בלוג שוק ההון - חדר המסחר אקסלנס טרייד

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.75% ומדובר על הכרזה שהייתה בהתאמה לצפי בשוק, ללא הפתעה מיוחדת למשקיעים.
לצד ההכרזה רבים חיכו לשמוע איך הבנק מתכוון להתמודד עם המצב המאתגר שאנחנו נמצאים בו בעקבות המלחמה. חטיבת המחקר של בנק ישראל הפחיתה את תחזית הצמיחה ל-2% לשנים 2023 ו-2024 בהנחה שעלות המלחמה תגיע לכ-160 מיליארד ₪.
הבנק צופה שהריבית בעוד שנה תהיה בטווח של 3.75%-4% והאינפלציה תגיע ל-2.4% (המשקפת ירידה בהשוואה לתחזית הקודמת). לפי הערכות, בנק ישראל יתחיל להפחית את הריבית כבר במהלך הרבעון הראשון של 2024 וכמובן שבסוגיה זו הרבה תלוי בהתפתחויות ובאירועים בצל המלחמה.
בנוסף, בנק ישראל רמז בצורה די ברורה על הרחבה כמותית. מדובר בצעד שמטרתו הגדלת כמות הכסף בשוק (במילים אחרות - הדפסת כסף) על ידי רכישת נכסים פיננסים. המטרה של המהלך היא להציף את השוק ב"כסף זול" שיועבר הלאה באשראי מהבנקים ויתמרץ את הכלכלה.

רוני דין, סוחר בכיר - חדר המסחר אקסלנס טרייד

 הדולר בעולם נחלש דרמטית, וזה כולל את הדולר מול השקל. שער החליפין הגיע הבוקר (רביעי) לרמה של 3.7480 – זו ירידה חדה של כמעט 3%. השקל התחזק באחוז שלם יותר מאשר למשל, היורו אל מול הדולר.

הסיבה למהלך בעולם היא נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי שגוררים אמונה בקרב המשקיעים שהתשואות על הדולר נגעו בשיא ועתידות לרדת לתקופות השונות. המדד בארה"ב נשאר ללא שינוי באוקטובר (כשהצפי עמד על עלייה בשיעור 0.1%) לאחר עליעה של 0.4% בספטמבר 2023. האינפלציה השנתית לאוקטובר בארצות הברית ירדה ל-3.2% לאחר שבספטמבר עמדה על 3.7%.

אינפלציית הליבה ירדה מ – 4.1% בספטמבר ל-4.0% באוקטובר. השוק מוציא כרגע מכלל אפשרות העלאת ריבית נוספת. אם מסתכלים על חוזי הריבית, צפויה זו להישאר על כנה ובמהלך 2024 צפוי הבנק המרכזי להתחיל בהורדה שלה. השוק מאוד אוהב את הסיטואציה - אינפלציה בבלימה באמצעות ריבית גבוהה לא סיבכו את הכלכלה האמריקאית ובמקביל השתלט הבנק המרכזי על האינפלציה. זהו התרחיש הכי טוב שניתן היה לצפות לו - בלי מיתון, בלי סטגפלציה, עם שיעור מועסקים גבוה (שיעור אבטלה נמוך מ-4%).

אם כן השוק מאוד אופטימי ונראה שהנס מתרחש. האמריקאים מדפיסים כסף (אינפלציה מוניטרית) אבל מצליחים לבלום את תהליך עליית המחירים באמצעות ריבית גבוהה מבלי להסתבך במיתון או בקשיים כלכליים מיוחדים.

הצפי לריבית עתידית נמוכה יותר על הדולר מחלישה אותו. למעשה הדולר בעולם החל להיחלש כבר בתחילת אוקטובר. נתוני האינפלציה האופטימיים מעצימים את המגמה הקיימת ומחלישים את הדולר בעוצמה. בישראל המצב מורכב יותר - יש המון סיבות שאמורות ללחוץ את השער כלפי מעלה אבל מכירות כבדות של בנקים זרים (גם אתמול לאחר שעות המסחר הפורמאליות) מביאות את שער החליפין לטריטוריה תמוהה. האם רמות כאלו הן בנות-קיימא? הפגיעה הכלכלית, המלחמה שלא רואים את הסוף שלה, החזית הצפונית שבקושי החלה וחוסר ההיתכנות לעליות ריבית בעתיד הנראה לעין בישראל (ואולי אף הורדות ריבית עתידיות) - כל אלו לא מתאימים לרמות דולר/שקל כאלו. אבל עם המחיר אי אפשר להתווכח. ימים יגידו.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הכותרת שפתחה את שבוע המסחר היא הורדת תחזית הדירוג של ארה"ב בידי סוכנות הדירוג מודי'ס. זה אולי מצלצל לנו מוכר כאן בארץ, אבל עדיין כדאי לנתח ולהבין מה זה אומר.

כיום, מבחינת מודי'ס לארה"ב יש את הדירוג המושלם – AAA. ביום שישי הסוכנות הותירה את הדירוג במקומו אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציב" ל"שלילי". מודי'ס ציינה מספר קשיים שהביאו לתחזית זו, ביתר היתר - המצב הפוליטי המקוטב במדינה, עלייה חדה בתשואות, ושיעורי ריבית גבוהים שהביאו למצב של גירעונות גדולים ללא אמצעים להפחתת הוצאות או הגדלת הכנסות. המומחים של מודי'ס מעריכים שישנה סבירות גדולה שהגירעונות ימשיכו להיות גדולים ויגרמו להמשך חולשה במימון.

חשוב לציין כי מודי'ס אינה לבד. סוכנות פיץ' הורידה את הדירוג המושלם של ארה"ב כבר לפני שלושה חודשים לרמה של AA, לאחר שחזתה את אותן בעיות. ההחלטה של פיץ' גררה אז ביקורת נוקבת מצד הממשל, בדגש על שרת האוצר ג'נט ילן שטענה כי מדובר בהחלטה שרירותית המבוססת על נתונים לא מעודכנים.

בזירה הפוליטית הרפובליקנים והדמוקרטים יהיו חייבים להגיע להסכמות בעניין תקרת החוב – השעון רץ והמועד הקובע הוא 17.11. ללא הסכמות עד אותו דד-ליין מאיים ארה"ב עלולה להיקלע למצב של השבתת הממשל, פגיעה קשה בכלכלה, וכמובן הורדת הדירוג המושלם.

רוני דין, סוחר בכיר - חדר המסחר אקסלנס טרייד

לפעמים המהלכים בשוק לא כל כך מסתדרים עם ההיגיון בטווח הקצר – נראה שזה מה שקורה בימים האחרונים בשער הדולר/שקל. המהלך האחרון מגובה במכירה מאסיבית של שחקנים זרים, בעיקר בנקים וקרנות מבוססות מודלים.
העובדה שבינתיים ישראל נשארת עם חזית עיקרית אחת, מגובה בכוח אמריקאי מאיים בצפון המדינה מעניקה תחושת ביטחון גם לשווקים. תחושות אלו נותנות רוח גבית למכירות של דולרים כנגד השקל. השוק למעשה חזר לרמה 3.88 - אחוז אחד בודד מזו שהייתה ערב פרוץ המלחמה.
נזכיר את שאמרנו בסקירה הקודמת: מגמת היחלשות השקל החלה בסוף 2021 על רקע שינויים פונדמנטליים במאקרו (העלאת ריבית דולרית מהירה עם פוטנציאל נוסף), בעוד שהמחאה ואי היציבות החברתית-פוליטית בישראל תמכו במגמה. המלחמה הרדימה את הסערה הפוליטית-חברתית אבל הביאה עימה בעיות אחרות. עלויות אסטרונומיות למשק, פגיעה קשה ביכולת הפרנסה של אוכלוסיות שלמות והוצאות ביטחון אדירות מטילות צל כבד על הכלכלה הישראלית. להבדיל מתקופת הקורונה, פה אנחנו לבד.
הכותרות בעיתונים הבוקר באות להזכיר למי שחשב אחרת: הרפורמה שמובילה הקואליציה לא מתה, אלא מקודמת בשקט מאחורי הקלעים. ניתן לומר שמגמה זו, אם אכן תימשך, תחזיר לרחובות את המחאה. במצב של שילוב העימות בחברה הישראלית והשלכות המלחמה - קשה לראות איך הדבר יעשה טוב לשער החליפין. המצב הכלכלי בישראל על רקע המלחמה יקשה מאוד על העלאות ריבית עתידיות במידה והאינפלציה תתגבר. כך, פערי הריבית בין השקל והדולר עלולים לגדול ולהגביר את הלחץ על שער החליפין צפונה.
הסקוויז הזה בשער החליפין עלול להתברר כניקוי מהיר של סטופים וחזרה למגמת העלייה ארוכת הטווח בשער החליפין.

רוני דין, סוחר בכיר - חדר המסחר אקסלנס טרייד

העובדה ששער הדולר חצה ב-16 באוקטובר את הרמה הפסיכולוגית של 4.00 ₪ ריכזה תשומת לב מיוחדת, וזה אולי הזמן לסקירה מהירה לאחור. בסוף 2021 שער הדולר/שקל הגיע לשפל של 3.0400 - רמה שלא נראתה מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. מאז, במשך כשנתיים מתקיימת מגמה ברורה של פיחות מתמשך בשער החליפין.

מבט חטוף בשערי הריבית מראה שהמגמה של היחלשות השקל החלה לקראת סוף 2021 - אז התחילה ארה"ב להעלות את הריבית בקצב מהיר. מכאן ניתן להבין שהרבה לפני בחירות 2022 והמחאה החברתית פעלו כוחות מאקרו והחלישו בעקביות את השקל מול הדולר.

בתחילתו של גל המחאה (ראשית 2023) שער החליפין עמד על רמה של 3.50 ₪ - 46 אגורות מעל השפל של סוף 2021. המחאה וההשלכות של העימות הפוליטי הנוקב דחפו את שער החליפין ל-3.84, לכך נוספה המלחמה שחיזקה מאוד את המגמה וכך הגענו לרמות השיא סביב 4.08.

התערבות מסיבית של בנק ישראל והמחויבות שלו לשמור על יציבות שער החליפין השיגו יציבות יחסית שבינתיים חסכה מהמשק הישראלי הגברה נוספת של התהליך האינפלציוני שגם ככה מתחיל להיות מורגש ומעיק על הציבור.

ככל שהמלחמה מתקדמת ומתקבל (לפחות לעת עתה) הרושם שהיעדים מושגים, ההישגים הצבאיים משרים תחושת ביטחון, יציבות ושליטה במצב, הדבר בא לידי ביטוי בשער החליפין שיורד ומתקרב בחזרה לרמה הסמלית של 4.00.

יחד עם זאת, השער חשוף להתפתחויות בלתי צפויות בעיקר בגזרה הצפונית, שהתלקחות שלה עלולה לגרום להתחדשות מהירה במגמת הפיחות של השקל, תוך פגיעה במקביל בשערי המניות.
גם אם נישאר עם חזית עיקרית אחת, הפגיעה הכלכלית הקשה בישראל עשויה להפוך את סביבת שער החליפין הנוכחית לסביבה הטבעית החדשה.

ככל שהנזקים לכלכלה, הפגיעה האפשרית בדירוג האשראי והתייקרות החוב של ישראל יכבידו יותר, כך צפוי השקל להמשיך ולהיחלש בעתיד הקרוב.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אנחנו נמצאים עמוק בתוך השבוע הרביעי למלחמה לא פשוטה, המדדים המובילים ירדו לא מעט מאז 7 באוקטובר, כאשר ביום ראשון ושני ראינו מעט אופטימיות ועליות חדות בשוק המקומי.
מתחילת המלחמה דיברתי עם משקיעים רבים והיה חשוב לי להבין איך הם רואים את התיק שלהם בתקופת המשבר הנוכחית לעומת משברים קודמים שעברו. אני יכול לומר שראיתי שינוי בתפיסה -יותר בגרות, פחות פחד והסתכלות נכונה קדימה.
בדומה לזעזועים של תקופת הקורונה, גם עכשיו משקיעים שישבו על הגדר מתחילים לחפש הזדמנויות בשוק. כאשר שואלים אותי לגבי ההזדמנויות, אני מסביר שבאמת ישנן השקעות מעניינות מאוד, אבל לפני שנכנסים אליהן חשוב להבין את הסיכונים.
העיניים של משקיעים רבים נעוצות במתרחש בשוק המקומי, אבל אסור לשכוח שבוול-סטריט אנחנו בשיא תקופת הדוחות - כבר יותר ממחצית החברות במדד ה-S&P 500 דיווחו והשבוע מתפרסמים נתוני מאקרו מאוד מעניינים. ביום רביעי תתקבל החלטת הריבית, ולא צפוי שתהיה הפתעה. ביום שישי יתפרסם סקר התעסוקה שהוא פרמטר מאוד חשוב.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

פסיכולוגיה של השקעות היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בפוטנציאל ההצלחה של משקיע או סוחר.

בשנים האחרונות ישנו גל של משקיעים שבוחרים בהשקעה פסיבית. הקונספט פשוט - תכניס סכום כסף ראשוני, תוסיף עליו הפקדה תקופתית כלשהי (חודשית, רבעונית, או כל פורמט דומה), ולאורך הזמן הציפייה היא שהמדדים יעלו ויניבו תשואה חיובית. מרכיב נוסף הוא הפשטות - לא צריך לנתח דוחות או היבטים טכניים, לא חייבים לקרוא מאמרים או עיתונות כלכלית. פשטות היא שם המשחק, ואולי זו הסיבה שהשיטה הזו סחפה משקיעים רבים.

הפסיכולוגיה הזו נבחנת בעיקר בתקופת שמאופיינות באי-יציבות או חלילה במלחמה. בעת שכזו היציבות והחוסן המנטלי של המשקיעים או הסוחרים העצמאים מקבלים משנה תוקף.

ההיסטוריה הוכיחה שסוחרים ומשקיעים שפעלו בקור רוח ובהתאם לאסטרטגיה ארוכת-טווח יצאו עם ידם על העליונה, בעוד ש אלו שפעלו ממקום של פאניקה או "פעלו מהבטן" ולא מהראש גילו בדיעבד שטעו.

זו לא הפעם הראשונה שאני מדגיש את החשיבות לקביעת אסטרטגיה כאשר בוחרים להשקיע, ולאור כמות הפניות שאנחנו מקבלים בחדר המסחר של אקסלנס טרייד גם בימים סוערים אלה אני שמח לראות שמרבית המשקיעים והסוחרים פועלים מהראש ולא מהבטן.

אינני מתיימר להיות פרשן צבאי או גנרל אבל אם אני אצטט אותם הצפי הוא שהמלחמה לא תיגמר מהר והם צופים כי תיארך לפחות מספר חודשים. לכן בשלב זה אני ממליץ לכל אחד ואחת לקבוע אסטרטגיה לתקופת זו.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

אי אפשר להתכחש לתחושת הפחד שאנחנו חווים בשוק האמריקאי בחודשיים האחרונים. המדד שבודק את ה "פחד" בשוק האמריקאי נקרא VIX (ויקס) שהוא למעשה בודק את סטיית התקן והרגישות לשינויים במדד. מהתחתית שהגענו בתחילת חודש ספטמבר עד היום המדד עלה כ 40% בתוך פחות מחודש. יחד עם זאת, אפשר להרגיש את תחושת הפחד וחוסר הוודאות דרך אגרות החוב האמריקאיות. אג"ח ארה"ב לתקופה של 10 שנים נסחר בתשואה של כ 4.6%, בפעם האחרונה שראינו תשואה כזאת זה היה אי שם בחודש אוקטובר 2007 אז חווינו את משבר הסאבפריים. אם נסתכל על אגרת חוב ארה"ב לתקופה עוד יותר ארוכה ל 30 שנה נראה תשואה של כ 4.7% אשר נפגשנו איתה פעם אחרונה רק ב 2011. האמת, ביום יום אני מרגיש את הנתונים האלה באופן הכי מובהק משיחות עם הלקוחות. הרבה משקיעים טוענים שזה גל שיחלוף ובינתיים מורידים את הראש מתחת לגל, חלקם טוענים שהם לא יודעים מה לעשות עם פוזיציות מסוימות האם להמשיך להחזיק או לא וחלקם הקטן גם רואה בזה הזדמנות לחזק עמדות ולתפוס מחירים טובים. אני חושב שבינתיים אנחנו צריכים לשמור על ערנות ולהמשיך לעקוב אחרי הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בגזרת האינפלציה, ריבית ותעסוקה ולשים לב לשאר המדדים והנתונים המעידים שוב על תדלוק האינפלציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

טוב, אז למי שלא הבין, נראה שהריבית כאן בכדי להישאר. אתמול הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.5%-5.25% - ההחלטה כשלעצמה לא מפתיעה ואנחנו כבר רגילים לכך, אלא שההפתעות – כאשר ישנן כאלה - מגיעות בשיחות הועידה שלאחר ההחלטה.
השווקים שינו כיוון והחלו לרדת. התשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה למעל 4.41% ונכון לבוקר זה היא ממשיכה לטפס. בתקופה האחרונה שמעתי קצת אופטימיות מצד הלקוחות שחשבו שהריבית כבר לא תעלה ואנחנו ממש בישורת האחרונה. כתבתי לא פעם על כך שהפד לא ימהר להוריד ריבית או להצהיר על כך - יש לו מספיק כאבי ראש, ומבחינתו הוא במלחמה מול האינפלציה והוא לוקח את זה ברצינות.
כל עוד הצמיחה ממשיכה להיות גבוהה התעסוקה תמשיך להיות חזקה והשכר לא ירד – ולכן כנראה שגם הריבית תישאר ברמה דומה. בינתיים הפד מאותת לשוק על אפשרות לעלייה נוספת בריבית עוד השנה. ומה יקרה בשנה הבאה? ככל שזה נוגע לפד אנחנו נמתין בסבלנות לכל נתון חשוב שיצא ולאחר מכן נעשה חושבים. הפד ממשיך להיות ניצי ורוב חברי הועדה מצביעים על העלאת ריבית נוספת השנה - רק 7 מתוך 19 חברי הועדה חושבים שלא תהיה עוד העלאת ריבית.
לסיכום, כמו שאמרתי, הריבית הגבוהה כאן בשביל להישאר, השוק מתחיל לעכל את זה ויהיה מעניין לראות את התגובות שלו בתקופה הקרובה.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

מי ששמע השבוע את נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, מתראיין לתקשורת לאחר החלטת הועדה המוניטרית בראשותו להשאיר את הריבית ללא שינוי על 4.75% קיבל מקלחת צוננת בנוסח מסיבת סוף קורס.

הנגיד התייחס לחוסר הוודאות ואי היציבות בשוק הישראלי שממשיכים לתדלק את האינפלציה. למרות שאנחנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה, האינפלציה מתמתנת אך עדיין נמצאת מעל היעד שנקבע (1%-3%). בנוסף, הנגיד לא פסל אפשרות לעלות את הריבית בנקודות ההכרעה הבאות לאור התחזיות שנתוני האינפלציה בחודשים הקרובים יגיעו ל-4% (להזכירכם, האינפלציה כיום עומדת על 3.3%).

מי שעוקב אחרי הפרסומים בתקשורת, ההתבטאויות והספינים שמתעופפים מכל הכיוונים בזירה הפוליטית, יכול לראות במקביל את שער הדולר מגיב להתרחשויות. ככל שפוחתים הסיכויים להסכמה ציבורית רחבה הצפי הוא שנמשיך להיות במציאות של רמת מחירים גבוהה ואינפלציה במגמת עלייה.

עד שנחגוג את ראש השנה עם יקירינו, השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס בהתרחשויות בשוק וכל ידיעה שתגיע עלולה לשנות את המצב ולהפוך את הקערה על פיה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

האם אפשר כבר להתחיל בריקודים לרגל סיומה הקרוב של העלאת הריבית? בואו ננסה לבחון את הדברים לעומק.
אפשר לומר שהנתונים שפורסמו בארה"ב ביום שישי היו מעודדים מאוד, ולא היו ממש הפתעות לרעה. שיעור האבטלה עלה ל-3.8% כאשר הצפי היה 3.5% - הנתון מראה סוף סוף מגמה של התקררות בשוק העבודה לאחר תקופה ארוכה. ההשפעה של הנתון הזה הביאה את הסיכוי להעלאת הריבית בנובמבר ל- 33%. זו הפחתה משמעותית בסיכוי לעליית ריבית, שכן אחרי הנאום של פאואל לפני קצת יותר משבוע הסיכוי עמד על כ-60%.
נתון נוסף שעזר ליו"ר הפד הוא השכר הממוצע לשעה שגם הוא היה נמוך מהציפיות – עלייה של 0.2% לעומת ציפייה ל-0.3%. דו"ח התעסוקה הראה תוספת של 187,000 משרות חדשות כאשר הצפי היה לתוספת של 170,000 – זוהי תוספת שעלולה להתפרש פחות טוב, אבל חשוב לזכור שהנתונים לא מאוד מדויקים מכיוון שאלה שהוצגו לחודשים יוני ויולי עודכנו כלפי מטה ל-110,000 בסה"כ.
אז אחרי כל הנתונים המעודדים האלו - איך השוק לא עבר ל"מצב טיסה"? הזמנים שהשוק היה מתרגש ותזזיתי מכל נתון כנראה חלפו, אנחנו כבר אחרי הרבה שעות הקשבה ליו"ר הפד וכבר הבנו שהוא מאוד ניצי ולא ממהר להוריד ריבית, אז טוב שהנתונים מעודדים, ויכול להיות שבאמת הריבית לא תעלה עוד. עם זאת, לא בטוח שהיא תרד בזמן הקרוב, ונדרשים הרבה יותר מנתון אחד או שניים בכדי לגרום ליו"ר הפד להתחיל לחשוב על הורדת ריבית.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

הנתונים שהגיעו מסין השבוע מצביעים על משבר דיפלציוני שאליו נקלעה הכלכלה השנייה הגדולה בעולם.
בעוד שבשאר העולם מתמודדים עם אינפלציה - תופעה הפוכה מדיפלציה - בסין רמת המחירים הולכת ויורדת בגלל מחסור בביקושים, וזאת בניגוד לתחזיות לאחר הקורונה שלפיהן הכלכלה הסינית תתאושש, הביקושים יעלו והשוק יחזור לצמוח.
המטבע הסיני (יואן) עובר פיחות חד מול הדולר והגיע השבוע לשפל כל הזמנים למרות התערבות הממשל הסיני באופן גלוי לגמרי. חשוב לציין כי עד שנת 2005 שער המטבע הסיני מול הדולר היה קבוע ועמד על 8.27 יואן לדולר. נוסף על כך, בסין מתחילות להיווצר בעיות בסקטור הפיננסי - חלק מחברות הנדל"ן מדווחות על הפסדים גדולים מאוד כתוצאה מירידות מחירים בסקטור כולו וחלקן אף נמצאות בהליכי פשיטת רגל.
לכל הצרות הללו אפשר להוסיף גם את החוב הממשלתי שגדל והגיע ל-300% מהתוצר לשנת 2022 עם שיעור צמיחה נמוך יחסית, והתמודדות עם בעיית התעסוקה של הצעירים במדינה - וקיבלנו את כל הגורמים האפשריים שיכולים לגרום למשבר.
חשוב להבין שסין לא ניצבת לבדה במשבר הזה. מכיוון שמדובר במעצמה כלכלית רבת-השפעה - אם המשבר יחריף זו כבר עלולה להיות בעיה שמשפיעה על כל הכלכלות בעולם.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בנאום של יו"ר הפד ג'רום פאואל לא היו יותר מדי חידושים - הוא המשיך לחזור על דברים שאמר בעבר, ונמנע מלהעניק רמזים לגבי החלטת הריבית הצפויה ב-20.9 .
פאואל שב על דבריו שהאינפלציה עדיין גבוהה והעובדה שבחודשיים האחרונים היא בירידה אינה מרגיעה אותו. כרגע הוא מתרכז בשוק העבודה שממשיך להיות הדוק ומחכה שהאינפלציה תאט ולא תישאר חזקה.
בנאומו ניתן היה למצוא קו ניצי, שכן היה לו חשוב להעביר את המסר שהריבית לא תרד בזמן הקרוב, והוא ישמור עליה גבוהה תוך שהוא שומר את כל האופציות על השולחן. היעד לאינפלציה של 2% ברור ולשם צריך להגיע, בינתיים הנתונים האחרונים מראים על המשך צמיחה – מגמה שמקשה יותר על המצב מבחינת פאואל.
החוזים העתידיים על תמחור העלאת הריבית מאותתים על סיכוי של 60% לעלייה של רבע אחוז עד חודש נובמבר. בינתיים בשוק הדיור הנתונים האחרונים שפורסמו מצביעים על כך שמחירי הדיור עשויים להתקרר, וכנראה שזה עדיין לא הסוף. ריבית המשכנתא ל -30 שנים נמצאת ב- 7.6% לראשונה אחרי שני עשורים, וזאת בעקבות ההשפעות של הפד.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

עד ערב שבת, כאשר נשב ביחד סביב השולחן עם משפחה או חברים ונספר בגאווה על השקעות טובות שעשינו צפויים לנו שני אירועים משמעותיים בשוק האמריקאי.
האירוע הראשון יקרה היום בשעה 15:30 (שעון ישראל) – פרסום נתוני תביעות האבטלה החדשות שנפתחו בשבוע האחרון בארה"ב. הנתון משקף בצורה ישירה את מצב האבטלה, ועל פי התחזיות מצפים לנתון של 240 אלף תביעות חדשות.
נתוני תביעות האבטלה מתקשרים באופן ישיר לאירוע השני שיקרה ביום שישי ב-17:00 (שעון ישראל) – דברים שיישא יו"ר הפד ג'רום פאואל בכנס הכלכלי בקנזס סיטי. פאואל צפוי להתייחס להיבטים רבים בכלכלה האמריקאית, בין היתר למצב התעסוקה, לאינפלציה ולריבית, וכל פיסת מידע שהוא ייתן או ירמוז תשפיע על שווקי המניות והאג"ח. כזכור, שוק האג"ח עדיין מצביע על משבר וחוסר יציבות ויש הטוענים שנתוני האג"ח משקפים את חששות המשקיעים לירידות ותיקונים בשווקים.
בשורה התחתונה, אם לשאול משפט מ"הקוסם מארץ עוץ" – אנחנו לא בקנזס, אבל דבריו של פאואל בהחלט נוגעים גם לנו.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

למי שפספס במקרה את הכותרות וההתראות מהעיתונות הכלכלית בארץ – הנושא החם של הבוקר והצהריים הוא שער הדולר.
הכלכלה הישראלית קיבלה מקלחת קרה - וזה לא בגלל שאנחנו בחודש אוגוסט. העלייה החדה בשער הדולר בשבועות האחרונים מטרידה מאוד את נגיד בנק ישראל בהתמודדות עם האינפלציה. המהלכים הפוליטיים נמצאים ב"הולד" בפן המעשי כבר כמה שבועות עקב יציאת הכנסת לפגרה, ומסתמן שהשיח על כך יתחדש בעוצמה בחודש הבא בבית המשפט העליון בדיון על העתירות.
ואיך ניתן לדעת שהבעיה היא מקומית אצלנו? הדולר נסחר מול מאות מטבעות בעולם, כלומר אם הדולר היה מתחזק באופן נרחב וכלל-עולמי הערך שלו היה עולה גם מול יתר המטבעות, וכאשר מסתכלים על היורו/דולר רואים שאין שינוי מהותי. מתחילת השנה היורו/דולר עלה בפחות מ-2% כאשר הדולר/שקל זינק בכמעט 9%.
על פי האנליסטים היה נראה כי סדרת העלאות הריבית כאן אצלנו הייתה לקראת עצירה אך הפיחות בשקל וחוסר היציבות בשוק יספקו לוועדה המוניטרית דילמות חדשות לקראת החלטת הריבית הבאה בעוד שבועיים.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

ביום שלישי השבוע פורסם מדד המחירים לצרכן של חודש יולי. בשורה התחתונה - האינפלציה במגמת ירידה ועומדת על 3.3% שנתי אחרי שבחודש האחרון עלתה ב-0.3% (לעומת צפי של 0.4%).
אם נצלול פנימה לנתונים, קבוצת המוצרים שהתייקרו הכי הרבה הם הנסיעות לחו"ל שרשמו זינוק של 5.6% ואפשר להניח שזה מגיע כתוצאה מהביקוש הרב לחופשות בחודשי הקיץ החמים. בתחום הדיור נרשמה עלייה בשכר הדירה לשוכרים ובמדד מחירי הדיור ב-0.5% ו-0.7% בהתאמה. אתמול פורסם נתון התמ"ג שמצביע על הצמיחה בישראל בשיעור של 3% מחושב באופן שנתי שיצא גבוה מהצפי (2.5%).
למרות הנתונים המעודדים שיצאו עדיין מוקדם לחגוג את סיום תקופת האינפלציה. לפי תחזיות בנק ישראל, רק בשנה הבאה נגיע לגבול העליון בטווח היעד שהגדיר הבנק לאינפלציה (1%-3%). לפי תחזיות האנליסטים, המדדים הבאים יצביעו מחדש על עליות מחירים נוספות לקראת תקופת החגים בחודש הבא.
נקודת ציון נוספת שמחכה לנו בחודש הבא לפני החג היא הדיון בבג"ץ בנושא הפוליטי - השלכותיו ישפיעו כנראה על שער המט"ח, וידוע שעלייה בשער הדולר מתדלקת את האינפלציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

המצב בסין לא ממש מזהיר - גם שם הדאגות לא פשוטות, אבל שונות מהמצב בשוק האמריקאי. בארה"ב אנחנו רואים שיעורי אבטלה נמוכים ויציבים. לעומת זאת בסין שיעורי האבטלה שוברים שיאים כלפי מעלה במיוחד בקרב הצעירים.
האוכלוסיה הצעירה בסין לא מצליחה להתחיל את קריירת העבודה בצורה טובה והדבר גורם לתסכול רב. צעירים סינים רבים דאגו להשכלה שלהם בשנים האחרונות ועבדו קשה בכדי להגיע לתארים מתקדמים, אבל נכון לעכשיו חלקם מתפשרים ועובדים בחנויות בגדים או בעבודות אחרות שאינן קשורות בהכרח להשכלה שרכשו.
אפשר להניח שהסיבה העיקרית למצב נובעת מההשלכות של הקורונה, וזו תזכורת כואבת למה שעברו התושבים בסין - ההסגרים הדרקוניים שיבשו קשות את הפעילות הכלכלית במיוחד עבור חברות קטנות שמעסיקות עובדים צעירים.
לאוכלוסיה הסינית יש הרבה דאגות וחוסר אמון בממשלה, הפתרונות שהממשל נותן לא מועילים ויותר מזה – במקום לחזק את סקטור הטכנולוגיה והחינוך הממשל הסיני גורם להחלשה שלהם. כמובן שמי שנפגע הכי הרבה הם הצעירים בעלי ההשכלה הגבוהה. השאלה עד כמה השכבה הזו תחזיק מעמד נוכח התסכול הגובר.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

בשוק שלנו אין רגע דל. התחלנו את השבוע עם הידיעה שבכירים בבנק ישראל נפגשו עם ראשי הבנקים והעבירו להם מסר ברור - להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי.
מהי המשמעות של המהלך? הבנק, כחלק מפעילותו, נותן הלוואות ובסביבת הריבית הגבוה שאנחנו נמצאים בה כעת (4.75%) קיים סיכון גבוה יותר שהלווה לא יוכל לפרוע את ההלוואה, ולכן הבנק מפריש סכום משוערך בגין ההפסד בידיעה שלא יקבל את הכסף. הבנקים מפרישים סכומים בגין הפסדי אשראי באופן שוטף, אך בנק ישראל רואה את התמונה מלמעלה נוכח הריבית הקיימת וחושש עוד יותר.
המשכנו את השבוע עם החששות שמגיעים מכיוון סוכנות הדירוג פיץ' שצפויה לפרסם את הדו"ח שלה על המצב בישראל בימים הקרובים. להזכירכם, אותה חברת דירוג הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב לפני כשבוע וגררה את הבורסה האמריקאית לירידות באותו היום.
אבל זה עוד לא נגמר – אנחנו מסיימים את השבוע עם הדיווחים שמגיעים מארה"ב על התקדמות בהסכמות מול סעודיה שכוללות בשוליים גם את ישראל. אומנם הידיעה הזאת הוכחשה ע"י הממשל האמריקאי אך אתמול המדדים בארץ הגיבו בחיוב ועלו כ 1% על סמך זה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

יו"ר הפד ג'רום פאואל נמצא בעמדה שלא הרבה היו מעוניינים להיות בה, ואני בטוח שהוא אומר לעצמו – "למה אתם עושים לי את החיים קשים?"

האינפלציה עדיין גבוהה ויש עוד דרך ארוכה להגיע לרמת אינפלציה רצויה של 2% . אומנם האינפלציה ירדה בקצב טוב, אבל הקושי האמיתי הוא לרדת מסביבת ה- 3.5% - 4% ליעד הרצוי. כידוע, פאואל רוצה להרוג את האינפלציה, אך הבעיה היא שהדברים לא בדיוק מסתדרים לפי הרצונות שלו. מצד אחד - נתוני צמיחה טובים שהורידו את החשש ממיתון, ומצד שני - כשמתסכלים על עקומת התשואות ההפוכה היא מספרת סיפור אחר.

לכל אלה נוסף הצעד של הורדת דירוג האשראי שהגיע מסוכנות פיץ' – הורדה מהדירוג המושלם של ארה"ב AAA ל AA+ מה שגרם לעלייה בתשואות. נתון נוסף שמקשה בימים אלה הוא נתוני השכר כאשר דו"ח התעסוקה שפורסם בשבוע שעבר היה מעורב - מצד אחד פחות משרות נוצרו, אבל השכר עלה ביותר מהצפי. השכר הוא אחד הקשיים שעומד בפני הפד ועם כל הניסיונות שלו הוא לא מצליח להוריד אותו.

ביום חמישי השבוע יפורסם מדד המחירים לצרכן כאשר הצפי לפי אנליסטים הוא ל-3.3% . בינתיים השוק צופה פחות מ-20% לעלייה נוספת של הריבית (שעומדת על 5.5%) הנתון הבאה יתפרסם בעוד יותר מחודש ב- 20.9.2023 ועד אז יש לנו עוד דו"ח תעסוקה אחד ושני דוחות אינפלציה.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

בשבוע שעבר החליט הפד בארה"ב להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 5.5%, וכאשר בוחנים את החששות למיתון השוק האמריקאי מספר שני סיפורים.
מצד אחד - שוק המניות מציג ראלי וחיוביות שלא ראינו הרבה זמן. מדד ה P&S מציג תשואה של 19% מתחילת השנה, הנאסד"ק המריא ב-43% עד עכשיו ומדד הראסל 2000 מראה התאוששות של 13%. הדעה הרווחת בקרב מומחים היא שהשוק צופה פני עתיד ונראה כי העתיד חיובי.
מנגד - שוק האג"ח ממשיך להראות פסימיות ולצנן את החגיגה במניות. עקום התשואות (שמשקף בין היתר את החששות ממיתון) ממשיך להיות תלול. אג"ח ארה"ב לחצי שנה נסחר נכון להיום בתשואה של 5.5% ואג"ח ארה"ב ל-10 שנים נסחר ב-4%. פערי התשואות משקפים את החשש מפני מיתון, כלומר משקיעים עדיין מעדיפים תשואה גבוהה בטווח הקצר ולא השקעה לטווח ארוך (להזכירכם - טרום תקופת האינפלציה היינו מקבלים את התשואות הגבוהות ביותר בהשקעה לטווח ארוך).
בתקופה האחרונה שמעתי מספר דעות של כלכלנים על כך שמה שנראה בארה"ב זו האטה בצמיחה אך לא מיתון (ההגדרה של מיתון היא 2 רבעונים של צמיחה שלילית) ולזה בדיוק התכוון יו"ר הפד - "נחיתה רכה". בניגוד לעבר, נראה כי לפחות לעת עתה לשוק המניות היה כדור בדולח מצוחצח יותר.

מירון בר נתן, מנהל דסק שיווק השקעות פלטינום

מדי פעם אנחנו פוגשים כותרות מפוצצות שמצליחות להקפיץ אנשי מקצוע רבים בשוק. זה בדיוק מה שקרה לי לפני כמה ימים, ולצערי ממש לא בפעם הראשונה. אחד מאתרי הכלכלה הנפוצים בישראל פרסם כותרת מפחידה ברוח הזו - "הבועה הגדולה בהיסטוריה תתפוצץ. מדד ה S&P 500 עשוי להתרסק ב – 64%".

לפני שנמשיך תרשו לי לקחת נשימה עמוקה.

חשוב להבין שכחלק מתפקידי (וגם מתוך סקרנות אישית) אני עובר באופן יומיומי על כל הכתבות בעיתונות המקומית וגם באתרים כלכליים מובילים בעולם. עוד לפני שהספקתי לקרוא את תוכן הכתבה עם הכותרת המפוצצת כבר קיבלתי הודעות מלקוחות עם קישור אליה בצירוף השאלה האם עכשיו זה הזמן למכור את כל התיק.

בגוף הכתבה הובא ציטוט של מנהל השקעות כלשהו, ואני משער שזו לא העמדה האישית של הכתב או של מערכת האתר, אבל לדעתי צריך שתהיה אחריות מסוימת לפני שמעלים כזו כתבה לכותרת הראשית.

אני לא רוצה להיכנס לדיון האם ההערכה של מנהל ההשקעות מדויקת או שגויה, כי זה לא לב העניין. יש הרבה מנהלי השקעות שמביעים את דעתם וזה בסדר כאשר מדובר בעמדה מקצועית מנומקת המגובה בנתונים - לפעמים הם צודקים ולפעמים פחות. אני מדבר על הדרך שבה זה יוצא לציבור הרחב ופה צריך לעצור ולבדוק האם אפשר להעביר גם מסרים מורכבים בצורה שלא תיצור בהלה אצל הקוראים והמשקיעים – בהלה כזו שתגרום להם לרוץ ולמכור את תיק ההשקעות שלהם.

חשוב לזכור שקוראים ומשקיעים רבים נחשפים לכותרות הללו, לא לכולם יש ליווי פיננסי מקצועי, לא לכולם יש יועץ מוסמך שמכיר אותם ואת הצרכים והאסטרטגיה שלהם בשוק ההון. ככלל אצבע ניתן לומר שפעולות קיצוניות שנעשות רק על בסיס כתבות "מפוצצות" לא יכולות להניב מציאות טובה יותר למשקיעים.

