאשר השקל הוא מהמטבעות הבודדים שהתחזקו השנה, מגמה זו נובעת גם מכמות האקזיטים וההשקעות הגדולות בהיי-טק.

בישראל הריבית עומדת על-0.25% הנתונים הכלכליים טובים ויציבים, השקל התחזק מאוד מול המטבעות המובילים והשאלה האם גם בישראל נראה הורדת ריבית? לערכתי, לא תהיה שום ברירה ונגיד בנק ישראל יהיה חייב להוריד את הריבית. נכון להיום מחלקת המחקר של בנק ישראל צופה שלוש העלאות ריבית עד סוף 2020. הפגיעה הקרובה בענף היצוא עקב התחזקות השקל תוביל לסגירת מפעלים אשר פועלם העיקרי הוא ביצוא (סקטור ההייטק לא אמור להיפגע משמעותית מכיוון שהרווחיות שם גבוהה מספיק), גם כך מפעלים אלה נמצאים במאבק הישרדות קשה. בנוסף, האינפלציה הנמוכה בישראל תקשה מאוד על הנגיד להעלות ריבית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

לא פעם אנחנו שומעים על "ציפיות השוק", אותו נתון "צפיות השוק" הינו אחד הנתונים החשובים שיש לקחת בחשבון בבניית אסטרטגיית השקעה.
מהן אותן ציפיות אם כן? ננסה לענות על השאלה בפשטות בעיקר בכל הנוגע לריבית ולאינפלציה.

בבואנו לבדוק את ציפיות הריבית קיימים מספר כלים עם שמות מסובכים ונוסחאות מתוחכמות אבל כדי לפשט את הדברים נאמר לד' שאם תשואת המק"ם לשנה היא-1% ותשואת איגרת החוב לשנתיים היא-2% אז ניתן לחלץ באמצעות נוסחה (נוסחת הforward) מהן הציפיות לשינוי בריבית לשנה-בעוד שנה.

באותו האופן אם איגרת חוב צמודה נסחרת לטווח של 4 שנים בתשואה של-0.5% והאיגרת השקלית המקבילה לה נסחרת בתשואה של 1.5% אזי באופן גס (מאוד) ציפיות האינפלציה לשנה לארבעת השנים הקרובות עומדת על 1%.
הנתון הוא כ"כ משמעותי עד שהוא משפיע על החלטות המשקיעים בבואם לבחור את מבנה התיק, על בנק ישראל בכל הנוגע למדיניות המוניטרית וגובה הריבית ועל משרד האוצר בבחירת מבנה תיק החוב של המדינה ובהחלטות פיסקאליות נוספות. אפילו הבנקים כששואלים את עצמם איזה הרכב משכנתא להציע לכם מושפעים מציפיות השוק.

הבנק המרכזי הוא זה שאמור לקבוע את שיעור הריבית אך בפועל ניתן לראות שהחלטה זו מושפעת "מציפיות השוק" וציפיות השוק מושפעות מהודעת הבנק המרכזי, ומכאן נשאלת השאלה מה בא קודם הביצה או התרנגולת?

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

יש לנו שבוע עמוס בנתונים חשובים, כאשר הכרזות הריבית הן שעומדות במרכז העניינים.
לפי הנתונים היום השוק מתמחר הורדת ריבית אחת של 25 נ"ב בסבירות של 82% והורדה נוספת בסבירות של 17.5%.

נכון לעכשיו מסתמן שרוב הסיכויים להורדה אחת שבוע הבא. מה שיכול להביא לשינוי בהסתברות להורדה הנוספת זה הנתון ביום שישי הקרוב שבו יפרסמו נתוני הצמיחה בארה"ב לרבעון השני, שיחד עם פרסום נתוני האינפלציה לחודש יוני יכולים לגרום לשינוי בהסתברות להורדה הנוספת.

כמו כן, הבנק המרכזי באירופה צפוי להכריז על גובה הריבית, במקרה הזה ישנו סבירות של 30% להורדה של 10 נ"ב להורדת ריבית. ישנן מספיק סיבות להורדת הריבית באירופה והיום כנראה נבין יותר טוב בפגישה של חברי המועצה ECB ששם נקבל את נתוני הצמיחה, האינפלציה ומידע על סדר גודל של ההאטה בשוק האירופאי. כמו כן, דראגי יכול להמתין קודם ולראות את המהלך שהבנק הפדרלי יבצע עם הריבית שבוע הבא ואז להגיע למסקנות חדשות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי פורסמו במספר אמצעי תקשורת על ההשתלטות האירנית על מכלית נפט בריטית, ההשתלטות הגיע לאחר שהבריטים עצרו מכלית אירנית לבקשת ארה"ב לפני מספר שבועות.
מיד לאחר הפרסום, ה- S&P 500 עבר מעליה של כחצי אחוז לירידה של כחצי אחוז ולבסוף סיים בירידה של 0.6% במקביל מחיר הנפט עלה בכאחד אחוז מיד לאחר הפרסומים אך סיים את יום המסחר סביב מחיר הפתיחה.

ולמרות אין סוף אמירות לוחמניות מכל הצדדים החוזים מציגים נכון למועד כתיבת הבלוג עליה קלה של עד 0.3% והנפט מציג עליה של כ2% .

אז למה המתיחות עם אירן כל כך משמעותית? הרי האמריקאים פרשו מהסכם הגרעין והטילו סנקציות כבדות על אירן ועל הסחר בנפט איתה לפי כמעט שנה.
הסיבה העיקרית היא לא ירידה בהיצע הנפט אלא בשליטה של אירן על מצר הורמוז שדרכו עוברת כ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. ומרבית הנפט שמגיע מכווית, עיראק, איראן, ערב הסעודית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות הערביות.

לאור האירועים במצר הורמוז כבר ניתן לראות עליה בעלות הביטוח שנדרשות לשלם חברות האנרגיה כאשר הן בוחרות לעבור במצר- עלות שמתגלגלת לצרכן ולמחיר הנפט.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שני האחרון בשעות הערב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 19, הנתון הצביע על ירידה של 0.6%, נמוך משמעותית ביחס לתחזית האנליסטים.
נכון שמדובר במדד אחד אבל בהסתכלות שנתית קשה לראות מצב בו האינפלציה השנתית בישראל תעמוד ביעד האינפלציה של בנק ישראל שעומדת על 2%.
סה"כ המדד אומנם נמוך משמעותית מהצפי אבל מחירי הדירות דווקא עלו ב-0.5% עליה ריאלית של 1% בחודש.

אז איפה נמצא הקושי של בנק ישראל?
אם יחליט הבנק להעלות את הריבית הוא עלול לפגוע בצמיחה במצב בו האינפלציה כבר נמוכה משמעותית מהיעד. מצד שני, מהלך זה יראה כניסיון של בנק ישראל להילחם בעליית מחירי הדיור. לעומת זאת אם יבחר הבנק להשאיר את הריבית או אפילו להוריד אותה זה יהיה סימן ברור לשווקים שהבנק בוחר להתמקד בחיזוק הצמיחה גם על חשבון של המשך עליית מחירי הדירות שגם ככה בשיא.
ואפילו לא נכנסנו להיבט שער החליפין שנמצא בשפל של 15 חודשים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מנתונים שפורסמו בסין אפשר כבר לראות את השפעת מלחמת הסחר והאטה הגלובלית. התוצר הלאומי שהוא נתון חשוב מאוד עלה ב – 6.2%, הנתון הנמוך ב – 27 השנים האחרונות. כמו כן, ישנם מספר נותנים מעניינים ששופכים קצת אור גם על המו"מ בין סין לארה"ב וגם על מצב הכלכלה בסין.
1. מאזן התשלומים של סין עם העולם (לא עם ארה"ב לבדה) לא נראה כל כך מדהים כמו בעבר. עלייה חדה בגרעון השירותים (תיירות) מבטל כמעט לגמרי את העודף במאזן המוצרים (merchandise balance).
2. תחזית הייצוא מסין ממש לא מזהירה. האם סין מתקדמת לכיוון גרעון מסחרי ותקציבי?
3. ירידה בייבוא מכלכלות מוטות טכנולוגיה (טאיוואן, קוריאה).
4. ביקושים יורדים בסין לנחושת ולנפט.
אפשר לראות שסין נמצאת בהאטה והיא עדיין היא לא התחילה בתוכניות תמריצים, יכול מאוד להיות שזה יגיע בקרוב.
מה שכן החולשה הכלכלית בסין לא עוזרת לנציגים שלה במו"מ מול הנציגים של ארה"ב וכנראה שסין תהיה חייבת לעשות צעדים בכדי לטפל בכלכלה שלה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

רכישה עצמית היא מצב שבו חברה רוכשת את המניות של עצמה. הרעיון המרכזי מאחורי רכישה עצמית היא להעביר מסר למשקעים שהחברה מאמינה במחיר המנייה שלה וחושבת שישנה כדאיות השקעה.
לתופעה של הרכישות העצמאיות יש משקל ענק בתמיכה במחירי המניות. בשנת 2018 בארה"ב, נקנו טריליון דולר, לעומת יציאת כספים מקרנות מניות בסך 120 מיליארד דולר. באירופה נקנו ב-2018- 218 מיליארד דולר לעומת יציאת כספים בסך 89 מיליון.
ב-2019 קניית המניות בארה"ב אמנם יורדת ב-30% לעומת 2018 אבל היא עדיין הכי גבוהה מאז 2007 – (חוץ מאשר ב-2018 ) בבורסות מחוץ לארה"ב קונים ב-2019 יותר מאשר אי פעם.
ההורדה במרווחי האשראי, גורמות לחברות לבצע רכישות חוזרות במקום להשקיע את הכסף בצמיחה עתידית וחלקן לוקח הלוואות בריביות נמוכות והתוצאה היא מצב שבוא מחירי המניות של החברות מתנפח.
מי שמעוניין להשקיע, ישנה תעודת סל SPYB שעוקבת אחרי מניות שאחוז הרכישות החוזרות שלהן הינן הגבוה ביותר מתוך מדד ה –SPY.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך סוף השבוע קיבלנו מספר נתונים וסיפורים חשובים, אך אני חושב שהחשוב מכולם הינו החלטת נשיא טורקיה לפטר את נגיד הבנק המרכזי.
הפיטורים הגיעו לאחר תקופה ארוכה בא הנשיא ושר האוצר דרשו את התפטרות. מן הצד השני עמד הנגיד על עקרונות הפרדת הרשויות ועצמאות הבנק המרכזי וסרב להתפטר. ביום שישי החליט ארדואן בצעד כמעט חסר תקדים במדינה "מערבית" לפטר את הנגיד.

כאן חשוב להדגיש טורקיה ככלכלה לא באמת משמעותית ברמה העולמית, אז למה בכל זאת אני בוחר לכתוב על האירוע הזה?
1. בנקים אירופים חשופים בסכומים אדירים לכלכלה הטורקית בהלוואות לחברות טורקיות ואירופאיות שבשנים האחרונים ביצעו עבודות תשתית שכמו שהדברים נראים היום יהיה קשה מאוד להחזיר את אותן הלוואת במיוחד שמרביתן צמודות יורו- הלירה הטורקית התרסקה בשנים האחרונות.
2. יש נשיא נוסף שבמובנים מסוימים מזכיר מאוד את נשיא טורקיה שמאיים כבר חודשים ארוכים לפטר את הנגיד שלא מיישר איתו קו- כמובן שמדובר בנשיא ארה"ב טראמפ'.
במדינה דמוקרטית ומערבית הפרדת רשויות הינה כמעט קדושה, ראו מה קרה ללירה הטורקית ולאג"ח לאחר הודעת הפיטורים של הנגיד הטורקי- עכשיו רק נשאר לדמיין את הנזק שייגרם אם טאמפ יחליט שהוא יודע יותר טוב מכולם ויחליט לעשות את הבלתי יאמן ויפטר את הנגיד האמריקאי.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אירן באיום ישיר למדינות אירופה, מודיעה שהיא תמשיך להפעיל מחדש את הבנייה בכור ותגדיל את העשרת האורניום כל עוד לא תהיה עסקת גרעין חדשה. עסקה חדשה עם האירופאיים היא לא פשוטה כיוון שהאירופאיים כבר הציעו לאירן עסקה שתבוא להגן על הסחר שלהם, אבל לאירנים זה לא מספיק והם מעוניינים שהעסקה תכלול מנגנון שיחסום את הסנקציות האמריקאיות על רכישות של הנפט האירני.

טראמפ מציידו מזהיר את האירנים מפני איומים. לגבי מחירי הנפט לטווח הקצר יש מקום לאופטימיות מאחר שאופ"ק האריך את הקיצוצים בתפוקה ל- 9 חודשים עד סוף הרבעון הראשון של 2020. קשה לראות את מחיר הנפט ממש קופץ בטווח הקצר בגלל כמות הביקושים ונתוני המאקרו. אבל שנת 2020 נראית כרגע בעייתית, הגידול בתפוקה ממדינות אופ"ק יהיה גבוה יותר מהגידול בביקושים לנפש, מה שיביא לגידול במלאים. אופ"ק יהיו כנראה חייבים להאריך את תקופת הקיצוצים עד סוף 2020, או שמחיר הנפט ירד. כמובן שהכל יכול להשתנות במידה וההתחממות בין אירן וארה"ב תעלה מדרגה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

האם מלחמת הסחר מורידה הילוך בעוצמתה? ובכן, הימים האחרונים כוללים מעט רגיעה ואופטימיות מבחינת מלחמת הסחר, אבל הכל עוד פתוח. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג נפגשו בפסגת ה-G20. השניים התחייבו לשמור על איפוק ולהרגיע את המצב.

השאלה היא באמת כמה זמן תימשך הרגיעה בין שתי המעצמות? האם היא תחזיק מעמד? הנשיא טראמפ אפשר לחברת וואווי לרכוש מוצרים ושירותים מחברות אמריקאיות, לרבות גוגל, אך כפי שאנחנו יודעים - זה יכול להשתנות מאוד מהר.

הצפי הוא שהשווקים יעלו היום בעקבות הרגיעה, אך כלל לא בטוח שהם יהיו אופטימיים ויחזיקו מעמד. כיום ישנם פערים גדולים בין ארה"ב לסין וקשה להאמין שיגיעו להסכמות. לא סביר שהסינים יסכימו לדרישת האמריקאים, המעוניינים להפסיק את גניבת הטכנולוגיות ושמירה על זכויות הקניין שלהם.

מאידך, המתיחות בין ארצות הברית לאירופה חיה ובועטת, לאחר שטראמפ ממשיך לאיים בהטלת מכסים. לסיכום, מלחמת הסחר כנראה נותנת כותרות יפות בעיתונים, אבל היא לא הבעיה האמיתית.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בפוסטים קודמים כתבתי על מצבה של בואינג בעקבות התרסקות מטוס מדגם 737 – MAX בטיסה של חברת אתיופייאן איירליינס. לפני ההתרסקות ראינו את בואינג במחיר של מעל 422$ ולאחר ההתרסקות היא ירדה לרמות של 375$ ומאז היא המשיכה לרדת והתנדנדה ברמות מחירים של 350$. ידענו שבואינג היא חברה מעולה, ראינו את הדוחות החזקים שלה, את הגדלת הדיבידנד ותוכנית קניית המניות העצמית. היה חסר לנו מידע לגבי חומרת המצב וחיכינו לטראמפ שהתערב ואז התבשרנו שטראמפ שוקל להטיל מיסים על מוצרים מאירופה שכוללים גם את איירבוס המתחרה של בואינג וזאת כנקמה על זה שהאיחוד האירופאי העניק סובסידיות לאיירבוס.
כל זה לא עזר למחיר של מניית בואינג להמריא. עכשיו התבשרו שאת קרש ההצלה בואינג מקבלת מחברת האם של בריטיש איירווייז (IAG), כאשר בסלון האווירי בפריז (ששם איירבוס מככבת כל פעם) היא הודיעה שתרכוש 200 מטוסי מקס (אותם מטוסים שקורקעו עקב ההתרסקות).
ההצהרה הזאת מעולה לבואינג, במיוחד כאשר חברת IAG הייתה רוכשת את רוב המטוסים מאיירבוס. מצד שני, מדובר כרגע רק על הצהרה ולא על הזמנה רשמית. היום המחיר של מניית בואינג עומד בסביבות 375 $השאלה באמת כמה ההצהרה רצינית? והאם איירבוס שנפגעת מהמהלך תשיב מלחמה? במידה והכל יעבור חלק לבואינג, כנראה המחיר יחזור לרמות שראינו בעבר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך שבוע שעבר דווח שאירן הפילה מל"ט של ארה"ב שחדר לשטחה האווירי במפרץ הפרסי- מנגד ארה"ב טענה שהמל"ט טס מעל מים בינלאומיים. הפלת המל"ט גררה הערכות שארה"ב תתקוף את אירן בתגובה, הערכה שעדיין קיימת למרות הדיווח על ביטול התקיפה על ידי הנשיא טראמפ.

מעבר לסיפור הפוליטי, הסיפור שמעניין אותנו כאן הוא תגובת השווקים. ראינו מספר כוחות שפעלו באופן לא שגרתי. מדדי המניות בארה"ב כבשו שיא חדש, הנפט קפץ ל-65.3$ הזהב עלה בכ-5% ותשואות האג"ח לעשר שנים ירדו במהלך המסחר מתחת לרמה הפסיכולוגיות של-2% (סגרו ברמה של 2.06%).

את הסיבות לעליות השערים ניתן להסביר בהודעת הבנק המרכזי האירופאי שרמז על תוכניתQE חדשה ובמידת הצורך הורדות ריבית (כבר היום הריבית הינה 0.25 שלילית) בהודעת הריבית של הבנק הפדרלי האמריקאי שאומנם לא הוריד את הריבית אך נתן רמז עבה מאוד שבקרוב נראה הורדות ריבית- רק לפני מספר חודשים העריך הפד' כי הריבית תעלה במהלך 2019.

לפני מספר חודשים כתבתי כאן על הגמילה הקשה שהשווקים צריכים לעבור בהובלת המבוגרים האחראים בבנקים המרכזים, אך לצערי כמו בעולם האמיתי שמרבית הנגמלים "נופלים בחזרה לסם" מסתמן כי גם מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי של ארה"ב ואירופה לא מספיק חזקים וצועדים בצעדי ענק בחזרה לסם של ריבית נמוכה ותוכניות הרחבה כמותית חדשות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

במהלך שנת 2018 היינו ממש אופטימיים וחשבנו שנראה את שיעור הריבית עולה לרמה של 3% בארה"ב, בתחילת שנת 2019 התחלנו להבין שהדרך לשם לא תהיה קלה והיום אנחנו מתחילים להבין שלא נגיע לשם בטווח הנראה לעין.
יו"ר הבנק המרכזי באירופה דראגי מתחיל להעביר את המסר למשקיעים ורומז שבמידה והמצב לא ישתפר יהיה צורך בתמריצים נוספים. כשדראגי מדבר על תמריצים הוא מתכוון לתוכנית רכישות חדשה (QE), בנוסף לתמריצים חדשים וכמובן הורדת ריבית.

השוק מגיב במהירות ותשואות האג"חים של גרמניה ל–10 שנים ירדו לתשואה שלילית של 0.29 התשואות ל-10 שנים בארה"ב נסחרות קרוב ל-2%. רק כדי להבין הבנק הדני Nordea מציע משכנתא ל-10 שנים בריבית שלילית של 0.12%! היום בערב יש את החלטת ריבית הפד, ממצב שלפני מספר חודשיים הפד דיבר על העלאות ריבית, עכשיו מעניין לשמוע איך הגישה משתנה והופכת להורדת ריבית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך המשבר של 2008 קיבל בנק ישראל ובראשו הנגיד סטנלי פישר החלטה אמיצה והוריד את הריבית בחצי אחוז, פישר בין הנגידים הראשונים שזיהה את גודל המשבר ובחר בצעד דרמטי של הורדת ריבית של-0.5% והמשיך במגמה זו. להורדת הריבית הייתה מטרה ברורה, למנוע הידרדרות של המשק למיתון- מדיניות מוניטרית מרחיבה. אם נפתח את מרבית ספרי הכלכלה נגלה שאחת ההשלכות של ריבית נמוכה היא אינפלציה גבוהה, אז במקרה של העשור האחרון ספרי הכלכלה טעו. מרבית העולם המערבי נמצא בסביבת ריבית נמוכה כעשור אך אינפלציה לא נראתה באופק. עכשיו אולי המצב הולך להשתנות.

ישראל אומנם הייתה אחת המדינות הראשונות להוריד את הריבית, רק שאותו נגיד אמיץ סיים את תפקידו ואחריו הגיעו נגידים קצת פחות אמיצים שנמנעו מצד של העלאת ריבית וזאת למרות שהנתונים הכלכליים תמכו בצעד זה- למעט אינפלציה שבמקום לעלות (כפי שאמורה לעשות על פי ספרי הכלכלה) הורידה את ראשה.

אז מה ישתנה?- בעולם גוברות הערכות להאטה כלכלית גלובלית ובמקביל על פי הדיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שישי האחרון שהאינפלציה נזכרה להרים את הראש. וכאן מגיע התשלום של בנק ישראל על חוסר היכולת לקבל החלטה אמיצה במהלך השנים האחרונות. מצד אחד בארה"ב עולות הציפיות להורדת ריבית משמעותית (השווקים מתמחרים 3 הורדות ריבית עד סוף 2019) ומצד שני האינפלציה מרימה את הראש.
האם בנק ישראל יבחר להמשיך לא לקבל החלטה ולתת לאינפלציה להרים את הראש או אולי יחליט להתיישר עם המגמה העולמית ויתעלם מהאינפלציה ויוריד את הריבית ונראה לראשונה בישראל ריבית שלילית. זאת שאלת השאלות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בחודש פברואר כתבתי על כך שישנו שינוי מגמה במחיר הזהב וכאשר מודדים את מחירי הזהב לטווח ארוך, הזהב נותן אפס תשואה, אבל, כשמודדים בטווחים של שלוש או-חמש שנים, ומתחילים מנקודה יקרה בשוק המניות האמריקאי , הזהב משתווה למניות בטווח של 3 שנים ואף טוב ממניות בטווח של 5 שנים.

אז עכשיו שוב ישנה נק' כניסה מעניינת כאשר-99% מהשוק מצפה לקיצוץ ריבית השנה, מה שמרמז שכלכלת ארה"ב לא מסוגלת לעמוד בריבית שרק לפני 15 שנה הייתה נחשבת לריבית רצפה קיצונית. כמו כן, ר"מ מלזיה מציע לכונן מטבע אסייתי מגובה זהב (כפי שהיה הדולר עד 1971).

ודבר נוסף כנראה כתוצאה מהמתחים של מלחמת הסחר, סין ממשיכה להגדיל את קצב רכישות הזהב. כידוע זהב הוא סקטור הגנתי בתקופות של ירידות בשוק המניות. תעודת הסל שעוקבת אחרי סקטור כריית הזהב היא GDX.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך סוף השבוע הודיע הנשיא טראמפ כי ארה"ב הגיעה להסכם חתום עם מקסיקו. על פי הציוץ של טראמפ מקסיקו הסכימה לנקוט צעדים משמעותיים כדי לעצור את זרימת המהגרים ממרכז אמריקה לארה"ב.
עוד הוסיף הנשיא כי המכסים נגד מקסיקו אשר תוכננו להיות מיושמים על ידי ארה"ב החל מיום שני, מושעים בזאת ללא הגבלת זמן.

הודעת הנשיא הגיע לאחר שבוע מסחר בו תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 נסחר מתחת לתשואה של 2.1% וחשש מהידרדרות המשק האמריקאי למיתון והעדר התקדמות במשא ומתן עם הסינים.
קשה שלא לתהות האם הנשיא התגמש מול מקסיקו בשביל להראות לציבור ולשווקים שהוא גם יודע לסגור הסכמים, גם אם לא הסכם אידיאלי.

כמובן שהדיווח נתן רוח גבית לשווקים ושלח את הS-&P לעליות של כ-1%, מי שלא התרגש הם סוחרי האג"ח והתשואה של ה-10 שנים שהמשיכה להיסחר סביב רמות של 2.1%.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בתקופה האחרונה שוקי האג"ח נסחרים בעצבנות. בתחילת השבוע ראינו שהשוק מתמחר שתי הורדות ריבית עוד השנה. אחת צפויה בספטמבר והשנייה בדצמבר, כנראה שהפד' לא יכל להתעלם מהציפייה הכל כך חזקה והיה חייב להגיב.
ג'רום פאואל (יו"ר הפד') מבין היטב את החששות מהאטה כלכלית והדרדרות למיתון עוד השנה, וכמובן שהירידה החדה בתשואות שמצאו השבוע שפל חדש גרמו ליו"ר הפד' לנסות ולהרגיע, בנאום אתמול אמר היו"ר אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר ודאות ותחזית הפד' נכון לעכשיו סבירה, עם זאת, הוסיף פאואל הוסיף כי תרשים הנק' של הפד' לא לוקח בחשבון כמה הפד' יגיב לאירועים בלתי צפויים.
בנוסף פאואל מתייחס למלחמת הסחר שמתפתחת למדינות נוספות השבוע כגון מקסיקו ולעצבנות בשווקים כתוצאה מכך. בעקבות ההתבטאות של פאואל, השווקים בוול סטריט עלו בצורה חדה.
השאלה לכמה זמן זה יחזיק? הבעיות עדיין לא נעלמו. מלחמת הסחר ממשיכה להתפתח ואת ההשלכות נראה בהמשך.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי פרסם בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי פי מורגן תחזית בנוגע לציפיות הריבית שלהם, ההפתעה בתחזית הבנק היא שהבנק צופה שתי הורדות ריבית במהלך 2019 כל אחת של- 0.25%. התחזית לא באמת מפתיע את השווקים. אג"ח ארה"ב ל-10 שנים צנחו ביום שישי האחרון ונסחרו בפחות מ-2.15% וזאת כאשר ריבית הבנק הפדרלי לשנה הינה 2.5%. בנקים נוספים עדכנו את התחזית במהלך יום שישי, המשותף לכול התחזיות הוא הורדת ריבית במהלך שנת 2019.

התחזית של בנקי ההשקעות מגיע על רקע מלחמת הסחר עם סין והודעת הממשל מיום שישי האחרון להעלות את המכסים על יבוא ממקסיקו ל-25% באוקטובר הקרוב. החשש הוא מהאטה בפעילות הכלכלית של ארה"ב. הנשיא טראמפ קורא לבנק המרכזי כבר תקופה ארוכה להוריד ריבית ולסייע לממשל במלחמת הסחר. הורדת ריבית שכזאת יכולה להתפרש ככניעה של הבנק המרכזי לדרישות הנשיא.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

איטליה ממשיכה להיות כמו עצם בגרון של האיחוד האירופאי. תזכורת קלה: בסוף שנת 2018 ממשלת איטליה והרשויות האירופאיות אישרו את התקציב ארבעה חודשיים לאחר מכן, ממשלת איטליה הודיעה על הורדת תחזית הצמיחה לשנה הקרובה מרמה של-1% ל- 0.1% והגרעון צפוי להגיע לרמות של 2.4% (מרמה של 2.09%), מה שמזכיר את המאבק שהיה מול איטליה בשנה האחרונה.
כמו כן, איטליה חוותה התכווצות ב-2 רבעונים האחרונים של 2018, בנוסף לנתונים כלכליים לא טובים, כנראה שבאיחוד האירופאי היו אופטימיים אפילו שהכתובת הייתה על הקיר. האיחוד האירופאי היה צריך לנקוט בצעדים יותר דרסטיים בכדי למנוע את המצב הקיים.

זה מביא אותנו להודעה השבוע שאיחוד האירופאי הודיע שהוא הולך להטיל קנס של 3 מיליארד אירו בעקבות הפרה של חוקי הגרעון, מצד איטליה, הם קוראים לבנק המרכזי באירופה שישמרו על התשואות של אג"חים ברמות נמוכות ועל תמיכה בהורדת האבטלה.
ההרגשה היא שהסאגה הזאת לא תסתיים כל כך מהר, והמאבק יימשך ובסופו של דברים כולם יצאו מופסדים.

אלעד קראוס, אנליסט, אקסלנס ברוקראז'

מדובר ברווח לפני ריבית, מס, פחת והפחתות,Earnings before interest, taxes depreciation, and amortization)).
למעשה, ברוב המקרים נתון זה נותן אינדיקציה ליכולת ייצור המזומן התפעולית של החברה.
הערכות שווי, כמו גם קובננטים (Covenants) והתניות שונות מבוססות על נתון זה שאינו נתון חשבונאי אלא נתון כלכלי חשוב.

השימוש בנתון זה ספג מהלומה עקב תקן חשבונאי חדש – תקן 16 לחכירות.
מעתה, כל חכירה או השכרה של נכס על ידי חברה תרשם במאזן החברה כהתחייבות וכנכס – כך שמאזן החברה יתנפח.
המשמעות היא שיחס ההון למאזן בחברה צפוי לקטון ולהשפיע לשלילה על יחסים פיננסים.
ההשפעה על ה-EBITDA הינה דרמטית – מעתה, לא יהיו הוצאות שכירות אלא הוצאות פחת בגין הנכסים.

המשמעות היא שה-EBITDA הולך לזנק אצל מרבית החברות וזאת מסיבה מלאכותית-חשבונאית.
מעתה – הוצאות הפחת למעשה ינוכו מה-EBITDA ובכך תהיה עלייה ב-EBITDA.

לתקן החשבונאי החדש יש השפעה מהותית ומשמעותית על הדוחות שמתפרסמים כעת – ההשוואה לרבעון הקודם פשוט אינה נכונה ואינה רלבנטית.
מעתה נתון ה-EBITDA הינו פחות משמעותי וחשוב מבעבר, ויהיה צורך לעשות חישוב מחדש על הרווח התזרימי של החברה.

כל חברה תאלץ למצוא מחדש את הקובננטים שהיש לה מול הבנקים ולנסות לשנות אותם על פי התקינה החדשה.

אלעד קראוס, אנליסט, אקסלנס ברוקראז'

בזן פרסמה את דוחות החברה שבוע שעבר, בדוח הציגה החברה EBITDA של 153 מ' דולר ורווח נקי של 68 מ' דולר.