אני מקווה מאוד שיהיה איזה שינוי מחשבתי לפני שמעלים כתבות מהסוג הזה. בכל מקרה, לפני שעושים צעדים קיצוניים, חשוב להתייעץ עם בעל רישיון בתחום שיכווין אתכם נכון.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

תחושת הסערה והעננות מאופיינת בעיקר בחודשי החורף אך אצלנו בישראל היא קפצה לבקר גם בקיץ.
מבלי להיכנס לשאלה האם הרפורמה/מהפכה מוצדקת או לא - לדעת מומחים, ההשלכות בטווח הקצר ישאירו צלקת על הכלכלה שלנו לאורך זמן. ביומיים האחרונים ת"א 35 ות"א 125 ירדו בכ-6%, מדד הבנקים רשם ירידה של כ-9% והשקל הישראלי נחלש ב 3.5%. היחלשות השקל מתדלקת את האינפלציה בארץ (בפוסט שפרסמנו כאן בחודש יוני הוסבר מדוע זה קורה).
לכל הנתונים הכלכליים אפשר להוסיף את תחושת הפילוג ברחובות וחוסר מציאת הגורם המאחד בינינו, וכעת נוספו לכל אלה גם גורמים חיצוניים. חברת הדירוג מודי'ז, שנחשבת בין שלושת גופי הדירוג הגדולים בעולם, פרסמה דו"ח שבו ציינה את החשש מהמצב שנוצר. בדו"ח נכתב כי השקעות הון סיכון בחברות הייטק ישראליות ירדו באופן משמעותי כאשר הסקטור גייס 3.7 מיליארד דולר בששת החודשים הראשונים של השנה - הנתון הנמוך ביותר מאז 2019 (שיא הגיוסים היה במחצית השנייה של 2021 ועמד על 14.5 מיליארד דולר). יש שיגידו שהירידה בסכומי הגיוס קשורה גם בהאטה העולמית, אך הירידה בגיוסים בישראל הורגשה במידה משמעותית יותר.
כותבי הדו"ח ציינו עוד כי יותר מ-80% מהסטארטאפים הישראלים החדשים בחרו להירשם מעבר לים (בשנה שעברה הנתון עמד על 20% רישום מעבר לים). למה הנתון הזה מהותי? מפני שההייטק הישראלי מהווה מחצית מסך הייצוא ומייצר כ-15% מהתמ"ג (תוצר לאומי) בשנת 2022. אם לא די בכך, גם בנקים ובתי השקעות כמו מורגן סטנלי וסיטי בנק הוציאו דיווחים זהים על המצב בארץ. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות יהיו ערים לנתונים ויבינו את המשמעויות שישפיעו על חיי כולנו.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

את מלוא תשומת הלב של השבוע כנראה יתפסו הדוחות הרבעוניים שמפרסמות החברות הגדולות בארה"ב, אך הפעם בחרתי לקחת אתכם לחצי השני של העולם – לסין.
בתחילת השבוע פורסמו נתוני התוצר הלאומי של סין שהיו במידה משמעותית מתחת לציפיות האנליסטים. לפי התחזיות, סין הייתה צריכה לצמוח ב- 7.3% בחישוב שנתי והציגה צמיחה של 6.3% בהשוואה לשנה שעברה. בנוסף נשבר שיא בשיעור האבטלה בקרב צעירים בגילאי 16 עד 24 שעמד ביוני על 21.3% - נתון שאי אפשר להתעלם ממנו.
הסיבות להאטה בצמיחה הן רבות - סין מתמודדת עם סביבה גיאופוליטית וכלכלית מורכבת החל מבעיות פנימיות בתוך המדינה ועד יחסים רעועים עם מדינות המערב וארה"ב בתחום הביטחון והסחר. היצוא של סין, שנחשב בין הכוחות החזקים בעולם ותורם משמעותית לצמיחה המקומית, צנח בחודשים האחרונים בעקבות האטה העולמית, האינפלציה שהרימה ראש והגבלות שהטיל הממשל בארה"ב על הרפובליקה העממית של סין.
הדרך של המפלגה הקומוניסטית והממשל להתמודד עם הנתונים הללו הייתה פרסום תוכניות למשיכת השקעות לתוך סין, לדוגמא - משרד הסחר פרסם השבוע כי יבצע שינויים כדי להגדיל את היקף ההשקעות בחברות בורסאיות שנסחרות בסין. במשטרים טוטליטריים הדברים עובדים יותר מהר ואין בירוקרטיה, ולכן יהיה מעניין לראות האם התוכניות יראו תוצרים עוד במהלך השנה הקרובה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בסקירה הקודמת שלי פירטתי אודות הנתונים החזקים שפורסמו ואיך הם מעניקים לפד אור ירוק להמשיך ולהעלות את הריבית. בשבוע האחרון פורסמו עוד כמה נתונים כלכליים ובמקביל התחילו להתפרסם הדוחות לרבעון 2. מבחינת הנתונים הכלכליים הדפוס נשאר אותו הדבר – אנחנו ממשיכים לראות ירידה באינפלציה (לרמה של 3%) וגם מבחינת מדד המחירים ליצרן המגמה דומה.
מנגד, פורסם בימים האחרונים נתון משמעותי של תביעות ראשוניות לדמי אבטלה. לפד עדיין יש עבודה קשה להתמודד עם שוק העבודה החזק ורמת השכר הגבוהה. במקביל לנתונים הכלכליים, חלק מהבנקים הגדולים פרסמו דוחות כספיים, שהיכו גם הם די בקלות את תחזיות האנליסטים. נתוני הבנקים הציגו המשך גידול בפיקדונות בתחילת יולי, מגמה שהחלה במאי. למרות הנתונים הטובים, מניות הבנקים ירדו ולפי ההצהרה של JPM המגמה החיובית הזו עומדת להתהפך.
כרגע השווקים מתמחרים תרחיש די חזק שבו הפד יעלה את הריבית ל-5.5% (מחכים להודעה שתתפרסם ב-26.7 ). כעת העיניים נשואות לנתוני התעסוקה שיפורסמו בקרוב. צריך לשים לב, שעדכון הריבית הבא יבוצע בעוד חודשיים (20.9) ועד אז יתפרסמו עוד הרבה נתונים, מה שייתן לפד קצת אוויר לפני קבלת ההכרעה הבאה.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

השוק האמריקאי ממשיך להראות חוזקה אחרי התקררות נוספת בנתוני האינפלציה שעמדו עד אתמול על 4% והצטמקו ל-3%. נגיד הפד יודיע כנראה על העלאת ריבית נוספת מפני שלנגד עיניו עומדת המטרה להוריד את האינפלציה לכיוון 2%, ולפי התחזיות כרגע בשווקים פחתו מאוד הסיכויים לעלייה נוספת לאחר מכן.
נראה כי מי שחש לפני כחודש וחצי פחד מלהחמיץ הזדמנות (FOMO) להיכנס לשוק בזמן שמדד הנאסד"ק 100 עמד על עלייה של 30% מתחילת השנה, מרגיש כעת את אותה תחושה ואפילו בעצימות גבוהה יותר.
אני מניח שאותם משקיעים שחוששים מהחמצה נוספת מסתכלים על שוק האג"ח ורואים שם סיפור אחר לגמרי. בעוד ששוק המניות מציג עליות חזקות בעיקר בסקטור הטכנולוגיה (המדד שם רחוק כ 5% משיא של כל הזמנים שהיה לאחר הקורונה וטרום האינפלציה העולמית) – שוק האג"ח עדיין מציג עקום תשואות תלול במיוחד ומספר את סיפור המיתון וההאטה הכלכלית.
אין לדעת לאן ייקח אותנו השוק האמריקאי בהמשך השנה ואולי אפילו עונת הדוחות שחוזרת אלינו החל מהיום תיצור תיקונים והזדמנויות חדשות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הנתונים הכלכליים שפורסמו בשבוע שעבר בארה"ב הצביעו על חוזק כלכלי - אומנם מצב גיוס העובדים נמצא בירידה, אך מנגד נתוני האבטלה היו מעודדים והציגו ירידה ל-3.6% 
נתון חשוב נוסף היה ההתחזקות בשכר.להזכירכם - חוזק כלכלי נותן אור ירוק לפד להמשיך להעלות ריבית. ב-26.7 תתפרסם הריבית בארה"ב, ונכון לעכשיו רבים בשוק מעריכים שתהיה עלייה של 0.25% לאזור 5.5%.
אני חושב שאפשר להרגיש היטב את העלייה בשכר אצל האוכלוסיה - היום יותר מתמיד אנשים מוצאים יותר על נסיעות ובילויים. בדו"חות של חברות התעופה אפשר לראות את הביקוש הגדול לטיסות וזאת למרות עליית המחירים החדה בתחום. נראה שעכשיו רבים ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן ב-16.7 – אם הנתון יהיה גבוה מהצפי זה לא ישאיר הרבה ברירות לפד בהחלטת הריבית. כמובן שבהסתכלות קדימה יכולה להיות לנתוני המדד גם השפעה ארוכה יותר על החלטות ריבית עתידיות.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

נדמה כאילו רק אתמול התחילה 2023 אך מזג האוויר השרבי בחוץ לא מותיר מקום לספק - אנחנו במחצית השנה.
לאחרונה סקרתי את ביצועי המדדים בישראל אל מול העולם כדי להבין איפה אנחנו עומדים. תחילה בדקתי את ביצועי המדדים בשנה שעברה, שהייתה שנה של העלאות ריבית מכיוון שהאינפלציה לא הבחינה בין דת, גזע או לאום. מבין הבורסות הגדולות, הבורסה שהציגה תשואה חיובית השנה הייתה לונדון, אנגליה (FTSE).
במחצית השנה האחרונה, המדדים המובילים בתל אביב מסתובבים סביב תשואה אפסית כאשר ביתר השווקים התשואות מגיעות גם לנתונים דו-ספרתיים. הבורסה שבינתיים מציגה תשואות שליליות היא הבורסה שהצטיינה בשנת החולפת - הלוא היא לונדון. אי אפשר להתכחש לאירועים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והביטחונים שעברנו כאן בחצי השנה האחרונה שעוררו סערה בשוק המקומי והשפיעו החל משוק המניות והאג"ח ועד לשוק המט"ח.
ב"חום יולי אוגוסט" הסקטור שבולט כרגע בשוק הישראלי הוא מניות דואליות (אלה שנסחרות גם בשוק המקומי וגם בחו"ל) ומקבלות אוויר צונן מהבורסות בעולם

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השבוע בארה"ב חוגגים את יום העצמאות, ה-4 ביולי ויהיו שינויים בימי המסחר. היום (שני) המסחר יסתיים בשעה 20:00 שעון ישראל ומחר לא יהיה מסחר לרגל החג.
אחרי החופש והחגיגות המשקיעים יחזרו לטירוף של ראלי במדדים, כאשר מדד ה-P&S 500 סיים חודש רביעי רצוף של עליות ונמצא במרחק של 4.9% משיא של כל הזמנים. נכון להיום, נראה שישנה התעלמות מוחלטת מדבריו של יו"ר הפד, ג'רום פאול. דבריו היו מאוד ברורים בקשר לשתי העלאות ריבית נוספות עוד השנה והאמירה שלו שהאינפלציה תגיע ליעד של 2% רק בשנת 2025. בנוסף לעליות של ענקיות הטכנולוגיה אנחנו עדים להתעוררות של סקטורים נוספים כגון נדל"ן ובנקים.
השבוע אומנם יהיה מקוצר, אבל צפוי להיות מעניין בעקבות נתוני מאקרו חשובים כגון מדד מנהלי הרכש של ISM, דוחות התעסוקה, פרוטוקול דיוני הריבית של הפד ועוד.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

אנחנו סוגרים חצי שנה של מסחר, אבל כבר כעת נראה שהנושא המדובר ביותר הוא השבבים לתעשיית ה-AI (בינה מלאכותית). כמו לכל מוצר אחר, לשבבים הללו יש יתרונות רבים אבל גם חסרונות.
לאחרונה התפרסמו דיווחים על כך שמשרד המסחר האמריקאי שוקל להטיל הגבלות יצוא על השבבים המשמשים לבינה מלאכותית כאשר אחד הצרכנים הגדולים היא סין. החשש הגדול בארה"ב הוא שהמוצר יפול לידיים הלא נכונות. ההודעה לא הגיע במקרה - המתיחות בין המעצמות הגדולות עולה שלב אחת לכמה חודשים ונראה כי זאת רק ההתחלה.
על פי הערכות בשוק, החשיפה שיש לסין בחברות אמריקאיות שמתעסקות בייצור שבבי AI עומדת על כ-25% עד 30% מסך ההכנסות בשנה. מנגד, בחודש שעבר ממשלת סין אסרה על קניית מוצרים מיצרנית שבבים אמריקאית בטענה שהדבר מהווה סיכון בטחוני גדול למדינה.
אם ארה"ב אכן תטיל מגבלות על מכירת שבבים עם קיבולת בינה מלאכותית לסין המהלך יקשה עליה לפתח מוצרים, והסינים יצטרכו לעבור לשבבים איטיים יותר ובכך תיגרם פגיעה במרוץ לעבר הבינה המלאכותית.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בשבוע האחרון שואלים אותי לא מעט משקיעים לגבי מצב השווקים. רבים מהם מנסים להבין איך זה שיש נטייה ניצית חזקה מצדו של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם - ועדיין השווקים עמידים בפני אותה גישה.
לדעתי זה חלק מהקסם של שוק הון - שום אירוע לא בהכרח דומה לאלה שקדמו לו, ובכל פעם השוק עומד בפני התמודדות שונה ומעניינת. רק לפני מספר חודשים דיברנו על משברים בעולם הבנקאות, ועכשיו זה כבר כמעט ונשכח ובקושי מדברים על זה.
החוזים על הריבית הפדרלית החלו לתמחר מחזור הקלות די חזק, ולמרות כל הסערה במגזר הבנקאות השוק הכולל עלה בכמעט 14% השנה וב- 10% לפני תחילת המשבר הבנקאי בראשית מרץ. ואם אנחנו בודקים את מדד ה – VIX הוא מגיע לשפלים שנראו לאחרונה בתחילת 2020. מצד שני, שבודקים את שוקי האג"ח התמונה אחרת - עקומי התשואה ממשיכים אל טריטוריה הפוכה ועמוקה יותר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כזכור, יו"ר הפד פאואל הותיר את הריבית ברמה של 5%-5.25% - הנתון תאם את הצפי המוקדם בשוק ולא הפתיע אף אחד. עם זאת, ההפתעה הגיעה מכיוון התחזיות המעודכנות שצופות ריבית גבוהה משמעותית ביחס להערכות שניתנו בחודש מרץ.
התחזית המעודכנת של הפד היא שהריבית תמשיך לעלות ב-2023 לאזור 5.6%. במצבים דומים לאלו בעבר השווקים נהגו לקבל את הבשורות בצורה לא טובה והשוק הגיב בהתאם. הפעם השווקים לא ממש התרגשו מהמצב ולא ראינו ירידות חדות.
בנוסף לכך, ביום שישי פורסם סקר אמון הצרכנים שהעיד על שיפור בחודש יוני לעומת מאי. נתון מעניין נוסף הוא מצב הפיקדונות בבנקים – נרשמת האטה בסגירת פיקדונות ויציאה מפיקדונות קיימים. העליות בשווקים גורמות למשקיעים רבים לעצור ולחשב מסלול מחדש - הרי אף אחד לא רוצה להירדם בשמירה.
היום לא מתקיים מסחר בארה"ב עקב ה- Juneteenth holiday (יום השחרור מעבדות – חג חדש בלוח השנה האמריקאי שמצוין מאז 2021). אנחנו נמתין בסבלנות ליום שלישי כדי לראות איך ייפתח השוק.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

לפני כמה שעות הודיע יו"ר הפד ג'רום פאואל שהחודש לא תהיה העלאת ריבית נוספת והיא תשמר על 5-5.25% אך אותת לשוק כי ייתכן שנראה העלאות ריבית במפגשים הבאים. בנאומו של פאואל, לאחר שבישר על ההחלטה, הוא הסביר כי הפד ממשיך לעקוב אחרי הנתונים וכי עדיין לא הגענו ליעד האינפלציה שהוא 2% (להזכירכם - הנתון האחרון שפורסם ביום שלישי עמד על 4%).
מדוע החליטו חברי הפד לא לעלות את הריבית על מנת להמשיך להילחם באינפלציה העיקשת? אתן לכם דוגמה מתחום הרמת המשקולות. תחשבו שאתם מרימים משקולות כבדות, אתם כבר סחוטים ועייפים, אבל אז אומרים לכם להמשיך להחזיק את המשקולות למעלה במשך שעה נוספת. לזה בדיוק מכוון הפד - הוא העלה את הריבית לרמה גבוהה ורוצה לראות איך השוק מתבסס בריבית הזאת לפני שהוא (אולי) ממשיך להעלות אותה.
בהסתכלות על השוק ראינו שהתגובה הראשונה להודעת הפד הייתה ירידות, לאחר שפורסם כי תשעה מנגידי הפד נתנו את התחזית שלהם וחשבו כי יש מקום להעלות את הריבית ב-0.5% עד סוף 2023. השוק הבין לאחר מכן שהעלאות הריבית מתמתנות לאחר שבשיא היא הוקפצה ב-0.75 נקודות בסיס ולאחר מכן ב-0.5 ואז 0.25 . היום הגענו לעצירה, נתוני האינפלציה במגמת ירידה, ולכן השוק לא התרגש מהתחזיות הללו ותיקן חזרה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אימרה מוכרת היא ש"השוק יודע לפני כולם", אז נכון להבוקר ישנו שיא של 13 חודשים במדדים המובילים של ה-P&S 500 והנאסד"ק שעלו אתמול ב-0.97% וב-1.5% בהתאמה. אומנם 10 מניות בלבד אחראיות ל -90% מהעלייה וכמובן שכבר אפשר לנחש מיהן אותן המניות – אבל מעולם לא הייתה תופעה כזאת!
עלייתן של 10 המניות הללו השנה נובעת רק מהתרחבות מכפילים ולא מעלייה בתחזיות הרווח, כאשר גם זו תופעה ייחודית. היום בשעה 15:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן. הצפי הוא ל– 4.1% - נתון המהווה ירידה מ-4.9%. אני מזכיר לכולנו רק תזכורת שב-13/07/2022 המדד היה 9.1% . במידה והנתון היום יהיה על פי הצפוי כנראה שלפד יהיה הרבה יותר קל להחליט מחר לגבי הריבית.
מחר בשעה 21:00 תפורסם החלטת הריבית שעומדת כעת על 5.25% והצפי שהפד לא יעלה אותה. כמו כן, לאחר ההחלטה תיערך מסיבת עיתונאים מעניינת שבה נוכל להבין לגבי המשך הדרך של הפד - האם יש כוונה לסיים את העלאות הריבית או שהיא תמשיך לטפס עוד בהמשך.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

בשבוע האחרון ראינו את שער הדולר מגיע לשיא שלא חווינו מאז 2017. המושג שמגדיר את הירידה בערכו של השקל והתחזקות שער הדולר נקרא פיחות. מי ששמע את דבריו של נגיד בנק ישראל בשבוע שעבר לא היה יכול להתעלם מהמשפט "אם הפיחות יימשך ייתכן שיהיה צורך בעוד העלאות ריבית כדי לייצב את המטבע".
אז מה למעשה הקשר בין העלאות ריבית שנועדו להתמודד עם האינפלציה ופיחות המטבע? אסביר: המחקרים של בנק ישראל שבדקו את הקשר בין אינפלציה לפיחות העלו כי כי קיים יחס של כ-1:10 ביניהם. זאת אומרת שעל כל 1% פיחות של השקל אנחנו מוסיפים 0.1 נקודות לאינפלציה. אז אם לדוגמא היה בשבוע האחרון פיחות של כ-3% בשקל אנחנו צפויים להוסיף עוד כ-0.3 נקודות לאינפלציה (עלייה שאינה קלה בכלל).
פיחות בשער השקל לעומת הדולר משפיע כמובן עלינו באופן כמעט מיידי. אתם ודאי מרגישים את זה בתקופה האחרונה אם אתם מזמינים מאתרי מסחר בחו"ל - הרי אנחנו הישראלים אלופים בלהזמין באינטרנט. לדוגמה - אם יבואן קונה מוצר ב-1,000$ מארה"ב אז הוא שילם עליו לפני כמה חודשים 3,500 ₪ - על זה הוא הוסיף את שכר העובדים והוצאות נוספות וקבע שהמחיר למוצר בשוק הוא 3,600 ₪. היום, אם הוא קונה את אותו המוצר זה יעלה לו 3,650 ₪ ועל זה הוא יוסיף את כל העלויות ויתמחר את המוצר ב-3,800 ₪. ככה בדיוק המחירים עולים והאינפלציה מתדלקת את עצמה רק על סמך פיחות במטבע, ללא שום גורם משפיע אחר.
חשוב לציין בצד הדברים שלאור המגמה בחודשים האחרונים אנחנו רואים ביומיים האחרונים שינוי מגמה והשקל מתחזק על סמך מציאות פוליטית מעורפלת וכותרות שונות בכל הנוגע לקלחת הפוליטית. נמשיך לעקוב.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השעון מתקתק, ולא נותר עוד הרבה זמן עד 1 ביוני – המועד שבו הקונגרס האמריקאי חייב להעלות או לדחות את תקרת החוב, אחרת ארה"ב תגיע לחדלות פירעון.
נכון לעכשיו השוק לא ממש מגיב למצב, ככל הנראה מתוך אמונה שבסוף יימצא פתרון. השבוע דווח בעיתונות הכלכלית בארה"ב על הפסקת המשא ומתן עם הבית הלבן, ולפי שעה לא ברור מתי הוא יתחדש. מקרה דומה קרה ב-2011 - גם שם היו מחלוקות קשות בין הדמוקרטים לרפובליקנים, והדבר הגיע להשבתה של מנגנוני הממשל.
חשוב לומר שמעולם לא קרה מקרה שבו לא העלו את תקרת החוב, ולכן ישנה תקווה שגם הפעם הצדדים יגיעו להסכם. במשבר של 2011 השאירו את כל המשקיעים במתח עד הרגע האחרון. במידה ולא תושג הסכמה לא ברור מה תהיינה ההשלכות מכיוון שזה מעולם לא קרה, אבל אפשר להעריך עם מעט זהירות שהדבר יכול להביא למשבר כלכלי לא פשוט.
חדלות פירעון בנייר ערך של ממשלת ארה"ב, בין אם ממשית או טכנית, תבטל את המושג "ריבית חסרת סיכון" ותגרום למשקיעים לחשב מחדש את עלות ההון.
אני מאמין שאנחנו מגיעים לישורת האחרונה ובתקופה הקרובה אנחנו נשמע הרבה על ההתפתחויות במשבר החוב. עם זאת, אולי גם הפעם ישאירו את כולנו במתח ויחכו לרגע האחרון.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בישראל, נזכרתי בשיעור באוניברסיטה על כלכלת ישראל שבו המרצה הקדישה חלק מהשיעור לשיר "מחכים למשיח" של שלום חנוך. הלהיט הזה יצא ב-1985 בשיאו של משבר כלכלי קשה עם אינפלציה שדהרה עד 445% (היום זה כמעט בלתי נתפס, אבל לצורך המחשה פשוטה - קניתי מוצר ב 100 ₪ ובתוך שנה אותו המוצר בדיוק עלה 545 ₪).
אז נכון, אנחנו לא קרובים להיפר-אינפלציה כמו בשנות ה-80' אבל אין ספק שהמשפט מתוך השיר - "האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול" - רלוונטי מאוד גם בימים אלה. המדד שפורסם בשיעור של 0.8% היה גבוה משמעותית מציפיות האנליסטים להתייקרות של 0.5%. לא צריך לעבוד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או במשרד האוצר כדי להבין שקיימת מגמה של עליות מחירים, אלא מספיק לשמוע קצת חדשות כמעט בכל יום על חברה כזאת או אחרת שמחליטה להעלות מחירים ונראה כי המצב בדרך לאיבוד שליטה.
לרוב לממשלה לוקח יותר זמן להגיב, אם בכלל, כי יש דברים יותר חשובים עם סדרי עדיפויות שונות. נראה שאת התגובה הראשונה לדו"ח האחרון נשמע כבר ביום שני הקרוב בהחלטת הריבית של בנק ישראל שאותה צפוי למסור הנגיד. בינתיים, נראה כי הנהנים הגדולים ביותר מעליית הריבית הם הבנקים שדיווחו אתמול על רווחי שיא בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, שבאותה נקודת זמן רק התחילו להעלות בה את הריבית במשק.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

צינון קל באינפלציה אך לא סוף הסיפור - זה מה שניתן לראות בתקופה האחרונה בשוק האמריקאי.
מצד אחד, אתמול ראינו ירידה קלה ואיטית במדד המחירים לצרכן מ-5% ל-4.9% כאשר אינפלציית הליבה (שינוי במחירי הסחורות והשירותים בעיקר, ללא מזון ואנרגיה) רשמה עלייה של 0.4% ועמדה על 5.5% בהתאם לתחזיות.
מנגד, בחודש שעבר ראינו כי שוק התעסוקה התחזק במפתיע עם תוספת של 253 אלף משרות בהשוואה לחודש מרץ. בשוק בכלל ציפו לירידה לכיוון ה-180 אלף מועסקים. גם שיעור האבטלה ירד במפתיע ל-3.4%, והשכר השעתי התחזק אף הוא מעל התחזיות. סקטור התעסוקה מהווה אינדיקטור מרכזי להחלטות הבנק המרכזי האמריקאי ומאותת לפד כי במידה ויהיה שינוי לרעה מכיוון מדד המחירים לצרכן, נראה שנכון לנתונים שהתפרסמו יש לו כרית ביטחון מצד שוק התעסוקה להמשיך להעלות את הריבית בשוק.
לסיכום, נראה שעל פי הנתונים הפד לא ימהר להוריד את הריבית כפי שהשוק מצפה במחצית השנייה של השנה. נזכיר כי החלטת הריבית הבאה בארה"ב תתרחש ב-14/6 6 ולפי הנתונים שפורסמו כרגע השוק מתמחר עלייה בריבית בהסתברות של כ-20%.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

ממש לפני כמה שעות החליט יו"ר הפד, ג'רום פאואל, להעלות את הריבית בארה"ב ב-0.25 נקודות בסיס לרמה של 5%-5.2%. הפעם האחרונה שהיינו ברמת ריבית גבוהה שכזו הייתה אי שם בשנת 2016 - אז האינפלציה הייתה נמוכה בהרבה ועמדה על 3.23%.
צפיתי אמש בכל מסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה, ואני מודה שהנאום תמרץ אותי לעבור בצעדי ענק אל עבר חדר השינה. מי שציפה כמוני לבשורה או לידיעה גדולה מהנאום כנראה ימשיך לחכות ואפשר לסכם את הנאום במשפט הידוע - "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". למעשה שמענו בדבריו של פאואל את אותן התשובות שאנחנו שומעים כבר תקופה ארוכה.
יו"ר הפד נתן לנו יעד למטרה עבור האינפלציה כך שתעמוד על 2% ושאין כוונה לפשרה אפילו על 3% (להזכירכם - הנתון האחרון שפורסם בחודש שעבר עמד על 5% וביום רביעי הקרוב צפוי להתפרסם המדד). עוד נאמר בנאום כי הפד ממשיך לעקוב אחרי הנתונים ומקבל החלטות על בסיסם, ובכך רמיזה קטנה שיכול להיות שהעלאת הריבית תיעצר אך לא נראה כרגע הורדת ריבית.
הנקודה העיקרית שיצאה בכל זאת מדבריו של פאואל היא שהפד לא יוכל להשפיע, כמו שהרבה מצפים, על תקרת החוב של ארה"ב. הוא מציין שזאת בעיה ממשלתית שתיצור קושי עבור ארה"ב לשלם את חובותיה באג"ח, מושג שנקרא דיפולט.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

בשבועות האחרונים שוק הרכבים, ובעיקר החשמליים, תופס הרבה כותרות מרכזיות, ונראה כי לא נאמרה המילה האחרונה בירידות המחירים של הרכבים החשמליים. הדבר מביא לקיצוץ משמעותי בשולי הרווח של החברות והמשמעות היא שההכנסות קטנות.
ישנם הרבה גורמים שמשפיעים על אותה מגמה. ראשית, זו התחרות הגדולה שיש לחברות בינן לבין עצמן (בשווקים בסין, ארה"ב, אירופה וישראל). כשיש תחרות רבה הצרכן הוא הנהנה העיקרי וזה מוביל להורדות מחירים. שנית, בתקופה האחרונה מחירו של המרכיב העיקרי ברכבים חשמליים - סוללות הליתיום - נמצא במגמת ירידה וגם זה מסייע להורדת מחיר המוצר הסופי.
לכל הסיבות הללו אפשר להוסיף את העלאות הריבית במשק שמייקרות מאוד את האפשרות לקחת מימון, גורמות לאנשים לשים יותר כסף בכיס, והדבר הזה מוביל לירידות בביקושים. כאשר משקללים את כלל הגורמים הללו קיים אי-ודאות בטווח הארוך בכל הנוגע לשמירת הערך של המותגים עבור הלקוחות הקיימים. לקוחות רבים שרק לפני חודשים ספורים רכשו את הרכבים במחירים גבוהים יותר בעשרות אלפי שקלים, מגלים היום כי שווי הרכב שלהם נחתך באופן משמעותי וזאת מבלי לנסוע אפילו עד קצה החניה.
עבור יבואניות הרכבים החשמליים, שמהוות את נתח הרכישות הגדול בשוק המקומי, מדובר במשבר אמון של ממש בשל הפגיעה בערכי הפחת בדו"חות הכספיים. כלומר - בסוף אורך חיי הרכב הוא יהיה שווה פחות באופן ניכר למי שמחזיק בו.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

 בסוף השבוע הודיע חברת הדירוג מודי'ס כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב". חשוב להבין שההבדל בין הורדת תחזית להורדת הדירוג בפועל הוא משמעותי מאוד.

דירוג אשראי בנוי בסולמות של אותיות וסימנים או אותיות בשילוב מספרים - כל חברת דירוג עושה זאת קצת שונה. לדוגמה, מודי'ס משתמשת בשילוב של אותיות ומספרים - ישראל מדורגת A1 שהוא דירוג שקול ל A+ על פי הסימון של חברת הדירוג פיץ'.

אם נעשה אנלוגיה מעולם הכדורגל אז שינוי (לרעה) של הדירוג שקול לכרטיס שהשופט שולף לעבר שחקן אחרי ביצוע עבירה. שינוי של הסימן או המספר הוא כמו כרטיס צהוב, ושינוי של האות משול לכרטיס אדום. אז נכון שישראל או כל מדינה אחרת לא "יוצאים מהמשחק" עם כרטיס אדום, אבל מדינה שסופגת הורדה משמעותית כמו שינוי מ-A ל-B חווה אירוע קיצוני ונדיר. חשוב להדגיש שירידה מ-A ל-B היא בפועל הורדה של מספר דרגות - מA לA- לB+ ואז לB.

ואם נמשיך עם האנלוגיה ממגרש הכדורגל - שינוי התחזית לגבי ישראל שנעשה במהלך סופ"ש דומה למצב שבו שחקן (בדרך כלל כזה עם מוניטין חיובי) עושה עבירה גבולית לכרטיס והשופט מחליף איתו כמה מילים ומדגיש לו שבפעם הבאה זה כבר יהיה כרטיס אמיתי.

המשמעות המיידית של הורדת תחזית הדירוג של ישראל נמוכה יחסית, אבל – וזה אבל גדול מאוד - אין לזלזל במהלך מכיוון שכלכלת ישראל נמצאת כרגע תחת זכוכית מגדלת ולא במובן החיובי. כל שינוי ביטחוני, מדיני, או כלכלי ייבחן באופן מדוקדק. הדבר מקטין משמעותית את טווח הטעות של הממשלה.

נימרוד כהן, משווק השקעות פלטינום

בימים טרופים אלה, כאשר אי-הוודאות כל כך גדול ומספר החוקים שעל הפרק לצורך התמודדות עם יוקר המחיה כל כך מועט (אם בכלל), אני נזכר שלפחות יש כאן אינפלציה. ככלל, עליות הריבית בשנה האחרונה בעולם ובישראל בפרט הביאו אותנו הצרכנים לעצור ולחשב מסלול מחדש כמעט בכל תחומי החיים.
כתוצאה מאותו הלך-רוח התחלנו לחסוך יותר, לחשב בכמה צפויות להתייקר ההלוואות שלקחנו ולשאול שאלות שהרבה זמן לא שאלנו כאשר חיפשנו באינטרנט את צירוף המילים "קרן כספית" – לעיתים הרבה יותר פעמים מ"כנסת ישראל" או "ממשלת ישראל".
בזכות עליית המחירים שהובילה לעליית הריבית במשק ראינו התמתנות במחירי הדירות מחודש דצמבר האחרון שהגיעו בשיא להתייקרות שנתית של 20.3% ונכון למדד שפורסם במרץ האחרון עמדו על עלייה של 17.1%. עבור רוב רוכשי הדירות החדשות הנתון שמשך את מלוא תשומת הלב היה מדד תשומות הבנייה, וכבר בימים אלו אנחנו רואים הרבה חברות שנותנות פטור מהצמדה למדד ועוד הטבות שמגלמות הורדת מחירים כמו אבזור וריהוט לדירה והסדרי תשלומים נוחים.
צריך לזכור שעליות מחירים בבסיסן הן מצב בריא למשק שמעיד על כלכלה שצומחת כל עוד היא נמצאת בגבול המוגדר. כאן אצלנו, בנק ישראל הגדיר את גבולות האינפלציה בין 1% ל-3% וכרגע האינפלציה נמצאת מעבר לגבול העליון, ולכן אנחנו רואים את התערבות הבנק ע"י העלאות ריבית.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

הפד העלה אמש את הריבית בהתאם לציפיות השווקים - העלאה של 25 נ"ב לשיעור ריבית של 5%. המהלך צפוי להכביד על משקי הבית ולייקר את ההחזר החודשי במשכנתאות. תהליך זה של הידוק תנאי האשראי במשק עם הכבדה על הלווים משול להעלאת ריבית טבעית בשוק שמביאה לתוצאות אופייניות.

יש היגיון מאחורי הקשיים של עליית הריבית. כשהריבית נמוכה אנשים ועסקים צריכים לקחת סיכונים נוספים כדי להרוויח תשואות על הכספים שבבעלותם. לרוב הם משקיעים לטווח ארוך יותר או באפיק השקעה בעל סיכון גבוה יותר. כאשר הפד מעלה את הריבית כדי "לקרר" את הכלכלה ולרסן אינפלציה, הכספים מתחיל לנוע אל עבר המקלט הבטוח יחסית של אג"ח ממשלתיות והשקעות סולידיות אחרות. הן משלמות ריבית גבוהה יותר ונחשבות בעלות סיכון נמוך יותר.

בשלהי 2021 נכנסו השווקים לתהליך אינפלציוני חזק אשר הביא את הנגידים ברחבי העולם לפצוח בתהליך מואץ להעלאות ריבית במטרה למגר את האינפלציה. ב-2022 כולה הריבית עלתה באופן מואץ בארץ ובעולם בדגש על ריבית הפד של ארה"ב אשר הגיעה אמש לרמתה הגבוהה מזה עשור.

ב-2023 מורגשת ריצה אל עבר המקלט הבטוח של האפיק הסולידי וקיבוע הריבית. המשקיעים אשר הוציאו את כספיהם ממניות הטכנולוגיה שמוערכות על פי שווי הציפיות לצמיחה העתידית בהן החלו לחשב מסלול מחדש, כשבבחינת אלטרנטיבות הסיכוי-סיכון פתאום ההימור על רווחים עתידיים תאורטיים הפך פחות אטרקטיבי למול אג"ח ממשלתיות שמעניקות תשואות גבוהות. החולשה העסקית והפיננסית התגלגלה במהרה לשוק העבודה בהייטק. חברות החלו לפטר עובדים ולצמצם הוצאות.

זה האופן שבו אמורה להראות העלאת ריבית - היא מורידה את תחזיות הצמיחה ומקשה על השגת המימון, מרסנת התרחבות עסקית וכלכלית, עולה בצמצום משרות ומאטה את הביקוש ברחבי הכלכלה והמשק. ביקושים חלשים יותר משמעותם פחות לחצי מחירים אשר מיתרגמים ללחצים אינפלציוניים מופחתים.

המיתון הכלכלי מתקרב מהר יותר ממה שהעריכו קודם לכן כאשר גם אם המערכת הפיננסית בארה"ב תצלח את המשבר הנוכחי בשלום, התוצאה שלו הולכת להיות הידוק נוסף בתנאי האשראי במשק. כבר היום סקר קציני האשראי של הפד מאותת על התכווצות בצמיחה עד אמצע השנה. כמובן שתנאי האשראי המהודקים צפויים
להכביד מאוד על המגזר העסקי ועשויים לפגוע בתוצאות העסקיות וברווחים. איתות נוסף למיתון כלכלי אנו מקבלים גם משוק הסחורות כשמחירי הנפט והפחם צנחו לאחרונה.

כשהפד לוחץ על הבלמים משהו נשבר. מייקל פרולי, כלכלן ראשי בג'יי פי מורגן, אומר שלפי פתגם ישן "כשהפד לוחץ על הבלמים מישהו עף דרך השמשה אך אי אפשר לדעת מי זה יהיה". הקושי במערכת הפיננסית מעיד כי הבנקים בארה"ב הם הנקודה העיוורת שבמוקד הסערה ובו הופיע הסדק במשבר הנוכחי.

הסערה בשוקי האג"ח עודה נמשכת כאשר בשבוע החולף עלו התשואות וירדו חדשות לבקרים עם כל איתות לגבי שיעור העלאת הריבית שנקבע לבסוף על על 25 נ"ב. הפד אמר שאנחנו עדיין מצפים להגיע לריבית גבוהה יותר, והוא נשמע יוני מתמיד. התחזית החציונית שלו היא לריבית של 5.1% בסוף 2023 ולריבית של 4.3% בסוף 2024. לעומת הפד ציפיות הריבית הגלומות בשווקים הן להורדת ריבית כבר בחודש יוני.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

את המצב בשווקים אפשר להשוות לים - מצד אחד הוא יכול להיות שקט ומהנה, ומצד שני אכזרי עם המון הפתעות. התחלנו את השנה בשקט, ראינו עליות יפות ונשמנו מעט אוויר אחרי שנה לא פשוטה. מצד הריבית והציפיות קדימה ראינו שהדו"ח של הפד ציין ריבית של כ- 5% ב- 2023, אך מבחינת שווקי החוזים העתידיים התמחור היה של 4.7% בשיא, עם הורדת ריבית במחצית השנה.
המצב השתנה כאשר התפרסמו כמה נתונים שלא תמכו בהורדת הריבית ואז יו"ר הפד פאוול העביר מסר שהריבית כנראה תהיה גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר. כנראה שהמסר היה מאוד ברור - הדגש על "גבוה יותר ולזמן ארוך יותר" נקלט היטב בשוק ואז הגיעו הקריסות של שני הבנקים ובמועד שבו נכתבות שורות אלה נראה שקרדיט סוויס על סף רכישה.
ביום רביעי השבוע עתיד להתפרסם נתון הריבית בארה"ב - החוזים העתידיים מתמחרים סיכוי של 75% לעלייה של 25 נ"ב בלבד ונתון מעניין הוא שהחוזים מאותתים שזה יהיה ההידוק האחרון שאנחנו רואים במחזור הזה, והם מצפים להורדת ריבית של 75 נ"ב ע סוף השנה.
אני לא מקנא ביו"ר הפד. אני מאמין שמצד אחד הוא רצה לראות "משברון" בשוק, כזה שיעזור לו להילחם בהורדת האינפלציה, אבל מדובר בהליכה על חבל דק שבקלות אפשר ליפול ממנו. אז כנראה נתון הריבית השבוע יהיה פחות מעניין, והדגש יהיה על המשך המצב של הבנקים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

בשבוע החולף היינו עדים להתפרצותה הבלתי צפויה של הסנונית הראשונית המעידה עד כמה העלאות הריבית החדות של הפד מעיבות על כלכלת ארה"ב. זאת לאחר שממש לאחרונה התייחסנו אליה ככלכלה שעודנה גואה ומציגה נתונים כלכליים חזקים מהצפוי ובהם הזמנות מוצרים ברי קיימא ומדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני.

המלחמה באינפלציה הגיעה לשלב בו הריביות הגבוהות מחלחלות אל המערכת הפיננסית ומתחילות לערער את היציבות הכלכלית והמערכת הפיננסית בארה"ב.

השווקים סיימו את השבוע הקודם בירידות ובסנטימנט שלילי כאשר ברקע קריסת בנק סיליקון ואלי SVB הבנק ה-16 בגודלו בארה"ב, בנק סיגנצ'ר מניו יורק. אליהם נוסף בנק קרדיט סוויס שהעלה את מפלס החרדה כאשר המניה שלו ירדה במהלך שהכניס את השווקים לסערה מחודשת סביב היציבות הפיננסית ולחשש עמוק מ"הדבקה" של המערכת בארה"ב ובעולם.

לכל בנק ולכל התרסקות יש כאמור את הסיפור האישי שלהם. סיליקון ואלי שניהל סיכונים באופן כושל במיוחד השקיע באג"ח ארוכות בטוחות של הממשל שערכן צנח עם עליית הריבית. כל זאת כשבצד השני פקדונות של סטרט-אפים גדולים ומהירי-תגובה שנמלטו מהבנק בהתראה אפסית. הבנק לא ניהל היטב את הסיכונים, הרגולטור לא התעורר בזמן - והתוצאה הייתה קריסה. במקרה של סיגנצ'ר היה מדובר על הימור של הבנק על לקוחות מתחום הקריפטו שקרסו והפילו גם אותו. מעבר לסיפור הנקודתי של כל בנק, קיים המכנה המשותף בין כולם - חשש של המשקיעים מאי-ניהול סיכונים נכון על רקע הריבית הפד הגבוהה שעודנה עולה.

ומה קורה בינתיים בגזרת המלחמה באינפלציה? האינפלציה האבסולוטית 6% עודנה גבוהה מן הרצוי, לאור זאת הפד עשוי להמשיך במדיניותו המוניטרית המרסנת וזאת על אף נתוני האינפלציה האחרונים שעמדו בצפי. מדד המחירים לצרכן של ארה"ב שפורסם השבוע עלה בחודש פברואר ב- 0.4% ועמד בצפי האנליסטים, ומדד המחירים לצרכן ברמה השנתית עמד אף הוא בצפי ברמה של 5.5%. הצרכנים האמריקאים שילמו פחות על חימום בתיהם כאשר המחירים עבור שירותים רפואיים ומכוניות משומשות ירדו גם הם.

מדד המחירים ליצרן לחודש פברואר, אשר מודד את השינוי במחירי הסחורות שהושלם תהליך ייצורן ושנמכרו על ידי יצרנים, ירד בשיעור 0.1% כאשר הצפי היה ל- 0.3%. כאשר היצרנים משלמים פחות עבור סחורות ושירותים לצורך הייצור צפויה ירידת מחירים לצרכן ומכאן החשיבות של הנתון בהחלטת הריבית.

נתון התביעות הראשוניות לדמי אבטלה שאמור להתפרסם היום ומודד את מספר האנשים שנוספו בפעם הראשונה לתובעים צפוי להיות על פי הערכות מומחים כ- 205 אלף. אם תתרחש חריגה מהערכה זו הדבר יהווה איתות להיחלשות החוסן הכלכלי בארה"ב לאור ההלימה בין מצב ותנאי התעסוקה ליכולת ההוצאות של הצרכנים.

"סערה מושלמת" בשוקי האג"ח הורגשה עם צניחות ועליות יומיות של כ-10% בתשואת האגרת הממשלתית לשנתיים אשר נחשבת זו הצופה באופן הקרוב ביותר את ריבית הפד החזויה. בשיאה עברה תשואת האגרת את רמת 5% המיתולוגית כשהיא צונחת לאחר מכן לתשואת שפל של 3.88%. המסר בשווקים הינו של חוסר החלטה מוחלט לאן יוביל הפד בתקופה המאתגרת הזו את הספינה המוניטארית. התנודתיות החדה מעידה על הקושי להבין במה יבחר הפד בפעם הזו - האם יעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס או יבחר בעצירה? האם ימשיך במלחמה באינפלציה העיקשת או יבחר לעצור על מנת לתמוך בכלכלה?

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

אמש החלה עדותו השנייה של יו"ר הפד ג'רום פאוול בפני הוועדה הכלכלית המשותפת של בתי הנבחרים בוושינגטון, בהמשך לנאומו הניצי מוקדם יותר השבוע. פאוול ניסה לדבר בנימה מרוככת יותר מזו שבה נקט אמש כשהוא טען שהבנק הפדראלי צופה כי יעלה את הריבית בארה"ב מספר פעמים בחודשים הקרובים ויהיה מוכן גם לשוב ולהגביר את קצב העלאת הריבית במקרה הצורך. דבריו אלה נאמרו על רקע נתונים כלכליים חזקים מהצפוי אשר פורסמו לאחרונה.

בדבריו התייחס פאוול לנתונים החזקים מהצפוי אשר מצביעים על כך שרמת הריבית האולטימטיבית צפויה להיות גבוהה מהצפוי בעבר. במידה ומכלול הנתונים היה מצביע על כך שמתחייב הידוק מהיר יותר, היינו מוכנים להגביר את קצב העלאות הריבית אולם הוא שב והבהיר כי טרם התקבלה החלטה על קצב העלאות הריבית בפועל וזוהי עדיין אפשרות התלויה בנתונים שעוד יגיעו.

נתון הזמנת מוצרים ברי קיימא - ליבה לחודש ינואר עמד על 0.7% - הרבה מעל הצפי ל-0.1% בלבד. המדד בודק את השינוי בערך הכולל של רכישות מוצרים ברי קיימא. המשמעות של הנתון שפורסם היא שקיימת עלייה בביקוש מעל לצפי, דבר שיעודד את היצרנים להגביר את התפוקה כדי לסיים את אספקת ההזמנות בזמן. התהליך הזה מגביר את הפעילות הכלכלית במדינה ויכול להשפיע על שוק העבודה ומחירי חומרי הגלם וגם על יכולת ההוצאה של הצרכן.

מדד ה- ISM במגזר הלא יצרני לחודש פברואר אשר מודד את רמת ההזמנות של מנהלי הרכש בסקטור היצרני עמד על 55.1 - גבוה מהצפי שהיה ל-54.5. תמונת המצב המשתקפת מהמדד מצביעה על התרחבות ההזמנות מעבר לצפי, והדבר יכול להשפיע על עלות חומרי הגלם והתווספות משרות למשק מכיוון שנוצר ביקוש גבוה יותר לייצור. התהליך יכול להגדיל את הביקוש לחומרי גלם וכוח אדם בכדי לעמוד ברמת הביקוש העולה.