בזן הינה בית הזיקוק הגדול ביותר בישראל ואחריו נמצא בית הזיקוק של פז.
החברה מזקקת 197,000 חביות ליום ומוכרת את מוצריה לחברות הדלק השונות כמו גם ללקוחות נוספים.
פעילות נוספת של בזן הינה פעילות הפולימרים. בסגמנט זה בזן מייצרת פוליפרולפילן ופוליאתילן מנפטא.
מדובר בפעילות משלימה לפעילות הזיקוק שכן אחד מתוצרי הזיקוק הינו חומר הגלם לפעילות הפולימרים.

פעילות הזיקוק פשוטה - מכניסים למפעל נפט גולמי ובעזרת זיקוק הנפט, התוצרים היוצאים הינם סולר, בנזין, קרוסין ועוד.
המשמעות היא שעבור בזן הנתון החשוב ביותר הינו הפער שבין מחיר הנפט הגולמי לבין מחירי התוצרים. או בקיצור – "מרווח הזיקוק".

שווי הנפט הגולמי, כידוע, הינם שווקים ספקולטיבים בהם עיקר המסחר הינו על ידי ספקולנטים ואין באמת סליקה אמיתית של חבית נפט במרבית המקרים. המשמעות היא שמדובר בשוק תנודתי מאוד אשר מקשה על בזן והמזקקות לייצר יציבות.
שוק התזקיקים, כדוגמת הסולר והבנזין, גם הוא שוק של קומודטי אולם בתנודתיות נמוכה יותר.

מטרתה של בזן הינה לרכוש את הנפט הגולמי בזול ולמכור את התזקיקים ביוקר. כל 1$ פער בין הנפט הגולמי לתזקיקים שווי כ-70 מ' דולר לרווח התפעולי של החברה. המשמעות הינה אדירה וכל תזוזה קטנה במרווח הינו דרמטי עבור בזן.

זו הסיבה שבתחילת כל דוח כספי, הנתון הראשון שמעניין את משקיעי בזו הינו מרווח הזיקוק שבזן ייצרה ברבעון האחרון.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

חברת וואווי הוקמה ב-1987 והיא תאגיד סיני המייצר ציוד תקשורת. לחברה יש כמעט כ- 200 אלף עובדים ועשרות מרכזי פיתוח מסביב לעולם. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעוד עליית מדרגה במלחמת הסחר, כאשר האזהרות של ארה"ב כן מתקיימות, כאשר הקונגרס האמריקני הזהיר שחברת וואווי וחברת ZTE מאיימות על ביטחונה של ארה"ב ובכל הן נוספו ל- "Entity List" (רשימה של חברות ואנשים שפועלים בניגוד לאינטרס הביטחוני של ארה"ב).
מבחינת וואווי ישנו נזק בעל משמעות חמורה מאוד ותפגום בשרשרת הערך של החברה, בלוגיסטיקה שלה (global supply chain). וזאת למרות שהחברה צברה מלאים בצפי לצעד כזה. כמו כן, גם הספקים של החברה, כמו TSMC ומייקרון MU, יכולים להיפגע לפחות בטווח הקצר.
בנסוף לכל, המזכר עליו חתם הנשיא טראמפ, מאלץ את גוגל למנוע מכירת רשיונות שימוש בתוכנות אותה היא מפתחת, כולל אנדרואיד ושירותי גוגל נוספים.
מלחמת הסחר היא כמובן חדשות רעות, אך מנגד לסקטור השבבים יש פוטנציאל בזכות טכנולוגיה חדשה כמו 5G, קח למרות המכסים דינן לקרות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בשישי האחרון, פרסם הבית הלבן שתי הודעות בעלות משמעות כבדה, בהודעה הראשונה הודיע הבית הלבן כי החליט לדחות את ההחלטה על הטלת מכסי ייבוא על רכבים אירופאים ב-6 חודשים. ובהודעה השנייה הודיע הממשל על הסרת תוספת המכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום מקנדה ומקסיקו.

כל הודעה בפני עצמה הינה בעלת חשיבות גבוה אך כאשר בוחנים את התמונה הכוללת אפשר אולי ללמוד על שינוי טקטיקה במלחמת הסחר. אני מעריך שבתחילת הדרך הנשיא טראמפ לא חזה עקשנות ואי הסכמה לפשרות מצד הממשל הסיני לכן בחר לפתוח חזיתות נוספות עם כלכלות רבות כגון מקסיקו, קנדה, איחוד האירופאי ורוסיה.

עכשיו כשנה וחצי לאחר תחילת מלחמת הסחר, וכשנה וחצי לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב מבין הנשיא טראמפ שצריך לבחור באיזה קרב להתמקד, ולפחות על פי ההודעות בשישי האחרון מעדיף הנשיא להתמקד בסין ולזנוח לפחות בינתיים את החזית עם מקסיקו, קנדה והאיחוד האירופאי.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

ביום שבת הקרוב הממשל האמריקאי אמור להודיע על החלטתו בדבר הגדלת המכסים על השוק הרכב אירופאי, הדבר יכול לגרום לטלטלה אצל יצרניות הרכב, לכלכלה האירופאית ולצרכנים בעולם (גם בישראל). לאורך הקמפיין של הנשיא טראמפ הוא הבטיח כי בייבוא הנרחב של כלי רכב מאירופה, בדגש על גרמניה, לא יעבור לסדר היום ושהיצרני הרכב האמריקניים הם המפסידים הגדולים.

כשחושבים על זה יותר לעומק, הגדלת המכסים על שוק הרכב האמריקאי דווקא יכול לגרום לפגיעה בשוק הרכב המקומי. ניסיון הפגיעה בכלכלה האירופאית יכול להביא את האירופאיים לחיזוק הקשר של תעשיית הרכבים (בעיקר הגרמנית) עם ממשלת סין. כמובן שקשה לנתח בדיוק את ההשלכות, אבל כנראה שאת עיקר המכה צפויים לספוג לפחות בשלב הראשון יצרניות הרכב האירופאיות כמו מרצדס, פולקסווגן ו ב.מ.וו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי טראמפ מימש את האיום ונכנסו לתוקף מכסים בשיעור של-25% על סחורות סיניות בגובה של 200 מיליארד דולר. הממשל פועל להטיל מכסים בשיעור דומה על סחורות סיניות נוספת בהקיף של כ-300 מיליארד דולר. מנגד לסינים אין יכולת להעלות מכסים על סחורות אמריקאיות וזאת בשל הגירעון במאזן הסחר מול האמריקאים שרוכשים סחורות סיניות בהקיף גבוה משמעותית מהקיף הסחורות שהסינים רוכשים מהאמריקאים.

לדברי טראמפ הסינים ממתינים עד ל2020- עם הסכם הסחר, בתקווה שהוא לא יבחר בשנית. לכן טראמפ מזהיר אותם שהסכם הסחר יהיה הרבה יותר גרוע כאשר הוא יבחר לקדנציה נוספת.

כאשר בוחנים את מלחמת הסחר מהזווית של הצרכן האמריקאי, לא בטוח שהאינטרס שלו ושל הנשיא זהים. הצמיחה האמריקאית תלויה רבות בצריכה הפרטית, האם הצרכנים ימשיכו לצרוך באותו הקצב כאשר על אותו מוצר הם יאלצו לשלם יותר? הרי אף אחד לא באמת מאמין שאפל או דל או כל חברה שמייצרת מוצרים במפעלים בסין עבור הצרכן האמריקאי תספוג את תוספת המכס, ברור לכל שתוספת המכס תתגלגל לצרכן. מה גם שישנם מוצרים רבים שכבר שנים לא מייצרים בארה"ב, כך שאין לציבור תחליף לכל מוצר.
כאן צריך להזכיר שתוספת המכסים אינה המטרה של טראמפ, אלא אמצי לחץ להשגת שינוי בגישה של הממשל הסיני בעיקר בתחום גנבת הקניין הרוחני שמתבצע ללא מפריע על ידי חברות סיניות שחלקם הגדול מוחזק במישרין או בעקיפין על ידי הממשל הסיני.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ביום שישי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב דוח תעסוקה שהצביע על תוספת של 263 אלף משרות חדשות. גבוה משמעותית מהתחזית המוקדמת לתוספת של 190 אלף משרות בלבד. בתוך כך, נתון האבטלה בארה"ב יורד לרמה של- 3.6% הרמה הנמוכה ביותר מאז 1969.

אך מנגד השכר השעתי עלה ב-0.2% מול צפי לעליה של 0.3%, וגם שיעור המשתתפים בשוק העבודה ירד לרמה של-62.8%, כאן חשוב לחדד את חשיבות הנתון- כאשר מודדים אחוז אבטלה סופרים רק את אותם אנשים שמחפשים\מעוניינים לעבוד, זאת אומרת שאנשים שהתייאשו מלחפש עבודה לא נכללים בנתון האבטלה. מסיבה זאת בדיוק חשוב לעקוב אחרי נתון שיעור המשתתפים בשוק העבודה כי ירידה של אחוז האבטלה בשילוב של ירידה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה יכול להצביע על ייאוש ממציאת עבודה.

לאחר פרסום הנתונים ירדו ציפיות השוק להורדת ריבית על ידי הפד' במהלך 2019 ל-53% בלבד.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אומנם הבחירות לנשיאות התקיימו בעוד שנה וחצי, אבל מבחינת טראמפ זה הזמן שלו לשמור על השווקים חזקים. טראמפ לא יכול להרשות לעצמו משבר בשווקים בשנה הקרובה. הדבר עלול לפגוע בסיכויים לקדנציה שניה בבית הלבן. לקראת החלטת הריבית היום בערב (שעון ישראל) צייץ אתמול הנשיא כי הפד' צריך להוריד את הריבית ב –1% ולהשיק תוכנית רכישות, טראמפ לא סתם חושש, מבחינת הנתונים הכלכליים השבוע פורסם נתון מפתיע שמצביע על התרחבות בצמיחה ברבעון הראשון לקצב של-3.2% מה שיקשה על הפד' בהורדת הריבית כפי שטראמפ מעוניין.

טראמפ מעוניין במדיניות משוחררת כמו בסין, לטענתו כמו שסין מוסיפה תמריצים לכלכלה ומשאירה את הריבית נמוכה, גם הפד' יכול להתנהל בצורה דומה בכלכלה האמריקאית ולא לשמור על ריביות גבוהות בתקופה של אינפלציה נמוכה. בינתיים טראמפ מוצא פתרון לבעיית הנזילות ומודיע שהממשל האמריקאי חותך את צפי ההנפקות לחודשיים הקרובים. ההודעה גרמה לירידות בשער הדולר וזאת למרות שהפד' צמצם 28 מיליארד דולר מהשווקים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בשישי האחרון פרסם משרד המסחר האמריקאי כי הכלכלה האמריקנית צמחה ברבעון הראשון של 2019 בקצב של 3.2%, זינוק ביחס לצפי של 2.3%. הנתונים שמצביעים על צמיחה חזקה של כלכלת ארה"ב לפד' יהיה קושי רב בקביעת מדיניות מוניטרית לתקופה הקרובה.

לאור הנתונים שפורסמו יהיה קשה מאוד לפד' להצדיק את המדיניות היונית שהוצגה בחודשים האחרונים שכוללת הודעה על צפי ל-0 העלאות ריבית במהלך 2019, וסיום תוכנית במהלך ספטמבר הקרוב.
מנגד שינוי משמעותי נוסף במדיניות הפד' עשוי להתפרש כזיגזוג מצד הגוף שאמור לקבוע מדיניות ולא להגיב בשליפה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

ארה"ב צפויה להודיע כי תבטל את מעט הפטורים מסנקציות על רכישת נפט מאיראן.
כל מי שרוכש נפט מאיראן יצטרך להפסיק את היבוא החל מ-2 במאי או להתמודד עם הסנקציות - כך אמר ל"רויטרס" מקורב לנושא. בעקבות החששות לירידה בהיצע הנפט בעולם מחיר החוזים על הנפט עולה בכ-2%.

לאחר הפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין שנתחם ב-2015, אישרה ארה"ב ל-8 מדינות מרביתן באסיה להמשיך לייבא נפט מאירן ללא סנקציות. היום ארה"ב צפויה לבטל את אותו פטור מסנקציות. הסרת הפטורים על הסנקציות תפחית את היצע הנפט בשוק שכבר נמצא בלחץ בשל הסנקציות של ארה"ב נגד איראן ונגד ונצואלה. לכך נוספים קיצוצי התפוקה של אופ"ק מתחילת השנה. כתוצאה מכך עלו מחירי הברנט ביותר מ-30% עד כה השנה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

הנתונים הכלכליים שהגיעו שבוע שעבר מכלכלת גרמניה הראו שהייצוא עדיין נמוך מהתחזיות, ושהחולשה של התעשייה הגרמנית מתחזקת.
בנוסף,יצא דיווח שגרמניה צפויה לחתוך שוב את תחזית הצמיחה לשנת 2019 (בינואר הורידה גרמניה את התחזית מ -1.8% ל- 1%) הצרות בכלכלה האירופאית ממשיכות להצטבר, וזאת ברקע לדיווחים על המתיחות בנוגע לשיחות הסחר עם ארה"ב והחשש מפני הטלת מכסיי יבוא על רכבים.

היום התחזיות באמת התקיימו, גרמניה הודיעה על הורדה נוספת בתחזית הצמיחה מ- 1% ל- 0.5%. לטענת שר האוצר הגרמני, ישנה חוסר ודאות לגבי מלחמת הסחר והברקזיט, דבר אשר מקשה על הכלכלה הגרמנית. כמו כן, שר האוצר הגרמני מצפה לעלייה בתחזית הצמיחה של 1.5% בשנת 2020.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בתחילת השבוע התבשרנו על פי דו"ח של משרד התחבורה באתיופיה, שהתסריט הכי בעייתי מבחינת בואינג יורד מהשולחן. כמובן שאלה חדשות טובות מבחינת בואינג כיוון שהתרחיש הגרוע ביותר כבר לא סביר שיתממש.
בימים האחרונים מניית החברה יורדת בחדות. הרקע לירידות מגיע מאירופה, כאשר הגוש האירופאי מעניק לחברה המתחרה של בואינג איירבוס (נסחרת בצרפת AIR ) סובסידיות.
מי שלא נשאר חייב הוא הנשיא טראמפ, כי הרי ברור שהוא לא יעבור בשתיקה על פגיעה במדיניות שלו, גם אם זה מגיע מהגוש האירופאי. לטענתו הסובסידיות פסולות וצריך לבטל אותן.
ארה"ב הודיעה שהיא שוקלת להטיל מיסים של 11 מיליארד דולר על מוצרים מאירופה כגון מטוסים, דגים, מוצרי חלב ומשקפיים. כתוצאה מכך מניית איירבוס הגיבה בירידה של 2%.
מבחינת האיחוד האירופאי, הצעדים שמובילה ארה"ב הם מוגזמים וללא ביסוס ומי שיקבע זה רק ארגון הסחר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בהמשך סוף השבוע חזר הנשיא טראמפ לתקוף את הבנק הפדרלי והעומד בראשו ג'רום פאואל. הפעם ציפיות הנשיא כוללת הורדת ריבית וחזרה לתוכנית התמריצים- מדיניות מוניטרית מרחיבה וזאת למרות שאנחנו אחרי הרבעון הראשון הטוב ביותר מזה 10 שנים בוול סטריט.

זאת לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה בא הנשיא תוקף את מדיניות הבנק הפדרלי ומנסה להשפיע עליה שבאופן מסורתי זוכה למעמד עצמאי – ללא התערבות פוליטית.
אז מדוע בוחר הנשיא האמריקאי להמשיך לתקוף את הבנק הפדרלי למרות שהכלכלה חזקה, האבטלה בשפל היסטורי והשווקים רחוקים אחוזים בודדים משיא כל הזמנים ?
פרשנים רבים מקשרים בין קמפיין הצפוי ב-2020 להתבטאות הנשיא, בכך שהוא לא מעוניין לקחת שום סיכון שהכלכלה האמריקאית תראה סימני האטה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפני שישה חודשים, הוועדה ציפתה להעלאת שיעור הריבית לטווח קצר שלוש פעמים השנה. כעת, היא לא מצפה להעלאה כלשהי בשנת 2019. ברור שהתחזיות הכלכליות של הוועדה התדרדרו — אך רק במידה מועטה מכדי שתצדיק שינוי כה גדול בתחזית העלאת הריבית של הוועדה.

בשבוע שעבר בפגישת ועדת השווקים הפתוחים הפדרלית הייתה הפתעה גדולה כאשר דובר על כך שהפדרל ריזרב מתמודד עם קשיים כתוצאה מהמדיניות שלו ודבר אחד היה ברור לא לצפות להמשך העלאות ריבית השנה ואולי גם בשנה הבאה.

אחד הגורמים שכנראה הביאו לכך זה נושא האינפלציה, ישנו חשש שהאינפלציה והציפיות לאינפלציה נמוכים מידי וזה מגיע מהאנשים שמשפיעים על המדיניות המונטרית. ואכן יש הגיון בכך, הפדרל-ריזרב רוצה שהאינפלציה תעמד על שיעור של 2% בממוצע לכל אורך מחזור העסקים. האינפלציה נמצאת בדרך כלל ברמה נמוכה מ-2% בתנאים כלכליים רעועים. אם זה המקרה, הרי שהפדרל-ריזרב חייב לכוון לשיעור אינפלציה גבוה מ-2% בסביבה כלכלית טובה, כדי שהממוצע יישאר 2%. הפדרל-ריזרב לא באמת עשה את זה. אם משתמשים במדד המחירים המועדף על הוועדה, האינפלציה עמדה על שיעור ממוצע צנוע של 1.3% במהלך חמש השנים האחרונות ו-1.4% במהלך 10 השנים האחרונות. יש צורך בעלייה חדה באינפלציה בכדי לדחוף את הפדרל – ריזרב בחזרה למצב של העלאות ריבית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

התהפכות העקום הינו אינדיקטור חשוב ואמין ועדיין, הוא רק אינדיקטור שלא תמיד צודק. חברי הפד' בהווה ובעבר התגייסו למסע הסברה ושכנוע שלמרות התהפכות העקום הכללה האמריקאית יציבה חזקה ולא בדרך למיתון.
על פי עדכון תחזית הצמיחה של הפד' שעודכנה רק לפני כשבוע הצמיחה ב-2019 צפויה לעמוד על 2.1% רחוק מאוד ממיתון.
אז נכון ההיסטוריה מלמדת שהפד' לא טוב בזיהוי משברים- בפועל הפד' מעולם לא הצליח לחזות מיתון.

אז למה השווקים ממשיכים לעלות?

אפשר לחשוב על מספר סיבות טובות :
1. התהפכות העקום הינו אינדיקטור חשוב ואמין ועדין הוא רק אינדיקטור שלא תמיד צודק.

2. עדכון תחזית עדכוני הריבית על ידי הפד', רק לפני שבוע הפד' התיישר לציפיות השוק ועדכן את תחזית הריבית ל 0 העלאות ב-19 והעלאה-1 ב-20.
3. זמן, ב-2006 התהפך העקום אך בפועל המשבר התחיל רק בתחילת 2008- בפעמים שהאינדיקטור צדק עבר פרק זמן של עד שנתיים מההתהפכות לפרוץ המשבר בפועל.

אז מוקדם מידי לקבוע האם השווקים לפני היפוך מגמה וכניסה למשבר,
מה שבטוח הוא שנכון לנקודת זמן זו השווקים לא מתייחסים ברצינות להתהפכות העקום וסיימו את הרבעון הראשון של 2019 עם התשואה הגבוה ביותר בארה"ב מאז 2009.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

לפני מספר חודשים הפד צפה 2-3 העלאות ריבית עד סוף 2019, ועוד 2 בהמלך 2020, גישה זו נתמכה בתחזית צמיחה אופטימית. אך בחודשים האחרונים לאט לאט הפד הנמיך ציפיות ואף הוריד את תחזית הצמיחה לשוק האמריקאי ל-2.1%. במהלך 2019, והאינפלציה לרמה של -1.8%.

במהלך סוף השבוע, הפד עדכן תחזיות והוא צופה 0 העלאות ריבית ב-2019 והעלאה אחת במהלך 2020, בעצם הפד יישר קו עם תחזית השוק.

עקומת האג"ח ממשיכה להיות הפוכה בטווח של 1-7 שנים פרמטר שרבים מייחסים כאיתות חזק למיתון בשנתיים הקרובות. הירידה הצפויה ברזרבות הבנקים בשילוב עקומת האג"ח ההפוכה והצפי להאטה בפעילות הכלכלית צפויות להפעיל כעת לחץ על סקטור הבנקאות האמריקני שסובל מירידות חדות בימי המסחר האחרונים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אתמול חברת פדקס (FDX) דיווחה את תוצאותיה לרבעון האחרון של 2018. החברה איכזבה בשורת הרווחיות והכנסות והתוצאות היו מתחת לצפי האנליסטים. בנוסף, החברה הורידה את תחזיות לשנת 2019. חברת פדקס היא אינדיקטור חשוב להדיקת מצב השווקים, פדקס היא בין החברות הגדולות המציעות שירותי שינוע בכל העולם, כך שבמידה ויש האטה במחסר הגלובלי, זה משפיע ישירות על החברה.

בחברת פדקס מעדכנים שהחברה נפגעת מאוד מהמצב בכלכלה העולמית ומגמת הסחר הגלובלית שכנראה תמשיך לפגוע בתוצאותיה של החברה. מצד שני חברת נוספת USP דיווחה על רבעון ותחזיות טובים (לגבי התחזיות, נצטרך להמתין לרבעון 2-3 בכדי לראות אם התחזית באמת מתממשת). לא ברור האם הבעיות של פדקס מקורן במאקרו (שזו טענת החברה) או במיזוג עם TNT.

אינדיקטור נוסף להאטה, השבוע פורסם מדד המשלוחים בארה"ב, זהו מדד שעוקב אחרי נפחי המשלוחים באם זה דרך רכבות, רכבים, מטוסים, כלי שייט ומשאיות. מדד זה הראה על ירידה שנתית של -2.1% בפעילות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

שני אירועים התרחשו במהלך שבוע שעבר, ולמרות שאין קשר ישיר בין האירועים, השפעתם על שוק האג"ח פועלת באותו הכיוון. תשואות האג"ח, בארה"ב והן באירופה ירדו והקטינו עוד יותר את הסבירות להעלאת ריבית של הבנק המרכזי באירופה ובארה"ב. התשואה ל-10 שנים בארה"ב , ירדה לראשונה מתחילת-2019 את רף ה-2.6% ואף נשקה ל-2.5%.
חשוב לציין שלאט לאט העקום ההפוך בין השנתיים לחמש שנים נפתח יותר ויותר, ככל שהמרווח הזה ייפתח, המשמעות היא שהשוק צופה המשך האטה בעלת משמעות בכלכלה העולמית.

נכון שהכלכלה האמריקאית נראית במצב טוב יותר מאשר אירופה ובטח סין. המרווח בין העשר שנים, לשנתיים כרגע עומד על 15 BPS, ככל שהתשואה תרד, אני מעריך שנראה המשך של המרווח מתקרב לאפס. אם זה אכן התרחיש שיקרה, אפשר זאת כאמירה של השוק שההאטה היא משמעותית, וכאן להישאר בטווח הנראה לעין.

אז נכון שמבט מהיר על מדדי המניות חושף תמונה ורודה ואופטימית- שבוע נוסף של עליות במדיי המניות בארה"ב, אך מבט מעמיק יותר על שוק האג"ח, מספר סיפור מורכב בהרה יותר.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

כפי ששמענו, השבוע התרסק מטוס של חברת בואינג מדגם 737- MAX בטיסה של חברת אתיופיאן איירליינס. לאחר המקרה, קורקע שליש מצי מטוסי מקס- 8 בעולם.
בעקבות כך מניית בואינג (BA) שהייתה בשיא שלה 446$, ולפני הנפילה ב-422$, צללה למחיר של כ-375$. ירידה של למעלה מ-11%, וכמעט 30 מילארד בשווי השוק שלה.

נחזור קצת אחורה ל-29 באוקטובר 2018, כאשר טיסה מספר 610 של ליון אייר (חברה אינדונזית) התרסקה בלב ים 13 דקות לאחר ההמראה.
במטוס מדגם, נחשו איזה? ניחשתם נכון... מקס-8 737 של חברת בואינג. גם שם התוצאה הייתה קשה. ממש כמה דק' לאחר ההמראה הטייס ביקש לחזור חזרה לנמל התעופה וישר לאחר מכן הקשר מולו נותק. כל הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
לגבי המנייה, היא ירדה לאחר ההתרסקות ומהר מאוד חזרה לעצמה. בהמשך היא דיווחה את דחותיה הרבעונים, שהיו חזקים מאוד, הגדלת הדיבידנד ועל תוכנית קניית מניות עצמית של 20 מיליארד דולר. משם הדרך לשבירת שיאים התקדמה מהר מאוד.

אין ספק שבואינג חברה מעולה, השאלה האם הירידה של הימים האחרונים מוצדקת? האם טראמפ התערב במשבר הזה? (ידוע שציוץ אחד שלו, יכול להקפיץ את המנייה חזרה למעלה).
אז זהו, עדיין אין מספיק מידע, אז אי אפשר לדעת עד כמה המצב חמור לחברת בואינג.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך שבוע שעבר הוריד הבנק המרכזי האירופי את תחזית הצמיחה ל-1.1%, ירידה חדה ביחס לתחזית הקודמת שעמדה על 1.7%. בסין פורסם כי היצוא מסין ירד ביותר מ-20% ביחס לפברואר אשתקד. נתונים הלו מצטרפים לנתונים נוספים אשר מצביעים על התמתנות בצמיחה העולמית.
כלכלנים רבים מייחסים את הנתונים למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בגזרה הזן מתקבלים דיווחים סוטרים על התקדמות המשא ומתן בין הצדדים.
אז מה בכל זאת דוחף את השווקים או לפחות מחזיק אותם?
הינה מספר סיבות:
1. נגיד הבנק המרכזי האירופאי מריו דרגי, הודיע שהבנק המרכזי האירופאי לא יעלה את הריבית השנה, ובנוסף יעניק הלוואות נוספות לבנקים ביבשת לטובת הגדלת הנזילות.

2. משרד האוצר האמריקאי דואג להזרים נזילות לשווקים כפעולה נגדית להקטנת המאזן של הבנק המרכזי.

3. ציוצים של הנשיא טראמפ- רק בסוף השבוע שעבר צייץ הנגיד "השווקים יבצעו זינוק חד אם הסכם הסחר ייחתם".
אנחנו נמצאים בנקודה בה ריבית נמוכה + הזרקת נזילות מהבנקים המרכזיים + ציוצים אופטימיים של נשיא ארה"ב מחפים על נתונים מאקרו צוננים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מבחינת סין השבוע התחיל טוב, כאשר דווח כי ארה"ב וסין לקראת סגירת עסקת הסחר, דבר שיגרום לביטול רוב המכסים שארה"ב הטילה עליה, ויכול לתת אוויר לכלכלת סין. לאחר מכן הגיע הדיווח שנתן לנו להבין את הקושי הרב של כלכלת סין, כאשר סין הורידה את תחזית הצמיחה הכלכלית שלה לשנת 2019 לאזור בין 6% ל-6.5%. זהו קצב הצמיחה האיטי ביותר מאז שנת 1990. נתון זה מוכיח את החלשה הנוכחית שסין נמצאת בה, וכמה חשוב לה לסיים את המו"מ עם הממשל בארה"ב, ולסיים את חוסר היציבות שבו היא נמצאת.

אם ננתח את המצב, אז סיכוי גדול שנשמע בקרוב על הסכם סחר בין סין לארה"ב, דבר שיוסיף דלק לשווקים ואולי ייקח אותם לגבהים חדשים. מבחינת סין, היא צריכה להמשיך לעבוד קשה, בכדי לחזור לטווח צמיחה גבוה יותר, לצמצם את החוב שלה, להקל במתן אשראי ובהוצאה התקציבית. אתמול הגיע דיווח חיובי מראש הממשלה לי קצ'ינג על פעולות הממשלה בישיבה השנייה של כנס מפלגת השלטון. אחד המסרים המעודדים ביותר הוא התמיכה בתעשיית הייצור ובחברות קטנות ובינוניות. כאשר הבנקים יזכו לעידוד להלוות יותר לתעשיית הייצור, ובנקים בבעלות המדינה יגבירו את שיעור ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ב-30%, המע"מ לתעשיות הייצור יקוצץ ב-3%, מ-16% ל-13%, אחוז ההפרשה לביטוח בידי המעסיק יקוצץ ב-4%, מ-20% ל-16%, והשקעה בתשתיות. כל אלה הם צעדים חשובים להתאוששות הכלכלה הסינית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

אתמול פרסם הפיקוח על הבנקים עדכון להוראה שאסרה על הבנקים לבצע רכישה עצמית של מניותיהם בכפוף לתנאים מסוימים.

האיסור נקבע לאחר המשבר שנגרם בעקבות פרשת ויסות המניות בשנות השומנים.

מה בפועל עשו הבנקים? במטרה להעלות באופן רציף ועקבי את שער המניה, הזרימו הבנקים (פעולים, לאומי ודיסקונט) בהתמדה ביקוש גדול למניות שלהם. לצורך ביצוע הפעולה נעזרו הבנקים בכספי המשקיעים והחוסכים, אותם שיכנעו לרכוש את המניות, כ"השקעה סולידית" ובטוחה. מאצמע שנת 1983 איבד הציבור את אמונו בבעות מניות הבנקים, כתוצאה מכך החלו למכור את המניות ורכשו במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר, החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור, וב-6 לאוקטובר 1983 הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. הפרשה הביאה להלאמת הבנקים הגדולים בישראל (פעולים, לאומי ודיסקונט).