נתון תביעות ראשוניות לדמי אבטלה במהלך השבוע החולף הראה שהוגשו 190 אלף תביעות - נתון נמוך מהצפי לכ- 196 אלף תביעות. הנתון הזה מעיד על חוסנו של שוק העבודה והינו בעל חשיבות כשהוא משמש איתות לחוסן הכלכלי לאור ההלימה הקיימת בינו לבין הוצאות הצרכנים בפועל.

נתוני מדד התעסוקה של ADP לחודש פברואר עמד על 242 אלף - גבוה בהרבה מהצפי לכ- 200 אלף מועסקים בלבד. מדובר בנתון גבוה במדד המציג את השינוי במספר המועסקים במהלך החודש האחרון. ככל שיש יותר מועסקים הדבר מוביל לצרכנות מוגברת שמעצימה את הפעילות הכלכלית.

נתון נוסף חזק מהצפוי הינו סקר מחזור המשרות הפתוחות והתעסוקה לינואר שהצביע על 10.82 מיליון משרות לעומת צפי ל-10.5 מיליון משרות בלבד. זהו אחד מהנתונים הכלכליים החשובים ביותר המעיד על מצב העסקים במדינה ועל רמת המחסור הקיים בכוח האדם במשק למשרות הממתינות לאיוש.

הדרמה בשוקי האג"ח לא איחרה להגיע כאשר תשואתה של האיגרת הממשלתית לשנתיים זינקה לרמתה הגבוהה מזה שנים, היא נוגעת בשיא שמעל ל-5% המיתולוגיים ועומדת על 5.04%. תשואת האיגרת לעשר שנים עומדת על 4% כאשר קיים פער של אחוז אחד שלם ביניהן, פער שמגביר את החששות ממיתון בכלכלת ארה"ב. אציין עוד כי ריבית הפד הטרמינלית כפי שהיא מתומחרת כיום בשווקים עלתה ל- 5.6%.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

עבורי פורים הוא החג הכי כיף - יש לכל אחד הזדמנות להתחפש לכמה שעות לפנטזיה כזאת או אחרת. אני למשל חלמתי תמיד להיות נהג פורמולה 1, אז לפני שנתיים קנינו תחפושת וכל המשפחה התחפשה לנהגי פורמולה 1 ולכמה שעות הרגשנו קצת כמו שומאכר (שיהיה בריא) ו-ורסטאפן.

כאן זו הנקודה שבה אתם ודאי שואלים איך אני מערבב את החג עם שוק ההון. אז ככה: הקשר ביניהם הוא שגם בנושא השקעות ומסחר כל אחד מאיתנו יכול מדי פעם להתחפש, אבל צריך לדעת (כמו בפורים) לא להגזים. הכוונה שלי היא שלצערי אני רואה יותר מדי משקיעים - בוודאי כאלה שונאי סיכון - שנסחפים (או מתחפשים) למשהו שהם לא. זאת אומרת שמשקיע ערך פתאום לוקח פוזיציות קצרות טווח "כי חבר שמבין בזה המליץ" או סוחר לטווח קצר מחזיק בכוח בפוזיציה הפסדית רק בגלל אגו.

הבעיה היא שבדרך כלל "מסיבת תחפושות" שכזו נגמרת בהפסד מהסיבה הפשוטה שאנחנו הולכים נגד הטבע והמיומנות שלנו. לכן ההמלצה שלי - היא תשאירו את התחפושות לפורים! זה הרבה יותר כיף ובטוח.

שיהיה חג שמח והשקעות טובות לכולם (לאורך כל השנה, לא רק בפורים).

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

הריבית בארה"ב עלתה באופן חד משנת 2022 ועד היום כשהיא מטפסת לרמה של 4.75% - כל זאת במסגרת מדיניות מרסנת מאוד שמטרתה העיקרית והעליונה היא שליטה באינפלציה הגואה. עידן הכסף הזול תם והעולם ניצב כיום בפני רמות ריבית גבוהות שלא היו למעלה מעשור.

ריבית גבוה משפיעה על הכלכלה ועל הפעילות של סקטורים רבים בארץ ובעולם כאשר סקטור הנדל"ן - הן היזמי והן המניב - מושפע אף הוא. ההשפעות העיקריות על הסקטור באות לידי ביטוי ברמת תמחור האשראי המשפיע מאוד על רמת הביקושים ויכולת ההחזר של הלווים השונים (פרטיים ועסקיים), השפעה על תמחור הנכסים כאשר הם מהוונים בריבית שרק הולכת ועולה, וכמובן על הוצאות המימון של חברות הנדל"ן השונות אשר עלו באופן דרמטי במהלך השנה האחרונה.

עליית הריבית בחודשים האחרונים מובילה להאטה בהיקף העסקאות בשוק. אי הוודאות הכלכלית הובילה להאטה משמעותית בהיקף הנפקות החוב השנה ולתנודתיות בשווקים, שמקטינות גם הן את היקף העסקאות. כאשר תחום עסקאות ה"מולטי-פמילי" ממשיך להיות המשמעותי ביותר מבחינת היקפי העסקאות מכלל הסגמנטים. לאחר תקופת התאוששות כלכלית ממגפת הקורונה ניכר סיכוי להאטה. עם חזרת המדדים התפעוליים כדוגמת שיעורי הגבייה לרמות טרום המגפה במרבית סוגי הנכסים תיתכן האטה בצמיחה בשל האינפלציה שעודנה גבוהה מדי ושוחקת את כוח הקנייה של הצרכנים.

ענף המשרדים בארה"ב מאופיין בחזרה איטית עקב המשך אימוץ מודל העבודה ההיברידית. השימוש במשרדים עולה בקצב איטי ועומד על כ- 48% נכון לתחילת דצמבר 2022. נציין כי על אף האמור, ניכרת יציבות יחסית בעיקר בנכסים באיכות גבוהה. חל שיפור בקצב ההשכרה, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לטרום המגיפה. האטה בביקוש של שוכרים מענף הטכנולוגיה עלולה לפגוע בקצב ההשכרה, שכן ענף זה היה המנוע המרכזי לגידול בביקוש למשרדים. נכסים עם שוכרים מענפי מדעי החיים והביוטכנולוגיה נהנים מביקוש חזק למעבדות ולמשרדים.

כעת, בואו נבדוק את המגמות המסתמנות בשנה הקרובה. בנכסי המסחר מסתמן המשך סנטימנט שלילי שמושפע בעיקר מתמהיל השוכרים. שוכרים קמעונאיים המחזיקים במלאי גדול אל מול ביקוש צרכני הולך ונחלש עשויים להפעיל לחץ על הנכסים המסחריים ולירידה באיכות השוכרים. בנכסי המשרדים האטה בביקוש לאור המגמות הנחלשות בשוק העבודה האמריקאי שמקטינה את הביקוש לשטחי משרדים בשנה הקרובה. בנכסי מגורים להשכרה ניכרת יציבות כאשר מגמה זו צפויה להישאר יציבה עם שיעורי תפוסה גבוהים והמשך צמיחה בדמי השכירות, גם אם מתונה יותר.

בשבוע החולף פורסמו נתוני מכירות הבתים בהמתנה אשר עמדו על קצב גבוה ומפתיע של 8.1% כאשר הצפי היה לקצב של 1% בלבד, בנוסף על כך נתון מכירות הבתים החדשים לחודש ינואר הראה כי נמכרו 670 אלף בתים כאשר הצפי היה ל- 620 אלף בלבד. נתונים אלה אכן תומכים במגמת היציבות ואף האצה מסוימת בשוק הנדל"ן המניב למגורים כאשר בשוק הנדל"ן המסחרי והמשרדים האתגרים עודם נמשכים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

אמש פורסמו פרוטוקולי הפד מישיבת הוועדה האחרונה שבה נקבעה הריבית. השווקים שנסחרו בעליות מתונות עד למועד הפרסום סיימו את יום המסחר במגמה מעורבת עם סנטימנט חלש במסחר. המדדים דאו ג'ונס -וS&P500 סיימו בירידות קלות בעוד מדד נאסד"ק סיים את יום המסחר בעלייה מתונה של 0.13%.

בפרק הזמן הקצר שמפתיחת שנת 2023 ראינו עליות מרשימות בשווקים בארה"ב תוך תיקונים שהתבטאו בשיפור נאה בתשואות מרבית התיקים. על מה בעצם נשענו השווקים בעודם מנסים לבסס ראלי תחילת שנה? העליות החדות והמפתיעות של חודש ינואר באו על רקע ההפנמה בקרב המשקיעים לגבי סוג הנחיתה שהשוק יחווה. רבות דובר על נחיתה רכה ונחיתה קשה והפער שביניהן (על פי תחזיות הבנקים בארה"ב) לבין המצב בפועל שמציב את הכלכלה בארה"ב במקום טוב מאוד. נראה שמהלך עליות הריבית האגרסיבי הוא שייצר את מהלך העליות החזק של חודש ינואר.

העליות בשווקים מטרידות את חברי הוועדה המוניטארית ששואפים למתן את השווקים. מהפרוטוקול עולה כי חברי הפד המוטרדים נותרו מחויבים להמשיך ולהעלות את הריבית על מנת להילחם באינפלציה. לורטה מסטר וג'יימס בולארד תומכים בהמשך העלאות ריבית מהירות כשהעלאת הריבית ב- 50 נקודות בסיס מתבקשת בעיניהם.

חברי הפד ממשיכים להתמקד באינפלציית השירותים ללא דיור וללא אנרגיה, זו המוגדרת כאינפלציה "דביקה", כשהם טוענים שכל עוד שוק העבודה יוותר חזק ושכר העבודה ימשיך לעלות בקצב גבוה - הלחצים כלפי מעלה על המחירים יימשכו ולאינפלציה יהיה קשה להגיע ליעד של 2%, למרות שבגזרת אינפלציית המוצרים מגמת ירידת המחירים עודנה נמשכת.

תשואות האג"ח מזנקות כשהנתונים הכלכליים המתפרסמים מפתיעים כלפי מעלה ומעלים חששות מפני התבססותה של רמת אינפלציה גבוהה שאינה ניתנת לריסון. מדד מנהלי הרכש של מגזר הייצור הפתיע מעל הציפיות והגיע לרמה של 47.8, מדד מנהלי הרכש המשוקלל הפתיע אף הוא מעל לציפיות והגיע ל-50.2 וכהמשך לאותה המגמה גם מדד מנהל הרכש של מגזר השירותים הפתיע מעלה כשהגיע לרמה 50.5 - הגבוהה מהצפיות בשווקים.

השווקים המופתעים הבינו כי אין כאן הנחות ולא יהיו הנחות - הפד רוצה מיתון כלכלי. תובנות אלו שלחו את תשואות איגרות החוב הממשלתיות לטפס בחזרה לשיאים של שנת 2022. האיגרת הממשלתית לשנתיים חזרה לרמה 4.7% ואילו האיגרת לעשר שנים טיפסה בחזרה לתשואה של 3.93%. ניכר כי בעוד שבתשואת האיגרת הקצרה המהלך של המשך העלאות הריבית חלחל בעוצמה רבה - בתשואת האיגרת הארוכה גלום כי המשקיעים עדיין לא השתכנעו לחלוטין. לאור זאת גלומה בה ציפייה מסוימת לעצירה מוקדמת יותר של עליות הריבית.

במקביל לכל אלה הדולר מתחזק בישראל ובעולם. עליות הריבית בארה"ב והחששות ההולכים ונבנים מהמשך מגמה זו תומכים בהתחזקותו של הדולר בעולם. בנוסף לכך, התבטאויות בדבר הצורך לבלום את האינפלציה מפי בכירים בבנק המרכזי לצד נתוני מדד המחירים ליצרן הגבוהים ונתוני המכירות שגררו לירידות בוול סטריט הביאו לפעילות מצד המוסדיים ששבו ורכשו דולרים. בישראל הסערה סביב הרפורמה המשפטית לוחצת את השקל למטה כאשר כסף מתחיל לזרום אל מחוץ לבנקים המקומיים והחששות המתגברים מכך הביאו לכך שהשקל פוחת מול הדולר מתחילת שנת 2023 ב-4%. אציין כי מול השפל שאליו הגיע שער הדולר בשלהי ינואר כשהוא צונח לרמת 3.77 ₪ הביאו להתחזקות הדולר אל מול השקל בשיעור של 8.7%. מגמה זו בישראל צפויה להיוותר על כנה כל עוד לא תוסדר הרפורמה המשפטית - מדובר במגמה אשר מביאה להתגברות ממשית בעליית הלחצים האינפלציוניים בכלכלת ישראל.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

השבוע פורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן בארה"ב - הקצב השנתי האיץ ל- 6.4% (הצפי היה ל- 6.2%). מדד הליבה האיץ קלות לקצב של 5.6% בעוד שהצפי היה ל- 5.5%. כזכור, הפד שוקל בעיקר את אינפלציית השירותים ללא דיור. מחירי הדירות בארה"ב כבר יורדים ומהווים אינדיקציה נוספת לכך שבקרוב מחירי השכירות במדד ישנו כיוון. על רקע זה אינפלציית שירותי הליבה ללא דיור אכן המשיכה לרדת גם במהלך ינואר. מדובר בהתקדמות מבורכת בהתאם לציפיות מהשווקים, אבל מבחינת הפד מדובר ברמה שעודנה גבוהה מדי ועדיין ללא שינוי כיוון מהותי. אם מדד שירותי הליבה ללא דיור ימשיך לעלות בקצב הנוכחי הדבר יהווה סמן שלילי מבחינת הפד, שכן מדובר באינפלציה עם קצב שנתי צפוי של 3.7% - גבוה משמעותית מעל היעד שאליו הוא חותר - קצב שנתי של 2% בלבד.

סיכונים אינפלציוניים מחודשים עולים משווקי הסחורות על רקע ההתפתחויות בסין ובגזרה המלחמתית ברוסיה. על פי הדיווחים רוסיה צפויה בקרוב להתחיל מתקפה גדולה נוספת באוקראינה כאשר מאות אלפי חיילים ואלפי טנקים פרוסים על הגבול. כזכור, בסוף השבוע האחרון רוסיה הודיעה על קיצוץ של 5% מהיצע הנפט שלה לחודש מרץ וכתלות בהצלחתה בשדה הקרב. ייתכן ונראה קיצוצים נוספים שיתמכו בעלייה נוספת במחירי הנפט בפרט ובמחירי הסחורות בכלל.

מאז פרסום דו"ח התעסוקה האחרון שהעיד כי ינואר היה טוב בהרבה מהערכות מוקדמות ובמהלכו נוספו 520 אלף משרות חדשות ושיעור האבטלה ירד ל- 3.4 אחוזים, מסתמן מהלך משמעותי בתמחור הריביות שקיבל רוח גבית משמעותית מהנאום של פאוול בשבוע שעבר. אותה מגמה קיבלה חיזוק גם מכיוון חברי הפד ואף מכיוון המדד האחרון שנתפס בשוק כהפתעה שלילית כלפי מעלה. בנימה דומה התבטא חבר הוועדה הפדראלית ברקין שטען שאם האינפלציה תמשיך לשהות ברמות הגבוהות משמעותית מעל היעד ייתכן שהפד ייאלץ לעשות מעשה ולהעלות את הריבית לרמות גבוהות יותר. כאמור, השוק מתמחר עכשיו סיכוי שנגיע לריבית פדרלית שמעל 5% עם סבירויות משתנות לריביות שנעות בטווח שבין 5.25% ל- 5.5%.

הדבר הטוב ביותר שקרה לשוק המניות במהלך 2022 הוא שוק האג"ח. גזרת התשואות מתארת את החזרה לתמחור מחדש של תוואי הריביות. תשואות איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב שחוו התאוששות ממשית וירדו מרמות השיא של שנת 2022 עולות שוב די בחדות בשבועות האחרונים.

תשואת אגרת החוב הממשלתית לשנתיים (זאת שמנבאת את ריבית הפד הגלומה בשווקים) שהתאוששה לרמת 4% משיא של 4.72% בנובמבר 20222 טיפסה שוב לשיעור של 4.58%. אגרת החוב הממשלתית לעשר שנים חזרה לטפס לתשואה של 3.77% כשבשיאה היא הגיעה ל- 4.22%.

כפי שתיארנו בסעיפים הקודמים עדיין לא מורגש שינוי מגמה אמיתי - בעוד אינפלציית ההיצע והמוצרים ממשיכה במגמת ההתקררות אינפלציית השירותים ממשיכה להיות גבוהה ולהתחמם בהשפעת שוק העבודה שעודנו כאמור הדוק מדי.

ההנחה הייתה שבשנת 2023 הפוקוס יתחיל לעבור מאינפלציה וריבית אל עבר הנתונים הכלכליים. בשלב זה השווקים מאותתים כי מעבר שכזה מתעכב והשווקים עודם ממשיכים להגיב באופן חד לנתונים הללו, במיוחד לאור העובדה שהצפי להעלאות ריבית נוספות הולך ומתחזק מעבר לרמת 5% שלגביה אותת הבנק המרכזי עד לא מזמן כריבית הטרמינלית האפשרית.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

לשמחתי התחלתי לעבוד בחדר המסחר קצת לפני משבר הסאב-פריים. קשה מאוד להסביר את החוויה של סוחר מתחיל בחדר מסחר כאשר המסכים מתמלאים באדום וכל העולם בטרוף מוחלט סביב המשבר. לקח לי כמה שנים טובות להבין אבל אחד הלקחים החשובים שלמדתי מאותה תקופה היא שבלי יעדים ברורים קשה עד בלתי אפשרי להצליח.

יש אמירה מפורסמת בשוק ההון – "אל תשקיע כסף שאתה לא יכול להפסיד" - אני חושב שזאת אמירה בעייתית ואנסה להסביר למה ואיך זה קשור להצבת יעדים ברורים. נניח שאני משקיעה צעירה שחוסכת סכום כסף כל חודש ובשלב זה של החיים היא לא מתכננת לרכוש נכס ומחליטה להשקיע לטווח של מעל 5 שנים - מה זה רלוונטי אם אחרי שנה (כדוגמא) חשבון ההשקעה יהיה בהפסד? הסטטיסטיקה מראה שבסבירות גבוהה מאוד התשואה במדד מרכזי תהיה חיובית בטווח של 5 שנים.

איפה מתחילה הבעיה? אם אותה משקיעה לא הגדירה יעד ברור של צפי תשואה - ובהתאם לכך את הסיכון ואת טווח ההשקעה - היא תחשוש כאשר החשבון ייכנס להפסד ובסבירות גבוהה גם תמכור את ההשקעות בזמן הירידות - וזה כבר מתכון כמעט בטוח להפסד. היא תלמד בדרך הכואבת שכמעט בלתי אפשרי לתזמן את השוק.

לכן אני ממליץ לכל אחד ואחת להגדיר יעדים ברורים לפני שמתחילים להשקיע ולא לשכוח להתאים את פרופיל הסיכון לאותם יעדים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

השבוע נאם פאואל יו"ר הפדרל ריזרב, גרום פאואל בפני המועדון הכלכלי של וושינגטון על התחזית הכלכלית והמדיניות המוניטרית של ארה"ב
הנגיד אמר כי דוח נתוני התעסוקה בשוק העבודה לחודש ינואר שפורסם בסוף השבוע היה חזק יותר מכל התרחישים החזקים אותם שיערנו.
לדבריו שוק העבודה מדגיש מדוע הורדת האינפלציה תיקח זמן רב יותר ותצריך העלאת ריבית לרמה גבוהה יותר ממה שצופים רוב המשקיעים
בשווקים.
פאואל לא ציין האם ידיעה מראש של תוכן הדוח מיום שישי הייתה משנה את שיקול דעתה של הוועדה המוניטרית בדבר החלטת הריבית האחרונה
וזאת, להאט את העלאת הריבית בפעם השנייה ברציפות. הריבית כאמור עלתה ברבע האחוז בלבד ובכך נרמז על המגמה המסתמנת מתוך תוואי
הריבית של הפד, אך נתוני שוק העבודה וסנטימנט החברות תומכים בעוד העלאות ריבית ולא בהפחתת הריבית במשך השנה.

למרות עליית הריבית המרשימה ביותר מזה כארבעה עשורים, שוק העבודה בארה"ב ממשיך לגלות נחישות. הצפייה להחלשתו לאור עליית הריבית
בחדות לרמה הגבוהה מזה מעל עשור לטווח שבין 4.5% ל- 4.75% לא התממשה. נתוני שוק העבודה בארה"ב ממשיכים להיות מרשימים.
סך המשרות הפנויות בדצמבר הפתיע כלפי מעלה ועלה ל- 11 מיליון משרות למרות צפי לכ- 10 מיליון משרות פנויות בלבד. מדד התעסוקה
במגזר הייצור ISM עלה ל-50.6 כאשר הצפי היה ל-49 בלבד. נוסף לזאת, דו"ח התעסוקה הראשוני לחודש ינואר היה טוב בהרבה מהערכות
מוקדמות כאשר נוספות 520 אלף משרות חדשות ושיעור האבטלה ירד ל- 3.4 אחוזים, הרמה נמוכה ביותר שלו מאז שנות השישים.
המשמעות היא שכלכלת ארה"ב שצמחה בקצב שנתי של 2.9% ברבעון הרביעי של 2022 ממשיכה לייצר מקומות עבודה בקצב גבוהה גם מול
העלאות הריבית הרבות בניגוד חד לציפיות למיתון.
השכר השעתי הממוצע התמתן אומנם התמתן ל- 4.4 אחוזים בשנים עשר החודשים האחרונים, אך זהו עדיין קצב גבוה. שוק העבודה ההדוק
והמשך עליית השכר תומכים באינפלציית ליבה גבוהה ובכך גם יחייבו את הבנק המרכזי להשאיר את הריבית גבוהה למשך כל השנה.

הנתונים הכלכליים כפי שסקרנו מתנגשות עם ציפיות השווקים שהפד לא יעלה את הריבית מעל 5% ויתחיל בהורדת הריבית לקראת סוף 2023
עד כה, הצהרות הפד בדבר המשך העלאות ריבית ואי הורדתן לאורך כל שנת 2023 כדי לא להסתכן בהיפוך כיוון בטרם התבססות תוואי ירידת
האינפלציה, נתפסו כלא אמינות על ידי השווקים וככאלה שנועדו לדכא את הסנטימנט וזאת כדי לבלום את עליית מחירי המניות לצד ירידת
התשואות הממשלתיות הקצרות והארוכות, אשר יוצרים תנאים פיננסיים נוחים ותחושת רווחה של הציבור סנטימנטים אשר תורמים להאצת
האינפלציה. בשל הנתונים המפתיעים העולים משוק העבודה, השווקים יאלצו לתמחר מחדש את הציפיות להעלאות ריבית נוספות
במרץ וגם בישיבה בחודש מאי ככל הנראה מעל לרמת 5% הצפויה כיום בשווקים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב עלתה אמש ב-25 נקודות בסיס לרמה של 4.75% - העלאה שהייתה בצפי הגלום בשווקים ובציפיות האנליסטים. לפני הודעות הריבית נסחרו המדדים המובילים בירידות שערים ובציפייה דרוכה לפרסום החלטת הפד. אחרי ההכרזה נרשם מהפך מפתיע במסחר, והוא נסגר אמש בעליות נאות במדדים המובילים - מדד S&P500 עלה ב-1%, מדד הנאסד"ק עלה ב-2%, ומדד הדאו גו'נס סיים את יום המסחר ההפכפך ללא שינוי. נציין כי חודש ינואר הסתיים באופן מרשים כאשר מדד S&P500 עלה בכ- 6.3%, הנאסד"ק זינק בכ- 10.7%, ומדד הראסל 2000 של החברות הקטנות הוסיף 9.8% והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2022. אתמול היה יום נוסף שבו נמשך רצף העליות הדי עקבי מתחילת השנה שהיווה פתיחת מסחר אופטימית למדיי לפברואר 2023.

העליות בוול סטריט התחזקו אחרי שבמסיבת העיתונאים היו"ר פאוול סירב להתחייב מתי הפד מעריך שהעלאות הריבית יסתיימו – והוא עשה זאת די בעקשות. האזנתי לנאום הפד אמש ב-LIVE והוא נדמה באוזנני לשוער שהודף את שאלות העיתונאים הרבים שנזרקו אליו ללא הרף. בפי כולם עמדה אותה השאלה על גרסאותיה השונות - מהו המועד שבו הפד יפסיק את העלאות הריבית ואף יוריד אותה? פאוול עמד בלחץ בצורה מרשימה ביותר, הוא חזר ואמר שהאינפלציה עודנה גבוהה וכי אינפלציית השכר - למרות הירידה האחרונה שנרשמה בו - ושוק העבודה עדיין חמים והדוקים מכדי שיוכל לתת תשובה על כך. בנוסף לזאת פאוול הדגיש כי הוא וחברי הוועדה המוניטארית צופים עדיין שורה של העלאות ריבית ככל שיידרש ובהתאם לנתונים בשווקים שיצטברו עד לפגישתם הבאה בחודש מרץ.

פאוול טען שמורגש שיפור יפה בנתונים, המגמה חיובית, אבל יש לנו עוד כברת דרך לעשות. בחודשיים האחרונים הפד שב ומדגיש כי מה שהכי חשוב לו לראות זו ירידה בקצב העלייה בשכר - והשבוע הוא קיבל את מבוקשו. עלות השכר ברבעון השלישי עלתה ב-1% בהשוואה ל-1.2% ברבעון הקודם. כמו נתוני האינפלציה האחרונים, הנתון על השכר נכנס לקטגוריה של שיפור יפה אך עדיין לא מספק. שלל נתונים נוספים הצביעו על אותה התמתנות שלה מצפה הפד. העלייה במדד מחירי הבתים של קייס שילר עמדה בציפיות בשיעור 6.8%. המדד לא הראה עליית עודפת או לא צפויה במחירי הדיור. מדד מנהלי הרכש של שיקאגו התמתן לרמת 44.3 והעיד על המשך התמתנות הפעילות בסביבה הכלכלית. מדד התעסוקה של ADP - המודד את השינוי
במספר המועסקים במהלך החודש האחרון - עמד על 106 אלף בלבד לעומת צפי ל-178 אלף עובדים. יחד עם זאת בשעות שלפני פרסום הודעת הפד פורסם נתון מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור שעמד על 46.9 – נתון גבוה מהתחזיות שהיווה עדות לדברי הפד כי הכלכלה עודנה חזקה ולא הולכת למיתון כבד.

פאוול שב וטען כי תידרש צמיחה איטית ורפיון מסוים בשוק העבודה כדי להביא את האינפלציה אל היעד וזו הסיבה שתידרש מדיניות מהדקת לעוד פרק זמן כשהוא לא רואה כיצד הם מורידים את הריבית ב-2023.

אז מה קורה כאן? האם השווקים לא מאמינים לפד? על אף אזהרותיו תשואות האג"ח ירדו וגילמו ציפיות לעצירה בתוואי עליות הריבית ואף הורדתה. ניכר כי השווקים כבר פחות קונים את התרעות הפד ומצפים ממנו להודות בכך שהמגמות בשוק הינן מעודדות מכפי שהוא מתאר. בהחלטה הקודמת בדצמבר צפה הבנק ריבית של 5.1% בשנת 2023, אך אמש סירב פאוול לחזור על התחזית ואמר כי ההחלטות תתקבלנה בהתאם לנתונים. בשוק מפרשים את הדברים כאפשרות שהפד יעצור את עליות הריבית עוד לפני שזו תגיע ל- 5%.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

לאחרונה שואלים אותי לא מעט לגבי מניה ספציפית האם העליות בא הם שורט סקוויז, אז מבלי להיכנס לאותה מנייה אנסה להסביר מה זה שורט סקוויז.
מרבית השוק קונה ניירות ערך, זאת אומרת שהוא מאמין שמחיר הנכס יעלה וייצר רווח, אך ישנו פלח קטן יותר שבוחר למכור נכסים וזאת מאחר והוא מאמין שמחיר הנכס ירד- זה יכול להיות מניות, אג"ח וגם אופציות אבל הרעיון הכללי הוא ככול שמחיר הנכס ירד כך יגדל הרווח.
להבדיל מקניה במכירת בשוורט הסוחר נדרש להעמיד ביטחונות כנגד הפוזיציה, הסיבה לכך היא שלהבדיל מקניה בא ניתן להפסיד לכל היותר את סכום ההשקעה בשורט ההפסד לא מוגבל – מחיר הנכס יכול לעלות בלי סוף וככול שהוא יעלה יותר ההפסד יהיה בהתאם.
מאחר והברוקר דורש בטחנות ככול שהנכס עולה (ההפסד גדל) כך נדרש הסוחר להשלים ביטחונות ובשלב מסוים כאשר אין לסוחר יתרות נזילות להשלמת הביטחונות הוא חייב לקנות ובכל מחיר וכאן נוצרת תגובת שרשרת- הקניות דוחפות עוד את מחיר המניה כלפי מעלה וחוזר חלילה.
מקרים של שורט סקוויז סבירים יותר בנכסים עם יתרת שורט גבוהה, הסיבה היא אותה תגובת שרשרת שגורמת להרבה סוחרים לקנות (לסגור את השרוט) בכל מחיר ופרק זמן קצר.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

שנת 2022 נרשמה כמאתגרת מאוד בענף השבבים, כשהסקטור עבר משיא בביקושים על רקע זינוק בביקוש לטכנולוגיה חברתית בעת מגפת הקורונה אל צניחה דרמטית בביקושים לשבבים ולנפילה חדה בהכנסות חברות השבבים על רקע המשבר הגיאופוליטי. נוסף על כך, על רקע הצטיידות מאסיבית של אנשים ועסקים במחשבים בטלפונים ובקונסולות משחק התרחש מהלך של צבירת מלאים, דבר שהביא לצניחה חדה בביקושים.

מה בעצם קרה פה? רק לפני כשנה חברות השבבים היו על גג העולם. בתקופת הקורונה, מוצרים כמו מחשבים, טלפונים ומכוניות נמכרו בהמוניהם והגידול המואץ בשירותים מקוונים הגדיל את השימוש בדאטה סנטרס - ובהתאם לכך הביקוש לשבבים, רכיב החומרה שבבסיס כל מוצר טכנולוגי שבר שיאים. בענף דיברו על המחסור העקבי בשבבים. היצרניות, מעודדות מהביקושים הגוברים, גיבשו אסטרטגיות להקמתם של מפעלים חדשים תוך השקעה של מיליארדי דולרים. הצטברות המלאים והירידה בביקושים היא שהביאה כאמור לירידה בהכנסות הענף.

האתגר הבא העומד בפני הענף מסתמן כ"מלחמת השבבים" העולמית בגזרת ארה"ב-סין. מדובר באתגר עולמי שילווה את הכלכלות שנים רבות במידה ותתלקח הסלמה בין ארה"ב לסין שתהפוך להתכתשות של ממש. כך לדוגמה, מצור פיזי על טאיוואן עשוי ליצור פגיעה אנושה בשרשראות האספקה של השבבים, אחד הרכיבים החשובים שמיוצר כיום עבור התפתחות האנושות והכלכלה הטכנולוגית בעולם. כ- 50% מהשבבים בעולם וכ- 80% מהשבבים המתקדמים מיוצרים באי טאיוואן המאוים תמידית בידי הסינים. כל מכונית פשוטה מורכבת כיום ממאות שבבים ולמעשה הם נמצאים בכל מוצר טכנולוגי. במידה וייווצר משבר, כאמור, אזי הכלכלה העולמית כמעט ותיעצר.

ארה"ב חוששת שעד 2030 סין תפתח בינה מלאכותית חזקה יותר משלהם. לשם כך סין זקוקה לשבבים מתקדמים גם עבור מחשבי על, טילים בין יבשתיים, ביג דאטה ושירותי ענן. עד כה סין השיגה את השבבים באופן בלעדי מטאיוואן. במטרה לנתק את התלות שלהם בטאיוואנים השקיעו הסינים כ- 80 מיליארד דולרים בניסיון לפתח אספקה מקומית אך נכשלו בכך. מנגד, הנשיא ביידן תקע את המסמר האחרון כשהוציא הוראות אשר חוסמות מכירת שבבים מתקדמים לסין מכל חברה הקשורה בעסקים עם ארה"ב (כלומר כולן. הסינים ש"נדחקו לקיר" סבורים כי כיבוש טאיוואן יכול להיות פתרון מבחינתם. מהלך שכזה כרוך בסיכון עבור סין, שכן הוא יביא עליה סנקציות מצד העולם המערבי ואלה תפגענה קשות בכלכלה הסינית המבוססת על יבוא – ייתכן שעד כדי רעב המוני.

חשש נוסף בקרב גורמים שונים הוא ממהסלמה קיצונית שעלולה להוביל למלחמה גרעינית. בתרחיש הסביר גם אם טאיוואן תיכבש העם הטיוואני ידאג להותיר הרס במפעלים הנחשקים בידי הסינים כך שהכובשים לא יוכלו ליהנות מהם כלל וכלל.

נסכם כי השיפורים הטכנולוגיים האחרונים ברכיבי השבבים מעודדים, כאשר חוסר הבהירות מצד מחזור הביקושים והאתגרים הגיאופוליטיים עודנו נמשך.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

אמש הסתיים יום המסחר כשהמדדים המובילים בארה"ב סוגרים בירידות חדות מן הצפוי - S&P500 ירד כ- 1.6%, מדד הנאסד"ק ירד כ- 1.2%, והתשואות מנגד רשמו עליות שערים לצד ירידה בתשואות. כל זאת על רקע נתונים מעודדים המעידים יותר מכל על סופה של מגמת ההאצה במדדים האינפלציוניים התומכים בעצירת תוואי העלאות הריבית עם ציפייה זהירה מאוד לתחילתה של מגמת הורדה בריבית הפד.

בשעות הראשונות למסחר פתח השוק כשהוא מנסה לעבד את הנתונים הכלכליים. הנטייה המיידית הייתה לאופטימיות תוך סיפוק מנתוני מדד המחירים ברמת היצרן - המחירים שבהם מוכרים היצרנים ללקוחותיהם הקמעונאים או ללקוחות אחרים את תוצרם. הנתונים שפורסמו לפני פתיחת המסחר הצביעו על כך שרמת המחירים ברמת היצרן עלו בשנה האחרונה בשיעור 6.2% - נמוך משמעותית מצפי האנליסטים לשיעור שנתי של 6.8%.

מדד המחירים ליצרן נחשב ככזה שמקדים את מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) ולכן ירידה במדד הזה עשויה לבשר על המשך התמתנות האינפלציה בארה"ב בחודשים הבאים ומהווה נתון אופטימי לשווקים. יחד עם זאת כלכלנים מסבירים כי הקשר בין מדדי המחירים ליצרן ולצרכן בארה"ב הוא די רופף ולכן הוא לא בהכרח מנבא ברמת ודאות גבוהה מה יקרה גם במדד המחירים לצרכן.

נתון המכירות הקמעונאיות שפורסם גם הוא לפני פתיחת המסחר העיד על נתונים חלשים מאוד שעוררו דאגות שמא אנחנו נכנסים להאטה חדה מן הצפוי ואף למיתון. המכירות הקמעונאיות מהוות 40% מהתוצר
בארה"ב ונתוני נובמבר-דצמבר הם חשובים במיוחד בגלל עונת החגים. הנתונים הצביעו על ירידה של 1.1% שהייתה גבוהה יותר מהצפי המוקדם לירידה של 0.9% בלבד. בדצמבר הייתה זו הירידה החודשית הגדולה ביותר בנתונים בשנה החולפת. המכירות הקמעונאיות הינו נתון המשקף גם את התנהגות הצרכנים ביחס להוצאותיהם ושופך אור על מצב הכלכלה בארה"ב אשר מאטה בהיבט כוח הקנייה בידי הצרכנים בסביבת העלאות ריבית מתמשכות.

כאמור, מגמת הירידה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות הקצרות והארוכות בארה"ב נמשכת. תשואתה האג"ח הממשלתית הקצרה שכבר שברה בימים האחרונים כלפי מטה את רמת ארבעת האחוזים המיתולוגית שוב התייצבה אמש על 4% - הרחק מן השיא האחרון. תשואתה של האגרת הארוכה ירדה אף היא בחדות כשהיא ממשיכה במגמת ירידת ונסגרה ברמה של 3.37%. הפער בין התשואות באג"ח הקצרה והארוכה עודנו שלילי ומשקף את הציפיות הגלומות בשוק הסולידי להתמתנותה של כלכלת ארה"ב.

היום צפויים להתפרסם מדדי הנדל"ן השונים בארה"ב - היתרי בנייה, אישורי בנייה וקצב התחלות בניית הבתים – ואלה ישפכו אור נוסף על נתוני כלכלת ארה"ב המאטים.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

איזה אג"ח אתה? על השוק ששווה להכיר מקרוב

בסביבת הריבית הנוכחית אי אפשר להתעלם מחזרתו של האג"ח לתיק ההשקעות של המשקיעים הפרטיים, אותם משקיעים שזנחו אותו ליותר מעשור חוזרים ומנצלים את היתרון של שוק האג"ח המשוכלל שלנו בישראל.

כן, אני יודע שיש הרבה ציניות כלפי השוק המקומי, אבל להבדיל מהמניות שוק האג"ח בישראל הוא משוכלל עם מגוון רחב מאוד של אפשרויות ונגיש למשקיע הפרטי ברמה מסוימת הרבה יותר ממקבילו האמריקאי. חשוב לזכור שישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שבו כל האג"ח נסחר בבורסה ולא OTC - זאת אומרת שכל אדם עם חשבון מסחר יכול לרכוש אג"ח ללא חשש להטעיה בתמחור.

יתרון נוסף הוא המגוון בסוג האג"ח - בישראל נסחרים שלושה סוגים של אג"ח שקלי, צמוד, ובריבית משתנה. לנו זה נראה כמעט מובן מאליו אבל בעולם מרבית סדרות האג"ח הינן שקליות, זאת אומרת שאינן נהנות מהגנה אינפלציונית. זה נכון שהשוק המקומי קטן יחסית, אך כמשקיעים פרטיים במרבית סדרות האג"ח לא נתקשה לרכוש ולמכור בקלות יחסית.

אנחנו ללא ספק ממליצים לבחון אפיק השקעה זה תוך בדיקת ההתאמה לצרכים שלכם. אג"ח הוא עולם שלם של אפשרויות ובישראל הוא אפילו עולם גדול מאוד.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

אתמול ראיתי עם אחת הבנות שלי שידור חוזר של משחקי השף. היא התעצבנה על כך שמכשילים את המתמודד שהיא אוהבת מפני שמבקשים מהמשתתפים להכין גם מנה מלוחה וגם מנה מתוקה. לפי דעתה שף צריך לדעת לבשל אוכל ובשביל קינוחים יש מקצוע נפרד – קונדיטור. מבחינתה זאת התערבות של ההפקה נגד המתחרה שהיא אוהבת.

איך זה קשור לשוק ההון? כמו שבתוכנית ישנה ציפייה משף מקצועי לדעת גם לבשל וגם להכין קינוחים – כך גם בשוק ההון ישנה ציפייה מסוחר מקצועי ליכולת ניתוח מיקרו ומקרו. זה נכון שתמיד תהיה לכל אחד מומחיות עדיפה באחד התחומים, אבל לא ייתכן שסוחר עצמאי שפועל בתדירות גבוהה ובסכומים משמעותיים ידע לנתח את השוק רק בטכניקה אחת. צר לי לבשר, אבל ההיסטוריה מוכיחה שבתורה כזו ולאורך זמן - הוא יהיה הפסדי.

למשקיע לטווח ארוך-בינוני יש יתרון מסוים והוא אלמנט הזמן - כמו שטבח חובב יעשה שימוש באבקת מרק כדי לעשות קיצורי דרך, הזמן הוא "התבלין הסודי" של המשקיע. לסוחר אין את הפריבילגיה הזאת כי הוא פותח וסוגר פוזיציות בטווח קצר, ולכן הוא חייב להתמקצע בכמה שיותר טכניקות ניתוח שוק ונכסים ספציפיים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

שנת 2022 הסתיימה בירידות בשווקים כאשר המדדים המובילים בארה"ב חתמו את אחת השנים הקשות מאז משבר החובות ב-2008. המדדים המובילים בארה"ב ירדו בחדות כאשר מדד S&P500 סיים בתשואה שלילית של כ- 20% ומדד חברות הטכנולוגיה ירד בחדות משמעותית אף יותר כשהוא מסיים את 2022 עם ירידות של כ- 33%. מדד יורוסטוקס 600 סיים אף הוא את השנה בירידה של כ-13%.

השווקים בישראל נסחרו אף הם בירידות - מדד המעו"ף ת"א 35 סיים את השנה בתשואה שלילית של כ- 9% ומדד ת"א 125 סיים בירידה של כ- 12%. נציין כי השווקים בישראל נסחרו לאורך השנה באופן דפנסיבי עם ירידות מתונות מאוד במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022, ובכך היוו מרכיב דפנסיבי בתיקי הלקוחות אשר מצאו בשווקים בישראל נחמה מסוימת. התנודתיות במסחר שלטה באופן מובהק אף בשוק המקומי, אולם במסגרת ירידות אבסולוטיות מתונות מאוד אשר החריפו ברבעון הרביעי.

סקטור הבנקים בישראל בלט אף הוא בתנודתיות חריפה ביותר וזאת על אף עליות הריבית המשמעותיות במהלך השנה. המשקיעים - בעודם מתמחרים את העליות החדות בסקטור הבנקים בישראל בשנת 2021 ואת החשש מגלישה למיתון לצד חשש מחדלות פירעון ואי עמידה בפירעונות האשראי של הסקטור העסקי והלקוחות הפרטיים - הביאו לתנודתיות חדה בסקטור הבנקים. הסקטור סיים את שנת 2022 בקול ענות חלושה עם ירידה.

ובחזית הגלובלית – האם אנחנו לקראת מיתון או סטגפלציה? הפד יוצא במסר חד לשווקים עם פרסום פרוטוקולי ישיבתו האחרונה. רוב חברי הוועדה הפתוחה של הפד אמרו שהם מתכוונים להעלות את הריבית לרמה של מעל 5% בשנת 2023 ולהשאירה על כנה עד לפחות תחילת 2024. בעולם נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. הסיכונים מהעולם הם מורכבים, על רקע המלחמה באירופה, משבר האנרגיה והתמתנות איטית יותר של האינפלציה עם חשש של התקבעות האינפלציה ברמתה הגבוהה. מה שמטריד את הפד זו האינפלציה בשירותים ובעיקר העלייה בשכר העבודה. בפד פחות מודאגים במבט קדימה מנושא אינפלציית המוצרים וגם מאינפלציית הדיור. מה שממשיך להטרידם הוא אינפלציית שירותי הליבה וברכיב זה הם מאותתים למשקיעים כי הסיכונים האינפלציוניים ממשיכים להיות גבוהים. הפד ביטא חששות אלו כאשר העלה את תחזיותיו לאינפלציית הליבה הצפויה בשנה הקרובה ל-3.5% לעומת תחזית קודמת שבה אינפלציית הליבה הייתה צפויה להתכנס לשיעור 3.1% בלבד.