לפי העדכון הבנקים יוכלו לבצע רכישה עצמית מיתרת העודפים, בדומה לתנאים שחלים על בנקים לחלוקת דיבידנד. בנוסף, נקבע כי היקף הרכישה בכל תוכנית בשנה קלנדרית לא יעלה על 3% מהון המניות של הבנק.
לאור המגבלות הקיימות, בתוספת המגבלות שכבר היום קיימות על יועצי ההשקעות, הסבירות שהבנקים יפעלו כפי שפעלו בעבר נמוכה מאוד, אך מנגד יאפשר לבנקים גמישות בקבלת החלטות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

אחרי תקופה ארוכה שהשוק עולה והרבה משקיעים ממתינים לתיקון שיגיע, הנשיא טראמפ "מתדלק" את השווקים ונותן להם להמשיך לנוע כלפי מעלה. בציוץ ברשת טוויטר הנשיא טראמפ מודיע שישנה את ההתקדמות בשיחות הסחר עם סין שנמצאות בשלב מתקדם.

עוד לפני הציוץ השוק ידע על המהלך מכיוון שהנשיא טראמפ פרסם דחייה של המכסים עוד במהלך הבוקר. העלאת המכסים תוכננה ל-1 במרץ, ונכון לעכשיו ישנה דחייה לפחות בשלושה חודשים, הדחייה והאופטימיות של טראמפ, בזמן שהפערים עדיין גדולים בין שני הצדדים (כמו שמירה על נכסים אינטלקטואלים), גורמת ללחץ משמעותי על הנציגים האמריקאים במו"מ עם הנציגים הסינים, הצורך לסיים בצורה הטובה ביותר והרצון של טראמפ לצייץ שוב ולהודיע על הניצחון יכולה לגרום לפיצוץ.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

באירוע שלא היה מבייש את אפל, סמסונג הציגה את הסמארטפון המתקפל- אין זה הפעם הראשונה שסמסונג או חברה אחרת מציגה חידוש טכנולוגי באופן זהה לאפל. רק שהפעם להבדיל מפעמים קודמות סמסונג הציגה חידש טכנולוגי ולא שיפור טכנולוגי, ולכך יש משמעות.

בשנים האחרונות המרוץ בין היצרניות התמקד בשיפורים של המכשירים כמו לדוגמא: מצלמה, מעבד מהיר יותר, גודל מסך ואולי הכי חשוב נפח הסוללה- השיפורים באמת משפרים את חווית המשתמש אבל לא בהכרח גורמים לציבור הרחב לצאת ולשדרג. מעט החידושים שזכינו לראות הגיעו מחברת אפל שהצליחה למצב עצמה כחברה חדשנית שקובעת את הרף וממנה מעתיקים.
אז נכון הסמארטפון המתקפל מתומחר במחיר שיא של - 1,980$ ולא חסרים ספקנים שכבר הכריזו על כישלון של המכשיר החדש.

אבל לדעתי גם אם המכשיר יהיה כישלון מבחינת מכירות, סמסונג הצליחה בדבר אחד שאין לזלזל בו – היא ולא אפל חידשה לשוק. יהיה מאוד מעניין איך אפל תגיב לסמארטפון המתקפל של סמסונג.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מחיר הזהב הגיע ל- 1,344 דולר, בחודשיים האחרונים אנחנו רואים אותו בשינוי מגמה ובעלייה של למעלה מ- 10%. בטווחים ארוכים באמת, זהב נותן אפס תשואה. אבל כשמודדים בטווחים של 3 או 5 שנים ומתחילים מנקודה יקרה בשוק המניות האמריקאי (כמו המצב היום), זהב משתווה למניות בטווח של 3 שנים ואף טוב ממניות בטווח של 5 שנים.

אבל יש סיבות הרבה יותר עמוקות מדוע כדאי להחזיק זהב דווקא עכשיו. למשל, רמות חוב שכמותן לא ראינו מאז מלחמת העולם השנייה, ההאטה בשווקים והציפייה להתערבות מצד הבנק הפדרלי, הבנקים המרכזיים ומתחים גיאו-פוליטיים קשים.

ישנה מגמה רבת שנים שהתהפכה בשנת 2008 כאשר בנקים מרכזיים החלו לקנות זהב – חלק מהמדינות קונות אותו כתוצאה מהמתחים הגיאו-פוליטיים.

ומה עם חברות לכריית זהב? יש כמובן קשר בינן לבין מחיר הזהב, ואלה מניות שמנהלי כספים יכולים להשקיע בהם מסיבות יותר קונבנציונאליות מאשר הסיבות שיכולות להביא לרצון להשקיע בזהב עצמו (אם כי מניות אלה אינן הגנתיות כמו המתכת עצמה, במקרים של נפילות קשות בשווקים).

אולי דווקא עכשיו זה זמן טוב להשקיע בסקטור כריית הזהב, ולנסות להגדיל את התשואה בפוטנציה בשנה הקרובה. תעודת הסל שעוקבת אחרי הסקטור היא GDX.

רוצים לקרוא עוד על זהב? היכנסו

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

התשובה לשאלה למה השוק/מניה עולה פשוטה מאוד, יותר משקיעים (סכום הכסף שמושקע בפועל גדול יותר) מאמינים שמחיר הנכס אותו הם קונים עכשיו יהיה שווה יותר בעתיד-לשאלה למה יהיה שווה יותר בעתיד, תשובות רבות ומורכבות יותר.

ניקח לדוגמא את עליות השערים בארה"ב ביום שישי האחרון, עליות של עד-1.7% שהובילו לשבוע שמיני ברציפות של עליות שערים בארה"ב, וזאת למרות שהפד' בניו יורק הוריד בחדות את תחזית הצמיחה של ארה"ב לרבעון הראשון של-2019 מרמה של 2.17% לרמה של 1.08%. הודעה שעל פי ההיגיון הבסיסי ביותר הייתה אמורה לשלוח את השווקים לירידות שערים חדות.
אז למה השווקים עלו למרות ההודעה השלילית? את התשובה ניתן למצוא בבלוג שלי מ-23.12.18, שהסברתי על הגמילה הקשה שעוברים השווקים מתוכניות תמריצים. ובדומה לכל גמילה, גם לשווקים יהיה קל מאוד ליפול חזרה ל-"סם" התמריצים.

כך שבאופן מעוות החדשות הרעות מעלות את הציפיות לתוכניות תמריצים חדשות שייתמכו בשווקים, התנהגות דומה ראינו מספר פעמים בשנים האחרונות- הנתונים הכלכליים מצביעים על כלכלה יציבה ועצמאית, הבנקים מודיעים על סיום תוכנית תמריצים השווקים מגיבים בירידות חדות מתפרסמים נתונים שלילים והשווקים עולים על סמך הציפיה לתוכנית חדשה.

לסיכום לפעמים חדשות רעות =חדשות טובות

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

איטליה היא המשק השישי בגודלו בעולם, הכלכלה האיטלקית סובלת מבעיות רבות בעיקרן חוב גדול מאוד שנמשך לאורך זמן, צמיחה אפסית, שכר נמוך וההאטה. לפני כמעט חודשיים האיחוד האירופי הודיע שיטיל סנקציות נגד איטליה מיכון שאיטליה דחתה את הדרישות של האיחוד לצמצום הגרעון.

איטליה היא אחד הסיכונים הגדולים היום לשווקים, העובדה שהיא נלחמת באיחוד ובדרישות שלו, במקום לשתף פעולה, לא בדיוק מסייע לה או לאיחוד, בנוסף יש גם סכסוך וקרע עמוק בין מפלגות הקואליציה , כאשר הגורמים העיקריים הם תקציב, ישנה תוכנית לקצבה מובטחת לכל אזרח מתחת לקו העוני, אבל רק אם הוא יוכיח שהוא מחפש עבודה. וסכסוך נוסף, הוא כניסת המהגרים לאיטליה, זהו סכסוך מורכב ועמוק שהגיע למצב של איומים לבחירות חדשות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך הסופ"ש פורסמו מספר הודעות שמרמזות על שבירת הכלים מהצד האמריקאי בהקשר הסכם הסחר החדש עם סין, הדד-ליין להסכם הסחר של ארה"ב עם הסינים הינו 01/03/19.
בחמישי האחרון, היועץ הכלכלי של הנשיא טען בראיון שעדיין קיימים פערים גדולים בין הצדדים ובהמשך היום פרסמה רשת אמריקאית אחרת כי ככול הנראה הפגישה בין הנשיא טראמפ לנשיא הסיני שתוכננה לתחילת מרץ לא תתקיים, עדיין אין אישר רשמי לידיעה, אבל המהלך בהחלט תואם את התנהלות הממשל.

ביום שישי, פורסם שהנשיא טראמפ צפוי לחתום על צו מנהלי שיאסור כל פעילות של מכשירי תקשורת סיניים ברשתות אמריקאיות וזאת מחשש לריגול. חשוב לחדד שחלק גדול מהפערים בין האמריקאים לסינים הינם בנושאי גנבת פטנטים וקניין רוחני על ידי חברות סיניות, נושא שהממשלה הסינית מעלימה ממנו עין במכוון.

רמז נוסף ניתן למצוא בהתנהגות הממשל האמריקאי שמכין את קופת האוצר שצפויה לעלות לרמה של כ-400 מיליארד דולר ולהשתחרר בהדרגה לשווקים החל מ- 20/02 ולהגדיל משמעותית את הנזילות בשווקים.

מה שבטוח שהשווקים הולכים לשבועיים שלושה מעניינים מאוד...

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

שבוע שעבר הפד' הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי, ודיבר על ס"סבלנות" בהקשר להמשך עליית הריבית. המילה שהייתה חסרה בהקשר עליית הריבית הייתה המילה "הדרגתית" וכך השוק הבין את שינוי המחשבה של הפד'.
ביום שישי פורסמו נתוני התעסוקה שהפכו את השינוי למפתיע אף יותר. הנתונים היו לתזכורת לכך שכוחו של השוק העבודה יקבע את המשך מסלול העלאת הריבית. למרות שקיים צפי להאטה בשוק העבודה, הצמיחה בשוק העבודה ל-2018 הכתה את התחזיות. הפד' יודע מה מצפה לו בהמשך, השפעות מלחמת הסחר שצפיות להכביד על הכלכלה, השפעת ירידת מחירי הנפט על האינפלציה שצפוי להגיע רק בעוד חצי שנה. מלבד העליות החדות בשוק ראינו השפעה מהירה על מחיר הדולר, כאשר הוא ירד בצורה חדה, גופים מוסדיים וייצואנים העדיפו להוריד סיכון ולצמצם את יתרת המט"ח שלהם.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

את מרבית תשומת הלב במלחמת הסחר תופסות סין וארה"ב, אבל בשקט יחסי הודיעה האיחוד האירופאי שהוא מטיל מכסים בגובה של 25% על ייבוא פלדה לאירופה.

ההסבר להטלת המס הוא מצב תעשיית הפלדה באיחוד, שנמצאת במצב קשה לאור המגמה הגוברת של ייבוא בזול (בעיקר מסין) דבר אשר גורם לירידת מחירים ושחקת הרווחיות.
לטענת הנציבות שלאור המכסים שהטילה ארה"ב על יבוא פלדה ביוני 18 גרמה לעודף היצע שמצא את דרכו לאיחוד.

כך שבפועל בגלל מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין אירופה עשויה להיגרר למערכה. 

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

היום- 30/1/219 הבנק הפדרלי אמור לפרסם את החלטתו בנושא הריבית, הערכה היא שהריבית תשאר ללא שינוי. אך היו"ר פאואל עשוי להבהיר את מדיניות הבנק בנושא. כאשר רוב מוחלט של הבנקים צופים שתי העלאות ריבית במהלך 2019.
הנתונים בשוק הנדל"ן האמריקאי מצביעים על התקררות, הנתונים על מכירות בתים הראו נפילה, גם אינדקציות אחרות כמו התחלות בניה והיתרי בניה גם הם בירידה. בתוך כך, הריבית על המשכנתאות בארה"ב ממשיכה לטפס. לפי דיווח הבנקים ישנה האטה חדה בבקשות להלוואות דיור.

מבחינת הפד, המשך העלאת הריבית תמשיך לפגוע בשוק הנדל"ן, וזו פגיעה ישירה בכלכלה. הממשל אמור לפרסם נתונים עדכניים לגבי התחלות הבנייה, וזאת לאחר שהפרסום נדחה בעקבות השבתת הממשל, יהיה מעניין לראות את תוצאות הנתונים בכדי להבין את מה שקורה שם.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך ינואר מדד ה- S&P 500עלה בכ-7%, וזאת לאחר הירידות החדות של חודש דצמבר.

ריבאונד בשוק הוא לא אירוע שכיח, רק שבמרבית המקרים יש קורלציה בין הסיבה לירידות ולעליות.

במהלך דצמבר הסבירו מרבית הפעילים בשוק שהסיבות לירידות הן: מלחמת הסחר, חשש מהאטה בכלכלה הגלובלית, חשש שאין מבוגר אחראי בוושינגטון ונזילות נמוכה.
ועכשיו לאחר חודש עליה של כ- 7% בשווקים מה ישתנה.

מלחמת הסחר - במהלך שבוע שעבר פורסמו מספר דיווחים אנונימיים בנושא, חלקם חיובים וחלקם שלילים- בשורה התחתונה הסכם והפסקת המלחמה עדיין לא נראים באופק.

חשש מהאטה - שבוע שעבר קרן המטבע העולמית הורידה את תחזית הצמיחה העולמית וסין פרסמה נתוני צמיחה לשנת 2018 הנמוכים ביותר ב-30 השנים האחרונות.

מבוגר אחראי בוושינגטון - פעם אחרונה שבדקתי טראמפ עדיין נשיא ארה"ב.

נזילות נמוכה - דיווח שיצא במהלך סוף השבוע ומתייחס להערכה שהפד' צפוי לסיים את תהליך צמצום המאזן מוקדם מהצפוי.

ניתן לראות שלמרות ההסברים המלומדים וללא שינוי משמעותי בנתונים השווקים עשו סיבוב פרסה ותיקנו כ65% מהירידות של חודש דצמבר.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

הנתונים השבוע בכלכלה הסינית הצביעו על צמיחה של 6.4% ברבעון האחרון של 2018 לעומת הרבעון המקביל בו נרשמה צמיחה של 6.6%, זהו קצב הצמיחה האיטי ביותר מאז שנת 1990, וכשמסתכלים יותר לתוך הנתונים, מגלים האטה משמעותית יותר מזאת שמשתקפת בנתוני התמ"ג. נתוני הייצוא מראה על התכווצות של 4.5% והעלייה בצריכה הפרטית הייתה נמוכה מהצפוי. ללא ספק רואים את הפגיעה של מלחמת הסחר בסין.

השבוע בפורום הכלכלי בדאבוס, קרן המטבע הבינלאומית הצביעה על כך שסין היא אחת מהסיבות להאטה העולמית, ובעקבות כך היא צופה צמיחה איטית בכלכלה העולמית. כמו כן, בכדי לנסות ולמנוע את אותה האטה, סין העבירה תוכנית תמריצים הומוניטריים ותוכנית להפחתת מס צריכה, וזאת בתקווה לעצור את ההאטה. בנוסף, כולם מחכים לראות איך יסתיימו השיחות בין סין לארה"ב בנוגע למלחמת הסחר, המצב של סין רק מאשר שכנראה לא תהיה לה ברירה ולהגיע לויתורים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

הבוקר סין פרסממה את נתוני הצמיחה לשנת 2018, הצמיחה השנתית הסתכמה בכ-6.6%, הנתון הנמוך ביותר מזה 28 שנים. צריך להדגיש שהנתון היה צפוי מראש, ולא גרר תנודה חדה בשווקים. אחד הגורמים העיקריים לנסיגה בצמיחה היא מלחמת הסחר עם ארה"ב, הצרכנית הגדולה ביותר של סין.