עדכון תחזית הצמיחה של הפד ל- 0.5% בלבד וזאת ביחד עם עדכון נוסף של תחזיות האבטלה כלפי מעלה - מאותתים באופן חזק כי ארה"ב הולכת למיתון. כאמור בפד עדכנו את תחזיות האבטלה לרמת גבוהה של 4.6% לעומת צפי קודם לרמת 3.7%. החרפת שיעורי האינפלציה לצד המשך הפתעות אינפלציוניות, כגון עליית מדד מחירי הבתים של קייס שילר לרמת של 8.6%, לעומת צפי נמוך יותר עלולות לקבע את האינפלציה ברמתה הגבוהה ולהוביל את כלכלת ארה"ב למיתון בשילוב אינפלציה ולסביבה כלכלית קשה יותר בצורת סטגפלציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

לאחר שלוש שנים של סגרים ממושכים וכללים נוקשים למניעת הדבקה בקורונה תחת מדיניות של "אפס קורונה" סין החלה להיפתח ולנטוש בהדרגה את צעדי המנע המחמירים. החל מינואר מועצת הבריאות בסין הודיעה שיופסקו דרישות הבידוד לנכנסים למדינה ותרד דרגת החומרה של הגדרת המצב מול הנגיף.
בנובמבר פרצו בכמה ערים בסין הפגנות מחאה כתוצאה מהמשך ההגבלות - הציבור הסיני ראה איך כל העולם חוזר לחיים והם עדיין כלואים בבתים עם חבילות סיוע קטנות מאוד. כמובן שבתקופה האחרונה המדדים הסינים הגיבו בעליות בעקבות הפתיחה והורדת המגבלות. לאחר שלוש שנים של בידוד יש ציפייה גדולה שתהיה התאוששות בנסיעות הפנים, עלייה בתיירות הנכנסת, חידוש הנסיעות היוצאות ועלייה בצריכה.
מצד הסיכונים בשוק הסיני - הפחד הוא מעלייה בתמותה, סיכונים פוליטיים ומשבר עבודה. בינתיים הכיוון של הממשלה הוא לטפל במקרים של הידבקות בקורונה במקום הימנעות טוטלית מהידבקות. לפי נתוני ועדת הבריאות הלאומית של סין שיעור ההתחסנות ב"בוסטר" הגיע ל- 86.4% לגילאי 60 ומעלה ול- 65.8% לגילאי 80 ומעלה – והם הציבו יעד של גידול בשיעורים הללו.
השבוע פורסם שבית חולים בשנגחאי מתריע שמחצית מתושבי העיר יידבקו בקורונה עד סוף שנה. כחלק מהפתיחה של הסגרים סינים רבים חזרו לטוס ברחבי העולם, ולפי דיווח עדכני 50% מהנוסעים בטיסה מסין למילאנו נמצאו חיוביים לקורונה – הדבר עלול לגרום לחשיבה מחודשת בקרב מדינות בעולם לפני שהם מכניסים לשטחן נוסעים שמגיעים מסין.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

כמעט כל אדם בישראל מחזיק דרך החיסכון ארוך הטווח ו/או הבינוני מרכיב משמעותי של אג"ח. יש מגוון רחב של אגרות חוב אבל הרעיון הכללי פשוט - תאגיד, מדינה, או אפילו עיר צריכים כסף והם מגייסים חוב מהציבור. ככל שהסיכון גבוה יותר אנחנו המשקיעים נדרוש פיצוי גבוה יותר (שיתבטא בתשואה), ולהפך.

אז איך ייתכן שמרכיב כל כך משמעותי וחשוב כמעט שלא קיים בתיקי ההשקעות של הלקוחות הפרטיים? לשאלה זאת אין לי תשובה, אבל גם אשמח לפתוח לכם את הראש במטרה שלפחות תבחנו אותו ותשקלו לשלב אותו בתיק ההשקעות שלכם.

לאחר שיחה עם מספר משקיעים אני מבין שיש שני חסמים עיקרים בכל הנוגע למסחר באג"ח – החסם הראשון הוא פער בידע שכן השיח, הן בתקשורת והן ברשתות החברתיות, מתרכז בעיקר בשוק המניות. את הפער הזה ניתן לצמצם בקלות על ידי קריאה במרכזי ידע של גופים מקצועיים כדוגמת מרכז הידע של אקסלנס שתמצאו באתר שלנו, או באתרים מקצועיים אחרים. חסם נוסף שאני מרגיש לעתים בקרב משקיעים פרטיים הוא הציפייה לתשואה מהירה. כאשר קונים מניה יש תמיד את החלום להתעשרות מהירה ובאג"ח החלום הזה לא קיים (במרבית המקרים), אך כאשר רוכשים אג"ח אנחנו יודעים להעריך את התשואה שנקבל בסוף התקופה (הנתון הזה נגזר מהריבית שהאג"ח משלם).

שתי הסיבות קשורות אחת לשנייה, ואפשר להגדיר אותן כחוסר מקצועיות - כמו בכל תחום למקצוען יהיה ארגז כלים רחב ומשוכלל יותר, והוא יבחר באיזה כלי להשתמש בכל רגע נתון.

בסביבת הריבית הנוכחית אג"ח חייב לפחות להילקח בחשבון כאשר אתם בוחנים השקעה. אם לבסוף תחליטו להשקיע בו או לא זאת כבר החלטה שלכם אבל אתם חייבים לעצמכם לכל הפחות להכיר את המכשיר הזה ולקחת אותו בחשבון במערכת השיקולים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

אמש נרשמו עליות נאות במדדים המרכזיים בארה"ב כאשר מדד S&P500 רשם עלייה של כ- 1.5% ומדד הטכנולוגיה, הנאסד"ק, רשם עלייה דומה. האופטימיות הזהירה אשר נרשמה בביצועי השווקים נתמכה בנתונים כלכליים מעודדים באופן יחסי.

נתוני האינפלציה מעודדים אמנם אך בגזרת הפד מסתמן כי המלחמה עדיין רחוקה מהכרעה. הציפייה היא כי מגמת התמתנות המחירים תמשיך ותהיה עקבית, לפני שיהיה ניתן להגיע למסקנות מחייבות אודות המשך מדיניות הריבית, שכן לכך עוד דרוש זמן.

נתון האינפלציה בארה"ב הוא הנתון הכלכלי שמהווה את הקטליזטור המרכזי בהתנהגות השווקים במהלך השנה החולפת. הנתון שפורסם ב-13 בדצמבר היה נמוך מהצפי. מדד נובמבר ומדד הליבה רשמו שניהם עלייה נמוכה מציפיות השווקים וכתוצאה מנתונים אלה קצב האינפלציה השנתי ירד מ-7.7% ל- 7.1% ואינפלציית הליבה ירדה מקצב של 6.3% לקצב שנתי של 6%.

שני הגורמים המרכזיים שתרמו לירידה באינפלציה בחודש נובמבר היו רכיב האנרגיה ומחירי הרכבים המשומשים שירדו מתחת לציפיות. מדד נובמבר הביא כאמור אנחת רווחה נוספת לשווקים, בעיקר מצד אינפלצית ההיצע שממשיכה לרדת. מגמה זו צפויה להמשיך בחודשים הקרובים. רכיב האינפלציה אשר מטריד את פאוול יותר מכל הינו אינפלציית שירותי הליבה ללא אנרגיה ודיור. מדובר במדד עקשן מאוד אשר מושפע בצורה ניכרת מאוד מהמגמות בשוק העבודה.

עוד מגמות שיש לשים לב אליהן הם הנתונים החלשים משוק הנדל"ן על רקע הכפלת הריבית על המשכנתאות בשנה האחרונה וזינוק מחירי עלויות הבנייה, לצד נתונים מעודדים מסקר ביטחון הצרכנים לחודש דצמבר שהפתיע בזינוק לרמה הגבוהה מאז אפריל ועורר אופטימיות זהירה בשווקים.

שוק הנדל"ן בארה"ב בהתמתנות חזקה לאחר שפל של עשור בסקר הקבלנים וירידה חדה בהיקף היתרי הבנייה החדשים וירידה בהיקף המכירות של בתים קיימים מאשרים כי נתון הדיור צפוי לתמוך בהמשך התקררות האינפלציה בארה"ב.

מדד ביטחון הצרכנים הפתיע מאוד לטובה ברמה של 108 לעומת צפי של 101. סקר זה אשר נערך אחת לחודש שואל את הצרכנים לגבי תכניות הקניות העתידיות שלהם, לגבי חופשות שבכוונתם לקחת ולאיזו רמת אינפלציה הם מצפים בתקופה הקרובה. ניכר כי בלבבות הצרכנים הוצתה תקווה כי האטת קצב עליית המחירים תשפר את כוח הקנייה ההולך ונשחק שלהם וכי התוצאה הכוללת תביא למיגור האינפלציה מחד ולתקווה כי כלכלת ארה"ב אכן תצליח לחמוק מהחשש לכניסה למיתון מנגד.

שוקי האג"ח בתורם מגלמים בתשואותיהם את ההנחות להמשך התקררות אינפלציונית, כאשר הנחות אלו הביאו לירידה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות אשר ירדו לרמות נמוכות בצורה ניכרת מרמות השיא שאותן הן רשמו בחודש נובמבר.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

קצת הפתיע אותי אבל אחרי שעלה הפוסט שכתבתי לפני כשבועיים על השינוי במכפיל האופציות שצפוי להיכנס לבורסה בתל אביב קיבלתי מבול של פניות, שאלות ובקשות להבהרות. אז לפני שנצלול לעומק הדברים - משמח אותי שכל כך הרבה אנשים קוראים את הבלוג שלנו.

ועכשיו לנושא עצמו. עיקרי הטענות ששמעתי היו שבפועל הבורסה מכפילה את העמלה בדרך של הקטנת הנכס וגם אנחנו חברי הבורסה והבנקים נהנה מהשינוי. ההסבר הכי טוב שקראתי בהקשר הזה היה שדוכן פלאפל שגובה 14 ₪ למנה יקטין את המנה לחצי אבל ישאיר את המחיר על 14 ₪. התוצאה - בפועל בשביל לקבל את אותה מנה בדיוק נדרשים לשלם כפול, ובחזרה לעולם שלנו – המהלך עלול "להרוג" את שוק הנגזרים בבורסה המקומית.

לגבי החלק הראשון אני מסכים ב-100%. אני לא צופה שהבורסה תחתוך את העמלה שלה ב-50% ובהתאם גם חברי הבורסה והבנקים, אך עם הסעיף השני אני לא מסכים לחלוטין. כבר היום החשיפה למדדים באמצעות נגזרים היא הדרך הזולה ביותר. לדוגמה - חשיפה בלונג למדד ת"א 35 באמצעות חוזה סינטטי (קנית אופציה CALL ומכירת אופציה PUT) תיגבה עמלה של כ-5 ₪ ללקוח אקסלנס והלקוח יקבל חשיפה של כ-180,000 ₪. לעומת זאת לקוח שירצה לקבל את אותה חשיפה באמצעות קרן סל ישלם באקסלנס טרייד עמלה של כ-150 ₪, וזאת כאשר העמלה היא 0.085% - רק כרבע מהעמלה שנהוגה במערכת הבנקאית. בחישוב פשוט - החשיפה באמצעות קרן סל יקרה פי 30 ולאחר השינוי היא תהיה יקרה פי 15.

מנגד יגידו סוחרי הנגזרים "אנחנו לא מתעניינים בחלופה, אלא בדרך הזולה ביותר לקבל חשיפה מקסימלית והיא תוכפל פי 2" – ובכך הם צודקים, אבל אם גם אני צודק זאת אומרת שהם יקבלו הרבה יותר נזילות, ונזילות אומרת שניתן לקנות ולמכור בפערי מחיר קטנים יותר, שהם שווים הרבה יותר מהכפלת העמלה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

לפני פתיחת שבוע מסחר חדש בארה"ב חשוב לי להעביר מסר למשקיעים.
בשבוע שעבר קיבלתי לא מעט טלפונים מלקוחות שביקשו שאמכור להם את כל תיק ההשקעות. שאלתי אותם מה קרה שהם מעוניינים למכור את כל התיק? מה פספסתי? התשובה שלהם הדהימה אותי – "קראנו באחד האתרים שמנהל השקעות בבנק גדול אמר שהולכת להיות נפילה חזקה בשווקים". אני לא אכנס יותר מדי לתוכן של השיחה, אבל יש כמה דברים שחשוב לי להסביר.
לעיתונות יש נטייה מובנית לעורר טריגר אצל הקוראים ותמיד יהיו מנהלי השקעות שיתנו "כותרות מפוצצות" - לפעמים הם יהיו צודקים ולפעמים לא. ההמלצה שלי אליכם כמשקיעים, לפני שאתם מתכוונים לעשות צעד קיצוני - תתייעצו עם בעל רישיון, אחד שיכול לאפיין אתכם בצורה טובה ולעשות לכם סדר בראש ובתיק.
לפנינו שבוע חשוב בכל הנוגע לנתונים כלכליים שיפורסמו בארה"ב. ביום שלישי יתפרסמו נתוני מדד המחירים לצרכן, וכזכור הנתונים בחודש שעבר הפתיעו והיו מתחת לצפי ולכן יש ציפייה גדולה מהנתון השבוע ובמיוחד לאינפלציית הליבה. ביום רביעי יפרסם הפד את החלטת הריבית ויש קשר בין נתוני מדד המחירים לצרכן שיפורסם ביום שלישי להחלטה שלו.
לאורך השבוע הקרוב אני מעריך שנראה עוד כמה כותרות "מפוצצות" באתרים. לפני שאתם עושים מהלכים קיצוניים, נסו לשמוע גם חוות דעת של בעל רישיון.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרות בשבועות האחרונים במגמת ירידות, תוך העמקת תלילותו השלילית של העקום. תלילות עקום שלילית הינה סמן כלכלי מובהק לתחזיות כלכליות בכיוונים המנוגדים זה לזה.

הירידה החדה בתשואות הארוכות מרמת שיא לרמת שפל הנוכחית, מעידה על חששות הולכים וגוברים לכניסת הכלכלה האמריקאית למיתון. ירידת התשואות הקצרות, תוך שמירתן עדיין סביב רמה גבוהה, מעידה יותר מכל על המשך העלאות הריבית, גם אם מתונות יותר וזאת כאמור על רקע נחישות הפד להילחם באינפלציה שעודנה גבוהה. תלילות העקום שנמדדה בחודש הקודם בשיעור נמוך יחסית הלכה והעמיקה לרמה שלילית גבוהה יותר כיום.

לצד זאת מורגשת התגברות החששות ממיתון בארה"ב על רקע התבטאויות של בכירים במערכת הבנקאית. הסנטימנט השלילי בשווקים נמשך, כאשר יותר ויותר בכירים בשוק ההון מוציאים את האזהרות שלהם לציפיותיהם אודות הכלכלה בשנת 2023.

שטף של בכירים בבנקים הגדולים בוול סטריט הוציאו אזהרות למיתון כלכלי ואף הכריזו כי ייתכן ויאלצו לבצע קיצוצים בכוח האדם כמו גם קיצוצי שכר. מנכ"ל גולדמן זאקס מצפה שהנפילות בשוקי ההון יימשכו אל תוך 2023, כשלדעתו הסיכוי שארה"ב תיכנס למיתון עומד על 67%. מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן, מדגיש את החששות שלו ממצבה של כלכלת ארה"ב לאור התנהגות הצרכנים אשר מבזבזים את כספי חבילות הסיוע שקיבלו בזמן הקורונה וצפויים להיגמר ובכך להביא למיתון קשה עד קל. מנכ"ל וולס פארגו צופה שהוצאות הצרכנים הולכות ונחלשות - נתון שמחליש את הכלכלה מחד ויוביל להאטת האינפלציה מנגד.

הנתונים הכלכליים המתקבלים עודם מעורבים. נתוני ההזמנות ממפעלים ומדד ה- ISM PMI עוררו מחדש את החשש בוול סטריט מפני המשך העלאות ריבית של הפד. הנתונים היו גבוהים מהמצופה - סך ההזמנות ממפעלים עלו ב-1% לעומת צפי ל 0.7% ומדד ISM PMI עמד על 56.5 לעומת הצפי ל-53 בלבד. הנתונים הללו המשיכו להראות את מה שהפד מנסה לדכא כבר כחצי שנה, את עוצמתה של הכלכלה האמריקאיות.

פרסום מדד שוק המשכנתאות ומחזור המשכנתאות מצביעים על האטה כלכלית. מדד המשכנתאות ירד מ208- ל- 204. סימן מדאיג נוסף הוא העלייה במחזור המשכנתאות כאשר המדד עלה ב-4.7%.

מחירי הנפט בירידה. מחיר הנפט ירד אמש ל- 72 דולר, לרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת השנה, בעיקר על רקע הטלת מחיר תקרה לנפט הרוסי. מנגד עוצמתה של הכלכלה האמריקאית משפיעה בצורה משמעותית על מחירי הנפט, כאשר עם הגידול בייצור ובביקוש למוצרים יגדל גם הביקוש לאנרגיה, נתון אשר יתמוך במחיר נפט גבוה יותר.

לסיכום - העצבנות בשווקים לצד המשך תלילותו השלילית של העקום ילוו את השווקים בתקופה הקרובה, כאשר פרסום תוצאות מדד המחירים לצרכן בשבוע הבא צפוי לשפוך אור על הכיוון שבו צועדת הכלכלה האמריקאית.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

 הבורסה בת"א הודיעה היום שבהתאם להחלטת הדירקטוריון שלה המכפיל בנגזרים על המעוף ירד ל-50 במקום 100. השינוי יעשה גם בנגזרים על תל אביב 125 ומדד הבנקים, אך הם פחות סחירים.

החלטת הבורסה מגיעה לאחר התייעצות עם פעילים בשוק ההון המקומי (מודה, אני אחד מהם) וישנן שתי סיבות עיקריות למהלך - נזילות והתאמת גודל הנכס.

שתי הסיבות משולבת זו בזו - שוק הנגזרים מאופיין בהרבה סוחרים פרטיים והם מהווים חלק משמעותי ממנו, העלייה במדד בעשור האחרון הביאה למצב שבו אופציה סביב הכסף מתומחרת באלפי שקלים בגלל שמחיר האופציה נגזר משווי נכס הבסיס.

נכון להיום, מדד ת"א 35 עומד על כ-1870 נקודות ויחידת מדד במינוף של 100 שווה ל-187,000 ₪ - מדובר בשווי גבוה שדחק סוחרים רבים מהשוק והוריד משמעותית את הנזילות.

לטעמי המהלך של הבורסה המקומית משקף החלטה נכונה שיכולה לסייע למשקיעים רבים לחזור ולעשות שימוש בנגזרים לצורך גידור תיק ההשקעות, פעולה שלצערי נדירה בימינו.

חשוב לציין שהשינוי עדיין דורש את אישור הרשות לניירות ערך.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד 

 רבים שואלים את עצמם עד כמה משמעותיות המחאות בסין נגד המשטר ומדיניות "אפס קורונה" שהוא מוביל. במילה אחת – הרבה. ובכמה מילים - הרבה מאוד.

ועכשיו ברצינות: סין היא עדיין "בית החרושת של העולם", גם אם חלק מהחברות העבירו את מתקני היצור שלהן מחוץ למדינה (תופעה שולית ביחס להיקפי היצור העצומים שנותרו בה). בשילוב האינפלציה שגם ככה נמצאת ברמה גבוהה עצירת שרשרת האספקה פעם נוספת יכולה לתמוך בעליית מחירים נוספת, קרי - לחץ אינפלציוני.

כפי שכתבתי כאן מספר פעמים בעבר, אינפלציה היא המילה האסורה, השד שכל כלכלן מפחד ממנו, ולכן השווקים מגיבים בירידות לאור המחאות. החשש בשווקים הוא כפול – מצד אחד חברות מסחריות לא יעמדו ביעדים שלהן מאחר והמוצרים או הרכיבים לצורך בנייתם לא יסופקו לאור המחאה, ומצד שני עלייה באינפלציה תתמוך בהמשך העלאות הריבית מצד הבנקים המרכזיים.

נכון שהמחאות נמצאות כרגע בשלבים מוקדמים, ואני רוצה להאמין שהממשל הסיני יבין שבאותם מפעלים עובדי בני אדם ויקל על הסגרים. אפשרות נוספת היא שהממשל יצליח לסיים את המחאה והפגיעה בשרשרת האספקה תהיה מינורית. למרות שמאוד מוקדם להכריע לגבי ההשלכות של אותן מחאות על הכלכלה העולמית - אין זה אומר שאנחנו כמשקיעים צריכים להקל ראש בסכנה זו, ועלינו להתאים את תיק ההשקעות לרמת הסיכון האישית שלנו.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

אמש סיימו שוקי ההון את יום המסחר בעליות שערים נאות, כאשר מדד דאו גו'נס עלה ב-0.3%, מדד S&P500 עלה ב-0.6% ומדד מניות הצמיחה עלה בכ- 1%. תשואות האג"ח הממשלתיות המשיכו לרשום ירידות מהשיאים שאותן רשמו בחודש החולף - האג"ח הממשלתית לעשר שנים מרמת שיא של 4.28% לתשואה 3.7% היום. מדובר בירידה תלולה של כ- 13% מהשיא על רקע פרוטוקולי הפד והחשש מכניסה ממשית למיתון בכלכלת ארצות הברית.

איגרות החוב הממשלתיות הקצרות לשנתיים ירדו באופן מתון יותר מרמת שיא של 4.73% לתשואה של כ- 4.5% היום – זו ירידה המגלמת צניחה של כ- 5% בתשואות הקצרות המיוחסות לציפיות ריבית הפד הגלומות בשווקים.

פרוטוקולי הפד חושפים העלאות ריבית שצפויות להתמתן בקרוב. מדי חודש מתכנסים נגידי הפד של ארה"ב לדון בענייני הכלכלה והמדיניות שבה הם נוקטים תוך דיון אודות הצפי שלהם לגבי המשך תוואי הריבית. מסקנות הוועדה מתפרסמות רק כשבועיים אחריה, ואז ניתנת לקהל הרחב האפשרות להבין מה קורה בוועדות הפד. אמש פורסם הפרוטוקול לוועדה שהתקיימה לפני כשבועיים, ונראה כי רוב נגידי הפד תומכים בהעלאות מתונות יותר של הריבית - משמע העלאות הנמוכות משלושת-רבעי האחוז. נציין כי בארבע העלאות הריבית האחרונות שיעור העלייה היה 0.75%.

בפרוטוקול ניתן גם לזהות את החשש של נגידי הפד ממדיניות הדוקה יתר על המידה, אשר תפגע בכלכלה בארה"ב. כמה מהם ציינו כי הם חוששים מסכנה למערכת הפיננסית במידה והעלאות הריבית תמשכנה להיות אגרסיביות ולכן צריך יהיה להאט אותן.

הנתונים הכלכליים עודם מעורבים. בעוד שנתוני תביעות האבטלה זינקו ל-240,000 במגמה שמעידה על החלשות שוק העבודה האמריקאי, מספרי הדיור מנפצים את הציפיות - מכירות בתים חדשים עלו באוקטובר בשיעור מפתיע של 7.5% מהחודש הקודם וזאת לעומת הצפי לירידה. הזמנות מוצרים בני קיימא (ליבה) לחודש אוקטובר עלו ב- 0.5% לעומת הצפי לעלייה של 0.1% בלבד ולעומת ירידה של 0.9% בחודש הקודם. נציין כי בתקופה זו מחירי הנפט קורסים ומה שנסק בחודש אפריל עד ל-105 דולר קרס בעת הזו ל-77 דולר. ירידת המחירים נתמכת בדיווחים בהגדלת היצע הנפט מצד OPEC. יחד עם זאת, ירידת כושר הייצור המסתמנת בעולם ייתכן שתביא לשוק אנרגיה הדוק יותר בחודשים הבאים וייתכן שאף לתפנית בציפיות לירידה תלולה יותר באינפלציה.

לסיכום - מסתמן כי התשואות הקצרות הרגישות יותר לציפיות הריבית ומשקפות את מדיניות ריבית הפד הגלומה בשווקים ירדוה באופן מתון יותר על אף הציפיות להקלה בהעלאות הריבית, וזאת על רקע ריבית המטרה שחזויה לעמוד סביב רמת ה-5% בשנת 2023. מנגד, התשואות הארוכות, הרגישות למצב הכלכלי ולחששות ממיתון בכלכלת ארה"ב, הציגו צניחה גבוהה לאור חששות אלו.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

בשעות הקרובות נדע האם בנק ישראל מעלה בפעם השלישית ברציפות את הריבית במשק. ההערכות בשוק צופות עלייה של בין חצי אחוז ל-0.75% - מה שיעמיד את הריבית על 3.25%-3.5%.

מבלי להיכנס לעמדתי האישית, אני כן מבין מדוע בנק ישראל נחוש להילחם באינפלציה. מדובר בסוג של רוצחת שקטה - היא מזדחלת לאט לאט כלפי מעלה וההשפעה שלה הרסנית - ראו מדינות כמו טורקיה ואפילו אירן שלא טיפלו בהתפרצות האינפלציוניות והיום הכלכלות שלהן בקריסה. רבים משווים את התופעה לחלודה במבנה - אם לא מטפלים בה בזמן היא תגיע לאט, אבל בשיטתיות, עד ליסודות ותחריב את הכול.

בנק ישראל מנסה להעביר את המסר הבא - העלאות הריבית עכשיו מכבידות על הציבור לתקופה קצרה יחסית (הערכה שהריבית תתחיל לרדת תוך שנה-וחצי עד שנתיים) אבל אם הוא ייתן לאינפלציה להתפרץ הקושי יימשך שנים רבות.

אני מודה שהפעם אין לי דעה נחרצת בנושא, מה שכן אני ממליץ הוא לעשות התאמות בתיק ההשקעות וחשוב אולי יותר בתפיסת ההשקעות ולהבין שהריבית והאינפלציה חזרו ובגדול, וכל אחד ואחת צריכים לעשות שינויים בהתאם - לדוגמה כסף שיושב במזומן בסביבת אינפלציה של 5%+ פשוט נשחק.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הזינוק החד בנאסד"ק (9%) בימים חמישי ושישי האחרונים גרם להרבה משקיעים להתחיל לחשב מסלול מחדש. האם זה באמת נכון?
נתון האינפלציה בארה"ב (CPI) היה ללא ספק מאיר עיניים, אבל מנתוני העבר בשווקים דובים יש את התנודתיות הגדולה ביותר. בשנת 2008 למשל, מדד ה-S&P500 עלה ביותר מ-5% שבע פעמים, כולל פעמיים שבהן זינק ביותר מ-10% במרוצת אוקטובר בלבד.
אם כך נשאלת השאלה - האם נתון האינפלציה שיצא מספיק בכדי לסיים את הירידות?
הדבר החשוב הוא כמה הפד התרגש מהנתון הזה והאם הוא חושב שצריך לשחרר קצת מהאגרסיביות של העלות. בנאומה ביום חמישי טענה נשיאת הפד, אסתר ג'ורג', ששיעור הריבית הסופי יהיה כנראה גבוה מהציפיות האחרונות ולפי הסקר של הצרכנים הם צופים אינפלציה בשיעור של כ-5% במהלך השנה הבאה - מעל טווח היעד הנוכחי של עד 4% במדיניות הריבית.
ג'ורג' התייחסה גם לעובדה שאינפלציה גבוהה ממושכת יכולה להוביל לשינויים בציפיות האינפלציה, וכך להפוך את האינפלציה למתמשכת יותר וקשה יותר לטיפול. חברי הפד ובהם סגנית הנשיאה, ליאל בריינרד, רומזים שצריך כבר להתחיל להוריד קצב לאחר 4 העלאות ריבית רצופות של 0.75%. בשלב הזה נראה שהלחץ יעזור, כי השוק מתמחר באחוזים גבוהים העלאת ריבית של 0.5%.
אתמול פורסם נתון חשוב נוסף - מדד המחירים ליצרן. מדד זה יצא נמוך מהצפי ונתן אור ירוק להמשך העליות. את האופטימיות של הנתונים אפשר לראות בתשואות האג"ח ל-10 שנים שירדו מתחת ל 3.8% אחרי שהגיעה לאחרונה לשיא של 4.24% .
השוק ימשיך לחכות לנתונים חשובים שיצאו ובמיוחד לנתון האינפלציה בחודש הבא. עד אז כנראה שנשמע הרבה טיעונים וספקולציות.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

שווקי המניות בארה"ב חוו אמש ירידות שערים כאשר מדד S&P500 ירד בכ-2% ומדד חברות הטכנולוגיה הנאסד"ק ירד ב- 2.37%. נכון לבוקר זה אין עדיין הכרעה ברורה בבחירות האמצע לסנאט ולקונגרס והקולות עדיין נספרים. ציפיית השווקים הייתה ל"גל אדום" ולניצחון רפובליקני מוחץ גם בסנאט.
נראה כי התוצאות עד עתה לא מעידות על ניצחון רפובליקני משמעותי אלא על מרוץ צמוד ממה שהיה צפוי. תמונת המצב בבחירות לבית הנבחרים הינה שככל הנראה הרפובליקנים הם אלה שיזכו בשליטה שם/

על רקע אי וודאות זו נרשמה תנודתיות בשווקי המניות ובתשואות האג"ח שהלכה וגברה בימי המסחר האחרונים. בעוד הירידות בשווקים החריפו לאור האכזבה מאי התממשות "הגל האדום" והחשש כי הירידות בשוק הקריפטו ידביקו גם את שווקי המניות. העליות בשווקים נתמכו בציפיית המשקיעים כי ממשלה חצויה בין בית הנבחרים לסנאט ולקונגרס תביא לשיתוק ממשלתי ולא תאפשר לממשל ביידן להגדיל את הוצאותיו על אג'נדות פרוגרסיביות ובכך להביא להמשך ליבוי מדורת האינפלציה הידועה כמזיקה מאוד לשווקים ומנוגדת לציפיית השווקים להתממשותו של ראלי סוף שנה.

הפד טרף את הקלפים במסיבת עיתונאים ביום רביעי, כאשר שפך מים צוננים על השווקים עם התבטאויות ניציות במיוחד אשר הבהירו לשווקים את האסטרטגיה הצפויה בתקופה הקרובה ושסיבוב פרסה לא נמצא בתוכניות העבודה בשלב הזה. ראשית, הפד נחוש להעלות את הריבית ולהגיע לשיעור ריבית ממוצע הגבוה מ- 5% לעומת ממוצע הציפיות הקודם שעמד על כ- 4.63% בלבד. שנית, הבהיר הפד כי זה יהיה בוסרי
מאוד לדבר כעת על הפסקת העלאות הריבית והרבה יותר חשוב מכך - כמה זמן יצטרך שיעור הריבית להישאר ברמתו הגבוהה.

שלישית, הבהיר היו"ר פאוול בנחרצות שהוא מעדיף לטעות כלפי מעלה בהעלאות הריבית, שכן במצב זה יש לו עדיין כלים לתמוך בכלכלה, לעומת טעות כלפי מטה עם העלאות הריבית, באופן שיאפשר את המשכה של רמת האינפלציה הגבוהה מאוד המתומחרת בכלכלת ארצות הברית.

תשואות איגרות החוב הממשלתיות נסחרו, כאמור, אף הן בתנודתיות רבה כשהן משקפות את תנועת המטוטלת שבה נמצאים המשקיעים כשהם נעים מאופטימיות מהוססת לחששות ואכזבה. תשואת אג"ח ממשלתית לשנתיים שוב שברה שיא כשעלתה לרמת 4.73%, ובהתאמה האג"ח הממשלתית לעשר שנים שברה אף היא שיא בהגיעה לרמת 4.22%. עם זאת נציין כי עד כה נרשמו ירידות מתשואות השיא הללו.

כעת נושאים עיניים לנתוני קצב האינפלציה השנתית, שטרם פורסם נכון לשעת הכתיבה של שורות אלה. הקונצנזוס בשוק עומד על ירידה ל- 8% מקצב שנתי של 8.2% אשר נמדד בחודש ספטמבר וצפי כי אינפלציית הליבה השנתית תישאר ברמה של 6.6%.

מסתמן כי למרות הדרמה בבחירות האמצע בארצות הברית והמרוץ הצמוד המסתמן לסנאט, הנתון אשר ישפיע במידה ניכרת על כיוון השווקים הינו קצב האינפלציה, תחת ההנחה כי זהו הנתון אשר ינחה, במידה הגבוהה ביותר, את צעדי הפד בתקופה הקרובה.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

בתקופה האחרונה יש הרבה מאוד שיח וכותרות סביב הפיקדונות שנותנים הבנקים, ועל כך שהם נמוכים משמעותית מריבית בנק ישראל. הביקורת היא אותנטית ונכונה אבל אנחנו כאן בשביל להציע פתרונות.
בבורסה המקומית ניתן למצוא מספר מכשירים פיננסים אשר יספקו תשואה גבוהה מהריבית שמקבלים על הפיקדונות הבנקאיים (לפי טבלת השוואה באתר בנק ישראל) וזאת מבלי להתמקח בין הבנקים או לאיים בעזיבה כפי שמציעים לא מעט פרשנים בתוכניות הכלכליות.
משרד האוצר ובנק ישראל מנפיקים מספר סדרות אג"ח של מדינת ישראל, ואנחנו נתמקד כרגע באג"ח נקוב בשקל שמונפק בבורסה בת"א. ניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים - מלווה קצר מועד (מק"מ), אג"ח ממשלתי שקלי ואג"ח ממשלתי צמוד (בהצמדה לאינפלציה).
אם נעשה השוואה פשוטה נגלה שבטבלת בנק ישראל הריבית הממוצעת על פיקדון לשנה (כשהכסף נעול לשנה) עומדת על 2.56%, בעוד שהתשואה על מק"מ לשנה אחת עומדת על 3.32% - הפרש של כ-0.76% או 760 ₪ לתקופה של שנה בהפקדה של 100,000 ₪ .
יתרון נוסף של אג"ח על פיקדון הוא הנזילות - בעוד שבפיקדון לא ניתן לשחרר את הכסף באמצע התקופה (לעיתים זה אפשרי אך בתשלום קנס גדול) אג"ח ומק"מ נסחרים כל יום חול וניתן להנזיל באופן מלא או חלקי את כספנו בכל נקודת זמן.
את האג"ח והמק"מ ניתן לרכוש דרך כל חבר בורסה או בנק.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

קצת מצחיק בעיניי שהשלטים בגשרים ותשדירי התעמולה משני הצדדים מכריזים שאנחנו על סף אבדון אם הם לא יבחרו. לזה כמובן אפשר להוסיף את אולפני החדשות והאתרים עם פרשנים משני צדי המפה הפוליטית שמנסים להסביר לנו איך בחירה כזאת או אחרת תשנה את פניה של המדינה ודורות שלמים ישלמו את המחיר.
מנגד, באתרי הכלכלה מדברים על הכול חוץ מהבחירות - ריבית ואינפלציה, אוקראינה, ערב הסעודית ואירן, וכמובן שתקופת הדוחות תופסת חלק נכבד מהכותרות.
האם זה אומר ששוק ההון מנותק?
מבלי להיכנס למלכודת של דעה פוליטית כזאת או אחרת, פשוט אסביר ששוק ההון מבין היטב שלא משנה איזה צד ינצח או יפסיד - ההשפעה של הבחירות בטווח הנראה לעין על השוק נמוכה מאוד עד לא קיימת. זה לא שהשוק הישראלי לא רגיש לאירועים פנימיים ומסתכל רק החוצה, פשוט אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות הוא פיתח אדישות (חסינות מסוג "זאב זאב").
רבים בטח זוכרים את הבחירות בארה"ב שבהן טראמפ ניצח והשווקים הגיבו בירידות שערים של עד 10% ולאחר מספר ימים התחילו לתקן במה שזכה לכינוי "ראלי טראמפ" - הסיבה היא הפערים האדירים בתפיסה הכלכלית והמוכנות לבצע שינויים עמוקים בין הצדדים. בישראל מעבר למילים הגדולות אנחנו לא באמת רואים פערים עמוקים בתוכניות הכלכליות בין הצדדים לכן השווקים פשוט אדישים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

עונת דוחות מפתיעה במיוחד מסתמנת ברבעון השלישי, כאשר אחוז ניכר מהחברות הנסחרות במדד SP500 מציגות רווח למניה מעל לציפיות האנליסטים והכנסות טובות מהצפוי לרבעון. השבוע הנוכחי הוא מהותי, שכן במהלכו ענקיות הטכנולוגיה המובילות בארה"ב צפויות לפרסם את הדוחות.

הציפיות גבוהות והשווקים מתוחים מאוד על רקע מספר תהיות של רבים - האם גם ענקיות הטכנולוגיה תפתענה לטובה? האם המיתון הוא לא "כצעקתה" עדיין? והאם התקווה שהדולר החזק לא פגע בהכנסות הענקיות שנהנות מעסקים בינלאומיים ענפים אכן תתממש?

עד לפרסום שורות אלה כבר הסתמנה אכזבה בדוחות של כמה ענקיות טכנולוגיה ומדיה שהציגו תוצאות חלשות מהצפוי, מה שהוביל לירידות חדות במסחר המאוחר. דוחות מייקרוסופט, גוגל וטקסס אינסטרומנטס היו חלשים מהצפוי, לא מעט בשל תחזיות חלשות שאותן נתנו החברות לרבעונים הבאים.

מהדוחות עולה חולשה מתמשכת בשוק השבבים, שוק הפרסום סופג מכות והכיוון המסתמן הוא לקיצוץ בהוצאות ברבעונים הקרובים. בתחום הענן הצמיחה אמנם נמשכת אך קצבי הצמיחה נמצאים בירידה מתמשכת. בנוסף חוזקו של הדולר גובה מחיר ברור ויקר מהרווחים, וניכר כי ישנה חולשה בביקוש למחשבים וציוד אלקטרוני.

ענקית נוספת שפרסמה אמש את הדוחות היא חברת מטא (פייסבוק) - ניכר כי עלייה משמעותית בהוצאות התפעול שלה והן בהוצאות השקעות ההון מעיבות על ביצועיה. הבאות בתור לפרסם דוחות בשעות הקרובות הן שתי הענקיות אפל ואמזון ובשווקי ההון נרשמת ציפייה דרוכה ומתוחה.

ירידת תשואות בשוק האג"ח

שוק האג"ח אשר תימחר בחודש החולף עליות ריבית משמעותיות בארה"ב עם צפי לרמת ריבית מעל 4.5% נסחר בשבוע החולף במגמת ירידת תשואות תוך תנודתיות גבוהה במיוחד. תשואות האג"ח שברו שיאים בחודש החולף כאשר האיגרת הממשלתית לשנתיים נגעה ברמת 4.62% בעוד האג"ח הממשלתית לעשר שנים נגעה ברמת שיא של 4.26%.

הירידה בתשואות שאמנם נתמכת בביצועים החלשים של ענקיות הטכנולוגיה ומעידים על חולשת הצריכה והכלכלה, נתמכת מאוד גם בנתונים הכלכליים החלשים שפורסמו בארה"ב המצביעים על כך שהמעצמה צועדת ככל הנראה אל עבר מיתון כלכלי ברבעונים הקרובים.

נתוני מדד אמון הצרכנים היו נמוכים משמעותית מהצפוי ומחירי הבתים הצביעו על ירידה. השווקים כאמור פרשו זאת כנתונים דיפלציוניים ותשואות האג"ח המשיכו במסען דרומה, כאשר תשואת אג"ח ממשלתית לשנתיים ירדה ל- 4.44% ותשואת האיגרת הממשלתית לעשר שנים ירדה ל- 4% בלבד.

נסכם כי כיוון השווקים נתון בבלימה כשעונת דוחות מעורבת ונתונים כלכליים חלשים עוד צריכים להתבהר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אני מאמין שרוב המשקיעים מכירים את נוריאל רוביני, או בשמו השני - "נביא הזעם". רוביני הוא פרופסור לכלכלה ולא סתם קיבל את הכינוי שלו – הוא נחשב לפסימיסט והוא זה שחזה את משבר הפיננסי בשנת 2008. מאז שמים יותר לב למה שהוא אומר.
לפני שבוע רוביני פרסם מאמר ובו טען שלבנקים אין שום ברירה והם ימשיכו לעלות את הריבית ושהכלכלה בדרך למיתון, או כמו שהוא ניסח - "הכלכלה בדרך למשבר סטגפלציה שכמותו לא ראינו בעבר". אין ספק שהדברים של רוביני מעוררים חששות כבדים, אבל חשוב לזכור שגם בשנת 2009 הוא חשב שמשבר האשראי רק בתחילתו ושהשוק לא יתאושש כל כך מהר. כזכור, השוק התחיל לטפס באותה שנה ונבואות הזעם לא התממשו במלואן.
בשנת 2010, לאחר שהשוק זינק יפה מהירידות של 2008, רוביני הזהיר שוב מפני ירידות ואמר שכל הראלי שהיה עד עכשיו בשווקים יפסיק וייתכן שזו תהיה תחילתו של התיקון בשווקים מכיוון שנתוני המאקרו יפתיעו לרעה.
למה אני מטריד אתכם בהיסטוריה רחוקה? ובכן, הפסימיות הקודרת במאמר החדש של רוביני גרמה לכמה משקיעים להתקשר אליי בפחד גדול שאנחנו בדרך ל"סוף העולם". אז כמובן שכבודו של רוביני במקומו מונח, אבל צריך להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות – התחזיות של רוביני לא תמיד מכתיבות את מה שיקרה בפועל בשווקים. הספקולציות בשוק רבות וסוערות, אבל קמצוץ של ספקנות בריאה יכול תמיד לסייע.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

לא צריך להיות מומחה גדול בשביל להבין שהשווקים עמוק במגמת ירידות. השאלה הכי נשאלת בתקופה האחרונה היא האם זאת "סכין נופלת" שאסור לתפוס אותה או דווקא הזדמנות לקנות בזול.

משקיעים רבים מתאהבים בפוזיציות מסוימות, והסיבה לכך היא פסיכולוגיה פשוטה - אם אני רואה במניה שרכשתי סכין נופלת זאת אומרת שטעיתי. לעומת זאת, אם זה רק תיקון ואקנה עוד אז אולי אטעה קצת בתזמון אבל הנזק לא יהיה נורא בסופו של דבר. לצערי מרבית המשקיעים הינם גברים, ויש אין ספור מחקרים מוכיחים שנשים הן משקיעות טובות יותר בדיוק מהסיבה הזאת – על פי רוב הן יודעות להפריד את האגו מההשקעה, בעוד שהגברים פחות מוצלחים בכך.

איך זה בא לידי ביטוי בפועל? נניח שרכשתי מספר מניות והן בהפסד של עשרות אחוזים (מצב סביר אצל משקיעים שנכנסו לשוק השנה) ועומד לרשותי סכום כסף נוסף להשקעה - האם ארכוש את אותן מניות ואוריד את מחיר הקנייה הממוצע או שארכוש מניות אחרות? כאן נבדלים המשקיעים המקצועיים ממשקיעי האגו, משקיע מקצועי יבחן כל נייר בפני עצמו ללא קשר האם הוא כבר מחזיק בו או לא,. לעומתו - משקיע אגו ירכוש את הניירות שהוא כבר מחזיק וזאת רק בשביל להוריד את המחיר הממוצע.

לסיכום, אגו והשקעות לא עובד טוב. אם אתם רוצים לעלות שלב הגיע הזמן שתשימו את האגו בצד.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

 אחד הקטעים הזכורים ביותר בסרט "חומות של תקווה" הוא כאשר רד מסביר למה חלק מהאסירים יחשבו שאנדי סנוב - הוא מסתובב בחצר בית הסוהר ללא דאגה בליבו כאילו הוא עושה סיבוב בפארק. הסיבה האמיתית להתנהגות חסרת הדאגות של אנדי היא תוכנית הבריחה שלו מהכלא.

מה בין זה לתקופה הנוכחית בשווקים? כמו בכל תקופה של ירידות שערים גם הפעם אני זוכה לקבל אין-ספור פניות במטרה להבין האם אנחנו בתחתית או שמגמת הירידות תימשך, וגם הפעם כמו בעבר התשובה שלי כנה ואמיתית – באמת שאין לי מושג.

איך זה קשור לאסיר הרגוע אנדי דופרין? הקשר בין הדברים הוא קיומה של תוכנית - משקיע שנכנס לשוק ההון עם תוכנית מסתובב עכשיו רגוע, לעומת מי שמנסים כל הזמן לתזמן את השוק באופן נקודתי בכל רגע נתון.

ככלל, אני משתדל להימנע מזלזול באותם גורמים שמפרסמים ניתוחים טכניים עם ציורים יפים שמסבירים למה עוד שנייה המגמה תתהפך ואז בחלוף עוד כמה ימים מסבירים לנו בידענות מופלגת את הסיבה להמשך הירידות.

ואם נחזור לדימוי הקולנועי - תוכנית פעולה בשילוב אלוקציה מותאמת לצרכים ולאופי האישי הם המפתח להיות אנדי דופרין – רגוע ומשוחרר גם כשהכל מסביב סוער וגועש.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

בימי המסחר האחרונים הורגשה דריכות ערה במסחר בשווקים, בעוד שהפעילים התנהלו מתוך חששות לגבי החלטת הפד על גובה הריבית. הציפיות הגלומות בשווקים אותתו על תחזית גבוהה של 80% להעלאת ריבית בשיעור של 0.75% ואף סיכוי לא מבוטל להעלאת ריבית בגובה 1%. אמש פסק הפד והעלה את הריבית ב-75 נקודות לרמה של 3.25%.

תשואות האג"ח לשנתיים ולעשר שנים הגיבו בהתאם - אגרות החוב הממשלתיות נסחרו בעליות תשואה חדות במהלך השבועות האחרונים ללא נטייה משמעותית לירידות. התנהגות זו של התשואות חשפה במידה רבה את העובדה כי השווקים הבינו את דברי יו"ר הפד היטב וההכרה כי הפעם הוא נחוש להילחם באינפלציה הגבוה והגואה חלחלה היטב לתודעת כל הפעילים בשווקים.

נתוני האינפלציה ערב החלטת הריבית הקודמת עמדו על קצב שנתי של 9.1% בעוד שקצב האינפלציה השנתית כיום עומד על 8.3%. מדד המחירים לצרכן הפתיע באוגוסט עם עלייה חודשית של 0.1% לעומת צפי לירידה של 0.1%, אולם מה שהלחיץ יותר את השווקים הוא מדד אינפלציית הליבה שעלה בסופו של דבר ב-0.6% - שיעור כפול מהצפי ל-0.3% בלבד. לפיכך מדד אינפלציית הליבה שעמד ערב החלטת הריבית הקודמת על קצב שנתי של 5.9% בלבד עלה לקצב שנתי של 6.3%.

את העלייה במחירי הליבה דחפו בעיקר מחירי המזון, ביטוחי הבריאות ומחירי הדיור, כשבחודש אוגוסט התחדשו חוזי שכירות רבים. מדד מחירי היצרן שפורסם היה דומה לציפיות ( 0.1%-) והפחית מעט את החשש שקצב האינפלציה ימשיך לעלות.

בהודעת הפד נכתב כי הצמיחה בארה"ב מתונה, אך תוספת המשרות ממשיכה להיות חזקה (עליה מ-349 אלף משרות ל-378 אלף). שיעור האבטלה נמוך והאינפלציה ממשיכה להיות גבוהה. חברי הוועדה מעריכים כי מחזור העלאות הריבית עוד צפוי להימשך.

אתמול פורסם גם סט תחזיות חדש ובו חברי הפד העלו משמעותית את תחזיות הריבית והאינפלציה לשנים הבאות. תחזית הפד לאינפלציה לשנת 2022 עודכנה מ-5.2% ל-5.4% כאשר התחזית לאינפלציית הליבה עודכנה ל- 4.3%. תחזית האינפלציה ל-2023 עודכנה מ- 2.6% ל- 2.8% ואילו אינפלציית הליבה עודכנה ל- 3.1%.

הפעילים בשווקים אשר לא אהבו את תחזיותיו הקודרות של הפד עברו מעליות לירידות, כאשר בשוק האג"ח התשואות המשיכו לעלות – כך למשל תשואת אג"ח ארה"ב לשנתיים זינקו ל-4.11%, ותשואת אג"ח ארה"ב לעשר שנים נותרו גבוהות ברמה של 3.51%.

לסיכום - תמונת המצב הכלכלית ונתוני האינפלציה עודם מעורבים והמשך תוואי העלאות הריבית בעינו עומד.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

לפני כמה ימים בשיחה עם מנהל השקעות נפל לי האסימון בנושא מחיר הכסף. במהלך השיחה הוא אמר לי שאני מסתכל על השוק בזווית של סוחר ולא של משקיע - סוחר מחפש את התנודתיות בשווקים ומשקיע מחפש את המגמה.

איך זה קשור לכותרת? 90% מלקוחות אקסלנס ומכלל הלקוחות שפונים לשוק ההון הם משקיעים - זאת אומרת שהם מחפשים תשואה עודפת על הריבית חסרת הסיכון. עד לא מזמן, לאורך תקופה של כ-13 שנים הריבית, חסרת הסיכון נטו הייתה כמעט אפסית ובמקרים מסוימים אפילו שלילית, ולכן משקיעים לא חשבו בכלל להשקיע כסף באפיק הזה. היום כשריבית הפריים עומדת על 3.5% וצפי השוק הוא לעליות ריבית נוספות האפיק ה"משעמם" הזה הפך פתאום ללגיטימי - וכאן נכנס למשוואה מחיר הכסף.

לכל דבר יש מחיר, גם לכסף. מחירו של הכסף הוא הריבית שמשלמים עליו. אבל איך זה משפיע על השווקים? לשאלה הזאת יש הרבה תשובות אבל נתמקד בסיבות העיקריות –

1. החששות – שחקנים רבים בשוק חוששים מקושי ואי-כדאיות של חברות לגייס חוב במטרה להתפתח ולהתרחב. אם חברה לא מתפתחת ומתרחבת אז המניות שלה כנראה פחות אטרקטיביות.

2. האלטרנטיבות - משקיעים רבים ובהם גם גופים מוסדיים הקטינו למינימום את המרכיב הסולידי בתיק ההשקעות במטרה להניב תשואה. היום, כאשר ניתן לקבל על פיקדונות 3% המרכיב הזה גדל, ומרכיב המניות קטן. התוצאה היא שכסף יצא משוק המניות.

3. נזילות - החשש הגדול ביותר הוא שבגלל מחיר הכסף (ריבית) הכלכלה הריאלית תיכנס למצוקת נזילות, והיא תוביל לגל של פשיטות רגל של חברות עם חולשה תזרימית.

לסיכום – בעידן שבו הריביות עולות פתאום כולנו צריכים לחזור לכמה כללים בסיסיים שאולי נשכחו מעט, ובהם מחירו של הכסף. השוק מתרגל עכשיו לסביבת ריבית חיובית שאינה זניחה כמו בעבר.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

לאחר שנגיד הפד הכריז שבכוונתו "לחנוק" את האינפלציה גם אם הדבר כרוך בכאב כלכלי למשק - הבנקים המרכזיים הבהירו גם הם שלא ייבהלו ממיתון, וישתמשו בו לקירור המחירים.

החשש מאינפלציה גבוהה ולא מרוסנת בשילוב מיליוני מובטלים (זאת אומרת סטגפלציה) גובר על החשש מאינפלציה גבוהה וכלכלה חזקה. המשקיעים שבילו את סוף השבוע בהרהורים על המצגת שהעביר פאוול בג'קסון הול, נכנסו להימורים עמוקים, ולפיהם הפד ימשיך להעלות את הריבית באופן אגרסיבי עד 2023 במטרה להוריד את האינפלציה.

תגובתם של משקיעי האג"ח לא איחרה להגיע - כאשר תשואות אג"ח האוצר עלו וציפיות האינפלציה המגולמות בשווקי האג"ח החלו לרדת, וההאינפלציה הגלומה לשנתיים ירדה לרמה של 2.4%.

תשואות איגרות החוב הממשלתיות Treasury Yield לתקופה של שנתיים עלו וקבעו שיאים חדשים כאשר
תשואת אג"ח 2Y לשנתיים – הגיעה ל- 3.51% מהשיא הקודם שנקבע בחודש יוני 3.41%.
אג"ח 10Y לעשר שנים עלתה בחדות ל-3.34% ועשויה לפגוש את השיא הקודם ברמת 3.48%.
תשואת איגרות החוב לשנתיים מגלמות בקירוב את תחזיות השווקים לריבית הפד ומתארות עלייה חדה בציפיות.

בנאומו הנחרץ הוסיף פאוול כי החלטות הפד תהיינה קשובות גם לנתונים הכלכליים שיתפרסמו. מסקירת רצף הנתונים הכלכליים שהתפרסמו מאז נאומו עולים נתונים כלכליים מעורבים - אינפלציית הביקושים, שוק העבודה ודו"ח התעסוקה ההדוק שם את החותמת הסופית על כך שבעיית האינפלציה של ארה"ב היא בשוק
העבודה ולא במגבלות האספקה, מחירי האנרגיה או שוק הנדל"ן.

דוח התעסוקה של חודש יולי העיד על יצירת 528 אלף משרות חדשות (נתון חזק ביותר) ואילו נתון המשרות לחודש אוגוסט העיד על יצירת 315 אלף משרות חדשות. הנתון הזה מצביע על גיוס מאסיבי של עובדים, גם אם בקצב איטי יותר מזה שנרשם ביולי. לעומתו, נתון שיעור האבטלה העיד על כך שהחזרה לחיפוש עבודה הובילה לעליית רמת האבטלה מ- 3.5% ל- 3.7%.

הנתונים מצד אינפלציית ההיצע הולכים ומעידים על התמתנות כאשר ניכרת הקלה בשרשראות האספקה וירידה ניכרת במחירי הסחורות. מחירו של הנפט הולך ויורד בהתמדה, ואתמול הוא קבע שפל לשנה זו - 81.9 דולר לחבית.

בשורה התחתונה, נסכם כי על אף המגמה הכלכלית המעורבת שעולה מהנתונים הסבירות להעלאת ריבית של כ- 0.75% עדיין גבוהה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד 

מאז הנאום הקצרצר של הנגיד האמריקאי פאוול לפני שבוע מדד ה- S&P500 בגל של ירידות ושוב הפחד עלה בקרב המשקיעים. כשהירידות חוזרות לשווקים וחוסר הודאות שוב עולה, אני מרגיש היטב את הבלבול אצל הלקוחות. השאלה העיקרית שחזרה על עצמה בימים האחרונים הייתה – "הייתי בטוח שכבר לא נראה ירידות חדות, האם נגיע לתחתית חדשה?"
אם תשאלו את הפד, הוא הבהיר לנו בצורה ברורה מאוד שהמטרה שלו היא להשיג שליטה על האינפלציה (זה לא חדש וכבר כתבנו על כך בעבר). הפד גם הודה שכדי לעשות זאת הכלכלה תצטרך לחיות עם "כאב" מסוים, וניתן להעריך שהכוונה לפגיעה בצמיחה ובתעסוקה. כיום המשק מציג מומנטום די חזק ושוק העבודה חזק ויציב, ונראה שהנגיד מוכן לפגוע בהם במידה מסוימת.
אחת ההשלכות לאותו "כאב" היא שלפד יש מרחב להעלות את הריבית בצורה אגרסיבית יותר ולשמור על ריבית גבוהה ולתקופה ארוכה יותר. צריך לזכור שאחרי ישיבת הפד בחודש יולי התחיל ראלי בשווקים ורוב המשקיעים חשבו שפאוול יתבטא באופן ניצי וינסה לבטל את הרעיון הזה. כרגע נראה שהמטרה הושגה.
יש משפט עתיק שחוזר על עצמו אצל משקיעים רבים - "זה לא הפסד אם לא מוכרים". המשפט הזה לא בהכרח נכון, ולכן יש חשיבות גדולה להתייעץ עם בעל רישיון שידע איך לטפל נכון בתיק ההשקעות שלכם.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

באמת הופתעתם מדבריו של יו"ר הפד, ג'רום פאואל, בעקבות האינפלציה שמרימה את הראש?
שוק ההון הוא שוק של ספקולציות וציפיות. אף אחד לא רוכש נייר ערך רק על סמך מידע היסטורי, וקבלת ההחלטה היא תמיד על בסיס צפי עתידי. כל סטודנט שנה א' לכלכלה יודע שעם אינפלציה לא מתעסקים, ולא לחינם היא קיבלה את השם "הרוצחת השקטה". הבעיה שכבר עשור וחצי אף אחד לא ראה או שמע עליה, ונראה שהיא קצת איבדה מכוח ההרתעה שלה. זה בדיוק מה שיו"ר הפד ניסה להשיג - להזכיר לכולם שהיא חזרה וכמו דיווה אמיתית היא "דופקת הופעה".

הנתונים מצביעים על עליה חדה מאוד באינפלציה בארה"ב, ויו"ר הפד מנסה להרוויח פעמיים - פעם ראשונה הוא מנסה לשדר לשוק ש"הפעם אני לא משחק" ושהוא ילך עד הסוף גם במחיר של פגיעה עמוקה (לטווח הקצר) בכלכלה הריאלית ובמשקי הבית. בפעם השנייה הוא מנסה להשיב את כוח ההרתעה של הפד. לא פעם כתבתי כאן שהפד איבד מכוחו, שהשוק הוא זה שמוביל את המדיניות ולא הבנק המרכזי, ונראה שבנאום התקיף יו"ר הפד מנסה לשנות את המגמה ואת הדעה הרווחת בשוק בנושא זה.

אל תתבלבלו - פגיעה זמנית בכלכלה עדיפה על כניסה לסחרור אינפלציוני במטבע החזק בעולם - אירוע שיכול להסתיים בירידה של ארה"ב מגדולתה. זו הסיבה שיו"ר הפד מעדיף להסתכל שני צעדים קדימה.

חיה שמאי משווקת השקעות דסק שיווק פלטינום - אקסלנס טרייד

השוק האמריקאי על כל משקיעיו ופעיליו המתין בדריכות לשעה 15:30 אתמול – מועד פרסומו של נתון מאקרו כלכלי בעל חשיבות מכרעת בסוגיה שבה דנים השווקים מזה חודשים ארוכים.
השאלה שהעסיקה את כולם הייתה - מה מצבו של המשק האמריקאי ולאן מועדות פניה של האינפלציה הגואה בו מאז התפרצותה ברבעון הרביעי של שנת 2021. אנחת הרווחה שנשמעה בשווקים באה לידי ביטוי מיידי בחוזים העתידיים אשר הפכו ירוקים עזים תוך דקות ספורות מרגע הפרסום. מדובר בנתון אינפלציה מעודד, אשר מעיד לראשונה מזה ארבעה רבעונים על שבירה ראשונה של מגמת האינפלציה הגואה.
מדד חודש יולי נותר ללא שינוי 0.2%, בעוד שמדד הליבה עלה פחות מן הצפי ב-0.3%. הדבר הוביל לירידה חדה יחסית בקצב האינפלציה השנתית משיעור 9.1% ל-8.5%, בעוד שמדד הליבה נותר ללא שינוי בקצב של 5.9%.
כאשר נכנסים לעומק פרטי הדו"ח התוצאות מעורבות יותר - סעיפי הדיור, המזון, הבריאות והתחבורה המשיכו להאיץ, ומדובר בסעיפים משמעותיים (לצד האנרגיה) שמהווים יחדיו 58% ממדד המחירים לצרכן. מנגד - האינפלציה הנגזרת מסעיף השירותים, האינפלציה בשירותי פנאי ושירותים אחרים, ירדה ומהווה ניצן ראשון למה שייתכן ויהיה תחילתה של מגמה חדשה - אינדיקציה לכך שאולי שיא האינפלציה כבר מאחורינו.
שני סעיפים מרכזיים במדד - סעיף האנרגיה וסעיף הדיור כולל עלות שכר הדירה - עתידים להיות בעלי השפעה מרכזית בחודשים הקרובים בשאלת המשך דעיכתה של האינפלציה בארה"ב. ירידת מחירי האנרגיה לאחרונה והמשך ירידת תמחור סקטור האנרגיה על כל מוצריו יביא לכדי המשך הדעיכה. עלייה במדד מחירי הדיור והמשך העלייה הפרועה בשכר הדירה יהוו גורם מעכב לדעיכתה.
בגזרת איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ניכרה השפעת נתון האינפלציה המעודד כאשר תשואת האג"ח לשנתיים ירדה ב- 1.3% והיא מגלמת צפי לעליית הריבית הפד בכ- 0.5% בלבד. תשואת האג"ח לעשר שנים נותרה ללא שינוי כמעט, מאחר והיא כבר מגלמת תרחיש של עליית ריבית מתונה יותר וחשש ממיתון בעתיד.
לסיכום נאמר כי מכלול הנתונים על מצב האינפלציה ממשיך לאותת על רמה גבוהה משמעותית מהיעד והלחץ על הפד להמשיך במדיניות המוניטרית המרסנת ימשיך ויגבר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השבוע התחיל בלחץ ובציפייה לדוחות החשובים ולהחלטת הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב. היה די ברור שהריבית תעלה ב- 75 נ"ב וההערכות הללו כבר היו מגולמות בשווקים. השאלה הגדולה הייתה איך פאול יגיב למצב הכלכלה האמריקאית וזאת לאחר הנתונים האחרונים שאותתו על כך שארה"ב נמצאת בתחילתה של האטה כלכלית.
ואכן, הפד העלה את הריבית אתמול ב- 75 נ"ב לרמה של 2.25%-2.5% והשוק אהב מאוד את ההצהרה שליוותה את המהלך לפיה הפד מביע סיכוי סביר שנראה האטה בקצב עליות הריבית אם המחירים ירדו. מצד שני ההצהרה הייתה מעורפלת - למשל לא הייתה בה התייחסות לבעיית שרשרת האספקה.
כתוצאה מהעליות החדות אתמול, מהבוקר אני מקבל המון פניות לגבי ה'בליץ' שהיה במסחר בוול סטריט. השאלה הראשונה היא האם "ביי ביי" למשבר המורכב הזה? וזאת לאחר שבחודש שעבר משקיעים רבים שדיברו איתי כבר קראו קדיש (בהקצנה, כמובן). בנקודת הזמן הזו אפשר לומר שאין ספק שהמצב מכניס הרבה משקיעים לבלבול וכמובן שאין תשובה ברורה. עם זאת, לאורך כל התקופה האחרונה אני אומר שלא לנסות לתזמן את השוק. ניסיון העבר מלמד שהשוק אף פעם לא מכין אותנו מראש לתרחישים - לא חיוביים ולא שליליים.
לפנינו עוד דרך מעניינת עם נתונים כלכליים חשובים, כאשר כבר היום יפורסם נתון התמ"ג שיראה שארה"ב נכנסת למיתון. אזכיר ששני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר מראים על מיתון, וברבעון הראשון כבר נרשמה ירידה בתוצר.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

אחרי 11 שנה וכמה חודשים אחרי ארה"ב (וגם באיחור אופנתי אחרי ישראל) מעלה הבנק המרכזי האירופאי את הריבית על היורו בחצי אחוז. בהסתכלות על הנתונים קשה להסביר מדוע חיכו באירופה עד עכשיו עם הריבית, שכן האינפלציה באירופה עומדת על כ-8.5% בחישוב שנתי.

בשונה מארה"ב, באירופה ההבדלים בין המדינות עמוקים ומורכבים הרבה יותר – ישנן מדינות כמו איטליה לדוגמה שככל שהריבית תעלה יתקשו שם עוד יותר למחזר חובות, פעולה שאף עלולה לגרור תהליכים של חוסר יכולת לעמוד בתשלומים ומנגד הזרמת כספים במטרה למנוע קריסה ו"אפקט דומינו" של הכלכלות החלשות באירופה.

אז מה עושים כאשר האינפלציה דוהרת ומצד שני יש חשש אמיתי לקריסה של מספר כלכלות חלשות? הופכים להיות יצירתיים. ההערכה בשוק היא שהבנק המרכזי של אירופה ירכוש בשוק החופשי אג"ח של כלכלות חלשות - הפעולה הזאת תימנע זינוק בתשואות ותאפשר (גם אם באופן מלאכותי) גלגול חובות עתידי.

ואם השיטה הזו נשמעת לכם מוכרת - הנגידה האירופית לא המציאה את הגלגל, האמריקאים עושים זאת מ-2008 במספר רב של נכסים.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

החששות ממיתון לא מרפים מהפעילים בשוקי ההון, והם הביאו לתנודתיות חדה במסחר ואף לירידות בימים האחרונים. ברקע ההתרחשות מחירי הנפט יורדים בחדות ועקום התשואות האמריקאי ממשיך להתהפך.

עם פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב אמש התברר כי זו הייתה גבוהה מהצפוי. מיתון הינו על פי ההגדרה מצב שבו מתקיימת צמיחה שלילית במשך שני רבעונים רצופים אשר מוסברים כהאטה בשווקים. החלק בעקום התשואות אשר רגיש למצב הכלכלי ולציפיות האינפלציה הוא חלקו הארוך של העקום - בהתאם לכך ניתן לבחון את התנהגות התשואות הארוכות במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.

עם ניצני ההתפרצות האינפלציונית בסוף 2021 על רקע מחסור בהיצע של חומרי גלם, סחורות ורכיבים טכנולוגיים משמעותיים לסקטור הטכנולוגי, החל לחלחל לשווקים חשש ממשי מנחיצותה של מדיניות מוניטרית מרסנת והעלאות ריבית במטרה למגר את לחצי האינפלציה הגואה.

השווקים החלו לתמחר סדרת העלאות ריבית בעידודם של כלכלנים מובילים בארה"ב ובעולם. לפיכך תשואת אג"ח ארצות הברית ל-10 שנים שעמדה בסוף שנת 2021 על תשואה של 1.45% הלכה וטיפסה לרמת שיא של 3.47% ביוני 2022. בשני הרבעונים הראשונים שוק האג"ח הממשלתיות התנהל תחת נרטיב של תשואות עולות, התחממות כלכלית וצורך בריסון מתמשך.

עם פרסום נתוני האינפלציה ניכר זינוק מחירים בתחום השירותים עם עליה ניכרת במחירי הטיסות והתחבורה לצד שירותים חיוניים נוספים. עקום התשואות מגלה שהעלאת הריבית החדה בהכרח תוביל את כלכלת ארה"ב אל עבר מיתון כלכלי ולפיכך להורדת ריבית, אל תוך תחילת 2023, במטרה לתמוך בכלכלה המאטה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אתמול היה יום מעניין - נתוני המאקרו היו טובים ולא היו הפתעות מיוחדות בפרוטוקול החלטת הריבית. הבנק הפדרלי בארה"ב עדיין ממשיך להילחם באינפלציה וישנה הסכמה רחבה לעלייה של 75 נקודות בסיס בהחלטה הקרובה.
מחירה של חבית נפט מתחת ל-100 דולר וזו ירידה של מעל 20% מהשיא שלו. האם זה יגרום לירידה חדה באינפלציה ויחזיר אותנו ליעד של הפד שהוא 2% ? כמובן שלמחירי הנפט יש חלק משמעותי בהורדת האינפלציה, אבל ישנן מגבלות נוספות שגרמו לעלייה באינפלציה ובתקווה שהן גם יורידו אותה. אחת המגבלות היא המצב הבעייתי בשוק בעבודה - המחסור הגדול בעובדים והלחץ המתמשך בעליית השכר הם גורמים רציניים שמושכים את האינפלציה כלפי מעלה.
דבר נוסף הוא כמובן המלחמה באוקראינה שהביאה לעלייה במחירי המזון. אומנם בתקופה האחרונה חלה ירידה בחלק מהמחירים, אבל לא בטוח שזה יספיק כל עוד המלחמה נמשכת. גורם משפיע נוסף, שאנחנו בארץ מרגישים אותו טוב, הם מחירי הדיור. בשנים האחרונות המחירים לא עלו רק בארץ, אלא בכל העולם. אולי בעקבות עליית הריבית הביקוש ירד – מגמה שיכולה לגרום לעלייה או לעצירה של רכבת המחירים. דבר נוסף שצריך להשתחרר הוא ההמתנה הארוכה בנמלים – גם כאן יש אמנם שיפור בתקופה האחרונה, אבל זה עדיין לא מספיק.

דרור יריב, סמנכ"ל מסחר עצמאי, אקסלנס טרייד

לפני כשנתיים כתבנו כאן על המשמעות של כסף כסחורה, ומהי המשמעות של כסף זול. לאחר ההחלטה של בנק ישראל אתמול על העלאת הריבית (עלייה של חצי אחוז לרמה של 1.25%) אפשר להגיד שהכסף כבר לא זול. המשמעות של עליית הריבית והתייקרות הכסף נוגעת בכל אדם ואדם. לצערי הרב הנושא שתפס את מרבית הכותרות היה המשכנתא, אבל לטעמי מדובר בחלק מינורי יחסית לתמונה הכוללת - הסיבה היא שבישראל הבנקים דורשים מבחני הכנסה קשיחים במתן משכנתאות.

בשנים האחרונות אזרחים מסביב לעולם התמכרו לכסף זול וזמין, ואני רוצה להתמקד הפעם בהסבר על הזמין ופחות על הזול. בעבר הלא רחוק כתבנו על הסיכון באשראי צרכני שהגיע כמעט לכל אדם - רוצים חופשה ואין יכולת לשלם אז לוקחים הלוואה, רוצים להחליף מוצר חשמל אבל אין נזילות אז אפשר לקחת הלוואה, ואולי המסוכן מכולם הוא תשלום הלוואה על ידי הלוואה חדשה.

תחשבו על שוק ההלוואות כמשחק הכיסאות - כל עוד יש אותה כמות של משתתפים וכיסאות הכל בסדר, אבל מה קורה כשמוציאים כיסא אחד? זה בדיוק המצב כרגע בשוק - עלייה בשיעור הריבית תביא איתה פגיעה בנזילות וביכולת של אנשים פרטיים וחברות להחליף חוב בחוב ובפעם הראשונה אחרי כמעט עשור הם יידרשו לפעולה הלא פשוטה בכלל של להחזיר את הכסף שלא באמצעות לקיחת הלוואה חדשה.

כבר היום אנחנו רואים הקשחת תנאים להלוואות ולטעמי זאת רק ההתחלה. נגיד בנק ישראל רמז אתמול לציבור להתחיל להיגמל מהכסף הזול, הבנק צופה כי ריבית הבסיסית במשק תגיע לשיעור של 2.75% במהלך רבעון 2 בשנה הבאה. ההמלצה הזו תקפה לעסקים ולמשקי בית פרטיים כאחד.

אוהד אוסטרייכר, סוחר דסק ני"ע זרים באקסלנס טרייד

קיימת הנחה נפוצה בשוק ההון אודות הקורלציה השלילית בין מחירי מניות ואג"ח בזמני משבר. ההיגיון שמאחורי ההנחה הזאת אומר שבזמנים של אי וודאות משקיעים נוטים למכור מניות ולקנות אגרות חוב המציעות ריבית קבועה וביטחון יחסי.
על ההנחה הזאת בנויות מספר אסטרטגיות השקעה פופולריות כגון "תיק ה-60-40" שבו 60% הולכים להשקעה במניות והשאר באג"ח. בזמנים טובים החלק המנייתי יספק את מנוע הצמיחה של התיק, ובעת משבר, האג"ח הוא שיספק הגנה. אבל מה קורה כאשר המשבר נוצר מריביות שעולות?
כאשר הריבית עולה גם מחירי המניות וגם מחירי האג"ח נוטים ליפול. הסיבה לכך היא שמחיר של ני"ע צריך להיות שווה לערך העכשווי של זרם תשלומים העתידי שהוא מבטיח. ככל ששער הריבית גבוה יותר, כך הערך העכשווי של אותם תשלומים עתידיים קטן, ולכן מחיר הני"ע יורד.
זאת הסיבה שהנחת הקורלציה השלילית בין מניות ואג"ח לא הייתה תקפה השנה, והרבה משקיעים הופתעו מהביצועים הגרועים בתיק ההשקעות שלהם - החלק המושקע באג"ח לא סיפק את ההגנה הרצויה. למרות שמדדי המניות נפלו השנה "רק" ב-20 אחוז, תיק ה-60-40 חווה את השנה הגרועה ביותר שלו מאז 2008.
מה על המשקיע לעשות כעת? כמו תמיד, התשובה תלויה במטרות ובאילוצים היחודיים למשקיע הספציפי, אך חשוב לזכור שזמן הוא החבר הטוב ביותר של המשקיע הפרטי.

חיה שמאי, משווקת השקעות פלטינום

עליית התשואות שראינו לאחרונה בשוק האג"ח בארה"ב מבטאת את חששם של המשקיעים מפני האינפלציה הגואה שעומדת נכון לנתוני חודש מאי על קצב שנתי של 8.6% לאחר שעלתה מרמה שנתית של 8.3%.

לכאורה, כלכלת ארה"ב כבר פגשה את האינפלציה והייתה צפויה לראות תהליך של התקררות אינפלציונית, אך הקפיצה הנוספת היוותה הפתעה וקטליזטור לעליית חדה בתשואות האיגרות קצרות הטווח ואלה הארוכות יותר. בעוד שהתשואות הקצרות מנבאות את תהליך הריסון המוניטארי והצפי לשיעור עליות הריבית בפועל במטרה להוריד את האינפלציה, מנבאות התשואות הארוכות חשש מהמשך עליית המחירים גם בטווח הארוך וצפי להמשך התחממות וצמיחה כלכלית.

נכון להיום תשואות איגרות החוב הממשלתיות Treasury Yield - ירדו משיאן ועומדות על הרמות הגבוהות עדיין -
אג"ח 2Y לשנתיים - 3.0%
אג"ח 10Y לעשר שנים - 3.12%

ירידת התשואות משיאן מצד אחד אך היוותרותן ברמות גבוהות מצד שני, מעידות על התרחישים הכלכליים המנוגדים הצפויים בשווקים ובעיקר על חוסר הוודאות הכלכלית בטווח הקצר ועד לרבעון הראשון לפחות בשנת 2023.

הגורמים המשתנים שעובדים על שוק האג"ח בימים אלו הם מנוגדים ומתאימים בדיוק לימים של סטגפלציה. מצד אחד - הזינוק במחירי האנרגיה, השיבוש המתמשך בשרשראות האספקה והאינפלציה שהפתיעה והגיע לשיא תומכים בעליית התשואות. בנוסף, הציפיות של השוק לצמצום ההרחבה הכמותית וצמצום המאזן תומכים כולם בעליית תשואות. מנגד - ישנם גורמים אשר ככל הנראה יפעילו לחץ לתנודתיות ולירידת תשואות בהמשך, לאור החשש מההאטה הכלכלית צפויה.

ככל שיתחזק הצורך של הפד להעלות את הריבית במהירות וזאת למרות שהוא מכיר בסיכון שהעלאות ריבית אלו יובילו את ארה"ב למיתון ולהאטה כלכלית אשר יובילו לירידת התשואות הארוכות.

בן גלבוע, מנהל דסק ני"ע זרים, אקסלנס טרייד

אמש ב-21:00 שעון ישראל, העלה הבנק הפדרלי את הריבית ב 0.75% כצעד אגרסיבי להתמודדות עם אינפלציה לוהטת שמציקה לכלכלה, מתסכלת צרכנים ומשקי בית וחונקת את ממשל ביידן.

מדובר בהעלאת ריבית הגדולה ביותר מאז 1994 והיא תשפיע על מיליוני עסקים ומשקי בית אמריקאים בכך שתגדיל את העלות להלוואות לבתים, רכבים והלוואות אחרות כדי לאלץ האטה בכלכלה. עד יום שישי האחרון כלכלנים ומשקיעים ציפו שהריבית תעלה ב 0.5% , אך לאחר דו"ח האינפלציה שפורסם ביום שישי האחרון עלו הציפיות להעלאת ריבית דרמטית יותר.

במסיבת העיתונאים שלאחר ההכרזה על שיעור הריבית הודה יו"ר הפד כי העלאה של 0.75% היא "גדולה במידה יוצאת דופן". שוק המניות עלה לאחר ההודעה כאשר הs&p500 עלה בכ-1.5%. ייתכן שהמשקיעים פרשו את פעולת הבנק המרכזי כמחויבות להורדת האינפלציה.

בעשור וחצי האחרונים חיינו בסביבת ריבית אפסית במטרה לעודד את הכלכלה אך תמיד ידענו שכאשר תגיע האינפלציה המצב ישתנה, והנה - כאשר האינפלציה הגיעה נראה שעידן הריבית האפסית נגמר.

אוהד אוסטרייכר, סוחר דסק ני"ע זרים באקסלנס טרייד

 אחד הטרנדים הבולטים בשוק ההון בשנים האחרונות הוא השימוש הגדל של משקיעים פרטיים בקרנות סל ממונפות (Leveraged ETFs) - אלו הן קרנות סל השואפות להשיא תשואה כפולה ואף משולשת (לונג או שורט) מזו של המדד שאחריו הן עוקבות. למשקיע עם תיאבון לסיכון הקרנות הממונפות נשמעות כפתרון מזמין – אחרי הכל, שווקים נוטים לעלות בטווח הארוך, אז למה לא להכפיל או לשלש את התשואה?

בדיקה מעמיקה תגלה כי קרנות ממונפות הן פתרון פחות טוב ממה שנראה במבט ראשון, במיוחד כאשר הן משומשות להשקעה ארוכת טווח. הנה שלוש סיבות לכך:
הדבר החשוב ביותר שיש לדעת לגבי קרנות ממונפות הוא שהן שואפות להשיא אך ורק את התשואה היומית של המדד לפי גורם קבוע. אין פה ניסיון להשיג תשואה ממונפת לאורך זמן. ואכן, בעוד שבעשור האחרון מדד S&P500 הניב תשואה שנתית של 14.23%, הקרן SPXL שעוקבת אחרי המדד פי 3 הניבה רק 32.22%, או פי 2.26 יותר מהמדד. הפער הזה בין התשואה הרצויה לתשואה בפועל נובע מהצורך של מנהל הקרן לאזן את נכסי הקרן מדי יום, דבר שיוצר עלויות ופוגע בשוויה.

שנית, התשואה הלוקה בחסר לא הייתה בעייתית כל כך אילו הסיכון היה קטן בהתאם, אך ההפך הוא הנכון. בעוד סטיית התקן של מדד S&P500 בעשור האחרון הייתה 13.4%, סטיית התקן של קרן SPXL הייתה 42%, או פי 3.13 יותר מהמדד. פירוש הדבר הוא שהשקעה בקרן הממונפת מציעה פחות תשואה עבור יחידת סיכון, או במילים אחרות - יחס שארפ נמוך יותר מהמדד (המדד לביצועים של השקעה – משקף את עודף התשואה של ההשקעה מעל ריבית חסרת הסיכון ביחס לתנודתיות של ההשקעה).

שלישית, דמי הניהול שקרנות סל ממונפות גובות הם לרוב 1% לשנה. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל דמי הניהול האלה נלקחים ישירות מהתשואה של הקרן. לאורך זמן, דמי הניהול מצטברים ויכולים לגרוע עשרות אחוזים מהתשואה הסופית. זאת, בהשוואה לקרנות מחקות רגילות, שגובות מאית האחוז בשנה בדמי ניהול.

לסיכום, קרנות סל ממונפות מציעות תשואה לוקה בחסר עם סיכון מוגבר ובעלות גבוהה. על המשקיע לטווח הארוך לקחת את השיקולים האלו בחשבון לפני ההחלטה להשקיע בהן.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

למי ששכח תזכורת קצרה, בייטדאנס הסינית השיקה את טיק טוק בשנת 2017 והאפליקציה צברה מאז פופולריות רבה, בעיקר בזמן הקורונה. בעקבות כך הגיעו מספר הצעות לרכישת החברה מחברות ענק כמו מיקרוסופט, וול מארט, אורקל ועוד. טראמפ, בהיותו נשיא, הכריז על חרם בארה"ב נגד טיק טוק והוציא צווים לחסימתה בטענה שפעילות החברה מסכנת את ביטחון המדינה. כשהנשיא ביידן נכנס לתפקיד הוא חתם על צו נשיאותי משלו והסיר את המגבלות מהאפליקציה.

בחודשיים האחרונים ראינו את ההשפעה של טיק טוק על חברות מתחרות, וגם את ההבדלים בין השוק האמריקאי לזה הסיני בכל מה שנוגע לאפליקציה.

מבחינת הסינים טיק טוק היא אפליקציה שתופסת 80% מזמן השימוש המצטבר באינטרנט בסין ו- 50% מההוצאות המצטברות על פרסומות. טיק טוק בסין היא הרבה יותר מסתם נגן של סרטונים קצרים - היא מפיקה נפח משמעותי של מסחר אלקטרוני באמצעות מכירות סטרימינג בשידור חי.

אצל האמריקאים האפליקציה היא יותר גורם של שאיבת זמן בקרב המשתמשים ולא מהווה איום ישיר על הדומיננטיות בתחום המודעות המקוונות. טיק טוק תופסת כיום 80% מהזמן התוספתי באינטרנט בארה"ב, והמתחרים שלה בארה"ב לא יושבים בחיבוק ידיים והשיקו כולם "שיבוטים" של מוצרים המיועדים לסרטונים קצרים.

בשורה התחתונה - כיום טיק טוק היא במידה רבה יעד פרסום למותגים והם בנו באמצעותה "מלכודת עכברים" יעילה מאוד.

אוהד אוסטרייכר, סוחר דסק ני"ע זרים באקסלנס טרייד

עם כל התנודתיות שחווינו לאחרונה בשווקים, היה קל לפספס את האירוע המשמעותי שהתרחש בעולם הנגזרים הפיננסים - בפעם הראשונה בהיסטוריה יש לנו נכס עם אופציות לפקיעה בכל יום מסחר! הנכס המדובר הוא לא בדיוק נכס אלא מדד ה-S&P500 שהוא הבסיס לשוק האופציות המנייתי הכי גדול ונזיל בעולם המערבי. וכעת, כשנוספו אליו פקיעות יומיות, הוא גם רשמית הכי גמיש.

עד לתחילת שנות ה-2000 המצב היה שונה לחלוטין. משקיע שרצה לגדר או לחשוף את עצמו לשוק דרך אופציות היה חייב לבחור אופציה מהפקיעות החודשיות. הבעיה כאן שהפקיעה הקרובה עלולה להיות קרובה או רחוקה מדי עבור המשקיע שרוצה לקבל חשיפה מדויקת.

לדוגמה - משקיע שצופה שהכרזה של נגיד הבנק הפדרלי תפיל את השוק ורוצה לגדר את עצמו, ירצה אולי לקנות אופציית PUT על המדד. מה יקרה אם ההכרזה נופלת על תחילת החודש בעוד שהפקיעה הקרובה היא רק כעבור שלושה שבועות? אותו משקיע יצטרך לקנות אופציה עם ערך זמן שאין לו צורך בו ולשלם מעבר למה שהוא מוכן. כמו כן, הצד השני לעסקה שחושב שהשוק דווקא יעלה ויכתוב את אותה אופציית PUT, לא ירצה בהכרח לחשוף את עצמו לפרופיל סיכון שמתלווה לאופציות עם פקיעה ארוכה שכזו – שחיקת זמן איטית ורגישות לתנודתיות. בדיוק כדי להתגבר על בעיות כאלה יצרו את הפקיעות היומיות.

הדבר המעניין ביותר זו דווקא הצורה שבה אופציות על הכסף או מחוץ לכסף מתנהגות ביום הפקיעה. מכיוון שבאותו יום יוחלט האם הן יהיו שוות משהו או חסרות כל ערך, עצם מעבר הזמן מכרסם בשווי האופציה כמו חומצה (תטא), ושינוי במחיר הנכס כבסיס יכול להניע את מחיר האופציה באלפי אחוזים (גמא). המשמעות היא שכעת עם פקיעות יומיות, יש למשקיע אפשרות זמינה ונוחה לקנות או למכור אופציה שמזכירה במידה כרטיס לוטו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בעקבות העלייה בריבית והציפייה להמשך עלייתה - מחירי אגרות החוב ירדו והתשואה שלהן עלתה. הדבר גורם להתעניינות בקרב המשקיעים הפרטיים בתחום האג"ח.
מדובר בערוץ השקעה שמעט נזנח בשנים האחרונות בקרב משקיעים פרטיים. מזה תקופה ארוכה שההשקעה באגרות חוב לא ממש עניינה את המשקיעים הפרטיים וזאת כתוצאה מחוסר האטרקטיביות שנובעת מתשואות נמוכות מאוד שאפיינו אותן.
בשבוע האחרון אני מקבל שיחות רבות מלקוחות על מנת שאבדוק עבורם אגרות חוב ספציפיות, ולאחר שאני אומר להם מהי התשואה של האג"ח הם לא מבינים מדוע זו שאני נותן להם נמוכה ממה שהם רואים באתרים. אני מסביר להם שהבעיה טמונה בפער שבין התשואה ברוטו לנטו.
הנה הסבר קצר לגבי אותו הבדל על רגל אחת: בניתוח של שוק אגרות החוב, מקובל להתייחס לתשואה השנתית לפדיון ברוטו - זוהי המוסכמה השולטת בשוק מכיוון שרוב השחקנים הגדולים בשוק הזה הם מוסדיים ואותם לא מעניינת תשואת הנטו של האג"ח. הלקוחות הפרטיים הם "נטואיסטים" ואותם צריכה לעניין התשואה נטו של אגרת החוב - ומכאן נובע הפער.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

יש בדיחה בין אנשי שוק ההון שאם המלצת על מניה והיא מיד יורדת – אז זאת השקעה לטווח ארוך. הרי אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה יהיה בטווח הקצר. גם עכשיו, כאשר מדד ה- S&P500 ירד כבר ב-13.5% מתחילת השנה לאף אחד אין באמת מושג אם מחר הירידות ימשיכו או שזה היה רק תיקון והשווקים יחזרו לעלות.