הנתון פורסם לאחר שבסוף השבוע התקבלו דיווחים אנונימיים על הצעה סינית להגדיל את הייבוא מארה"ב ביותר מטריליון דולר עד שנת 2024.

משני הדיווחים אפשר ללמוד שגם הכלכלה הסינית פגיעה ללחץ של ממשל טראמפ, לארה"ב יש השפעה ישירה על הצמיחה והמדיניות של המדינה הקומוניסטית.

עדיין מוקדם לקבוע האם הדיווח האנונימי נכון, אבל ללא ספק ניתן לראות שינוי מגמה של הסינים. אם בתחילת הדרך אנליסטים רבים הטילו ספק רב בהתגמשות מהצד הסיני אנחנו רואים יותר ויותר מחוות מצד הסינים ורצון לסיים את מלחמת הסחר במשא ומתן שטומן בחובו פשרות רבות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

תזכורת, ב-23.6.2016 בוצע משאל עם בעד או נגד עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי. הנושאים התמקדו בביטחון, כלכלה, פגיעה בריבונות והנושא העיקרי הוא גלי ההגירה לבריטניה. יום אחרי אזרחי ביטניה התעוררו לבוקר דרמטי שהפרשנים לא צפו אותו. תוצאות משאל העם היו שונות מהסקרים לפני, כאשר 51.9% מאזרחי בריטניה תמכו בעזיבת האיחוד.

בעקבות החשש מטלטלה פוליטית, צנח ערכו של הליש"ט אל מול הדולר לשפל שלא נראה מאז 1985. לאחר שממשלת בריטניה אישרה את ההסכם ב-14.11.2018, היה צורך גם לאישור הפרלמנט הבריטי ואישור החברות באיחוד. לתרזה מיי היה חשוב להביא את עסקת הברקזיט שהעם הצביעה עבורה, לאחד בחזרה את המדינה ולבנות בריטניה שעובדת עבור כולם. וכל זה בהסכם מסודר אל מול האיחוד.

היום תרזה מיי הפסידה ובגדול. רק 202 חברי פרלמנט תמכו בהסכם הפרישה מהאיחוד ו-432 הצביעו נגדה. זה הפרש עצום והחוסר אמון הגיע גם מהמפלגה שלה, שגם שם רבים הצביעו נגדה. בתאריך ה-29 למרץ 2019 בריטניה אמורה להיפרד מהאיחוד האירופי, החשש עכשיו שבריטניה תיפרד מהאיחוד ללא הסכם מסודר, והדבר יפגע בכלכלה הבריטית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

הסיבוב הקודם התרחש במהלך אוגוסט 2017 כאשר ארה"ב העלתה מכסי מגן על פלדה ואלומניום מטורקיה, ואיימה להעלות מכסים נוספים אם טורקיה לא תשחרר את הכומר האמריקני, ברונסון נעצר ב-2016 בחשד למעורבות בנסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן. המכסים האמריקאים בשילוב ציוצים חריפים ביותר של הנשיא טראמפ גרמו לנפילה חדה בלירה הטורקית אל מול הדולר ולעלייה חדה באינפלציה, מה שהגביר את המתח בין שתי המדינות החברות בנאט"ו. למרות שהכומר האמריקאי הורשע בעבירת טרור, טורקיה שחררה את הכומר ממעצר ואפשרה לו לחזור חזרה לארה"ב.

כלכלנים רבים מעריכים שבמידה וטורקיה לא הייתה משחררת את ברונסון היא הייתה מסתכנת בקריסה טוטלית של הכלכלה.

ועכשיו סיבוב 2 – אתמול צייץ הנשיא טראמפ ציוץ חריף "נהרוס את הכלכלה הטורקית, אם היא תפגע בכורדים", הפעם להבדיל מאוגוסט ,2017 הלירה הגיבה במתינות וירדה רק ב-0.7% כנגד הדולר האמריקאי.

לדעתי הסיבה לתגובה המתונה מאוד של הלירה נובעת מהערכה שהנשיא טראמפ לא באמת יפעל בתקיפות כנגד הכלכלה הטורקית כפי שפעל בעבר, וזאת מפני שאין לנשיא באמת רווח פוליטי כפי שהיה לו בסיבוב הקודם. הכומר שייך לכנסייה האוונגליסטית- קהילה ענקית של נוצרים שתמיכתם בטראמפ הביאה לניצחונו בבחירות, לכן לטראמפ מאוד חשוב לרצות את הקהילה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

האם טראמפ יצליח לקבל תקציב לבניית החומה? מי יכול להרוויח מהבנייה?

תזכורת- טראמפ מעוניין לבנות חומת בטון בגובה של 12 מטר לאורך הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו, הגבול עם מקסיקו באורך של כ-3,200 ק"מ. פרויקט עצום כזה ידרוש מיליוני מ"ק של בטון וכמויות עצומות של חומרי בנייה.

החומה תשפיע ככל הנראה באופן משמעותי על תעשיית הבטון בארה"ב. לפי הערכות של טראמפ ניתן לבנות את החומה בסכום של כ–10 מיליארד דולר, לפי הערכות יותר מקצועיות מדובר על יותר לכיוון של 15 מיליארד דולר, ויכול לטפס גם לכ- 25 מיליארד (עלות בניית הגדר בגבול מצרים הייתה 1.6 מיליון דולר לק"מ, כולל חומרים ועבודה.( מבחינת טראמפ זאת החלטה קלה מאוד עבור מקסיקו: "שלמו חד פעמית תשלום של 5-10 מיליארד דולר כדי להבטיח ש-24 מיליארד דולר יזרמו למדינה שלהם מדי שנה".

אחרי שעברנו בקצרה על העליות המשוערות, נותר עכשיו לבדוק האם בכלל התקציב יאושר. הדמוקרטים בבית הנבחרים (נזכיר שהשליטה חזרה אליהם) לא יאשרו את המימון לחומה, הם יעשו כל שביכולתם לשבש את התוכנית של טראמפ, לטענתם זה פתרון של ימי הביניים, אבל האמת היא שהם לא מעוניין לוותר כי ויתור ייפגע בהם פוליטית.

כמובן שטראמפ לא מוותר בקלות ומשיב מלחמה! הוא מסרב לחתום על כל הצעת חוק תקציבית לחידוש פעילותם של המשרדים המושבתים אם לא ייכלל בה גם סעיף שמתקצב 5.6 מיליארד דולר למימון בניית החומה, הדמוקרטים מוכנים לאשר רק 1.3 מיליארד. בינתיים מי שסובל מזה אלו 800 אלף עובדי הממשל הפדרלי, משמונה משרדים ממשלתיים.
במידה וטראמפ ינצח ויקבל את המימון הנדרש לבניית החומה, הגיוני שהבנייה תתבסס על ספקים מארה"ב. 2 חברות מעניינות שבעלות מפעלי חצץ משמעותיים הן Martin Marietta ו – Vulcan.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

לאחר שביום חמישי האחרון השוקיים ירדו בחדות, בשישי השווקים כבר עלו חזרה ביותר מ-4%.

גורם מרכזי לעליות הם נתוני התעסוקה בארה"ב שהראו על זינוק של 312 אלף משרות בחודש דצמבר, השכר השעתי רשם את הזינוק החד ביותר מזה שנים. מנגד שיעור ההבטלה עלה במפתיע ל-3.9% לעומת 3.7% בחודש נובמבר. נתון נוסף מעודד הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שטיפס ל-63.1% הגבוה ביותר מאז ספטמבר 17.

אך מספר התבטאיות של יו"ר הפד פאואל הפתיעו את השוק עוד יותר, הראשונה הייתה "לא אתפטר גם אם טראמפ יבקש" התבטאות זו חידדה לסוחרים שהפד לא יסכם לשום התערבות מבחוץ ושום לחץ פוליטי לא ישפיע על החלטות הבנק הפרדלי.
ההודעה השנייה (והמפתיעה יותר) היא שהבנק המרכזי יתאזר בסבלנות בטרם ישוב ויעלה את הריבית. ההודעה השנייה יכולה בקלות להתפרש ככניעה של יו"ר הפד לאיומים של טראמפ, אך מנגד ניתן לפרש את ההודעה כלקיחת אחריות ומנהיגות וזאת במטרה למנוע הידרדרות למשבר.

לדעתי צדק פאואל שבחר לאזן בין אמינות הפד לבין ניהול גמיש שמתאים עצמו למצב הכלכלה והשווקים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

סקטור ייצור השבבים זוכה בשנים האחרונות לביקושים גדולים, זאת הודות לכך שהעולם מתקדם לעידן של שבבים חכמים הנדרשים ברכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית, מחשבים וזיכרונות מהירים, בתים חכמים וכו'.

אז הצורך קיים, והביקושים רק עולים. עם זאת, בתקופה האחרונה, אנו עדים דווקא למגמת ירידה בסקטור השבבים. היום התבשרנו על כך שענקית הטכנולוגיה "אפל" פרסמה אזהרת רווח לקראת הדו"חות הקרובים.
אפל הודיעה שהם לא חישבו נכון את גודל ההאטה הכלכלית בשווקים המתעוררים (בעיקר בסין), לטענתם הם צפו שיהיו לא מעט אתגרים אבל לא ברמה הזאת.

הכלכלה הסינית ממשיכה להראות חולשה, מדד מנהלי הרכש ירד מתחת ל-50 נק' לראשונה מאז חודש מאי 2017. תעודת הסל SOXX שעוקבת אחרי הסקטור הגיעה במרץ למחיר של כ-198$ ונכון להיום היא נסחרת במחיר של 158$ בלבד, ירידה של כ-20%. מלבד האטה, ישנו אתגר נוסף שהוא מלחמת הסחר בין סין לארה"ב שמוסיפה סיבוכים נוספים למצב.

למרות הכל, לא נראה שכבר צריך להספיד את סקטור השבבים ולא חסרות סיבות לכך. סביר להניח שסקטור השבבים יתאושש הודות לביקושים, משמעת ההיצע וההיגיון, אבל רק במחצית השנייה של 2019 וגם זה נתון בסימן שאלה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

כאשר משקיעים בונים אסטרטגית השקעות, נלקחים מספר רב של פרמטרים ומשתנים אבל מעטים המשקיעים שלוקחים בחשבון השפעות טכניות כמו כניסה ויציאה של מניה\אג"ח ממדד, גלגול חוזים בETF- על הנפט, צמצום מאזן הפד ואיזון קרנות הפנסיה האמריקאיות.

ניקח לדוגמא את איזון קרנות הפנסיה האמריקאיות, פעולה טכנית שמתבצעת בכל סוף רבעון, מדובר בפעולה טכנית ופשוטה שכל מטרתה היא להחזיר את החשיפה למניות\אג"ח בהתאם למדיניות הקרן. כך למשל ברבעון שאפיק המניות עלה יותר מאפיק האג"ח קרן שהתחילה 40% מניות ו-60% אג"ח, תסיים את הרבעון עם חשיפה מניות גבוה מ-40% וחשיפה לאג"ח נמוכה מ-60% ובמועד האיזון הקרן מחויבת למכור מניות ולקנות אג"ח בשביל לחזור לעמוד במדיניות. במרבית המקרים במהלך רבעון השוק לא מבצע מהלך מספיק משמעותי שקנית או מכירת המניות תהווה השפעה על השווקים.

לעומת זאת ברבעון ה-4 מדד הS&P הניב תשואה שלילת של כ-14%, ואותו איזון טכני שקורה בסוף כל רבעון הפך להזרמת ביקושים אגרסיבית באפיק המנייתי מצד קרנות הפנסיה, פעולה שרבים בשוק מייחסים לה את התיקונים האגרסיביים שראינו בשבוע האחרון.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בחודשיים האחרונים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא מפסיק לבקר את הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב). לטענתו אין מקום להעלות ריבית נוספות ולא צריך לצאת בהצהרות על המשך העלאת הריבית. ההתנהלות של הבנק המרכזי פוגעת בכלכלה האמריקאית. ביום שני ערב חג המולד ציוץ של טראמפ גרם לירידות חדות בשווקים כאשר הוא רשם "הבעיה היחידה עם הכלכלה שלנו היא הבנק הפדרלי".

היום אנחנו שומעים טון אחר כאשר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע שהוא מביע אמון בשר האוצר, בבנק הפדרלי ובכלכלה האמריקאית. הנשיא כנראה מבין בצורה הקשה שלפעמיים כדי לשמור דברים בפנים ולא להוציא החוצה (אפילו שבמקרה שלא זה ממש לא פשוט). טראמפ צודק בחשיבה שלו לגבי העלאות הריבית. הפד בחר באופציה הקלה של לעלות ריביות בכדי לתקן טעיות במקום להתאמץ יותר בכדי לפתור את בעיית הבועה שנוצרה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

עדויות של נגמלים מסמים ואלכוהול נותנות הצצה להליך הקשה והכואב של הגמילה, גמילה מגורם חיצוני שבמקרים רבים הכניס אותו מכור לגופו על מנת להקל על סבל מסוים כמו שיברון לב או כאב גב בלתי נסבל. תהליך הגמילה כואב וקשה שבמהלכו רבים נשברים וגם החזקים מתקשים לראות עתיד טוב ללא הסמים.

תהליך דומה עובר שוק ההון, במשך כמעט עשור הזרים הבנק הפדרלי מאות מיליארדים בתוכניות רכישת אג"ח. הרעיון המקורי היה פשוט וחכם, הפד' ירכוש מהבנקים אג"ח בעייתי ו"ינקה" להם את המאזן- אותם בנקים שעכשיו עומדים בדרישות הון יספקו אשראי לצורך פעילות עסקית. זאת בתוספת הפחתת ריבית אגרסיבית, נתן לשוק זריקת נזילות והתחיל להניע חזרה את גלגלי הכלכלה האמריקאית. בדיוק כמו מכור לסמים שחייב את המנה הבאה אחרת יחזרו הכאבים הבלתי נסבלים, השוק שהתחיל להראות סימנים ראשונים של התמכרות (נשמעו מעט מאוד התבטאויות של כלכלנים בכירים נגד תוכנית הרכישות, בדיוק כמו שמעט מאוד רופאים יסרבו לרשום לחולה לאחר ניתוח משכך כאבים) קיבל מנה שניה, ולאחר מכן שלישית של תוכנית רכישות אגרסיבית.