אני יודע דבר אחר - אחרי תשואה של 71% בחמש שנים או 43% בשלוש שנים קצת קשה לבוא בטענות לשוק אחרי שהוא גם מתקן ויורד, אבל ישנם משקיעים שנכנסו לשוק רק לאחרונה והם רואים מסך אדום בכל פעם כשהם בודקים את החשבון. את המצוקה שלהם אני לגמרי יכול להבין.

אז מה קורה כאן? להבדיל ממקרים רבים הפעם אנחנו רואים מולנו אירוע כלכלי "סטנדרטי". אחרי שנים של ריבית אפסית האינפלציה נזכרה שבספרי הלימוד כתוב שריבית נמוכה = אינפלציה גבוהה, אז אחרי שנים רבות האינפלציה מתרוממת והבנק הפדרלי פועל להורידה על ידי העלאת הריבית שעומדת כרגע בארה"ב על 1% והצפי הוא להעלאות נוספות. מוקדם מדי להכריז על סופו של עידן הכסף הזול, אבל ללא ספק בטווח הקצר סביר יותר שנראה ריבית עולה מאשר יורדת.

לגבי תיק ההשקעות ההמלצה שלי תמיד נשארת אותו הדבר - התאמה של התיק לצרכים האישיים של כל אחד ואחת מכם. אני מבטיח לכם שבאופן הזה אולי תרוויחו נקודתית פחות בשוק עולה, אבל בטוח שתישנו טוב יותר בלילה בתקופה תנודתית כמו עכשיו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

הפוסט הזה הולך להיות פחות אהוב על ידי כתבים וחובבי ניתוח טכני. מי שמכיר אותי יודע שאני פחות מאמין בניתוח טכני מסיבה פשוטה - כמו באומנות מודרנית שבה כל אחד יכול לראות משהו אחר באותה תמונה, כך גם בניתוח הטכני - ובכוונה אני אומר "רואה" ולא "חושב".

בתקופה האחרונה אני רואה כמעט אחת ליום כותרת מפוצצת בסגנון "הנתון שחוזה המשך ירידות", או "התבנית שמנבאת נפילות חוזרת" ועוד כל מיני כותרות שבעיקר גורמות לכם להקליק על הכתבה. אז נכון שגם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום ולכתוב כותרת מפוצצת לא עולה כסף - אז למה אני מרגיש צורך לנצל את הבמה הזאת ולהתייחס לנושא? הסיבה פשוטה - שוק ההון הוא לא סביבה סטרילית ונקייה, ישנם בלי סוף רעשי רקע אשר מקשים על המשקיע לקבל החלטה. הבעיה שהרבה פעמים האינטרס של הכותב הוא ליצור גירוי שנמשיך לקרוא ולא בהכרח להעביר מידע אותנטי ורלוונטי.

לכן אני ממליץ בחום לקחת את הכותרות המפוצצות בפרופורציה הנכונה, ובעיקר להבין את הדבר הבסיסי ביותר - אם הכותב באמת היה יודע את העתיד הוא היה מרוויח סכומי עתק ממסחר ולא מסתפק בשכר מכובד ככול שיהיה בתור עיתונאי.

בסופו של דבר אנחנו חוזרים תמיד לנקודה הבסיסית – חשוב שתיק ההשקעות יהיה מותאם לאופי המיוחד והספציפי שלך כמשקיע, כך נוכל להימנע מהחלטות שמונעות מרגש ולא משכל.

חיה שמאי משווקת השקעות דסק שיווק פלטינום - אקסלנס טרייד

בשנת 2021 היינו עדים לאינפלציה שהרימה ראש בישראל, בארה"ב וברחבי העולם, עם שיעור שנתי של כ- 6.8% בארה"ב, 2.8% בישראל ו-5.4% בגוש האירו – וכל זאת לצד צמיחה כלכלית מרשימה. ההתפרצות התרחשה על רקע מחסור חריף בהיצע לאור שיבושים בשרשרת האספקה העולמית תחת הקורונה והסגרים שהביאה עימה.
האינפלציה שמקורה בלחצי התעבורה האווירית והימית ממשיכה לגאות גם ב-2022 עם התגברות לחצי עליית השכר, עלייה במחירי הסחורות ועלייה ניכרת במחירי האנרגיה הדלק והגז הטבעי. אם ניקח בחשבון שקשה למתן בכלים מוניטאריים קלאסיים אינפלציה שמתרחשת על רקע מחסור בהיצע – קיימת אפשרות סבירה שהבנק המרכזי בארה"ב יידרש להעלות את הריבית באופן משמעותי לצד צמצום המאזן ופגיעה בנזילות בשווקים.
וכאשר יש ריבית גבוהה – הדבר מייקר את האשראי והופך את החיסכון לכדאי יותר. הדבר עלול לדכא פעילות כלכלית, צריכה וצמיחה שמאוד חשובים לחברות רבות. העלאת הריבית בניסיון לריסון האינפלציה עשויה להוביל לריסון-יתר של הפעילות הכלכלית, והדבר יכול להחריף עד כדי מיתון.
לסיכום, על כל הפעילים בשוק להביט היטב במגמות הללו, כדי שלא ייתפסו מופתעים במקרה של האטה בפעילות או חלילה מיתון.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

למרות שהשווקים התאוששו היטב בשבועות האחרונים, הסנטימנט הכללי של המשקיעים נותר זהיר מכיוון שהדרך קדימה עדיין נראית עכורה, במיוחד כאשר המשקיעים מנסים להעריך אילו תרחישי מאקרו מתומחרים.
המתיחות בין רוסיה ואוקראינה לא נרגעת וזה מביא לעלייה במחירי האנרגיה. במקביל, ביידן מנסה להרגיע את עליות המחירים על ידי י שחרורן לשוק של עד מיליון חביות נפט ביום.
כשבוחנים את הסיכונים של ארה"ב ושל אירופה הם נראים שונים לחלוטין. באירופה בהחלט יש חשש גדול יותר ממיתון כלכלי, בהתחשב בכך שזעזוע האנרגיה כתוצאה מהפלישה הרוסית הוא משמעותי עבור היבשת הרבה יותר, והקשרים הריאליים מהותיים יותר. לעומת זאת, בארה"ב החשש הגדול יותר הוא לגבי מיתון המונע על ידי שגיאות מדיניות - אם הפד איחר להילחם באינפלציה הגוברת והיא לא תתמתן ללא הידוק אגרסיבי, הדבר עלול להביא למיתון.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

כבר שנים שמדינות רבות ובראשן סין מנסות לשנות את הסטטוס-קוו ולהוריד את הדולר מגדולתו. כעת, באופן מעט אבסורדי, דווקא הסנקציות המוצלחות על רוסיה יכולות לסייע לתהליך זה.
הדולר משמש במרבית מדינות העולם כרזרבה עיקרית של מט"ח בפער אדיר ביחס ליתר המטבעות. כדי להבין את התהליך חשוב לדעת מדוע מדינה בכלל זקוקה לרזרבות במטבע זר. ניהול סיכונים טוב לוקח בחשבון תרחישים רבים וגם את הרעים שבהם – ולכן מדינות מחזיקות מט"ח.
במצב שבו מטבע מסוים מאבד מערכו או שמוטלות עליו סנקציות – הדבר מקשה על המדינה שלה המטבע שייך לרכוש מוצרי בסיס ואנרגיה. זו הסיבה שכל מדינה מחזיקה יתרות מסוימות במטבע חוץ בהיקפים משתנים. אם ניקח לדוגמה את אירן נראה שבצל הסנקציות שהוטלו עליה – גם מדינות שאינן שותפות לסנקציות מסרבות לקבל ריאל אירני בתמורה לסחורות ושרותים. עם זאת, דולרים מהרזרבה האירנית יתקבלו בברכה.
אז מה נשתנה בסדר העולמי? מדינות רבות רואות את האפקטיביות של הסנקציות שמובילה ארה"ב וחוששות שבזמן אמת אפילו היתרות הדולריות שהן מחזיקות לא תאפשרנה להמשיך בסחר חוץ בסחורות ובשרותים חיוניים, שכן האמריקאים יצליחו לעצור את הסחר עימן.
אנחנו עדיין בשלב הספקולציות, אבל השילוב של הסנקציות האפקטיביות על רוסיה עם הסכם הגרעין עם אירן שמרגיז מאוד את הסעודים וגורם להם להשתעשע ברעיון של מכירת נפט ביואן – הוא קרקע פורייה לתחילתו של השינוי.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

עוד לפני המלחמה באוקראינה והרבה בהשפעת הקורונה ראינו עלייה במחירי הסחורות - התירס, החיטה והכותנה שוברים שיאים. המלחמה והסנקציות על רוסיה שהגיעו בעקבותיה מושכים את המחירים עוד כלפי מעלה. רוסיה ואוקראינה הן שתיים מיצרניות חיטה המובילות בעולם, וכמה שזאת נשמעת קלישאה – שוב מתברר שהכול מתחיל ונגמר בלחם.
איך כל זה קשור לשוק ההון, אתם ודאי שואלים. אסביר:
הסיבה פשוטה ומורכבת גם יחד. אינדיקציה לאינפלציה בארה"ב ובאירופה אנחנו רואים כבר חודשים, ועכשיו נוצרה קרקע פורייה לעלייה נוספת. הבנק הפדרלי במילכוד רציני - מצד אחד אם הוא יעלה את הריבית כפי שכבר הצהיר הוא יפגע בצמיחה ובשוק ההון, וזאת בתקופה שבה הסנקציות גם ככה מכבידות על הכלכלה העולמית והאמריקאית בפרט. מצד שני אם הוא לא יעלה את הריבית הסבירות להתפוצצות אינפלציונית עולה פלאים.
צריך לזכור - הדולר הוא לא עוד מטבע, שכן ההחלטה של הפד משפיעה על העולם כולו. המטבע האמריקאי משמש במדינות רבות כעתודת מטבע חוץ. הסינים חולמים על היום שבו הדולר יפגין חולשה וירד מגדולתו. נכון שעדיין מוקדם מאוד להספיד את הדולר, אבל לא מוקדם מכדי לנהל את הסיכון. זו הסיבה שהפד יאלץ לנהל את מדיניות הריבית בזהירות יתרה בתקופה הקרובה.
ולכם אני ממליץ לנהל מקרוב את החשיפה האינפלציונית בתיק ההשקעות ולזכור שהאג"ח כבר מתמחר חלק ממנה

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הימים האלה של מלחמה באוקראינה והמתיחות הכלל-עולמית מעבירים לנו שיעור חשוב בהשלכות של הסתמכות על מקורות אנרגיה מסורתיים, הגם שלצערנו מדובר במקורות שיהיו רלוונטיים עוד שנים רבות.
המעבר לאנרגיה חלופית אמנם החל, אבל הוא מתרחש תוך שינוי איטי וארוך. המגמה ברורה ואחד המהלכים המשמעותיים בתחום זה הוא הצטרפותן לאיחוד האירופי של רוב הכלכלות הגדולות (בעיקר ארה"ב וסין) עם תוכניות משמעותיות להפחתת פליטות הפחמן עד 2050. עם זאת, היום אנחנו נמצאים בשלב שבו בעלי העניין מבינים שהמעבר לאנרגיה החלופית ייקח הרבה יותר זמן ויהיה הרבה יותר מאתגר ממה שאולי חשבו בתחילה.
השלב הנוכחי במעבר של הכלכלה העולמית לאנרגיה חלופית הוא הנקודה שבה ישנה התמודדות בין שני כוחות צמודים – מצד אחד הביקוש למשאבים עדיין גדול, ומנגד ההשקעה במקורות שמייצרים היצע עדיין מועטה יחסית לנדרש.
כאשר מקשיבים לחברות הנפט הגדולות בעולם, קשה לראות מהיכן יגיע ההיצע של משאבים חדשים בהיקף שיוכל להעניק בקרוב מענה מקיף לצריכה העולמית. ההשקעה בפרויקטים חדשים היא מועטה, ESG הוא דבר מעולה – אבל עדיין יש לפנינו עוד עשרות שנים של תקופת מעבר בשוק האנרגיה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הסיכון למלחמה באוקראינה, שעדיין נראה כמו תרחיש שעלול להתממש בקרוב, רק מגביר את הלחץ על מחרי הנפט. מחיר חבית מסוג BRENT עלה ב-1.6% והבוקר ירד במעל ל-2% ונסחר ברמה של 91.45$ לחבית, ומחיר חבית מסוג WTI עלה ב-1.7% והבוקר ירד ב-1.6% ונסחר ברמה של 92.1$ לחבית. האם האינדיקציות משוקי הנפט מאותתות על כך שלמחירי הנפט יש עוד לאן לעלות?
אחרי ירידת מלאים בדצמבר וכנראה המשך ירידה בינואר - מלאי הנפט ב-OECD נמצאים ברמתם הנמוכה ביותר מזה 7 שנים.
אבל הצפי הוא לעליית מלאים ב-2022 כתוצאה מעליית תפוקה באופ"ק (וגם בארה"ב). הסכנה למחיר הנפט שיזנק כלפי מעלה היא שאופ"ק לא יצליח להעלות תפוקה בקצב הנדרש וכמובן המתחים הגאופוליטיים. הסיכוי לירידת מחירים הוא שאירן תחזור לתפוקה נורמלית ושיהיה הרס של הביקושים בשל המחיר הגבוה.
בכל אופן, בגלל מצב המלאים כרגע, מחיר סביב 100 דולר לחבית אינו נראה מופרך.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

מבלי לזלזל במצב הנפיץ באוקראינה, לדעתי הסיכון האמיתי בעת הזו מגיע מ"הרוצחת השקטה" – האינפלציה.

אני לרגע לא מקטין בחשיבותה של המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, אך כאן אנחנו דנים בנושאי שוק ההון. מקריאה מרובה של פרשנים מומחים לרוסיה אני למד שהסיכוי לפרוץ מלחמה כוללת הינו נמוך, ולכן זו כנראה הסיבה שהשווקים פחות "מתרגשים" מהמצב.

לעומת זאת, האיתות שקיבלנו בינואר לקצב אינפלציה שנתי של 7.5% זה כבר סיפור אחר. מדובר בנתון אינפלציה הגבוה ביותר מזה כ-40 שנה, וכמובן שעל רקע המצב השברירי באוקראינה החששות רק מתגברים.

ניתן לראות את מחיר הנפט כבר מעל 92$ לחבית, וזאת בדיוק אותה שרשרת אספקה שמתדלקת את האינפלציה. מחיר הנפט גורם לעלייה בעלויות השינוע, ומחיר החשמל שהתעדכן כלפי מעלה גורם לעליית מחירי הייצור שמתגלגלת הלאה לעליית מחיר במוצר הסופי.

לכן אני ממליץ לבחון את הרכב תיק ההשקעות האישי ולשקול היטב האם הוא לוקח בחשבון את סיכוני האינפלציה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

נהוג להגיד שמניות לא אוהבות ריבית גבוהה – אך האם תמיד יש באמירה הזאת היגיון כלכלי? הדבר הראשון שצריך לשקול בניהול השקעות הוא האם ההשקעה הינה טובה ביחס לאלטרנטיבה אחרת שקיימת עבורנו. לכן, כאשר הריבית אפסית המשקיע הסביר יחפש השקעה עם תשואה גבוה יותר אך מסוכנת יותר - באופן מאוד כללי ניתן לומר שזאת המטרה של ריבית נמוכה – לקחת את הכסף ובמקום לתת לו לשכב בחסכונות להניע את הכלכלה.

ניקח לדוגמא אדם סביר שמעוניין להשקיע את החסכונות שלו. כאשר הריבית אפסית סביר להניח שהוא יבחר להשקיע חלק מהסכום בנכסים עם פרופיל סיכון/סיכוי גבוה יותר מפיקדון, אבל האם אותו אדם ימשיך להשקיע בנכסים בפרופיל סיכון/סיכוי גבוה גם כאשר הריבית תעמוד על מספר אחוזים? במילים אחרות - כאשר הריבית תעמוד על מספר אחוזים אותו אדם יכול לקבל תשואה פוטנציאלית דומה בערוץ שמגלם סיכון נמוך יותר, לכן ספרי הלימוד מלמדים אותנו שסביר להניח שהוא יקטין את החשיפה לסיכון – מניות ואג"ח בדרוג בינוני-נמוך.

לסיכום – יש שני דברים שצריך לזכור: האחד - שוק ההון תמיד מתמחר קדימה, זאת אומרת ששערי המניות והמדדים כבר מתחרים את הציפיות לריבית. השני - ספרי הלימוד גם מלמדים שריבית נמוכה מקפיצה את האינפלציה, ומאז 2008 הריבית אפסית ורק עכשיו אנחנו 

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 כמו תמיד לאחר ימי ירידות חדות אני מקבל אין ספור פניות האם זה הזמן לברוח כי הירידות רק התחילו או שאולי להגדיל אחזקות כי מדובר בתיקון בלבד. אז בשיא הכנות – אינני יודע, ומניסיוני אף אחד לא באמת יודע. מה שאני כן יודע הוא שמשקיע שהרכיב תיק השקעות מותאם לצרכים ולחיבה האישית שלו לסיכון ישן הרבה יותר טוב ממשקיע שלא נהג כך.
אז מה כן אפשר לעשות? דבר ראשון – להירגע. לא בגלל שאני חושב שמדובר בתיקון והמסכים יחזרו לצבע הירוק, אלא בגלל שלא מאוחר לעשות סדר בהרכב תיק ההשקעות, ואולי דווקא עכשיו זאת הזדמנות טובה.
לפעמים בחיים צריך להיות קרים כקרח. יש לי ניסיון של כמעט 15 שנה בשוק ההון ונחשפתי לעשרות אלפי לקוחות פרטיים - הטעות העיקרית שאני רואה פעם אחר פעם היא התאהבות בפוזיציה או אי יכולת להודות בטעות. בשוק ההון תמיד צריך לבחון האם יש השקעה אלטרנטיבית טובה יותר. המשמעות היא שגם אם טעינו וחשבנו שמניה X היא השקעה מדהימה והיא תניב לנו תשואה פנומנלית - אבל בפועל המצב בדיוק הפוך והיא כבר הגיעה לנקודת הסטופ שהגדרנו - החשיבה צריכה להיות האם יש השקעה טובה יותר ולא האם עכשיו הזמן למכור. ברגע שנחשוב תמיד האם יש השקעה טובה יותר וננטרל את האגו (כי אף אחד לא אוהב לטעות) נגדיל משמעותית את הסיכוי שלנו לתשואה חיובית ואולי חשוב מכך - נקטין את סטיית התקן בחשבון.
לסיכום - אף פעם לא מאוחר מדי לעשות סדר בתיק ההשקעות. למי שיש גישה לבעל רישיון אמליץ לבחון את הרכב התיק איתו ולמי שאין גישה ניתן לבחון עצמאית ולהיעזר בחומר מקצועי שניתן למצוא גם במרכז הידע של אקסלנס.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בשבועות האחרונים חוזרים ועולים איומים מרומזים פחות או יותר בפירוק הממשלה מצד שותפות בקואליציה. אינני פרשן פוליטי לכן לא אנסה להעריך עד כמה האיומים הללו באמת מסכנים את הקואליציה, אך אנסה להעריך בזהירות את הסכנה לשווקים מהליכה לבחירות.

להבדיל מסבבי הבחירות הקודמים לשנת 2022 יש תקציב מאושר, כך שלפחות המשרדים יכולים לעבוד. זה אומר שגם אם טיפול הממשלה הדברים נמצאים במסלול עד לסוף השנה לפחות ברמת התפקוד במשרדים הללו – ודאי טוב יותר משמעותית ממצב שבו הם פועלים ללא תקציב.

דבר שני הוא שכמו שראינו בעבר הלא רחוק השווקים בישראל כבר לא מתרגשים מפירוק הממשלה בטרם עת. ברמה מסוימת השוק המקומי התרגל לאי-יציבות שלטונית.

בשורה התחתונה – נראה שישנם גורמים הרבה יותר משמעותיים לשווקים מאשר בחירות בישראל.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בחודשיים האחרונים, מאז ההכרזה הדרמטית של פייסבוק על המטאוורס (METAVERSE), אני לא מפסיק לשמוע ממשקיעים על המהלך.
מה זה מטאוורס? כרגע מה שאפשר לעשות כדי להבין את הנושא הוא בעיקר לקרוא את ההגדרה של מארק צוקרברג: "זו סביבה וירטואלית שבה אפשר להיות עם אנשים במרחבים דיגיטליים. אפשר לחשוב על זה כעל אינטרנט מונפש, שאתם נמצאים בתוכו במקום רק להסתכל עליו, ואנחנו מאמינים שזה הולך לרשת את האינטרנט בנייד. תהיה לכם אפשרות לגשת למטאוורס מכל המכשירים בכל רמות התכנון - מאפליקציות בטלפון או מהמחשב, ועד למכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה. בתוך המטאוורס תוכלו לבלות, לשחק עם חברים, לעבוד, ליצור ועוד. בעצם תוכלו לעשות כל מה שאתם יכולים לעשות היום באינטרנט, וגם דברים שאינם הגיוניים באינטרנט היום, כמו לרקוד. האיכות המגדירה של המטאוורס היא נוכחות, שהיא התחושה הזו שאתם באמת נמצאים עם אדם אחר או במקום אחר".
ואם זה אכן יהיה כך, הרי שהגודל של השוק הוא ענקי, וברור שמדובר בקפיצה לשלב הבא של האינטרנט. אין ספק שהציפייה היא שפלטפורמות חברתיות גדולות יהיו חלק גדול מהמטאוורס, ואליהן יצטרפו תחומים גדולים אחרים - גיימינג ומסחר אלקטרוני, שצפויים להיות פעילים באפליקציות מטאוורס מרכזיות.
לפלטפורמות החברתיות הגדולות כבר יש מיליארדי משתמשים (למשל 2.9 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים בפייסבוק), הצרכנים כבר מבלים הרבה זמן במדיה דיגיטלית (8 שעות עם ריבוי משימות), וההכנסות מאפליקציות לנייד נאמדות כבר היום בטווח של 100 מיליארד דולר לשנה. חברות הטכנולוגיה הגדולות צפויות להוות שחקניות משמעותיות באקו-סיסטם של המטאוורס. אולי אפשר לומר THE NEW MEGA FAANG .

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בכל הנוגע לשוק בארה"ב נראה שכבר מזמן הגולם קם על יוצרו - במקרה הזה הגולם הוא השווקים הפיננסים והיוצר הוא הבנק הפדרלי. זה נכון שהפד לא יצר את השווקים הפיננסים אבל לא מצאתי מטאפורה יותר טובה מזו.

אם נבדוק את התמחורים שקובעים כרגע השווקים הפיננסים נגלה שהם צופים שלוש העלאות ריבית במהלך 2022, אז למה אני אומר שהגולם קם על יוצרו? התשובה היא שבעבר הפד היה קובע מדיניות והשווקים היו מתנהגים בהתאם אליה, אך המצב החדש הוא שהפד פועל בהתאם לציפיות של השווקים וזאת במטרה למנוע קריסה שלהם.

זה אולי נראה עקום ומצחיק אבל יש גם קצת היגיון בדבר. אם נלך למטרות העיקריות שעומדות מאחורי בנק מרכזי (בדומה גם לבנק ישראל) נגלה שאחת מהן היא יציבות ותקינות המערכת הפיננסית. כחלק מהקדמה הפיננסית נכנסו גופים, שווקים ומוצרים נוספים שפועלים בנוסף לבנקים מסחריים, לדוגמה - קרנות גידור, קרנות הון ואפילו משקיעים פרטיים. אותם שחקנים חדשים משמשים רכיב חשוב בתוך האקו-סיסטם שנקרא שווקים פיננסים. אם נבחן לדוגמה גופים שמספקים מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם (שוק הריפו) הרי שאלה אותם גופים שבפועל מספקים אשראי זול וזמין (נזילות) לבנקים מסחריים ולמערכת הפיננסית כולה. בכלכלה המודרנית אותם גופים משחקים תפקיד חשוב והכרחי.

זו הסיבה שבכלכלה המודרנית נוצר מצב קצת מוזר שהרגולטור כל כך מפחד מנפילות בשווקים הפיננסים שלעיתים הוא מוצא את עצמו רודף אחרי הציפיות במקום לקבוע את המדיניות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

לאחר צלילה של כ-90% משוויה של הלירה הטורקית מול הדולר בתוך 15 שנה החליט ארדואן לשבור את הכלים ואולי גם את עתידה של טורקיה.
השליט הבלתי מעורער מחליף נגידים כמו גרביים (זה הנוכחי הוא הרביעי מאז 2018) ומפעיל עליו לחץ לא סביר כדי שיוריד את הריבית במטרה לסייע לשוק העבודה. פעולה תקיפה זו גרמה לאינפלציה להרים חזק את הראש – ממש כמו שכתוב בפרקי המבוא של ספרי הכלכלה. כמה לא מפתיע.
בנוסף, הורדת הריבית בטורקיה גרמה לאפקט צניחה חופשית של הלירה מול הדולר שבשיאה הגיעה ליותר מ-16 לירות טורקיות לדולר ארה"ב אחד.
שילוב של אינפלציה דו-ספרתית ושחיקה מול הדולר גרמה לאזרחי טורקיה לאבד אמון בלירה ולהתחיל לאגור דולרים. בשלב הזה ארדואן שבר את הכלים והודיע על "תוכנית מהפכנית" - המדינה תבטח משקיעים שמחזיקים פיקדון בלירה מפני ירידה ביחס למטבעות חזקים. כן כן, אתם קוראים נכון - המדינה מתחייבת לגדר את הפיקדונות כל עוד הם בלירה טורקית.
לצעד הדרמטי הייתה תגובה דרמטית - הלירה הגיבה בזינוק של 40% מול הדולר, ומאז היא קצת תיקנה אבל נסחרת סביב ה-11 לירות לדולר. צריך להבין שארדואן מהמר כאן על עתידה של טורקיה. אם הלירה תמשיך להיחלש תקציב המדינה ילך על פיצוי פיקדונות במקום פיתוח המדינה שגם ככה שרויה במצב כלכלי קשה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

קשה מאוד להתעלם ממה שקורה בסין בתקופה האחרונה. למעצמה השנייה בגודלה בעולם יש תלות מאוד גדולה בסקטור הנדל"ן וכאשר הרצון הוא להוריד את הלחץ מהתלות באותו סקטור - ההשלכות הן פגיעה רצינית בתמ"ג.
נתון בולט נוסף באשר לסינים הוא המדד של אוטונומוס לפעילות הכלכלית במדינה שהיה שלילי בנובמבר. זו הפעם הראשונה שמדובר במדד שלילי מאז שיא הקורונה ב-2020 והוא מתפרסם על רקע של מכירות קמעוניות שהחמיצו את התחזיות.
גם ההשקעות בנכסים קבועים בסין החמיצו את התחזית למינוס 2.2% כאשר הצפי היה למינוס 0.4. לצד אלה היו גם נתונים שהיוו נקודות אור, דוגמת הייצור התעשייתי שהתאושש מעט בזכות החזרה של אספקת החשמל והתאוששות בסקטור הרכב.
התפרצות הקורונה גרמה לחולשה כלכלית שעדיין מעיבה על הכלכלה הסינית וכאמור גם שוק הנדל"ן מאוד חלש ולא מסייע למצב. אפילו יום הרווקים הסיני לא היה מוצלח מדי השנה והמכירות היו חלשות מהצפי. בעיה נוספת היא מדד המחירים ליצרן הסיני שעולה בקצב דו ספרתי – עובדה שמעידה על אפשרות שהמדינה תהיה זהירה עם הגשת עזרה מצדה. הבנקים כבר הורידו את תחזיות הצמיחה לשוק הסיני בשנה הבאה לפחות מ- 5%, והטווח עומד כעת על 3%-5%.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בחודשיים האחרונים ראינו איך השוק יכול לגרום להרבה דאגות - אני מרגיש את העוצמה של זה על פי כמות הטלפונים שאני מקבל. כשהשוק עולה מבחינת רוב המשקיעים זה נורמלי והם רגועים, כאשר המצב מתהפך משקיעים רבים פתאום הולכים לאיבוד ומריצים בראש מיליון תרחישים, הדופק עולה והדאגות מצטברות.
מכיוון שלא הוכשרתי בתחום הרפואה, העצה הכי טובה שאני יכול לתת למי שהטלטלות מסעירות אותו וגורמות לו לנדודי שינה היא להתייעץ עם יועץ בעל רישיון בהשקעות. חשוב לשמוע דעה נוספת ולעשות יישור קו במה שעובר לכם בראש.
נראה שבימים האחרונים היה אפשר לקחת קצת אוויר - בעוד שהחששות מהווריאנט החדש שלטו בכותרות בשבוע האחרון, דבריו של יו"ר הבנק הפדרלי פאוול ביום חמישי מול ועדת הבנקים של הסנאט נראו כנקודת מפנה חשובה נוספת. פניית הפרסה שלו לגבי אינפלציה "זמנית" והדיון סביב האצת הצמצום הכמותי הפחידו את המשקיעים.
רק לפני חודש פאוול האשים שהלחצים האינפלציונים הם תוצאה של האתגרים בשרשרת האספקה ודיבר על היחלשות ברבעון השני או השלישי בשנה הבאה. האם כל כך הרבה השתנה במהלך החודש האחרון עד שהוא עזב את המילה "זמנית"? והאם ייתכן שזה קשור איכשהו למינוי החוזר שלו לתפקיד יו"ר הפד? קצת קשה לומר. בכל מקרה, הפרשנות שלו בחמישי הזכירה לנו ש"הלוויתן הגדול" יוצא מהשוק ואולי במהירות רבה יותר ממה שחשבנו עד לא מזמן.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

על פי ספרי הכלכלה המקובלים והמצב הנורמלי (למרות שמאז 2008 השוק לא מתנהג באופן נורמלי) הדרך להילחם באינפלציה היא על ידי העלאת ריבית, אבל כרגע נראה שריבית גבוהה יותר בלבד לא תספיק במקרה הנוכחי.

מאז 2008 מובילים הבנקים המרכזיים של ארה"ב ויפן נוקטים במדיניות של ריבית אפסית ובמקביל לא מפסיקים להזריק נזילות לשווקים, או במונח המכובס - "מדיניות מוניטרית מרחיבה" ואפילו מרחיבה מאוד.

השווקים ובעיקר הסוחרים, המשקיעים וקרנות הגידור התרגלו לכסף זול וזמין (כתבתי כאן בעבר שלפעמים נראה שהדבר דומה לציבור שזקוק לתוכנית גמילה). במצב שכזה הבנק הפדרלי צריך להחליט מה יותר חשוב - להילחם באינפלציה במחיר של נפילות בשוק ההון, או להפך, כי הפעם יהיה קשה מאוד לעשות גם וגם.

מצד אחד קשה לי לראות איך הפד מפקיר את הדולר, עומד מהצד ונותן לאינפלציה להשתולל, אך מנגד ראינו כבר כמה פעמים בשנים האחרונות שהפד בוחר לעמוד לצד וול-סטריט גם במחיר הפסדים של האזרח האמריקאי. מה שבטוח הוא שיהיה מעניין בתקופה הקרובה בגזרת הריביות והאינפלציה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בסוף השבוע קיבלתי עשרות שיחות עם השאלה האם למכור מניות מהתיק לאור הירידות בשווקים או שכעת זאת הזדמנות קנייה.
אני מניח שלא ציפיתם לתשובה נבואית וחדה על השאלה הזאת, אבל כמו תמיד - ניהול סיכונים ובניית תיק מותאם לפרופיל הסיכון האישי של כל משקיע ומשקיע זאת התשובה. במקום להיכנס ללחץ ביום שבו יש ירידות חדות פשוט תגיעו מוכנים לאותו יום שאיש לא באמת יכול לחזות מראש.
המשמעות של להגיע מוכן היא לבנות מלכתחילה תיק השקעות ברמת סיכון מתאימה, כך למשל זוג שצפוי לרכוש דירה בטווח של השנה הקרובה לא יכול לקחת את אותה רמת סיכון של זוג שנמצא בפנסיה (שנהנה מתזרים חודשי קבוע) עם נכס ללא תשלום משכנתא.
אלמנט נוסף הוא חיבה לסיכון - ישנם משקיעים בעלי נכסים רבים אך עם סלידה מסיכון וכבר כאשר השווקים מתחילים להראות סימני ירידה קלים הם מפסיקים לישון בלילה. זו הסיבה שאותם משקיעים צריכים להתאים את רמת הסיכון בהתאם - אני קורא לזה "מדד השינה האישי", ולמרות שלא מדובר במונח כלכלי טהור - לא כדאי לזלזל בו.
ומה באשר לאותן שיחות של סקרנים וחוששים? כפי שאולי יכולתם לנחש - אף אחת מהן לא הגיעה ממשקיע עם תיק מאוזן ומתאם אישית – זה קצת מזכיר לי את הסיפור על הנמלה והחרגול.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

שרשרת האספקה חורקת, אך לא משברית
בדוחות שפרסמו החברות על הרבעון השלישי ראינו שהבעיות של שרשרת האספקה העולמית לא משפיעות עליהן באופן אחיד. צריך לזכור שאחת הסיבות לבעיות האספקה ועליית מחירי הסחורות היא עודף ביקוש – שדווקא יכול להצביע על צמיחה ושגשוג ולא בהכרח על מצב משברי. כמובן שיש גם השפעות מהצד השני - האינפלציה של העלויות שגורמת לעלייה בתשואות וחוסר ודאות בשווקים עקב העלייה בריבית.
ישנן פעולות שנעשות במטרה להקל על השוק וליצור אופטימיות כגון הקלה במכס על יבוא מסין. כזכור, ארה"ב והאיחוד האירופאי כבר הגיעו להסכמות על הסרת מכס מפלדה ואלומיניום, דבר שתורם לתקוות רחבות יותר. הצעדים הללו הם מבורכים מאוד ויש תקווה שהם יביאו למהלכים נוספים בהמשך.
כרגע השיבושים במערכת האספקה אינם מראים סימני סיום. הביקוש עדיין גבוה בהשוואה לרמות שראינו לפני מגפת הקורונה, בעוד שהמגבלות על האספקה כתוצאה מצוואר בקבוק של התשתית נמוכות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

זאת אחת השאלות הכי שחוקות של החודשים האחרונים ואולי אפילו של השנים האחרונות. התשובה הקצרה והפשוטה היא שהשקל חזק, והראיה הטובה ביותר לכך היא שהדולר עצמו התחזק מול מרבית המטבעות ומול סל המטבעות – אבל נחלש אל מול השקל.

השקל התחזק בתקופה האחרונה מול מרבית המטבעות בעולם. יש לכך סיבות רבות אך העיקרית שבהן היא זרימת הדולרים והיורו לצורך השקעות בחברות טכנולוגיה. בעבר בנק ישראל היה מנסה להשפיע על שער החליפין על ידי רכישת דולרים (הגדלת הביקוש) - פעולה שבדרך כלל לא באמת הצליחה לשמר שער גבוה ליותר מכמה שעות.

עכשיו בנק ישראל ניצב בפני דילמה נוספת - האינפלציה מתחילה להרים את הראש, וזאת אחרי כמעט 12 שנה. אחת הדרכים הקלסיות להילחם באינפלציה היא על ידי העלאת ריבית, הבעיה שהעלאת הריבית גם מחזקת את השקל.

בקיצור – בימים אלה לא הייתי מחליף צד עם הנגיד שיאלץ לבחור האם האינפלציה או שער החליפין הם הנושא הקריטי שנמצא שעל שולחנו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

לפני כניסתו של נשיא ארה"ב לבית הלבן עלו חששות רבים לגבי סקטור הפארמה וניתן היה להבין אותם - לביידן הייתה תוכנית להורדת מחירי התרופות וההערכה הייתה שהוא לא מתכוון לעשות חיים קלים לתעשייה.
עם כניסתו לתפקיד חתם ביידן על צו שמפרט את הצעדים שמשרדי הממשלה צריכים לנקוט כדי להוריד את מחירי התרופות, וכמובן שמדובר היה במהלך דרמטי שמצריך את אישור הסנאט. נראה שמשבר הקורונה גרם לנשיא הטרי להבין שיש לשמור על קשר טוב עם חברות התרופות, ואולי זו הסיבה שבשבוע שעבר קיבלנו אות ברור לכך שהוא לא מתעקש על אותה רפורמה במחירים. התהליך אמנם לא הסתיים, אבל כרגע אין שום תוכנית ברורה לפעול בנושא מול חברות הפארמה.
נראה כי המו"מ על מחירי התרופות הוא הנקודה העיקרית בסוגיה זו. בעבר דובר על כך שהמחירים בארה"ב יושוו לאלה שבאירופה ובשאר העולם – זו הייתה בעיה רצינית מבחינתן של חברות הפארמה. כרגע ההצעות שעל הפרק נוגעות לשינוי במבנה תוכנית הבריאות האמריקנית והטלת מגבלות על העלאת מחירי התרופות בארה"ב בשיעור הגבוה מהאינפלציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בואו נדבר על אוורגרנד, ענק הבנייה הסיני. כנראה שלפני הפרסומים על קריסתה רובנו לא שמענו על החברה, למרות שהיא אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בעולם, ובעלת חוב עצום של 305 מיליארד דולר.
אוורגרנד מחזיקה כ- 200 חברות מחוץ לסין, כאשר גיוס הכספים הגדול שלה מגיע מהבנקים והציבור. עד לפני שנתיים שוק הנדל"ן הסיני היה ברתיחה ומאז נכנס לקירור והוביל לירידה של כ- 20% בקצב מכירות הדירות - מה שגרם לחברה להיתקע עם מלאים גדולים. כבר תקופה ארוכה שהמדדים בשוק הנדל"ן הסיני לא מפסיקים לרדת כתוצאה מהמאמצים של הממשלה לנסות לקרר את הסקטור.
מפתחי הנדל"ן בסין נמצאים במצוקה, יותר מאשר בסבבי קירור קודמים ואפשר להבין זאת - הפעם בנוסף למכירות היורדות ישנה ירידה כללית באשראי במשק. כשבוחנים את המצב, הכלכלה הסינית נמצאת במצב לא רע להתמודדות עם קירור שוק הנדל"ן. השאלה האם הממשלה תמשיך עם ההתמודדות בדרך הזו. אם כן, הדבר יכול לפגוע בעוצמה בשיעור הצמיחה של סין ואפילו להוריד אותו בכמעט חצי בשנים הקרובות (הצמיחה בסוף 2020 הייתה 6.9%). ההשפעה של המהלך תגיע ברמה הגלובלית ותפגע בייבוא תשומות הבנייה לסין והיחלשות המטבע.
האמונה היא שלממשלה הסינית יש את היכולת לבחור בדיוק את המדיניות הנכונה בכדי לקרר את המגזר החם מדי, אך מבלי לגרום לפגיעה גורפת בכלכלה. השקעה במדדים בסין היא ברמת סיכון גבוהה ולכן היא לא מתאימה לכל משקיע, ויש לבחון את ההשקעה בצורה נכונה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

באפריל 2020 מחיר חבית נפט בפקיעת החוזים הגיע עמוק לטריטוריה השלילית. כבר כתבתי לא מעט על הסיבות לכך וגם על ההשפעה בטווח הקצר שנגרמה מאותו ארוע, לכן היום אני רוצה להתייחס לצד אחר וקצת שונה.
באותם ימים וגם לאחר מכן לא מעט גורמים בשוק ההון ובכלכלה העולמית הספידו את הנפט ואת הדלקים המזהמים האחרים, חלקם אף הגדילו וטענו כי התקבלה הכרעה במפת הכוחות העולמית בשוק האנרגיה. מאז חלו לא מעט תנודות ובימים האחרונים הנפט נסחר במחיר גבוה מ-80 דולר. יש לכך כמובן אין ספור סיבות - מהביקוש העולה עד בעיה בשרשרת האספקה - אך זה לא הסיפור כאן.

הלקח המשמעותי מההספדים על הנפט שהתבדו הוא שסדרי עולם לא משתנים ברגע - בדיוק כמו שארוע גיימסטופ לא באמת שינה את אסטרטגיות המסחר של קרנות הגידור הגדולות, כך גם ירידה בביקושים בגלל מגיפה עולמית לא משנה ברגע את האופן שבו אנחנו מייצרים אנרגיה.

ועבורנו המשקיעים הלקח הוא שעלינו להבין את הטרנד אך לא להיגרר ולהיסחף אחריו רק מפני שיש רעש תקשורתי סביבו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

התנודתיות בשווקים נמשכת והסיכון עולה, משבר האנרגיה העולמי ממשיך להיות בכותרות והמחירים של הנפט הגז והפחם ממשיכים לעלות. ההשלכות הצפויות הן זינוק בציפיות האינפלציה וחולשה בנתונים הכלכליים.
הנה כמה נקודות שכדאי לשקול לקראת פתיחתה של עונת הדוחות לרבעון השלישי.
מבחינת סקטור הביו-פארמה, צריך לזכור שהנושאים החקיקתיים שכרגע נמצאים בדיון בקונגרס בארה"ב יתפסו תפקיד חשוב ברבעון. אמנם הסקטור נראה זול, אבל החלק הרגולטורי מרחף מעל. לאוהבי מניית טבע, לא צפוי שינוי אמיתי ברבעון ונראה שהמצב כרגע יציב וצריך לעקוב אחרי ההתקדמות במשפט האופיאודים שעשוי להשפיע על המניה.
בסקטור חברות התעופה - החברות בארה"ב נכנסות לתקופה אופטימית עם ירידה במספר החולים בקורונה, עלייה במספר המתחסנים ופתיחת קווי תעופה ארוכי טווח לאירופה. כמו כן, הסקטור למד להתייעל. בכל מקרה, הרבעונים הקרובים עדיין לא אמורים להיות מזהירים, אבל האופטימיות היא הדבר החשוב שצריך לשים לב אליו לקראת המחצית הראשונה של 2022.
במגזר התעשייה הורגשה תנודתיות בשבוע שעבר לאור חוסר עקביות מתמשך במחירים. אנחנו ממשיכים לשמוע עוד התחבטויות מוושינגטון על תמריצים בטווח הקרוב ושאלות לגבי הצמצום המוניטרי בטווח הארוך יותר. בעיני רוב המשקיעים, תמריץ התשתיות בארה"ב מגיע והשאלה האמיתית היא "מתי" ולא "האם". כמו כן, מחוץ לארה"ב אולי יש סיבה טובה להאמין שהסינים קרובים ליישום תמריץ שיאיץ שוב את צמיחת הכסף ובסופו של דבר יחדש את מחזור המכונות.

אקסלנס טרייד שמחה להזמינכם בחודש אוקטובר לשלושה כנסים בנושאי שוק ההון
הכנסים ייערכו בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הכנסים ייערכו בזום בשלושה מועדים ויעסוק בשלושה נושאים הרלוונטיים לתקופתינו בראי עולם ההשקעות.

כנס ראשון ייערך ביום ג' 12.10.2021 בשעה 17:00 בנושא "משבר האקלים ותיק ההשקעות שלך"

הכנס יעסוק במגוון נושאים הנוגעים במשבר האקלים העולמי וההשפעה שלהם על עולם ההשקעות.
נדון בהיבטים הכלכליים, מי הם המפסידים והמנצחים מהמשבר וגם בפתרונות ומגמות חדשות בתחום ההשקעות הירוקות.
קישור לזום 12.10.21 

כנס שני ייערך ביום ג' 19.10.2021 בשעה 17:00 בנושא "סודות המסחר"

הכנס יעסוק במועדי המסחר בבורסה והתאמתם לשווקים הגלובליים, סוגי פקודות בבורסה, גודל מזערי של פקודה וכלים לבניית תיק השקעות מנצח לאורך זמן,
מכשירי ההשקעה בת"א - מקרנות מנוהלות ועד קרנות סל, מסחר אלגוריתמי בבורסה ונציג מידע יקר ערך שנגיש לכולם ובחינם.

קישור לזום 19.10.21

כנס שלישי ייערך ביום ג' 26.10.2021 בשעה 17:00 בנושא "אינפלציה ואיך מתגוננים מפניה"

הכנס יעסוק בשאלות מהי אינפלציה?
להיכן נעלמה האינפלציה בעשורים האחרונים ומה הביא לתחייתה?
נבין כיצד האינפלציה בישראל משפיעה על מבנה תיק ההשקעות שלנו ומהם כלי ההשקעה המקובלים להתמודד עם עלייה באינפלציה.

קישור לזום 26.10.21

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

במהלך החודש האחרון מניות הקזינו נפלו בצורה חדה מאוד על רקע הכוונות של השלטונות הסינים להקשיח את הרגולציה בענף. זיכיונות ההימורים במקאו אמורים לפוג ביוני 2022 ולכן השימוע הציבורי על המשך הפיתוח של תעשיית ההימורים במקאו שאמור להסתיים ב-29 באוקטובר לא בא בהפתעה.
שר הכלכלה הסיני דיבר על הרצון להוביל לשיפורים רגולטוריים. הדאגה של המשקיעים היא שאותם "שיפורים" יזיקו לחברות הקזינו, מפני שמדובר בין היתר בהגדלתו של שיעור הבעלות המקומית בחברות ההימורים, ומיסוי שנועד לצמצם ריכוזיות והגדלת תחרות. במקאו ישנן שש מפעילות קזינו שהגדולה מביניהן היא "לאס וגאס סנדס". מניית החברה ירדה מאז הכרזות הרגולציה החדשות בכמעט 20% ובכ-48% בהשוואה לנקודת השיא שלה.
האם הירידה הזו היא תגובה מוגזמת של השוק? קשה מאוד לדעת, אבל אנסה לנתח עד כמה שאפשר. נכון להיום, נראה שמחיר המניה כבר משקף מצב רע. בשלב זה קשה להבין לעומק את ההצהרות של ממשלת סין לגבי מקאו, מכיוון שהן היו עמומות ולא כללו פירוט רב, אך דווקא המעט שפורסם עשוי להשפיע באופן חיובי. ניתן להעריך ששיטת הזיכיונות תימשך (ולא יהיה מעבר למדיניות של רישיונות), שששת המפעילים יישארו גם המפעילים של יום המחר, וכי הזיכיונות החדשים יהיו כנראה לתקופות של עשר שנים.
באשר לחלקים האחרים של מהלכי הפיקוח והרגולציה – ייתכן שיוצב נציג מהממשל בדירקטוריון של כל חברה, אך עד היום לא היו בעיות בממשק עם הממשל ולכן קשה להאמין שזה ישתנה באופן מהותי. בשורה התחתונה חשוב מאוד להבין שכ-80% מההכנסות במקאו מגיעים מההימורים, והאינטרס של הממשל הסיני הוא לא לחנוק את התעשיה הזו ולגרום למשקיעים לברוח, אלא להמשיך בפיתוחו של האזור על מנת שיהיה יעד תיירותי חזק.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בימים האחרונים נשמעות טענות לגבי חברה שהנפיקה לאחרונה על כך שבחרה לצאת להנפקה מיד לאחר שהציגה דו"חות כספיים טובים – ורגע אחרי ההנפקה היא פירסמה דו"חות מאכזבים. מבלי להיכנס לארוע עצמו חשוב לי להעלות לדיון את הנושא.

אחד היתרונות הגדולים של השקעה בבורסה הוא השקיפות. אם לדוגמה נשווה זאת להשקעה בדירת מגורים אז במקרה של הדירה המוכר נדרש להציג מספר נתונים, אך מרבית הבדיקות נעשות בתחום אחריותו של הקונה - סביבת הנכס, פיתוח עתידי של השכונה, העיר, וכו'. לעומת זאת, כאשר אנחנו משקיעים בבורסה ישנם נורמה וכללים ברורים מתי כל חברה נדרשת לדווח (בנוסף לדו"חות כספיים) ובאילו נושאים. במילים אחרות - האחריות לגילוי מלא היא על החברה ולא על המשקיע.

במקרה שבו חברה מסוימת בוחרת לשחק בתחום האפור - תחום שלא בהכרח יגרור בחינה וענישה מצד הרגולטור - למשקיעים יש הרבה כוח בידיים. איזה כוח? פשוט מאוד - לא להשקיע בחברות שהאמינות שלהן נמוכה. אפשר בקלות להקביל את הנושא לחנות שבוחרת לרמות את הלקוחות שלה באופן קבוע – במקרה שכזה רובנו נעדיף חנות אחרת על פניה. בדיוק באותו אופן השוק צריך להעניש חברות שמזלזלות באמון המשקיעים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

חברת הפינטק אפירם (Affirm) הודיעה כי מוצר התשלומים שלה עתיד לצאת בקרוב ללקוחות אמזון. משתמשי אמזון יוכלו לממן רכישות בסך 50$ ומעלה באמצעות תשלומים חודשיים עם אפירם. זהו תחום נוסף שבו אמזון נכנסת אליו - "קנה עכשיו שלם אחר כך". הרעיון הוא להנגיש את השירות בקרב האוכלוסיה הצעירה שמעוניינת לעשות עסקאות בסכומים נמוכים בתשלומים.
כמו כל מוצרי התשלום של אפירם הצרכנים יראו תנאים שקופים ולא יחויבו בעמלות נסתרות או עמלות איחור. נכון לעכשיו, החברות בודקות את המוצר עם קבוצת משתמשים קטנה בארה"ב ומצפות להוציא אותו לשוק בהיקף נרחב יותר בחודשים הקרובים.
אפירם קיבלה את ההזדמנות של חייה - במקרה של 2% חדירה לאמזון היא יכולה לעלות את נפח הפעילות ב-30% ובמקרה של 5% חדירה זה יכול לעלות אפילו ל-70%. הציפייה היא ששיתוף הפעולה יהיה כרוך בשיעורי עמלה מוגבלים עבור אפירם, כך שההשפעה הסופית על ההכנסות תהיה קטנה יותר. כקיזוז לטובת אפירם, קניות בסכום נמוך ולמשך זמן קצר יותר כרוכות בסיכון אשראי נמוך יותר.
לסיכום - ההזדמנות שקיבלה אפירם עם אמזון הוא ניצחון ענק בשבילה. ההחלטה של אמזון לשתף פעולה עם אפירם במקום לבנות מוצר משלה מהווה אימות חזק למודל של אפירם.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אני כותב הרבה על חשיבותן של מניות עוגן בתיק, והיום אתמקד באחת שיכולה להיות עוגן שכזה - אנבידיה (NVDA) יצרנית השבבים בעלת שווי שוק של מעל ל-500 מיליארד דולר. בשבוע שעבר החברה הציגה דו"חות רבעוניים ומהם אפשר להבין את השגשוג שלה כמעט בכל הפרמטרים.
הרבעונים האחרונים של אנבידיה היו כולם דומים - החברה השיגה תוצאות חזקות להפליא והיא נהנית מהמחזורים הגדולים ביותר שלה אי-פעם, הן במגזר הגיימינג והן במגזר מרכזי הנתונים. שני המגזרים הגיעו שוב לרמות שיא והם ממשיכים לנוע גבוה אף יותר.
כפי שזה נראה כרגע עדיין נשארו לאנבידיה מסלולים רבים לצמיחה לטווח ארוך, בין אם במסגרת המשך הצמיחה של AI (בינה מלאכותית) ובין אם במסגרת האצת המחשוב בתחומים אחרים. אחד המגזרים שהיו חלשים עבורה הוא הקריפטו, וחשוב לציין כי מגזר זה כבר מראה סימני התרככות. המכירות במגזר ה- CMP החמיצו את התחזיות באופן ניכר, ובכל זאת החברה לחלוטין לא מתקשה להמשיך בכל הכוח בתחום הגיימינג ואפשר לראות שהביקוש עולה על ההיצע.
תחום מרכזי הנתונים בדו"חות של אנבידיה הגיע כעת להתפתחות אמיתית, עם נקודת פיתול משמעותית ועם פוטנציאל שהמגזר ישתווה ואולי אף יעלה על זה של הגיימינג בעתיד הלא רחוק.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

הביטקוין חזר להיסחר מעל הרף הפסיכולוגי של 50 אלף דולר, ונזכרתי בשיחה שניהלתי עם חבר בשבוע שעבר. אותו חבר פעיל ותיק בשוק ההון המסורתי והוא הביע תרעומת כל כך שמדובר בפלופ אחד גדול ואין לסוחרים ולמשקיעים דרך אמיתית לתמחר שווי הוגן לנכס כמו ביטקוין.
אני כאדם שחובב ויכוחים ישר תפסתי את תפקיד "פרקליטו של השטן" בוויכוח, ושאלתי איך הוא מתמחר שווי הוגן לזהב, למטבעות (דולר, יורו וכו') ושלל נכסים נוספים. אחרי התפתלות קצרה הגענו למסקנה שהוא סוחר בנכסים שבאמת אין לו יכולת אבסולוטית לחשב שווי הוגן עבורם, והוא מתבסס בעיקר על ציפיות והערכות שלו למה שיעשו סוחרים אחרים בעתיד. במילים פשוטות - הוא מנסה לחזות שינוי בהיצע ובביקוש של הנכס.
הביטקוין חדש יחסית, בעל תנודתיות גבוהה מאוד, ופרופיל תקשורתי גבוה – וזה מעניק לסוחרים ותיקים פלטפורמה טובה להשמיץ אותו ואת הסוחרים בו (כמו במטבעות וירטואליים אחרים), אבל בפועל סוחרי המטבעות הווירטואליים לא שונים בהרבה מסוחרים ותיקים שבוחרים לסחור בנכסים בעלי תנודתיות גבוהה אבל "קונבנציונליים" יותר.
חשוב לזכור כלל אחד מוביל – מחירו של נכס נקבע בסוף על ידי היצע וביקוש במשוואה פשוטה מאוד – אם הביקוש עולה גם המחיר עולה. אפשר להצביע בדיעבד על אין-ספור מניות שבזמן אמת נסחרו הרבה מתחת לשווי ההוגן שלהן ולהפך. במניה אפשר לחשב שווי אבל החישוב הזה לא רלוונטי אם השוק חושב אחרת.
בשורה התחתונה – תתווכחו על הביטקוין כמו על כל נכס אחר כמה שתרצו, אבל בסוף מי שיקבע את השווי הם כוחות השוק.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השבוע נשאלתי מספר פעמים על הטרוף שאחז במחירי ההובלה הימית ועד היכן עם עוד יטפסו. הכיוון נראה כרגע ברור, אבל זה כמובן יכול להשתנות.

ננסה להסביר את המצב. בתקופה הזו חברות התובלה הימית לא נחות לרגע, שיבוש אחרי שיבוש יצר עבור שרשרת האספקה הימית עומס בלתי רגיל. העלייה במחירים ברחבי העולם נובעת מירידה בתחרות בתחום התובלה, מחסור עולמי באוניות, ביקוש יתר שלספקי השרות קשה לעמוד בו והוא מייצר צווארי בקבוק, ושורה של התרחשויות ואתגרים שצצו אחד אחרי השני ממקורות שונים וגרמו לשיבושים באספקת מוצרים לטווחים ארוכים.

התוצאה מכל אלה אחת - מחירי ההובלה עלו בצורה חדה מאוד מאלה שהכרנו לפני הקורונה, כשהעלייה הדרמטית ביותר מורגשת כמובן מהקווים מסין (שם המחירים זינקו עד פי 18 בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה). כפי שזה נראה כרגע, מחירי התובלה הימית לא הולכים לרדת בקרוב, הביקוש נשאר גדול, הוסיפו לכך את העובדה שאנחנו לקראת עונת החגים בארה"ב ובאירופה ואין תוספת של אוניות. המשמעות היא המשך הצפיפות הגדולה בנמלים והמשך העיכובים בשרשרת האספקה העולמית. רגיעה יכולה להגיע אולי לאחר ראש השנה הסיני, אבל לא הייתי סומך על זה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

מקאו היא הלאס-וגאס של המזרח הרחוק, ונחשבת למעצמת קזינו והימורים. אחד היזמים הגדולים בעולם שגילה את הפוטנציאל האדיר במאקו הוא שלדון אדלסון ז"ל - איש העסקים היהודי-אמריקאי שהחזיק בחברת אחזקות בשם לאס-וגאס סנדס (LVS) שהפעילה בתי קזינו והימורים. בתחילת השנה אדלסון נפטר ויורשותיו מכרו את כל הנכסים בבירת ההימורים של ארה"ב תמורת 6.25 מיליארד דולר, כחלק ממטרתן להתמקד בצד המזרחי של המפה (סין וסינגפור).
מניית לאס-וגאס סנדס (LVS) הגיבה למהלך בצורה דרמטית. מחיר המנייה, שהגיע בחודש מאי ל 66 דולר קיבל תפנית שלילית והיום היא נסחרת סביב 39 דולרים. אם בוחנים את ההמלצות של האנליסטים מתברר שהן בסה"כ מאוד חיוביות כלפי המנייה – המחיר הממוצע שנותנים לה הוא 69 דולרים, והוא משקף אפסייד של כ-80% ממחירה היום.
פוטנציאל ההימורים במקאו הוא גדול מאוד, ובחודש מאי הרשויות בעיר דיווחו שההכנסות הכוללות מתעשיית ההימורים הגיעו ל-1.3 מיליארד דולר (כמעט 500% יותר מהתקופה המקבילה בשנת הקורונה שקדמה לה). עם זאת, כמות הביקורים במקאו עומדת על 80% מתחת לרמה של 2019!
במקאו מונהגת מדיניות של אפס סובלנות ביחס לקורונה. השבוע התגלה בה מקרה ראשון מאז אפריל 2020 – ומייד השלטונות החלו במהלכים למניעת ההתפשטות. החולשה הנוכחית במנייה נובעת בעיקרה בגלל מצב הקורונה והפחד מסגרים במקאו. ייתכן בהחלט שהחשש הזה ימשיך לעורר סנטימנט שלילי בטווח הקצר, אבל לטווח הארוך זו נראית כהשקעה מעניינת.

קורס מבוא למצוינות במסחר עצמאי בבורסה פתוח לכולם!
אין התחייבות, אין כוכבית ואין אותיות קטנות..

בפעם הראשונה, אקסלנס טרייד פותחת קורס מבוא למצוינות במסחר עצמאי בבורסה פתוח לכולם! שיועבר על ידי המומחים שלנו.
מה נלמד שם? ובכן, השקעות היא שפה – בקורס נלמד את האל"ף בי"ת הראשוני וגם נחווה הדגמת מערכת מסחר ב-LIVE.
עוד נושאים שנדבר עליהם:
מהי בורסה, כיצד פועלת הבורסה, השחקנים בשוק ההון, מהו נייר ערך, סוגי ניירות ערך, מהי הנפקה, כיצד קונים ומוכרים ניירות ערך, מהו אג"ח וסוגי אג"ח, מדדים עיקריים בישראל ובארה"ב, מדדים עיקריים בעולם, קרנות סל, קרן נאמנות, חוזה עתידי ואופציות, הודעות חברה והודעות כלכליות.
נכיר את פלטפורמת המסחר Global EXtrade, הכרת המערכת והגדרות ראשוניות איך לבצע חיפוש מניות, עריכת מסך עבודה, איך לחפש דוחות חברה, מהו מינוף / אשראי, ביצוע פקודות מסחר בסיסיות, מתנדים וניתוח טכני.
אם לא הבנתם – הקורס פתוח לכולם וללא עלות!

אתם מוזמנים להיכנס ללינק ולבחור מועד שנוח לכם
לתקנון המבצע

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

תעשיית הגיימינג נמצאת בצמיחה מהירה ויציבה כבר שנים בעקבות העלייה בנגישות של הסמארטפונים לילדים ושינויים בהרגלי הצריכה של צעירים ובני נוער.

שנת 2020 הייתה מעולה לחברות הגיימינג - משבר הקורונה גרם לעולם כולו להיסגר בבתים וזה באופן אוטומטי פינה הרבה זמן לדור הצעיר לשחק. הפופולריות הגוברת של פלטפורמות למשחקים דיגיטליים ולתשלומים בעשור האחרון שינתה את הדרך שבה חברות גיימינג מייצרות הכנסות. באופן מסורתי, המודל העסקי של חברות גיימינג נבנה סביב מכירת קונסולות משחק במחירי עלות (או עם שולי רווח צרים) והפקת רווחים ממכירת משחקים חדשים. משחקי קונסולות נמכרו בעיקר על גבי התקני אחסון קשיחים, תקליטורים וכו' בחנויות קמעונאות רגילות.

כיום, רוב ההכנסות של חברות הגיימינג הן באמצעות מכירות מקוונות וניצול פעילותם של נכסים במודל זה מורכבת בהרבה לעומת המכירות הקמעונאיות הפשוטות של פעם. המעבר של ענף הגיימינג למצב של משחק דיגיטלי/מקוון מובל בעיקרו על ידי מחיר "בר-השגה" של משחקים בנייד. הגידול בהכנסה לנפש הוא מדד חשוב למחיר שכזה, אך יותר מכך - המודל העסקי החדשני של חברות הגיימינג עזר להוזיל את צורת הבידור הזו.

המעבר ממשחקים "בתשלום" (בקונסולה) למשחקים "חינם" בנייד עזר להגדיל באופן ניכר את קהל היעד לגיימינג. אף על פי שמשחקים רבים זמינים בחינם, זה לא אומר שהמפתחים או המוציאים לאור של המשחקים לא מרוויחים כסף. ישנם מספר מודלים של הכנסות כגון רכישות באפליקציה, פרסום באפליקציה ומשחקים בגרסאות פרימיום בתשלום. תעשיית הגיימינג חייבת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש ולמצוא דרכים חדשות לייצר הכנסות נוספות במיוחד לאחר תקופת הקורונה. בהקשר לסקטור הזה כדאי לשים לב לקרנות סל שמשקיעות בו -BJK ו- HERO.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

שאלה מצוינת – ואני פוגש אותה לפחות אחת לשבוע. התשובה קצת מורכבת. גידור השקעה הוא בפועל ביטוח לכל דבר ועניין. מרביתנו בוחרים לעשות ביטוח לרכב, לדירה ולעצמנו (בריאות וריסק). מתברר שבתחום ההשקעות המצב בדיוק הפוך – בפועל רק משקיעים בודדים בוחרים לבטח או לגדר את תיק ההשקעות שלהם.
מדוע רוב האנשים בוחרים לוותר על הגידור? יש לכך כמה סיבות עיקריות:
1. מורכבות - להבדיל מביטוח רכב, גידור תיק השקעות טומן בחובו מורכבות וידע שלצערי לא קיים אצל מרבית המשקיעים.
2. סטיגמה - הכלי העיקרי לגידור תיק השקעות הוא נגזרים, ונגזרים נתפסים אצל מרבית המשקיעים ככלי לספקולציה ולא כאמצעי לגידור.
3. עלות - לכל נכס פיננסי יש עלות שונה לגידור, ובמקרים מסוימים הגידור פשוט לא משתלם. בדיוק כמו שלא נסכים לבטח את הרכב שלנו במקרה שבו הפרמיה תגיע ל-30% משווי הרכב.
דעתי האישית היא שכל משקיע שמכבד את עצמו צריך לכל הפחות לבחון את גידור תיק ההשקעות שלו. לא מדובר במדע טילים, ואני בטוח שאם קצת רצון אפשר ללמוד איך ניתן לבצע גידור נכון לתיק. בשלבים הראשונים נכון לבצע גידור "על הנייר" ורק לאחר מכן גידור אמיתי. ולמי שעדיין מתקשה או חושש ניתן לפנות לאנשי מקצוע כמו יועץ השקעות או דסק מתמחה (אצלנו באקסלנס קיים דסק ליווי פיננסי ללקוחות בעלי חשבון מעל 300,000 ₪).
לסיכום, אם אתם מחליטים לא לגדר מוטב שתעשו זאת מהסיבות הנכונות ולא ממקום של חוסר ידע או סטיגמה. במרכז הידע של אקסלנס ניתן למצוא מידע רב בנושא זה. לכניסה לחצו כאן 

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אנחנו נמצאים בעונת הדו"חות הכספיים של חציון 1 לשנה זו, ובשבוע הבא יפורסמו הנתונים של חלק מענקיות הטכנולוגיה. כתבתי כאן לא מעט בעבר על ההשקעה בחברות הללו והחשיבות שלהן בתיק ההשקעות כעוגן. הפעם אתמקד בקצרה בחברת גוגל שתפרסם את הדו"ח ביום שלישי.
כשבוחנים את עסקי החיפוש בגוגל ניתן לראות ששאילתות חיפוש הקשורות לנסיעות הגיעו לשיאים חדשים ואני חושב שאפשר להרגיש את זה טוב בתקופה הזו.
ההערכה היא ששיעור ההכנסות מפרסום מהווה כ- 12%-14% וההכנסות של גוגל מפות מהווים בנוסף עוד 4%-5%. Maps היא כעת האפליקציה השישית במספר ההורדות הגלובלי ב- IOS, לעומת מקום 13 רק לפני שני רבעונים. נראה שהעולם שנפתח מחדש אחרי הקורונה עבר ל"מצב נדידה".
עסקי הפרסום ביוטיוב בצמיחה אדירה ברבעונים האחרונים ונמצאים במהלך של מעבר מטלוויזיה לינארית ל (CTV Connected TV) שהוא אחד הסגמנטים הצומחים במהירות בתחום הפרסום הדיגיטלי. בתחום המסחר גוגל פעלה להשגת דריסת רגל חזקה יותר בגילוי מוצרים וקניות, תחומים שבהם אמזון עדיין ממשיכה לשלוט. גוגל ציינה כי מדי-יום מתרחשות בגוגל מיליארד פעולות קנייה.
בשנה שעברה גוגל הציגה רישום מוצרים בחינם לקמעונאים במנוע החיפוש וב- Google Shopping, מוקדם יותר השנה גוגל הרחיבה את הרישומים החינמיים לבתי מלון ולחברות נסיעות.
לסיכום, יש אינספור דוגמאות לפעילות הצומחת של גוגל, אבל אני חושב שמה שפירטתי כאן מספיק על מנת להבין את הכוח שיש לה בחידושים ובאפשרויות צמיחה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד 

במשך שנים ארוכות מדד ה-500 S&P נחשב לאחד המלכים הבלתי מעורערים של שוק המניות בארה"ב, אך כאשר בוחנים את המדד ביחס לתקופות היסטוריות ניתן להבחין מייד בשינוי עמוק שחל בו. אם בעבר המדד היה מורכב ממגוון רחב מאוד של סקטורים כאשר כל סקטור מקבל משקל גבוה וכך נוצר איזון – הרי שהיום המצב שונה לגמרי. סקטור הטכנולוגיה זוכה למשקל הגבוה ביותר במדד, ומנגד סקטור האנרגיה שבעבר זכה למשקל מכובד (בשיעור דו-ספרתי נמוך) זוכה היום למשקל חד-ספרתי נמוך (כ-3.3% בלבד), וגם תחומי הפיננסים, הצריכה והנדל"ן ירדו בנתח ההשפעה על המדד.

למה זה צריך להדאיג אותנו? בראש ובראשונה מפני שפיזור רחב משמעותו הקטנת סיכונים. כל משקיע מתחיל יודע שבהשקעות חייבים פיזור, וככל שהפיזור גבוה יותר כך הסיכון (סטיית תקן) פוחת. זה נכון שבמקרים רבים נזכה לתשואה נמוכה יותר, אבל משקיעים משוכללים מעניקים משקל רב יותר לסיכון ולא בוחנים רק את התשואה.

הסיבה השנייה לדאגה היא שסקטור הטכנולוגיה הוא באופן מובנה בעל פרופיל סיכון גבוה יותר - יש לכך סיבות רבות אך כרגע נתעכב בעיקר על השווי הגבוה של החברות. בשונה מסקטורים אחרים, בתחום הטכנולוגיה שווי החברות נגזר בהרבה מאוד מקרים מהפוטנציאל ולא מהנתונים הנוכחיים - ככל שיש יותר נזילות בשווקים (כמו עכשיו) כולם רוצים להשתתף בחגיגה, וזה גורם לחברות שפועלות בתחומים "חמים" לקבל שווי דמיוני (ואולי לא ריאלי). ולמי שתוהה איך נדע מראש מיהן אותן "חברות החלומות" ומי סופן להתפוגג – מצטער, אבל אין לי שום דרך לנבא זאת מראש.

בשורה התחתונה - מדד ה-S&P500 הוא המדד המוביל בעולם והוא פחות מפוזר מבעבר, ונושא עימו חשיפה גבוה יותר לחברות טכנולוגיה. המצב הזה מחייב משנה זהירות מכל מי שנושא עיניו אל המדד.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

רובין הוד היא אפליקציה מסחר שמאפשרת למשקיעים פרטיים לסחור בניירות ערך ללא עמלות. עד לפני שהתחילה מגפת הקורונה החברה, שהוקמה ב-2013, לא הייתה מאוד מוכרת. בזכות משבר הקורנה היא צמחה בצורה פנטסטית, וכיום יש בה כבר מעל 18 מיליון חשבונות והיא ממוקמת במקום השלישי מבין הפלטפורמות הדומות לה בארה"ב.

האופציה לסחור בניירות ערך ללא עמלות ובסכומים קטנים במסחר קסמה מאוד למשקיעים רבים, והיא שסייעה לאפליקציה בשנה וחצי האחרונה, תוך "תידלוק" שוק המניות. במרץ השנה פורסם שרובין הוד הגישה תשקיף להנפקה עם שווי מוערך של כ-30 מיליארד דולר. מאז התחילה תזזית של ממש, וכיום כבר מדברים על תמחור של 40 מיליארד דולר (השווי שלה עפ"י עסקה אחרונה).

לחברה יש פוטנציאל גדול מאוד לצמיחה, לקוחות החברה הם קטנים במיוחד לעומת החברות המתחרות שלה - ויש לה המון מהם. למרות התחרות הקשה בשוק, החברה מצליחה להעביר אותם אליה והנתונים מרשימים - 81 מיליארד דולר בנכסי לקוחות, ההכנסות גבוהות וצומחות, אבל הרווחיות EBITDA היא בסה"כ 22% - זאת לעומת 40% עד 50% אצל המתחרים. הרווחיות הנמוכה לכאורה מובנת כאשר בוחנים את התעריפים הנמוכים שבהם מתהדרת רובין הוד.

מנגד, לחברה יש כמה סיכונים משמעותיים, ובהם סוף המחזור החיובי במסחר במניות בארה"ב, הצורך להשקיע בשירות לקוחות ובמוצרים נוספים, אובדן לקוחות למתחרים, lock-up period קצר להדהים לבעלי עניין (מדובר רק על 2 ימים). יכול להיות שבעקבות הסיכונים שציינתי כאן התמחור של החברה יהיה נמוך יותר מעשרות המיליארדים שעליהם מדברים בשוק, שכן נראה שחלק מהמשקיעים יהיו לקוחות של החברה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כתבנו כבר בעבר על הכניסה של פייסבוק לתחום המסחר און ליין (E-commernce) ועל הפוטנציאל הגדול שלה בתחום. בשבוע שעבר החברה עידכנה את המשקיעים על שלב נוסף בכניסתה לתחום, העדכון היה מאוד חיובי ובישר על חיזוק פעילותה בעולם הקניות והקמעונאות – כעת העולמות הללו יתרחבו גם לוואטסאפ ולמארקטפלייס – שתי פלטפורמות שבהן מספר המשתמשים הפעילים החודשיים הוא 2 מיליארד ומיליארד בהתאמה.

פייסבוק מתכוונת לשפר את ההתאמה האישית של מודעות קניות, והמהלך אמור לשפר את חוויית הצרכנים באמצעות חיפוש ויזואלי והיכולת לנסות ולבחון את המוצר באופן וירטואלי - תחומים שהופכים לדרישת מינימום באבולוציה של המסחר האלקטרוני.

פייסבוק חשפה כי יש לה כעת 1.2 מיליון חנויות (לעומת מיליון בחודש מרץ האחרון), והציגה בכך קצב גידול מרשים. ניתן לראות שהגישה של פייסבוק למסחר מתבססת על נקודות החוזק שלה - קישוריות גלובלית, התאמה אישית, ושילוב חלק יותר של הודעות. שיתופי פעולה כמו למשל עם Shopify מסייעים במילוי הפערים הקיימים במערך הכלים העסקיים הנדרשים כדי לתמוך בצד ההיצע של השוק ולהאיץ את אימוץ הפלטפורמה על ידי סוחרים.

הפוטנציאל של פייסבוק גדול והיא מובילת השוק בענף אטרקטיבי בעל מגמת צמיחה לטווח ארוך. כרגע היא נסחרת בהנחה בהשוואה למכפילים של ה-S&P500 ללא מזומנים. שווה לשים לב אליה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בעבר כבר כתבתי כאן על פדקס ועל כך שהיא אחת המרוויחות הגדולות ממשבר הקורונה. בשבוע שעבר החברה הציגה את הדו"ח הרבעוני ומייד לאחר מכן המניה שלה ירדה בחדות. כשבוחנים את הנתונים היבשים הרי שהדו"ח היה טוב – ההכנסות צמחו ב- 30% בהשוואה לרבעון המקביל וגם הרווחיות הייתה נאה. הסיבה לירידות הייתה התחזית הפושרת לשנת 2022 – דבר שיצר אכזבה בקרב המשקיעים.
אותה תחזית שלכאורה פגעה במניה דיברה על צמיחה בשיעור של 15% "בלבד" בשנה הבאה – הלוואי על כולנו. לחברה יש עכשיו 7 מיליארד דולר במזומן והיא אמורה לייצר ב-2021 לפחות 2.5 מיליארד נוספים.
פדקס היא בין ה"לונגים" הפופולריים ביותר בתחום התעבורה וגם זה כנראה תרם לתגובה השלילית החזקה. אז למה כדאי לנצל הזדמנויות? אחד הפרמטרים החשובים הם הביצועים התפעוליים של החברה, ובמקרה הזה הם היכו את התחזיות. בנוסף, על פי התחזיות נראה שהחברה נקטה בגישה שמרנית מאוד בדומה ל –UPS. החברה נסחרת בשווי שוק של 78 מיליארד דולר ולפי הערכות השווי פדקס מעמידה את מכפיל הרווח של המניה על 13.5 – זו הנחה משמעותית בהשוואה ל- UPS ולמניות גדולות אחרות במגזר התעשייה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד 

בראשיתה של תקופת הקורונה התרחשה היסטוריה בשוק החוזים על הנפט - לראשונה פקע חוזה לחודש מאי (הפקיעה בפועל התרחשה במהלך אפריל) בשווי שלילי. כן, זן לא טעות - מחזיק החוזה נדרש לשלם בשביל למכור אותו. לא ניכנס כאן לסיבות, אבל העיקריות הן חוסר נזילות וירידה חדה בביקוש עקב משבר הקורונה.

מאז זרמו הרבה חביות בשווקי העולם, חלפה שנה ויותר, ומחיר הנפט שובר שיא של מספר שנים ונסחר ברמות של 74$ לחבית. אז איך קורה שאחרי כל השיח סביב אנרגיה ירוקה ומציאת מקורות אנרגיה חליפים מחיר הנפט שובר שיאים? את התשובה אפשר לחלק לכמה סיבות – הראשונה שבהן היא זינוק בביקושים. אחרי שנה וקצת של סגרים, חל"ת, ועוד שלל מעצורים בריאותיים-כלכליים, העולם מתחיל לחזור לעצמו. וכמו שרכב צורך יותר אנרגיה בתחילת התאוצה כך גם הכלכלה.

המגמה הכוללת נותרה ברורה, ובהחלט ייתכן שבעוד 10 שנים מהיום ההישענות של העולם על הזהב השחור תפחת משמעותית, אבל בהווה הוא נדרש - והרבה ממנו. חשוב לזכור שאסור למהר ולהספיד הרגלים ארוכי-טווח של הכלכלה העולמית. תיק השקעות מאוזן דורש גיוון ופיזור, ולטעמי עדיין מוקדם מדי לזנוח לחלוטין את ההשקעה בחברות האנרגיה המסורתיות ולהתמסר רק להשקעות באנרגיה ירוקה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

פייפאל, ענקית התשלומים ששוויה מעל 330 מיליארד דולר, מסמנת למשקיעים שהיא כאן בכדי לעבוד ולתת ערך. באוקטובר 2020 היא פתחה את הפלטפורמה שלה לקנייה ומכירה של מטבעות קריפטו, אבל רק בתוך הפלטפורמה שלה. לפני כחודש היא הכריזה על השלב הבא במהפכה – מתן אפשרות להעביר מטבעות גם מחוץ ל"גן הסגור" שלה.
בשבוע שעבר החברה הודיעה על שינויים בתמחור היצע המוצרים שלה בארה"ב – התוכנית היא להגדיל את שיעור העמלה על עסקאות של מוצרים ממותגים של סוחרים בכפוף להסכם המשתמשים, בעוד שהשפעת המהלך על עסקים שאינם ממותגים צפויה להיות מוגבלת.
צריך לשים לב שהשינוי בתמחור מוגבל כרגע למוצרים בארה"ב, בעוד שהתמחור לעסקים הבינלאומיים שמהווים כ- 50% מההכנסות נותר ללא שינוי. מבחינת החברה, השינוי בתמחור עולה בקנה אחד עם היכולת לספק יתרונות רבים יותר לסוחרים לעומת העבר – מהלך שלטענת החברה מצדיק את העלייה במחיר.
אז מה קורה כאן? פייפאל מנצלת את הכוח שלה המבוסס על כמעט 400 מיליון חשבונות פעילים שמייצגים כוח קנייה גדול, תוך הבנה שהסוחרים שעושים שימוש בפלטפורמה (31 מיליון סוחרים פעילים בעולם) לא ימהרו לזנוח אותה. מבחינת השוק, נראה שהמהלכים האחרונים של פייפאל ימשיכו לחזק את הביצועים שלה ולתרום למחיר המנייה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 תחום הענן הוא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בשוק הטכנולוגיה העולמי. בתקופת הקורונה התחוךם מיקד תשומת לב רבה בזכות המעבר לעבודה מהבית בארגונים רבים בעולם. טכנולוגיית הענן מספק פתרונות תוכנה ושרותים שאותם ניתן לקבל בגישה מרחוק, והיא מאפשרת לצרוך מידע ללא הגבלה באמצעים טכנולוגים. בשנים האחרונות הסקטור הציג ביצועי יתר לעומת מדדS&P 500 .

שוק הענן מוערך כיום במעל 300 מיליארד דולר, וחלקו משוק התוכנה העולמי עומד על כ- 30%. לפי ההערכות בשוק הוא צפוי לזנק בשיעור של מעל 60% במהלך 10 השנים הקרובות.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על המעבר לענן ובהם כמובן רמת הביקוש. על מנת שתושג צמיחה דרמטית נוספת ארגונים יצטרכו להמשיך לרצות להעביר עומסי עבודה לענן בשוק שבו עדיין ישנם ארגונים שחושבים שאנשי IT ומערכות מקומיות יכולים להעניק יותר ערך.

גורם חשוב נוסף שישחק תפקיד הוא קיבולת הענן - ספקי ענן צריכים לספק קיבולת אירוח (מרכז נתונים, שרת, אחסון, רוחב פס, חשמל, תוכנה ושירותי IT). הם אינם משתמשים באותם ספקי מרכזי נתונים המשמשים את הארגונים, וספקי הענן צריכים לבנות, לצייד ולאייש את מרכזי הנתונים האלו. יצירת קיבולת זו לא תתרחש בין-לילה והיא דורשת השקעות מאסיביות בתשתיות (במיוחד כאשר לפחות ספקי ענן הייפר-סקייל משתמשים בארכיטקטורות שונות למרכזי הנתונים ובמקורות כוח שונים, מסיבות סביבתיות). מדובר באתגר הנדסי גדול שאתגר כלכלי בצדו – דמיינו מהן הדרישות להוצאות ההון לבניית קיבולת ענן חדשה גדולה כל כך.

בשורה התחתונה - מהי התובנה שלי מכל זה? כהשקעה לטווח ארוך וכחלק מפיזור התיק כדאי לשלב את תחום הענן בתיק ההשקעות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד 

 בתקופה האחרונה הרבה חברים שואלים אותי מה הסיפור עם האינפלציה, למה היא מסוכנת ומה באמת הסיכוי שהיא תתפוצץ.
לפני כשבועיים הסברתי מדוע האינפלציה מתחילה להרים את הראש וגם "מאתגרת את דעתם" של הבנקים מסביב לעולם. הסיבה למרכאות היא שמבלי לזלזל אני מעט חשדן כאשר הגוף שאמור לשמור על האינפלציה בטווח מסוים אומר שהיא בשליטה.
לגבי הסיכונים, רבים מזלזלים בסכנות שמביאה האינפלציה מסיבה פשוטה - הם רואים מול העיניים את השינויים במוצרים פיזיים. שמעתי השבוע מישהו שזלזל בעלייה במחירי המזון בנוסח "כמה כבר תשפיע עליי עלייה של כמה עשיריות האחוז?" זה נכון שסטייה של כמה עשיריות לא תשנה לרבים את סדר היום, אבל אחד הצעדים הקלאסיים להתמודדות עם אינפלציה היא העלאת ריבית. כאן אנחנו כבר מדברים על משחק אחר לגמרי – לא עלייה של 10 אגורות במחיר הלחם. שינוי של 2-3 אחוז בריבית בנק ישראל יכול להשפיע במאות ואלפי שקלים על החזר הלוואות ובהן גם משכנתאות. צעד שכזה יכול לגרום לירידה בהשקעות מכיוון שפתאום תצטרף אלטרנטיבה נוספת להשקעה - פיקדונות או אג"ח בסיכון נמוך.
הסיכוי להתפוצצות אינפלציונית באמת לא גבוה (לפי בנק ישראל) אבל על כל משקיע ומשקיע לתת את הדעת לכך שגם עלייה של אחוז או שניים באינפלציה הוא שינוי שיכול בקלות להשפיע באופן ניכר על שווקי המניות בתל אביב ובעולם כולו.
בשורה התחתונה – אל תתנו לזה לחמוק מתחת לרדאר. גם ללא הפחד מהתפוצצות אינפלציונית צריך שכל משקיע בשוק ההון יתייחס בכובד ראש לנתוני האינפלציה שמתפרסמים בכל 15 בחודש.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בחודשים הראשונים של משבר הקורונה רבים העריכו שהקניונים יספגו מכה קשה וכלל לא בטוח שיצליחו לצאת מהמשבר המדאיג. חלק מהמשקיעים שדיברתי איתם כבר קראו "קדיש" על התחום (ואולי גם על ההשקעה שלהם), לא ראו בו שום אופק ובטח שלא הביעו רצון להשקיע בחברות הקניונים - אפילו שאלה ירדו בצורה חדה.
היום אנחנו יודעים שהמצב כבר אחרת. יותר מכך - אפשר לראות תנועה חזקה בקיונים בכמה ממדינות העולם ואפילו ביקוש גדול למותגי יוקרה שנמצאים במרכזי הקניות. סקירה שקראתי השבוע מספרת שלמרות הצמיחה המהירה של המכירות המקוונות בשנה האחרונה, הצרכנים לא מוכנים לוותר על הבילוי במרכזי המסחר. הסקירה הדגישה את מותגי-העל בקניונים, במדינות שבהן אופנת מותגים היא חזקה.
אחת המדינות הבולטות בהקשר זה היא הונג קונג, שם תועדה תנועה מאוד חזקה בחנויות של שאנל, דיור ולואי ויטון ששמרו על ביקוש גבוה. מיקום מעניין נוסף הוא לונדון, שבה מחוץ לחנות הדגל של לואי ויטון עמדו 28 אנשים בתור, עם זמן המתנה משוער שנע בין 45 דקות לשעה! באותה עיר עמדו בפתח החנות של שאנל 20 אנשים בתור לאורך כחצי שעה של המתנה. אני אעצור פה, כי אני חושב שהנקודה הובנה.
כשעוברים על המניות של המותגים המובילים אפשר לראות שבירת שיאים חדשים. נראה שאחרי שנה של סגרים והגבלות - הצרכנים היום צמאים לבקר בחנויות, להוציא כסף ולפנק את עצמם כפיצוי על הישיבה הממושכת בבית. לכך צריך להוסיף את העובדה שעדיין לא בכל העולם חזרו לשיגרת חיים מלאה. בעניין קמעונאות ומותגי יוקרה – כדאי להכיר את קרן הסל XLY Consumer Discretionary שמחזיקה סקטורים של צרכנות מותרות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

וולמארט היא הקמעונאית הגדולה בעולם, שיגעון הקורונה סידר לה הכנסות שיא ברבעון האחרון של 2020 ואכזבה גדולה בשורת הרווח. כמו כן, החברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בשווי של 20 מיליארד דולר וסיפקה תחזיות מאכזבות לשנת 2021. המשקיעים לא אהבו את התוצאות ושלחו את המנייה לירידות חדות.
ארוע נוסף שאולי הוסיף דלק למדורה התרחש חודש לפני פרסום הדוחות כאשר מארק לור, ראש מטה וולמארט אונליין, עזב את התפקיד. צריך להבין שאחד ממנועי הצמיחה החזקים של החברה הוא מכירות האונליין שלא מפסיקות לצמוח בשיעור דו ספרתי. חלק מהמשקיעים טוענים שהחדשות על עזיבת מארק לור לא אמורות להשפיע על עסקי האונליין מכיוון שהם גם ככה מנוהלים ע"י אנשים אחרים בחברה וכבר תקופה מסוימת ישנה הרגשה שמארק לור איבד עניין. ייתכן שהרגיש שהקרב על משרת המנכ"ל אבוד מבחינתו.
לאחר הנפילה שהגיעה בעקבות הדוחות המאכזבים, ישנם משקיעים שזיהו הזדמנות (ובצדק). אותם משקיעים ראו את הפוטנציאל הגלום בהמשך הצמיחה והבינו שעדיין נדרשת קצת סבלנות. בדוחות האחרונים שפורסמו לפני קצת יותר משבוע ניתן לראות איך החברה שומרת על המשך הצמיחה הדו ספרתית באונליין שמראה עד כמה החברה מצליחה בתחום הזה, ואולי גם מראה כיצד דפוסי התנהגות צרכנים מימי הקורונה לא ממהרים להיעלם.
המשקיעים שזיהו את ההזדמנות ודאי שמו לב לעובדה נוספת - באם התפרצות אינפלציונית תכה בכלכלה הדבר יכול רק לסייע לוולמארט, שכן היא תוכל להמשיך למכור הרבה ובזול לצרכן הסובל. עובדה נוספת שראויה לציון היא האחזקות שיש לוולמארט בהיקף של 80% בחברת Flipkart, שחקנית האי-קומרס הגדולה בהודו עם למעלה מ-300 מיליון לקוחות, 150 מיליון מוצרים ותג מחיר של בין 40-50 מיליארד דולר. הענק ההודי מחלק את השוק עם אמאזון ו- JioMart. שוק האונליין ההודי צפוי לצמוח פי 5 ולהגיע לגודל של 133 מיליארד דולר עד 2025 (10% משוק הריטייל הכללי במדינה). בשוק מדברים על כך ש – Flipkart לקראת הנפקה עוד השנה בארה"ב.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד 

בשבוע שעבר פורסם הנתון של אינפלציית הליבה (PCE) שמצביע על עלייה בקצב של 3.1% ב-12 החודשים האחרונים - זו העלייה הגבוהה ביותר מתחילת שנות ה-90'. טווח היעד של הבנק הפדרלי הוא בין שניים ושלושה אחוזים, ולכאורה סטייה של 0.1% לא אמורה להיות סיפור גדול - אבל היא כן.