יושב ראש הפד' ג'רום פאואל מבצע גמילה קשה וכואבת לשוק, שבמשך קצת פחות מעשור מכור לתוכנית רכישות וריבית אפסית. צריך להבין שבמקביל להעלאת הריבית שתופסת את מרבית הכותרות הפד' מצמצם באופן שיטתי את המאזן שלו- במילים פשוטות לא רק שלא קונה אג"ח מהשוק הוא התחיל למכור ולא להחליף סדרות שהגיעו לפדיון בחדשות.
אם הכוונה המקורית הייתה הזרמת נזילות אגרסיבית חיצונית לשוק עכשיו הפד מנסה להראות לשוק שהוא יכול להסתדר לבד בלי התמיכה שלו, בדיוק כמו אותו מכור שעובר תהליך גמילה קשה שבסופו הוא ינקה את הגוף ויחזור לשגרת חיים ללא חומרים חיצוניים.

במידה והפד' טועה ומעבר ממדיניות מוניטרית מרחיבה למצמצמת יכולה להביא איתה נזק אדיר ולהחזיר את המצב שהיה ב-2008 ובענק.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

רשת הידיעות רויטרס חשפה מסמכים ועדויות משפטיות על כך שבמשך עשרות שנים אבקת הטלק לתינוקות של החברה הכילה את החומר המסרטן אסבסט. מנהלים בכירים, רופאים ועורכי דין היו מודעים לכך, ולא שיתפו את המידע עם הציבור או הרגולטורים. כתוצאה מכך מניית החברה ירדה בכ-10% ביום המסחר האחרון שלה.

לטענת ג'ונסון אנד ג'ונסון, זוהי תאוריית קונספירציה מגוחכת "הטלק שלנו איננו מכיל אסבסט או גורם לסרטן, זאת על סמך אלפי בדיקות עצמאיות" לטענת החברה, "כל הצעה שג'ונסון אנד ג'ונסון הכירה או הסתירה מידע על בטיחותו של הטלק היא שקרית".

האם יש חדש במידע של רויטרס?

החברה מתמודדת בשנים האחרונות עם מספר תביעות כי מוצרי הטלק שלה הכילו אסבסט ובעקבות כך, גרמו לסרטן השחלות ולסוגים נוספים של מחלת הסרטן. בחודש יולי האחרון בית המשפט הורה לחברה לשלם 4.9 מיליארד דולר ל-22 נשים. השופט אישר את פסק הדין והחברה מערערת עליו.
נראה כי המידע איננו חדש במיוחד בסיפור שהפיל את המניה, והתגובה נראית מוגזמת. אבל ידועים מקרים בעבר שסיפורי בטיחות כאלה העיבו על מניות לתקופה ארוכה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

נעשה קצת סדר ונחזור בזמן: במהלך קיץ 2016 יצאו הבריטים לקלפיות להצביע במשאל עם שמטרתו להכריע האם בריטניה תשאר או תעזוב את האיחוד האירופאי. בתחילת הדרך מרבית התחזיות הצביעו על רוב גדול למחנה שמעוניין להישאר באיחוד, אך ככול שהתקרב מועד הבחירות הפער הצטמצם ובשבוע האחרון היה ניתן למצוא סקרים שחזו ניצחון למחנה שמעוניין לעזוב.

בסופו של דבר מחנה הלעזוב ניצח בפער קטן של 51.9% אל מול48.1% והבריטים התחילו לנהל משא ומתן עם האיחוד האירופי על תנאי הפרישה. במהלך 2018 הגיעו הבריטים ונציגי האיחוד לנוסח אשר מקובל על שני הצדדים, רק שכאן לא נגמרו הבעיות בצד הבריטי- לאור חילוקי דעות על תנאי ההסכם התפטר שר החוץ הבריטי ביולי 18 מאחר ולא היה מוכן לתמוך בהסכם.

נחזור להיום: במהלך סוף השבוע ניסתה ראשת הממשלה הבריטית תרזה מיי, לשכנע את נציגי האיחוד לבצע מספר שינויים בהסכם, וזאת לאחר ביקורת והתנגדות קשה של הממשלה הבריטית. לאחר שנציגי האיחוד דחו את הבקשה של מיי ואף הכריזו שבכוונתם להמשיך במסלול המתוכנן וההסכם הינו סופי ולא נתון למשא ומתן.

התנהלות זאת שלחה את שווקי אירופה לירידות חדות, עכשיו חוששים המשקעים מסביב לעולם שמיי לא תצליח לגייס רוב להצבעה בממשלה הבריטית וזאת עד למועד האחרון שנקבע ב- 21 לינואר 2019.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפני שנה כאשר מונה קאר שולץ למנכ"ל טבע הוא כבר ידע שהוא נכנס לחברה עם קשיים רבים. לחברה חוב עצום של כ-40 מיליארד דולר, כאשר שווי השוק שלה הוא 16 מיליארד דולר בלבד. לא פחות כואב שהיא איבדה את מעמדה ההיסטורי כחברה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב.

היום התפרסמה כתבה "בוושינגטון פוסט" שמעלה חשדות קשים נגד החברה לפיהן, טבע היא אחת ממספר חברות תרופות גנריות שתיאמו מחירים. מדובר בקרטל שאחראי לתיאום מחירים של 300 תרופות. הקורבנות הם בתי מרקחת, בתי חולים ובמיוחד משלמי המיסים. לפי הפרסום, עוזר התובע הכללי במדינת קונטיקט אומר שמדובר בקרטל הגדול אי פעם בתולדות ארה"ב.

טבע מצידה טוענת שהטענות אינן מבוססות ואין להן אחיזה במציאות. כפי שאנו יודעים, ארה"ב מתייחסת למקרים כאלו בחומרה רבה. במידה והטענות יתגלו כנכונות, התוצאות לטבע יהיו קשות. בינתיים מצפה לקאר שולץ תקופה לא פשוטה, כנראה יותר קשה מאשר הוא קיבל את טבע לפני שנה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

תזכורת קצרה: לפני מספר חודשים צייץ אילון מאסק מייסד חברת הרכבים החשמליים טסלה שהוא השיג מימון לרכוש את מניות הציבור ולהפוך את החברה חזרה לפרטית לפי שער של 420 דולר למנייה. כתוצאה מכך הגיבה מניית טסלה בזינוק חד. לאחר שהתברר שהמידע לא נכון והציבור עודכן שלא בצינורות המקובלים פתחה הרשות לניירות ערך האמריקאית בחקירה שבסופה נאלץ מאסק לפרוש מתפקידו כיו"ר טסלה ולשלם קנס.

בתחילת השבוע צייץ הנשיא טראמפ, שסין הסכימה להפחית ולהסיר את המכסים על כלי רכב אמריקאים שמיוצרים בסין, וזאת במקום ה-40% שנדרש כרגע. השווקים במזרח ובארה"ב הגיבו בעליות שערים חדות.

מאחר והממשל הסיני לא הוציא שום התחייחסות רשמית וכך גם הממשל האמריקאי, החלו להתרוצץ שמועות שהציוץ של טראמפ הוא במקרה הטוב חוטא לאמת ובמקרה הרע פשוט לא נכון, בהמשך הגיב שר החוץ האמריקאי שטען שההפחתה שהנשיא טען שהוסכמה, הינה חלק מהסכם כולל שעדיין לא הוסכם.

בוול סטריט קוראים לזה הספין של טראמפ, בכל פעם שהשווקים יורדים הנשיא משגר ציוץ חיובי ומשנה את המגמה בשווקים. עכשיו יהיה מאוד מעניין לראות, האם רשות לניירות ערך האמריקאית תתנהל באותו האופן עם הנשיא טראמפ.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפנות בוקר התנהלה הפגישה שהמוני משקיעים היו בלחץ בגללה. הפגישה בין הנשיא טראמפ לנשיא סין שי התקיימה בארגנטינה במסגרת ה-G20. משקיעים רבים חששו שהפגישה תתפוצץ וכי הצדדים לא יגיעו להסכמים. תוצאה כזו הייתה עלולה לגרור את השוק לירידות חדות.

אבל לא כך היה. בפסגה שהתקיימה המנהיגים כן הצליחו להגיע להסכמות, כאשר ארה"ב הסכימה לא להעלות את המכסים על מוצרי יבוא מסין לרמה של 25% ב-1 לינואר, ומצד שני, סין התחייבה להגדיל את רכישותיה בארה"ב וזאת ע"מ לצמצם את הגרעון המסחרי שקיים בארה"ב.

למרות שישנם פערים גדולים ביניהם, הנקודה החשובה במפגש היא שטראמפ ושי פתחו דרך חדשה בכדי לפתור את שאר המחלוקות בין המדינות. וכנראה שזה "יתדלק" את השווקים לקראת סוף השנה.
ועכשיו נותר לנו לחכות ולראות האם הצדדים יגיעו להסכמה יותר כוללת כפי שהכריז הבית הלבן ""ננסה להגיע להסכם תוך 90 יום". נחייה ונראה :-)

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפני חודשיים המשקיעים כבר חשבו שמחירי הנפט יטפסו לכיוון ה-100$, ואז הגיע הצלילה החדה במחיר שהיום עומד על כמעט 50$.
מה באמת גרם לנפילה?

הגורמים המרכזיים לנפילה הם הגדלת תפוקת הייצור בארה"ב, הגדלת ההפקה במדינות כמו סעודיה ורוסיה והיצע הנפט באירן שהיה גבוה מהצפוי בגלל ההקלות שהגיעו מארה"ב.

אם נזכיר את המפולת במחירי הנפט בין השנים 2014-2016, שנגרמה בין היתר עקב הגידול בהיצע ובמלאים, גם כעת, המשך גידול יוביל ללחץ כבד שיוריד את מחירי הנפט.

מצד שני, סעודיה ואופ"ק לא מעוניינות בשידור חוזר של המפולת ויעשו הכל בכדי למצוא פתרון לבעיית המלאים.

נוסף על כך, ישנם אינדיקטורים שליליים לביקוש עתידי לנפט בסין למרות שהביקוש לנפט בסין דווקא צמח באוקטובר ב-10%, ומתחילת השנה הצמיחה הייתה 6.8%, גבוה מהצפי ל-3.9% של IEA.

עם זאת, המדדים המובילים (Lead indicators) כגון, מכירות של מכוניות ו-PMI מצביעים דווקא על ירידה בביקוש לנפט.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

הנגיד החדש עדיין לא נכנס לתפקיד ובאופן מפתיע, הוועדה המוניטרית החליטה להעלות את הריבית ב- 0.15%. כתוצאה מכך, הדולר ירד ב 0.5% ואגרות החוב הממשלתיות בעיקר הארוכות רשמו ירידות.

הריבית בישראל לא עלתה משנת 2011, וממרץ-2015 הריבית ירדה ל-0.25% ל-0.1% ומאז ועד אתמול נשארה כך. הוועדה טוענת שהעלאת הריבית נובעת מהעלייה המתמשכת באינפלציה בשנה האחרונה ועלייה בשכר במשק. כמו כן, הוועדה כתבה שהיא מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר.

מספר דברים לגבי העלאת הריבית:

לא מובן מה היה דחוף לעלות את הריבית דווקא החודש? יכלו לחכות עוד חודש כשהנגיד יכנס לתפקידו.
האינפלציה נמצאת עדיין בגבול התחתון של היעד (האינפלציה שנה קדימה נסחרת על 1%).

לא בטוח שהמגמה תשתנה ועכשיו נראה המשך העלאות ריבית בקצב שהועדה חושבת. (תלוי בקצב עליית האינפלציה, עליית השכר וייסוף חד בשקל).

כמו כן, עליית הריבית טובה לסקטור הבנקים והביטוח ומצד שני לא טובה לאיגרות החוב הארוכים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

יום שישי השחור הוא כינוי ליום שישי שפותח את עונת המכירות לקראת חג המולד. יום זה הוא אכן יום שיא בצריכה האמריקאית, יום קניות אשר מאופיין במבצעים אגרסיביים במיוחד. כלכלנים רבים רואים בנתוני המכירות אינדיקטור משמעותי לבדיקת השוק הקמעונאי.

לאור מהפכת הקניות באינטרנט הבלאק פריידי גלש מחוץ לארה"ב, בהתחלה רק ברכישות און-ליין בחניות בארה"ב, אך בשנים האחרונות רשתות וקניונים מקומיים זיהו את הפוטנציאל, וכיום וניתן לראות גם בישראל תמונות של המונים צובאים חנויות שיצאו עם מבצעים אגרסיביים. בישראל נתקלו הקניונים בבעיה, הבלאק פריידי מתקיים ביום שישי – יום קצר לאור השבת ושעון החורף. על מנת לנצל את הפוטנציאל המלא של הבלאק פריידי, חנויות ורשתות רבות הפכו את הבלאק פריידי לשבוע שלם של קרנבל קניות.

בהחלט יהיה מעניין לראות בנתוני המבקרים והמכירות של הקניונים שסובלים מהאטה ותחרות קשה מצד חנויות האון-ליין. האם המבצעים והפרסום האגרסיבי החזירו את הצרכן הישראלי לקניונים או שהישראלים בחרו לבלות את סוף השבוע הגשום מול המחשב בקניות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בתחילת השבוע הודיע הנשיא טראמפ כי הוא מתייצב לצד הנסיך הסעודי ואמר כי הנסיך לא יכול לדעת על רצח העיתונאי- בתגובה מחיר הנפט צלל ב כ 6.5%.
בשל הסנקציות על הנפט האירני שנכנסו לתוקף בתחילת נובמבר היה חשש רב שמחיר הנפט יזנק ואף יגיע ל 100$ לחבית. לסעודים תפקיד מרכזי בשמירת רמת מחיר הנפט.
לכן העדיף הנשיא האמריקאי לרתום את הסעודים למטרות שלו על חשבון הערכים האמריקאים. הסעודים לא רק עזרו לטראמפ בבלימת מחירי הנפט, הם אף הגדילו את תפוקת החביות בחודש אוקטובר וחרגו מהמכסות של קרטל אופ"ק ושלחו את מחיר הנפט לרמות מחירים נוחה לאמריקאים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

התקופה האחרונה מתאפיינת בתנודות חדות בשוק, ואין ספק שלרבים מהמשקיעים זה מעורר פחד מסוים. משקיעים רבים שחשבו שמניות כגון אמזון (ירדה מהשיא מעל 25%), גוגל (ירדה מהשיא מעל 20%), נטפליקס (ירדה מהשיא מעל 35%) ופייסבוק (ירדה מהשיא מעל 39%) הן מניות "בטוחות", הבינו שזה ממש לא המצב.

אז כנראה שהגיע הזמן להיזכר מהן מניות "בטוחות" (safety stocks). אלה מניות שעולות כמו כל השוק לפני המשבר אבל שהביצועים שלהן יותר טובים מהשוק בזמן המשבר. המניות האלה מתאפיינות במרווחים גבוהים, תשואות מזומן חופשי גבוהות, מכפילים נמוכים, מינוף נמוך, וצפי נמוך לצמיחה ארוכת טווח.

שווה להחזיק את המניות האלה כשהמשבר מגיע – אפילו אם קונים אותן שנה לפני בוא המשבר. "סקטורים בטוחים" הם Staples ו- Utilities. דוגמא ל"מניות בטוחות" הן קוקה קולה KO , פפסיקו PEP, פרוקטר אנד גמבל PG.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מתחילת אוקטובר הנפט ירד מרמה של-76 דולר ל- 61 דולר, בשבוע האחרון הנפט המשיך לרדת על רקע הערכות שקרטל אופ"ק יגדיל את אספקת הנפט בעולם כבר בשנה הקרובה ובכך המחיר השלים ירידה של כ-20%.סעודיה יצרנית הנפט הגדולה במדינות אופ"ק הודיע שברצונה להקטין כבר בחודש דצמבר את אספקת הנפט בחצי מיליון חביות ביום.
צריך לזכור שסעודיה צריכה את תמיכתן של שאר המדינות באופ"ק. ההחלטה של סעודיה התקבלה כנראה על רקע ההקלות בסנקציות של ממשלת טראמפ. אומנם לסעודיה יש את הרצון להעלות את מחירי הנפט, אבל לא בטוח ששאר המדינות יסכימו לשתף פעולה. צריך גם לזכור שרוסיה לא איננה חברה בקרטל, אבל היא נוהגת לשתף פעולה כל עוד זה מתאים לאינטרסים שלה.
רצוי להמשיך לעקוב טוב אחרי השינויים במחיר, אולי אנחנו עדים לתחילתו של שוק דובי.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

משקיעים רבים מסביב לעולם האמינו שהבנק הפדרלי ייכנע ללחץ שמופעל עליו מכיוון הבית הלבן וול סטריט, וישנה את מדיניותו המצמצמת. אך לפי נתוני מדד המחירים לייצרן שפורסמו במהלך סוף השבוע דווקא הצביעו על עליה חדה.
עליה זו מדגישה את הצורך במדיניות מצמצמת וזאת בשביל למנוע התפרצות אינפלציונית. בכוונה או לא מדיניות הבנק מזחקת את הדולר מול מרבית המטבעות בעולם, ואם בעבר הסכנה העיקרית הייתה לכלכלות קטנות ושווקים מתעוררים, אז כיום התחזקות הדולר הינה רוחבית ומהווה אתגר גם לכלכלות הגדולות והחזקות בעולם.

למרות ניסיונות עיקשים מצד סין לבלום, היואן בירידה וקרוב לרמה הטכנית של 7 יואן לדולר. נכון שסין היא לא טורקיה או ארגנטינה אבל גם היא פגיעה ואפילו המשטר הנוקשה של המדינה תתקשה לעצור בריחת הון מהמדינה. יהיה מעניין מאוד לראות האם ההשפעה על תשואות האג"ח האמריקאי תשנה במעט את מדיניות הבנק הפדרלי.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

בעשורים האחרונים ניתן לראות שינוי בעסקי הטבק בעולם. מחקרים רבים קבעו באופן חד משמעי את נזקי העישון לבריאות. מדינות רבות החלו לאסור על עישון במקומות ציבוריים כגון בתי קולנוע, טיסות, קניונים ועוד... עקב השינויים הללו תדמית הסיגריה נפגעה קשות ושיעור המעשנים החל לרדת, בארה"ב מספר המעשנים ירד לשפל של 50 שנה.

לחברות הטבק היו שני אפשריות, הראשונה, לא לעשות כלום, והשנייה לנסות לשנות תפיסה ולחשוב קדימה, למשל להשקיע במחקר ופיתוח של סיגריות חדשניות שלא מזיקות או לפחות מזיקות פחות לבריאות.
לדוגמא חברת פיליפ מוריס הקימה מרכז פיתוח, השקיעה עשרות מיליונים בכדי ליצור סיגריה אלקטרונית מושלמת, החברה שמה דגש מרכזי על שימור האיכות והטעם המוכר של הטבק. ובכך נוצר הדור הבא של הסיגריה- IQQS -Quit Ordinary Smoking סיגריה אלקטרונית. היתרון של המכשיר שהוא מפחית את רמת הרעלים ביותר מ-90%. לחברה יש כדאיות מבחינת המיסוי והמכשיר מצויין מבחינת הרווחיות.
כתוצאה מכך אנחנו רואים התאוששות יפה במניה בחודשים האחרונים. יהיה מעניין לראות כיצד השינוי ישפיע על החברה בעתיד, והאם זה הסוף של הסיגריות?

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בחודשים האחרונים השווקים סובלים מחוסר נזילות חמור, ניתן לראות זאת בברור במהלך המסחר. המדדים מבצעים תנודות חדות תוך יומיות כמעט כל יום מסחר, כאשר כל קונה/מוכר משפיע על השוק.
כאן צריך לחדד, הנזילות נמדדת במרווח בין קונים למוכרים ולא במחזור המסחר, ככול שהמרווח קטן יותר הנזילות גבוה יותר ולהפך.
בעבר הבנקים הגדולים היו סוחרים בעצמם (נוסטרו) בהיקפיים גדולים מאוד, אך הרגולציה שהגיע לאחר המשבר ב-2008 הכבידה על יכולת הבנקים לסחור והקטינה משמעותית את הנזילות.
להערכתי השוק ימשיך לסבול מחסור נזילות ומכאן התנודתיות תמשיך להיות גבוהה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

פורטנייט למי שלא מכיר, הוא המשחק הכי פופולרי כרגע בעולם משחקי המחשב, המצב הפופלרי במשחק נקרא באטל רויאל (Battle Royale) בו משחקים 100 משתתפים במקביל בקרב בו רק שחקן אחד מנצח, ניתן לקנות דרך המשחק ציוד וכלי נשק (כמובן בכסף אמיתי), עשרות מליוני שחקנים מסביב לעולם כבר התמכרו, ביניהם בני נוער ומבוגרים, המשחק זמין כמעט בכל הפלטפורמות הקיימות בין אם זה קונסולות משחקים או מכשירים סלולרים.

איך זה קשור לשוק ההון?
חברת מיקרוסופט, שפרסמה את דוחותיה הכספיים בשבוע שעבר הראתה תוצאות חזקות. צמיחה חזקה היה ניתן לראות בסקטור הגיימניג,, וזאת הודות לפופולאריות חסרת התקדים של משחק הפורטנייט.

החברה הודיעה שהיא ממשיכה לרכוש מניות. כמו כן, ברוח הימים האלה, צריך להיזכר שתוכנה היא תחום הגנתי למדי ובוודאי תחום הענן שכן הוא מוריד עלויות, ואין ספק שמיקרוסופט היא מלכת העננים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

במהלך השבוע הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג החוב של איטליה ל-Baa3, רמה אחת מעל דירוג "זבל" (השקעה ספוקלטיבית בסיכון גבוה). בהודעתה נימקה מודי'ס כי השינוי נובע מהתקציב החדש של ממשל איטליה שמגדיל את הגירעון משמעותית מהיעד ופי 3 מהתכנון של הממשלה הקודמת, המשמעות שבמקום צמצום החוב, איטליה מגדילה אותו והרגישות לאירועים לא צפויים גדל משמעותית .

הממשלה האיטלקית החדשה בוחרת במדיניות מוניטרית מרחיבה וזאת במטרה להאיץ את הצמיחה במדינה על חשבון הגדלת החוב הלאומי.

חשוב לציין שאיטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי, ולהבדיל מיוון בשביל לחלץ את איטליה מפשיטת רגל יצטרך האיחוד להזרים הרבה יותר מכמה מאות מיליארדי יורו, משימה קשה במיוחד בתקופה שהלאומניות באירופה גאה והאיחד משוסע מתמיד.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

קודם כל צריך לשאול את השאלה, מדוע בכלל מחירי הנפט עולים?

1.אם העלייה נובעת מכלכלה משגשגת ועקב כך הביקוש עולה, אז לא אמורה להיות בעיה.

2. אם עליית המחירים נובעת כי קיימות בעיות בשוק הנפט עצמו (כמו משבר הנפט שהיה בשנות ה-70), וחברות התעופה לא יכולות להעביר את עליית המחיר לצרכנים, עלולה להתעורר בעיה אמיתית לתעשייה.

כרגע נראה שעיקר העלייה במחיר מגיע מסיבות לא טובות (המצב באירן וונצואלה), וכבר ניתן לראות פגיעה בריווחיות של חברות התעופה ברבעון השני. הבעיות אולי יחריפו עוד עם המצב בסעודיה, והיצע הנפט מארה"ב לא יוכל לפצות על זה לפחות עד סוף 2019 בגלל בעיות לוגיסטיות.

אפשר לומר שיש מקום לדאגה, אומנם כרגע המצב נראה טוב מבחינה פונדמנטלית (רווחיות, ביקוש וכו') אבל המצב הגיאופוליטי עלול להוביל להתייקרות נוספת במחיר, ובנוסף, אם נגיע למצב של האטה/מיתון ברקע, אז קיים חשש אמיתי לביטול הזמנות אצל בואינג ואיירבוס.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

לפני שלושה חודשיים התבשרנו על שיתוף פעולה בין וולמארט למיקרוסופט.
וולמארט חיפשה חברה שתוכל לעזור לה "במלחמה" המקוונת נגד אמזון. שיתוף הפעולה בין החברות יעניק לוולמארט עומק טכנולגי שיאפשר לה להוות תחרות גדולה יותר בתחום הקימונאות המקוונות, שימוש בפלטפורמות הענן של מיקרוסופט ישפר את יכולות איסוף הדאטה של החברה, ובכך תשפר את מערך איסוף המידע על הרגלי הקנייה של הצרכנים,  מנגד יש את חברת אמזון שמספקת בעצמה שירותי ענן ויש לה שליטה טובה על המידע שבידיה.
בטווח הארוך, וולמארט תוכל להעמיד תחרות הגונה מול אמזון, יש לה ידע לוגיסטי נרחב וכיסים מספיק עמוקים כדי לתת תחרות ראויה.
נכון להיום, האונליין של וולמארט רחוק מלהוות תחרות אמיתית לאמזון, והחברה מתקשה להדביק את הפער הטכנולוגי (גם בתחום ה-Grocery),  ונראה שהיא עדיין מתקשה עם האתגר. אך צריך לזכור שוולמארט היא מניה שבזמני מיתון נחשבת למצטיינת במיוחד, ונכון להיום מצליחה להראות צמיחה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

בימים האחרונים שווקי המניות יורדים בחדות מסביב לעולם ובארה"ב בפרט, בכל חודש אחר ירידות שערים כמעט לא משפיעות על המפה הפוליטית. אבל אנחנו לא בחודש רגיל, אנחנו שלושה שבועות לפני בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, אשר יקבעו האם המפלגה הרפובליקאית תשמור או תאבד את הרוב בקונגרס ו/או בבית הנבחרים.
מצב השווקים והכלכלה הוא אחד הנושאים שהנשיא טראמפ הכי מתגאה בהם, ולפי סקרים אחד הנושאים שהציבור הכי מתעניין בו, כך ששינוי מגמה של עשור שמגיע לסיום בסמוך לבחירות יכול ללא ספק להשפיע ולעלות למפלגה הרפובליקאית באיבוד הרוב בשני הבתים.
שינוי הרוב ישפיע בעיקר על היכולת של טראמפ לבצע רפורמות משמעותיות שבעיקר נעשות בתחילת קדנציה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

על פי פרסומים בעיתונות, עקב ירידה דרמטית בהכנסות ממיסים בחודש ספטמבר שהיה רווי בחופשות עקב החגים, נפרץ יעד הגירעון שעומד 3% והגיע ל3.3%.
חשוב להדגיש שעמידה ביעד הגירעון קריטית לשמירת האמינות של משרד האוצר וממשלת ישראל הן ממשקיעים והן מחברות הדירוג- רק לאחרונה חברת הדרוג S&P החליטה להעלות את הדרוג של ישראל לדרגת AA-, נימוק מרכזי להעלאת הדירוג היה המשמעת התקציבית בה עומדת המדינה.
האתגר של האוצר גדול במיוחד, וזאת מאחר ואנחנו בשנת בחירות כך שקיצוץ בהוצאות ו/או העלאת מסים נראים לא סבירים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

מאז העלאת הריבית ב-26 בספטמבר 2018, היינו עדים לעליית תשואות חדה בשוק אג"ח, אשר נובעים מההתפתחויות בבנק הפדרלי. ב"פד" דיברו באופן מעורפל על הנושא של ריבית שיווי המשקל, והמרחק ממנה, ובנוסף נשענו על הנתונים המקרו כלכליים החזקים אשר מסמנים שאין האטה במשק. כמו כן, השוק כבר לא מסתפק בתמחור של שתי העלאות של שיעור הריבית במהלך 2019.

העלייה בתשואות והציפייה להמשך העלאת הרבית (מדברים על 3 או 4 עליות עד סוף 2019) יכולות להיות בשורות טובות לסקטור הבנקים, שנסחר במכפיל יחסי נמוך יחסית להיסטוריה. הביצועים של הבנקים ברבעון הראשון והשני של 2018 לאחר פרסום הדוחות היו טובים ואז נרגעו בגלל דאגות נתוני מאקרו. רבעון שלישי שיוגדר "טוב" יכול בהחלט לתת דחיפה למניות. מצד שני, ישנן דאגות מצד מיכון המחזור העסקי של הבנקים שצריך לקחת בחשבון.
נציין כי דוחות הבנקים עבור הרבעון השלישי של 2018 יחלו להתפרסם מה-12 בחודש.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס ברוקראז'

למרות הניסיונות של נשיא ארה"ב טראמפ להילחם בעליית מחיר הנפט, אתמול נסחרה חבית נפט מעל 75$.
הסיבה בעלייה החדה במחיר הינה כניסתם לתוקף של הסנקציות האמריקאיות על אירן ב4- לנובמבר.

למרות שהאירנים משדרים עסקים כרגיל וטוענים שלא יצמצמו את הקיף הפקת הנפט,
הערכה היא שרוכשים רבים מאירופה סין והודו יצמצמו ו/או יפסיקו לחלוטין לרכוש נפט אירני.
יש לזכור שאירן הינה שחקן גדול ומשמעותי בשוק והסנקציות עליה יגרמו בהכרח להקטנת ההיצע העולמי.
למחיר הנפט השפעה קריטית על הכלכלה העולמית, ממפעלי ייצור ועד לשילוח חבילות של אמזון.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס ברוקראז'

נדמה שרוב הרעש בשוק המכוניות החשמליות הוא סביב חברת טסלה (Tesla), אך השוק כולו צומח בקצב גבוה של למעלה מפי 2 במהלך השנתיים האחרונות, מאז תחילת השנה יש עלייה של 69% בביקוש.

ככל הנראה ב-2018 יימכרו 2 מיליון רכבים חשמליים וזאת למרות צפי מוקדם של-1.8 מיליון רכבים, כאשר החדירה לשוק היא עדיין קטנה ביתר של 2% בלבד.
אז למה הצמיחה היא כזו? קודם כל כי הממשלות תומכות, כי הטכונולגיה והעלות מתקדמות וכמובן שהביקוש עולה עם כניסת חברות הרכב הגדולות לתחום.

עד היום רוב הצמיחה מגיעה מסין בגלל התמיכה החזקה של הממשלה הסינית (סובסידיות, הגבלה על שימוש בבנזין וכו'). אבל הצמיחה מהמערב גם היא מרשימה מאוד.
באירופה כולה יש כיום מעל מיליון מכוניות חשמליות, מדינות כמו גרמניה הולנד נורווגיה ודנמרק רושומות גידול בקצב מדהים. בסה"כ כמות המכוניות החשמליות באירופה צפוי להגיע למעל ל-1.3 מיליון רכבים בשנה.