למה זה בכל זאת משמעותי? כי מאז אמצע 2008 העולם כותב ספרי כלכלה חדשים - אחרי עשור ושליש של הדפסת כסף כמעט בלתי פוסקת וריבית אפסית (במדינות מסוימות אף שלילית) - רק האינפלציה לא מגיעה – הדבר נוגד את כל התיאוריות הכלכליות המסורתיות שהכרנו. ועכשיו, באיחור אופנתי של 13 שנה, נראה שהיא מרימה את הראש - אומנם סולידית וצנועה אבל היא כאן.

עדיין מוקדם מדי לקבוע האם זוהי התחלה של מגמה ארוכת-טווח או שמדובר בתנודה זמנית (כמו שחושבים ב-פד), אבל דבר אחד כבר בטוח – זה בהחלט יכול לשבש לנשיא החדש את התוכניות. ביידן מתכנן השקעה חסרת תקדים בהיקף 6 טריליון דולר בתשתיות, ברווחה ובחינוך. התוכנית הזו צפויה להביא את הגירעון לרמה של 117%.

מה הקשר בין התוכנית של ביידן לאינפלציה? הכלי המסורתי למלחמה באינפלציה היא ריבית, התוכנית של ביידן לא מתחילה ביום אחד ומשרד האוצר האמריקאי לא יושב על הר מזומנים. זאת אומרת שבמטרה לממש את התוכנית משרד האוצר נדרש להנפקות ענק, וכל שינוי בריבית מביא איתו גידול אדיר בהוצאות המימון. לכן הסעיף הזה לבדו יכול להקטין את היקפה של התוכנית ולפגוע בה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אחד הסקטורים שנמצא אצלי בתיק ההשקעות באופן קבוע הוא המוליכים-למחצה (סמיקונדקטורס).
מבחינתי זהו אחד התחומים החזקים והחשובים, אני רואה בו עמוד התווך של תיק ההשקעות ולכן נותן לו משקל נכבד בתיק.
תחום הסמיקונדקטורס מתפתח כל הזמן במהירות, ודורש כל העת התייעלות וחדשנות - כמעט שאין היום מכשיר אלקטרוני או התפתחות טכנולוגית שלא מתבססים על שבבים.
אנחנו כצרכנים דורשים כל הזמן שידרוגים למכשירים שסביבנו – שיהיו קטנים יותר, חכמים יותר, וכמובן מהירים יותר. קחו לדוגמה את הטלפון הנייד שלנו – הוא מוחלף באופן תקופתי לאחד משודרג, ולפעמים נדרש לנו רק סדק קטן במסך כדי לעשות את קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה.

אפשר לזקוף את הצמיחה החדשה בסקטור השבבים לזכותה של הצמיחה בסקטור הרכב החשמלי. אנחנו עומדים בפתחה של מהפכת רכב חדשנית בעשור הקרוב,
וכבר בשנת 2020 נרשמה עלייה דרמטית במכירות כלי הרכב החשמליים. המגמה הזו צפויה להמשיך ולהתחזק.
בצל מגפת הקורונה העולם מתמודד בשנה האחרונה עם מחסור בשבבים, בעיקר על רקע ההפרעה שנוצרה בשרשרת האספקה בעולם, חלק מהמדינות מתמודדות עם המחסור על-ידי ייצור מקומי (ארה"ב למשל).

אני צופה שהביקוש לתחום המוליכים-למחצה רק ילך ויגדל, שכן מדובר בליבה של העולם הדיגיטלי התומכת בתעשיית הרכב החשמלי שלא מפסיקה לצמוח. ETF מעניין שעוקב אחרי התחום הוא SOXX, ואני ממליץ לעקוב אחריו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בשבועות האחרונים רבים תוהים מהי המשמעות של המהלכים מצד ארה"ב וסין נגד המטבעות הדיגיטליים. השאלה הזו הגיעה גם לשולחני בדמות תהייה של אנשים בשוק האם עדיין כדאי להיכנס לביטקוין או ליתר המטבעות, או האם בכלל הגענו ל"רצפה" וזה הזמן להיכנס. יש לי תשובה מפתיעה לשתי השאלות הללו - אין לי מושג.

ועכשיו ברצינות - צריך לעשות הפרדה בין העתיד של המטבעות הוירטואליים לשער שלהם. אני אישית חושב שגם בעתיד הרחוק נראה ונעשה שימוש משמעותי בחלק מהמטבעות הוירטואליים. רק לפני שבועיים כתבתי כאן את התחזית שלי לגבי עתידם של המטבעות והטכנולוגיה בפרט.

חייבים לעשות הפרדה בין הישרדות המטבעות לבין השער שבו הם נסחרים – וזו טעות נפוצה לעשות את הקשר המיידי בין השניים. קחו לדוגמה את הדולר שנחשב למטבע החזק בעולם – האם ירידה שלו מול השקל מורידה מהדומיננטיות שלו בעולם? התשובה היא כמובן לא.

רק שוטה ינסה לקבוע האם שער שיווי המשקל של הביטקוין הוא 40, 30, או 50 אלף דולר - ולשמחתי אני לא כזה. לכן, אם אתם חושבים לעשות השקעה כזאת או אחרת במטבעות הוירטואליים נתחו אותה בהתאם, ולא רק על בסיס היקף השיח סביבם.

בצד הדברים חשוב לציין שקיים שוני מהותי ביחסן של המעצמות אל מול המטבעות הוירטואליים - בעוד שבסין ננקטים צעדים ישירים נגדם, בארה"ב המהלכים ממוקדים בטיפול בהלבנות ההון באמצעות המטבעות הללו – וזה הבדל גדול מאוד.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

תקופה לא פשוטה עוברת על השווקים, הרבה משקיעים נמצאים בלחץ ואפשר להבין אותם. לשוק ההון הצטרפו משקיעים חדשים, רבים מהם צעירים מאוד ללא שום ניסיון (דבר מבורך מאוד כשלעצמו). רוב המשקיעים החדשים צורכים את המידע שלהם מהפורומים או מהחבר שהפך להיות ה"יועץ". זה נחמד ללמוד מפורומים ומחברים, אבל חשוב להבין שהם לא בעלי רישיון ולא תמיד מסתכלים על התמונה המלאה - ואני לא סתם אומר את זה.

השבוע התקשר אליי לקוח בלחץ נוראי ודמעות עמדו בעיניו. כשעברתי על התיק שלו לא התפלאתי – היה זה תיק שבנוי ממניות "חלום", כאלה שקפצו בשנה אחרונה במאות או באלפי אחוזים – ואז ירדו בצורה חדה. פתאום התיק שלו נחתך ביותר מ-50%. לאורך תקופה מסוימת הלקוח היה ברווח יפה מאוד על התיק, אבל החליט לא לממש כי חשב שיש עוד הרבה מקום לעלות (כי ככה שמע בפורומים ומחברים).

אותו לקוח לא ידע מה זה להפסיד, כי מרגע שפתח את התיק כל מניה שקנה עלתה יפה ונוצרה ההרגשה שלהשקיע בבורסה זה מסע תענוגות של רווחים קלים ומהירים. כל איש מקצוע יסביר לכם שזה לא עובד ככה. לכן, כשאני מבצע אפיון ללקוחות אני מתמקד במיוחד במצבים שבהם השוק עלול לרדת ואיך זה יכול להשפיע על התיק. הרעיון הבסיסי הוא לפקוח למשקיעים את העיניים על מנת שיבינו שהבורסה גם יורדת לפעמים – ועימה גם תיק ההשקעות. נדרש בתחילת הדרך תיאום ציפיות כדי שנוכל לנהל את התיק בצורה נכונה.

כשאני אומר שהעצבנות בשוק עדיין תישאר איתנו, אני מתכוון שכל עוד האיתותים האינפלציוניים מסרבים לתת לנו מנוח, כך גם נרגיש את העצבנות בשווקים. אתמול גם קיבלנו הוכחה לכך כאשר מדד עלה 0.8% לעומת צפי לעלייה של 0.2% - והשווקים הגיבו בהתאם וסיימו בירידות חדות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

למי שכבר שכח – פעם, בתקופה שעוד מכרו כאן גזוז בקיוסק, הייתה גם תופעה שנקראת אינפלציה. בעבר הקצת יותר רחוק היא אפילו השתוללה וגרמה לבנק ישראל להחליף את המטבע מספר פעמים.

כל סטודנט שנה א' לכלכלה יודע שאחת הסיבות העיקריות לאינפלציה היא ריבית נמוכה - אז איך יכול להיות שכבר יותר מ-10 שנים הריבית אפסית ואין אינפלציה? זו שאלה טובה מאוד שעליה יש אין-ספור תשובות ותאוריות. אני מתחבר בעיקר לתאוריה שאומרת שבמקביל לריבית הנמוכה העולם עבר מספר תהליכים של הוזלה קיצונית של מוצרים ושירותים בעיקר בזכות ייצור בסין וגלובליזציה. גם העובדה ש"הכסף הזול" לא תמיד הגיע במלואה לצרכן היא תאוריה שאני מקבל.

אז למה עכשיו אנחנו מדברים על אינפלציה? ראשית, כי מורגשת תכונה לקראת שינוי אפשרי בנושא במהלך השנה הקרובה (לכאן או לכאן). רק בימים האחרונים נגיד בנק ישראל אמר כי הוא "צופה להכלה טובה של האינפלציה", או במילים פשוטות - הוא לא צופה זינוק באינפלציה.

אז מהיכן הצפי של כלכלנים רבים שדווקא תהיה עליה באינפלציה? הסיבה העיקרית היא עלייה חדה בעלויות השילוח (בעיקר דרך הים) וזאת לאור הזינוק בביקוש. לסיבה זו יש להוסיף את שנת הקורונה - עסקים רבים נפגעו בתקופה זו ואחת הדרכים לצמצם נזקים היא להעלות מחירים. דוגמא לכך אנחנו רואים בתחום התיירות שנפגע אנושות וכבר מציג עליית מחירים.

בנקודת הזמן הזו מוקדם מדי לקבוע שהאינפלציה מרימה את הראש, אבל אני ממליץ להתחיל לבחון האם תיק ההשקעות שלנו ערוך בהתאם.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

משבר הקורונה שינה לעולם את הרגלי הצריכה - צרכנים רבים הבינו שלבצע הזמנות אונליין זו לא משימה בלתי אפשרית ולעיתים היא אפילו מאוד נגישה ונוחה. בתחומים מסוימים ולתקופות קצרות במהלך הקורונה זו הייתה לפעמים הדרך היחידה לערוך קניות. אוכלוסיות חדשות שנטו לחשוש בעבר מרכישות אונליין (במיוחד בגילאים מבוגרים) התגברו על המחסום והצטרפו לחגיגה.
אחת התופעות שנגרמו בעקבות גל ההזמנות אונליין העולמי הוא הזינוק בעלויות השילוח. לא רבים יודעים, אבל עלות השילוח דרך האוויר זינקה ביותר מ- 100% במהלך השנה האחרונה. בנוסף, סקטור שילוח התרופות הוסיף גם הוא לחגיגה - החיסונים לקורונה שמתעופפים בעולם תרמו רבות גם לחברות השילוח.
חברות השילוח הגדולות UPS ו-FEDEX רשמו עליות חדות ושברו שיאים חדשים בזכות המצב. מניית UPS טסה למעלה ביותר מ- 100% ו-FEDEX במעל 60% - שתיהן לאחר שנים של דשדוש. לפי התחזיות, הביקוש אמור להמשיך להיות גבוה מכיוון שהצרכן לא ימהר לוותר על נוחות הקנייה אונליין וכמות הלקוחות שזקוקים לשילוח רק תעלה לאורך זמן.
לסיכום, נראה שחברות השילוח ימשיכו ליהנות מהמומנטום החיובי ומהביקושים הגדולים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

(טור דעה)
בתקופה האחרונה אנחנו עדים לניסיונות של גופים וממשלות למנוע ממשקיעים ואזרחים להשקיע ולסחור במטבעות וירטואלים. הסיבה הרשמית היא פיקוח וחשש מהלבנת הון - החשש אמיתי ונכון, וכבר תקופה ארוכה שרבים מעריכים כי חלק ניכר מהמסחר במטבעות וירטואלים נעשה לצורך הלבנת הון. המטבעות הללו – ללא "טביעות אצבעות" שמזהות את הסוחרים בהם הפכו בשנים האחרונות לכלי עיקרי ופשוט להלבנת כספים עבור ארגוני פשע מסביב לעולם.

לדעתי, ממשלות מסביב לעולם בוחרות בדרך הקלה ביותר (וגם השגויה, אם יורשה לי) והיא להילחם במשקיעים הקטנים ולהגביל את הגישה שלהם דרך בנקים וגופים פיננסים למסחר או להחזקת כספים לאחר השקעה במטבעות וירטואלים.

המגבלות שעליהן מדובר כמעט ולא משפיעות על ארגוני הפשע מסביב לעולם שממשיכים לעשות כרצונם. ההיסטוריה הוכיחה שלא באמת ניתן לחסום את הקידמה באמצעות הגבלות ואיסורים, לכן ישכילו לעשות הפוליטיקאים אם יבינו שהקריפטו כאן בשביל להישאר וככל שתקודם חקיקה והסדרה מהר יותר כך יוטב לכולם.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

שבוע הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה כבר כמעט מאחורינו ועד כה הדוחות היו מעולים ומעל התחזיות. כבר כתבתי מספר פעמיים על החשיבות באחזקה במניות של ענקיות הטכנולוגיה בכדי לשמור על היציבות בתיק ההשקעות. לא פעם אני שומע על כך שהמניות יותר מדי יקרות ולמה בכלל יש צורך להשקיע בהן. ובכן, יכול להיות שהן יקרות, אבל על איכות לא מוותרים ולדעתי לטווח ארוך הן ימשיכו לשמור על צמיחה ויציבות.
אמזון תפרסם את דוחותיה הכספיים ל-1Q21 היום לאחר הסגירה. ההרגשה שלי היא שגם פה התוצאות יהיו חזקות ומעל הצפי מבחינת ההכנסות והרווח. אמזון ממשיכה לזכות בנתח שוק ולהדפיס מזומנים, ולאן שאנחנו מסתכלים נקודות הנתונים שלה חיוביות. הסיבות - המשך החוזק בנתוני המאקרו של המסחר האלקטרוני ואולי אף תאוצה ב-1Q לעומת 4Q, במיוחד ככל שאמזון מחזקת את מעמדה ברחבי ארה"ב ואירופה על רקע הסגרים, תנופת פרסום חזקה הקשורה בעיקר למכירות מוצרים אך עם כוונה ברורה לתפוס הכנסות, עסקי הענן נשמעים עם מגמות תומכות טובות של צבר ההזמנות.
לסיכום, כשאני בוחן את ההשקעה באמזון, אני שוקל אותה לטווח ארוך - יכול להיות שגם אם הדוחות לא יעמדו בצפי ואפילו אם המנייה תרד (רחמנא ליצלן) עדיין זאת הזדמנות לשמור על מניית עוגן בתיק ההשקעות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

ניחוחות האביב מביאים עמם את עונת הדו"חות, והמסר שקיבלנו מאלה שפרסמו הבנקים בארה"ב הוא מאוד חיובי לחברות כרטיסי האשראי – השוק הזה מראה האצה בשימוש בכרטיסים על רקע הצפי לפתיחתה של אירופה לנוסעים מחוסנים מארה"ב.

חברת ויזה (V) דיווחה אתמול את תוצאותיה שהיו בסה"כ טובות, וכללו בין היתר צמיחה בכמות התשלומים, לצד ירידה ברווחיות התפעולית. המסר שהגיע מההנהלה הוא שהמגמה תמשיך להתחזק ושהם ימשיכו להשקיע בקריפטו על ידי שילוב של מטבעות דיגיטליים בפלטפורמה של ויזה – והמסר מכך הוא שיש עוד לאן לטפס.

חברת מסטרקארד (MA) תגיש את הדו"חות שלה מחר, וככל הנראה היא אמורה לעמוד בציפיות של האנליסטים, וייתכן שאף תפתיע יותר מ-ויזה - כל זאת בזכות שילוב של תוצאות טובות בכרטיסי האשראי (credit) וגם בכרטיסי החיוב (debit). לכך אפשר להוסיף את עמלות השירות שצפויות להיראות טוב יותר על רקע תחילת החזרה לשגרה של פוסט-קורונה.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

להרבה אנשים יש חלום לקנות מרצדס, אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות את הרכב היוקרתי. נראה שהאפשרות הכי קרובה לכך היא פשוט לרכוש את המניה.

חברת "מרצדס בנץ" הוקמה בשנת 1926 ע"י קרל בנץ וגוטליב דיימלר לאחר איחוד בין החברות שעד אותו זמן נקראו "דיימלר מוטורס" ו"בנץ". השם "מרצדס" הושאל מבתו של אחד הלקוחות הגדולים של דיימלר באותה תקופה.

בתחילת השנה הודיעה דיימלר (החברה האם של מרצדס בנץ) על פיצול לשתי חטיבות - אחת תתמקד בייצור משאיות והשנייה במכוניות נוסעים. הפיצול הוא דבר טוב ונכון לחברה, שכן הוא יאפשר לכל אחת מהחטיבות להתמקד בתחום שלה ובכך להעניק ערך גדול יותר למשקיעים.

המניה של דיימלר נסחרת בגרמניה תחת הסימול DAI.GR והיא נמצאת כרגע כמעט בשיא שלה. כרגע נראה שמחיר המניה לא מגלם את הערך שיבוא בעקבות פיצול החברה לחטיבת היוקרה ולחטיבת משאיות-מסחריות.

כשבוחנים את המכפיל של המתחרה BMW הוא יותר דומה למכפיל של מרצדס ה"טהורה" (ללא חטיבת המשאיות) - ופה טמון האפסייד במחיר המניה. כמובן שהכל תלוי בהמשך המומנטום החיובי במרצדס ושיפור בחטיבת המשאיות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

הדיווחים בארה"ב כי האוצר תובע מספר גופים בחשד להלבנת הון במטבעות קריפטו מחדדים את הסכנה הטמונה בהם.

מבלי להיכנס לשאלה האם כדאי או לא להשקיע במטבעות וירטואליים ובביטקוין בפרט, אני כן רוצה להציג מספר סיכונים "חיצוניים". כאשר אנחנו בוחנים השקעה בנכס קונבנציונלי בדרך כלל נבחן נתונים פונדמנטליים, סביבה עסקית, הנהלה וכו' - אבל בעולם הקריפטו ישנה סכנה נוספת והיא הרגולטור.

אין זה סוד שהרגולטורים, הבנקים ואפילו הממשלות לא אוהבים את הנסיקה של מטבעות הקריפטו - הסיבה העיקרית היא שהבלעדיות שלהם על המטבע המקומי נפגעת מהם.

הסיבה השנייה היא חשש אמיתי של הרגולטורים מהלבנת הון - טעות נפוצה היא הבלבול בין הלבנת הון לתשלום מס בגין רווחים. הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה כעבירות מקור. הדרישה לוודא שמקור הכספים הוא חוקי "נופלת" על הבנקים והגופים הפיננסים, ומאחר ועסקאות במטבעות קריפטו נעשות תחת מעטה כבד של אנונימיות קל מאוד להסוות את סיבת התשלום. מכאן נובע החשש של הגופים הללו שמקור הכספים עלול להיות בעבירות דוגמת סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, שוחד, סחר בנשק, סחר בבני אדם וכדומה.

ואם נחזור לנעשה כעת בארה"ב - הדיווח על התביעה בשל הלבנת הון שלח את הביטקוין לירידה של כ-9%. בשורה התחתונה: אני תמיד ממליץ לבחון סיכונים בכניסה לכל השקעה שהיא, ולכן כשמדובר בתחום המטבעות הוירטואליים שמאופיין בתנודתיות גבוהה – ההמלצה תקפה שבעתיים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בתקופה האחרונה ודאי נתקלתם בהרבה כתבות על סקטור החלל – ומי שכנראה אחרית לכך היא קת'י ווד שפרסמה כי בית ההשקעות שלה ישיק תעודת סל ETF) ) חדשה בתחום חקר החלל שתיקרא ARKX. החלק שמעורר עניין באופן הכי נרחב בסקטור החלל הוא תחום התיירות - החל מנסיעות לתחנת החלל הבינלאומית ועד לפנטזיות שגובלות יותר במדע בדיוני, כגון אכלוס החלל ומלונות חלל.

עם זאת, לכולם ברור דבר אחד - שצריך להיות יותר עניין בתיירות החלל מאשר היכולת הממשית הקיימת כיום להוציא אותה לפועל, משום שתחום חדש זה מתחיל להתרומם מהקרקע ולהמריא עם תוכניות נרחבות לעתיד.

המיליארד ריצ'רד ברנסון, הבעלים של חברת התעופה וירג'ין, הקים בשנת 2019 את "וירג'ין גלקטיק" שמוכרת בסימבול שלה כ–SPCE, וכבר נמצאת בדרך לטיסה המסחרית הראשונה שלה. החברה מכרה את 600 הכרטיסים הראשונים במחיר של 250,000 דולר, וזה עוד צפוי לעלות ל-300 עד 400 אלפי דולרים כאשר יתחדשו המכירות.

הטיסה של Virgin Galactic אורכת כ-90 דקות שמתוכן 3-4 דקות בתנאי חוסר כבידה. החברות העיקריות הנוספות בתחום הן Blue Origin ,Space כך שהתחרות עדיין לא גדולה. כמובן שהפנטזיה הזאת יכולה להביא לרווחים גדולים בטווח הארוך, אבל מגלמת בתוכה סיכון די גבוה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

השווקים מסביב לעולם נסחרים במכפילים גבוהים מאוד ביחס למכפילים ההיסטוריים, האם זה אומר שהם יקרים מידי? כלל לא בטוח.
אני איש של מספרים - אחד שאוהב להשוות, למדוד, לבחון סטטיסטיקות וכו' - אבל הבעיה בבחינה כזאת היא שאולי הסביבה השתנתה וכבר לא נכון להשוות את התפוח של היום לתפוח של פעם. זה בדיוק המצב היום - כאשר אנחנו בוחנים את השווקים, או יותר נכון את הנתונים הפונדמנטליים שלהם, צריך לבצע התאמות. לא הגיוני להשוות מכפיל רווח בסביבת ריבית X למכפיל רווח בסביבת ריבית Y.
איזה עוד פרמטרים יכולים להשפיע? זו לא רק הריבית, אלא גם אינפלציה, גודל תוכנת הרכישות, ואפילו שער חליפין יכולים להשפיע וידרשו נירמול של הנתונים. פרמטר נוסף הוא קצב הצמיחה של החברות שמרכיבות את המדד, הרבה בזכות תוכניות ההרחבה שגורמות לחברות לצמוח בקצבים שלא הכרנו בעבר.
לסיכום, ניתוח פונדמנטלי היה ולדעתי יישאר הכלי המרכזי של הכסף החכם, אך הוא נדרש להתאמות לסביבה החדשה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כולנו מכירים את פייסבוק כרשת חברתית הפופולרית ביותר, ובשנים האחרונות היא הפכה לאחד מכלי השיווק המובילים לעסקים. פייסבוק יודעת לנצל טוב את הכוח הרב שיש לה והחנויות שהן חלק מהפלטפורמה (Facebook Shops) תופסות תאוצה ככל שחולף הזמן.
אנליסטים רבים מוציאים המלצות קנייה למנייה, ונראה שהפוטנציאל הגלום בחברה גדול מאוד. ההערכה היא שבמרוצת השנה הזו החנויות של פייסבוק עומדות להתחיל לתרום תרומה משמעותית להכנסות החברה. כיום ישנם מיליון עסקים שמוכרים בחנויות פייסבוק, ומדובר בחדירה של כ-10% מהמפרסמים הפעילים.
250 מיליון מבקרים חודשיים בחנויות מצביעים על חדירה של 9% מהמשתמשים הפעילים החודשיים הגלובליים וניכר שיש כאן זרם הכנסות פוטנציאלי חדש בהתהוות. המגמה הזו מחזקת את אות הייחוס ותומכת בגלגל התנופה של קניית מודעות בנכסים של פייסבוק. החברה השכילה לרקום שיתופי פעולה עם חברות כמו שופיפיי (Shopify), ובכך מונעת חיכוכים בקליטתם של משתמשים חדשים ומורידה חסמים לכניסה של עסקים שכבר נמצאים בפלטפורמות אחרות.
בנוסף, פייסבוק גם ויתרה על שיעור ההמרה (או עמלת המכירה) של 5% עד ה-30 ביוני. במהלך הרבעון השלישי של 2021 העמלות הללו עשויות לחזור - ואז הגידול בהכנסות ממסחר יהיה משמעותי.
לסיכום, אנחנו נמצאים כיום בשוק מוטה מאסיבית לפרסום דיגיטלי, פייסבוק נמצאת במיצוב מושלם ויודעת לנצל את הכוח הרב שלה, ומצליחה לדחוף באגרסיביות את החנויות שלה לקמעונאים מקוונים ונכנסת לשוק גדול עם המון פוטנציאל.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בעשרת הימים האחרונים ביליתי במילואים. באחת השיחות המוזרות שניהלנו סיפר אחר החברים לפלוגה שבשבועיים שלפני הפסח יש גידול של מאות אחוזים בזבל שנזרק, בעיקר פריטי זבל גדולים (כאלה שלא נכנסים לפח הרגיל) - כל זאת בהתאם למסורת היהודית שבה נהוג לנקות כל פינה ופינה בבית לפני החג ולבער את החמץ. אם תרצו, זוהי מעין מצוות "תשליך", אבל בחבילות מאוד גדולות.
אז למה לא לעשות אותו דבר בתיק ההשקעות? באותה מידה שבה אנחנו אוהבים לאגור חפצים מיותרים בבית ובמחסן - כך גם בתיק ההשקעות. מחקרים רבים מוצאים כי גברים יותר מנשים מתקשים למכור ניירות ערך בהפסד גם כאשר מדובר בסכומים נמוכים.
מטרת הניקיון בתיק ההשקעות היא להחזיר את התיק לנקודה שבה ניתן לשלוט בו. משקיעים רבים מגיעים לכמות אדירה של ניירות ערך קטנים, חלקם אפילו לא סחירים, שסתם מייצרים רעש רקע מיותר ותופסים את תשומת לבם ללא ערך אמיתי מאחוריהם.
סיבה נוספת ל"ניעור" תקופתי של החמץ והלכלוך מתיק ההשקעות היא האלטרנטיבה – חשוב לזכור שבעולם ההשקעות אנחנו מודדים תמיד כל השקעה ביחס לאלטרנטיבה מקבילה. זאת אומרת שאם אנחנו רואים אלטרנטיבות טובות יותר אך יש לנו מחסור בנזילות ניתן לנצל את הכספים שיכנסו מאותם ניירות ערך נשכחים.
שיהיו לכם נקיונות מועילים, וחג שמח!

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

נראה ששנת הקורונה המטלטלת עשתה ממש טוב לשוק מטבעות הקריפטו. עד לפני שנה רוב המשקיעים שדיברתי איתם בכלל לא חשבו על השקעה בכל צורה אפשרית במטבעות או בחברות שפעילות בסקטור, וחלקם כלל לא הכירו את שוק המטבעות הדיגיטליים.
הדבר השתנה במהלך השנה האחרונה, שבה ראינו התעניינות גוברת מצד משקיעים מוסדיים בעולם. מדובר בשינוי מהותי שלא נראה שעומד להשתנות בעתיד הקרוב. כפי שזה נראה כרגע, כתוצאה מהביקושים הגבוהים נראה בהמשך הדרך עוד ועוד פלטפורמות השקעה שיוכלו לעבוד עם בנקים על מנת לספק גישה ונוחות השקעה בקריפטו.
כבר היום ניתן לראות התכנסות של פלטפורמות קריפטו ושל חברות פינטק כמו Square ו-PayPal שמציעות מסחר במטבעות קריפטו כדי להניע רכישת משתמשים ומעורבות. במקביל, פלטפורמות מסחר במטבעות קריפטו מאפשרות למשתמשים להחזיק את המטבעות בתמורה לתשואה.
לסיכום - אימוץ מטבעות הקריפטו בקרב גופים שנחשבים מסורתיים ושמרנים הולך וגדל, בורסות מטבעות הקריפטו ממצבות את עצמן במיקום ייחודי וטוב. כמובן שיש עוד אתגרים רבים בהמשך - נראה שהאתגר הגדול מכולם הוא הרגולציה, ובעיקר זו של הממשל החדש בארה"ב. השאלה המרכזית היא האם הממשל יכיר בערך של פעילות מטבעות הקריפטו ויצליח לייעל את המסגרת הרגולטורית בהתאמה אליו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

העליות שראינו ביום שלישי הכניסו הרבה משקיעים לאופוריה - אף אחד לא רוצה להישאר מאחור ורבים ראו בעליות שינוי מגמה בזכות הירידה בתשואות. תזכורת קלה - ביום חמישי האחרון שווקי המניות והאג"ח נזרקו לכאוס מסוים כאשר יו"ר הבנק הפדרלי פאוול סירב לומר שהפד יתחיל לבקר את שערי הריבית. הוא בטח לא אמר שהפד יוצא מהשוק, אך גם לא שהפד ישלוף כלים או כוח אש נוסף כדי לדכא את שערי הריבית. דבריו אלו גרמו לאכזבה ושוק המניות הגיב בהתאם.
כרגע אין בהירות לגבי כיוון תשואות האג"ח, וצפוי שהרמה הנוכחית תמשיך לשבש את הפעילות בשווקים. הכוחות העיקריים המשפיעים על השוק כרגע הם חבילת התמריצים בסך 1.9 טריליון דולר שמתווספת לטריליון דולרים מהתמריץ האחרון שטרם הוצאו ושעדיין נשאר ליישם, והמדיניות של הפד שעד כה נמנעת מלהכביד על השינוי בעקום התשואה.
ישנה במערכת נזילות ברמה שלא תיאמן, אך הנושא של טריליון הדולרים מהתמריץ האחרון הוא העניין המדהים באמת. מדובר על נזילות גדולה מאוד וזאת סיבה מספיק טובה לראות המשך אינפלציה.
בשורה התחתונה - אולי כרגע לא כדי למהר לפתוח את השמפניה כי התשואות יכולות להמשיך לעלות, מה שיגרום להמשך תנודתיות בשוק המניות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אחת לתקופה אני מזהה עלייה חדה בדעות ה"מתזמנים" - אותם פעילים בשוק ההון שיכולים להיות כלכלנים בכירים, גורואים של השקעות (שהסמיכו את עצמם) או משקיעים פרטים שבוחרים להפיץ ברשתות החברתיות את דעתם. לצערי אני מזהה באותן תקופות פעולות קיצוניות של משקיעים בהתאם לאותן תחזיות.
אני מרגיש מספיק בנוח להגדיר את היכולת לפגוע בנקודה המדויקת שבה השוק ישנה כיוון ונצליח לזכות ב-100% מהעלייה או להימנע ב-100% מהירידה כהימור בסיכוי דומה לזכייה בלוטו (מבלי להיכנס לסטטיסטיקה מאחורי המספרים). הסיבה לכך היא שבמרבית המקרים שינוי מגמה קיצוני מגיע לאחר ארוע נקודתי (פיגוע ה-9/11, הצונמי ביפן, ניצחון בבחירות כנגד כל סיכויים, או תרחיש קיצון אחר). גם הירידות של מרץ 2020 לאור מגפת הקורונה הגיעו בהפתעה גמורה.
חשוב להבהיר שאני לרגע לא מוחק את חשיבותו של הניתוח הכלכלי העמוק, אלא טוען שניתוח שכזה לא יכול לחזות נקודת-מפנה פתאומית ודרמטית.
מי שעובד נכון פחות חושש משינוי מגמה, מפני שתיק השקעות מאוזן הוא הבסיס לניהול השקעות בריא וחכם. כך לדוגמא, משקיע שהתיק שלו מותאם לצרכיו בדגש על יכולת לספוג הפסדים ואהבה לסיכון לא "ייכנס למצב מצוקה" וימכור ביום הראשון או השני של ירידות חדות.
לסיכום - היכולת לתזמן את השווקים שואפת לאפס, לכן במקום לנסות "לזכות בלוטו" יותר פשוט לנהל תיק השקעות מאוזן בהתאם לצרכים ולא בהתאם להמלצות בעיתונות או ברשתות החברתיות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כנראה שבתקופה הקרובה נראה את השווקים במין רכבת הרים - ימים של ירידות ואז שוב עליות.
השבוע שעבר החזיר חלק מהשווקים לחודש מרץ אשתקד. היה זה השבוע הגרוע ביותר מזה שנה, מאז הפעם הראשונה שבה השוק ירד בחדות בצל הקורונה. החשש היום הוא מפני העלייה בריבית כתוצאה מהעלייה באינפלציה.
בימים אלו העיניים של המשקיעים בודקות את התשואות ל-10 שנים מכיוון שזהו כרגע המקור לתזוזות העצבניות בשוק. התשואות של האג"ח ל- 10 שנים הגיעו ל-1.6% לאחר המכירה הפומבית של האג"ח ל-7 שנים בחמישי, ובכך הגענו לרמה שרוב האסטרטגים לא הימרו עליה עד לסוף השנה. התנועה המפתיעה הזו הביאה לירידות חדות בשווקים.
העליות בתשואות יכולות להצביע על כך שציפיות האינפלציה מתחממות, ושהבנק הפדרלי בארה"ב ייאלץ להעלות את הריבית מהר יותר מהצפוי ואולי גם לרמות גבוהות יותר ממה שהיה צפוי – דבר זה כמובן לא מבשר טובות לשוק המניות. השאלה היא האם ישנם גורמים טכניים המניעים זאת או שזו התפיסה "האמיתית". לדעתי, כרגע הכל מתחיל ונגמר באינפלציה וכנראה מה שיכול לעצור את הזינוק בציפיות האינפלציה בטווח הקצר הוא בעיקר תיקון "בריא" בשווקים. השילוב של רמת מכפילים גבוהה במיוחד והזינוק בציפיות האינפלציה מהווה תנאי רקע נוח להתממשות של שווקי המניות בטווח הקצר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

במהלך הסוף שבוע ראינו מגמה מעניינת - תשואות האג"ח לאורך כל העקום עלו וגררו את שווקי המניות לירידות שערים של יותר מ-2% ביום חמישי ועוד כ-0.5% ביום שישי במדד S&P500 .
אז מה הקשר בין השניים?
הבסיס של כל השקעה היא אלטרנטיבה, כאשר אנחנו בוחנים השקעה תמיד חייבים לשאול את עצמנו האם ביחס לאלטרנטיבות אחרות בשוק היא הטובה ביותר. לדוגמא, נניח שאנחנו בוחנים השקעה במניה A והניתוח שלנו מציג אפסייד גלום של 15% בשנה - על פניו השקעה טובה, אבל אם יש לנו מנגד את מניה B שבאותו סיכון ובאותו ניתוח מציגה רווח פוטנציאלי של 20% ברור שנעדיף את מניה B.
אותה התנהגות ראינו במהלך כל השבוע שעבר ובמיוחד בחמישי - התשואה על אג"ח ארה"ב עלתה לכל אורך העקום, התשואה על 10 שנים הגיעה בתוך יום ל-1.5%. משקיעים רבים רואים בסימן זה חשש לאינפלציה וכפועל יוצא העלאת ריבית – דבר שמקטין את האטרקטיביות בשוק המניות. חשוב לזכור שלא מדובר בנוסחת פלא, אך ריבית היא לא חברה טובה של עליות בשוק המניות.
כוח נוסף הוא האטרקטיביות של שוק המניות כאשר התשואה באג"ח עולה. כפי שתיארנו קודם, כאשר בוחנים השקעה בוחנים גם את האלטרנטיבה, ואם אני יכול לקבל תשואה של 1.5% לשנה בסיכון מינימלי (אג"ח ארה"ב מוגדר כנכס חסר סיכון) הרי שדי ברור מה עדיף. זה בדיוק מה שקרה בימים חמישי ושישי, בנקודה מסוימת כאשר אג"ח ארה"ב חצה את רף ה-1.5% תשואה בשווקי המניות ראינו התעצמות של הירידות ומנגד התשואה בממשלתי ירדה (באג"ח תשואה יורדת = מחיר עולה). או בעברית פשוטה - ראינו מעבר משוק המניות לשוק האג"ח.
לסיכום, עדיין מוקדם מדי לדעת האם האינפלציה חוזרת אבל ללא ספק תוכנית החרום בגובה 1.9 טריליון דולר שאושרה בשבוע שעבר בארה"ב דורשת מעקב צמוד.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בשנים האחרונות אנחנו שומעים הרבה על העתיד של המכוניות האוטונומיות, אבל בקושי שומעים על משאיות אוטונומיות (Robo–Truck). מדובר במשאית שאינה דורשת נהג אנושי, והיא נחשבת למוצר מורכב הרבה יותר מהמכונית האוטונומית.
על פי איגוד מהנדסי הרכב, ישנן חמש רמות אוטומציה לכלי רכב - ברמות 2-0 נהג אנושי אחראי על ניטור סביבת הנהיגה, ברמות 5-3 המערכת היא שאחראית לכך. כיום מרבית תעשיית הרכב נמצאת ברמה 3 הכוללת "סיוע מותנה" שבו לנהג יש גישה להשתמש במכשירים אוטומטיים שבולמים, מאיצים, מנווטים ומעבירים הילוכים ברכב. ברמה 4 הנהג האנושי אינו אחראי יותר למשימת הנהיגה הדינמית (כלומר, אין גיבוי של נהג מאחורי ההגה לצרכי בטיחות). לכן, על מנת להבטיח נסיעה בטוחה המשאיות בדרגה 4 ידרשו גיבוי על ידי מערכות יתירות של בלימה, היגוי והינע.
בשנת 2018 וולוו השלימה את שלב הניסויים והחלה בהפעלתן של שש משאיות אוטונומיות אשר הובילו חומרי מחצבה מן המכרות לרציף ללא מגע אדם. בניית משאית אוטונומית היא אתגר הנדסי מורכב ואי-אפשר פשוט לקנות משאית ולשלב בה תוכנה אוטונומית כדי להפוך אותה למשאית בנהיגה עצמית. מהצד של החומרה, מערכת נהיגה אוטומטית (ADS) דורשת בקרי חומרה, כמו מערכות חשמליות של מצערת, בלימה והיגוי.
הדרך מיכולות אוטומציה בסיוע נהג עד לאוטומציה מלאה תדרוש גם מערך חדש של מערכות יתירות וגיבוי במקרה של תקלה ברכיבים, בדיוק כמו שיש במטוסים כיום. אפשר לראות שתעשיית התחבורה הגלובלית משתנה מהר מאוד וכך עולה הדרישה לפתרונות חדשים ומתקדמים. התהליך כולו יכול להיות ממושך – אולי אפילו עוד 10 שנים - אבל יש למה לצפות.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

האם גם אתם קיבלתם טלפון מפקיד הבנק או מחברת האשראי לקבלת הלוואה בריבית משתלמת?

הבנקים וחברות האשראי הצרכני מגבירות קצב. כשהריבית אפסית ובמצב שבו עלות הכסף נשחקת ויש קושי להשקיע במכשירים סולידיים - נוצר פער בין הריבית על השקעות מסוכנות להשקעות סולידיות.

אנחנו עדים למלחמה אגרסיבית בין כל גופי האשראי על נתח השוק של מקבלי האשראי. בסה"כ זו מגמה חיובית והרגולטור מעודד אותה, מכיוון שזה יוצר תחרות שכתוצאה ממנה הריבית לצרכן הופכת אטרקטיבית יותר. בנוסף, זה מרחיק אנשים מהשוק האפור. שוק האשראי הצרכני טוב לכולם, למי שאין הוא מאפשר כסף זמין, ולמי שיש – ניתן להפוך את האשראי להכנסה.

גם בתחום הזה חשוב להתמקד בחלק של ניהול הסיכונים. על רקע התקופה האחרונה שבה שוק המניות שובר שיאים נכנסים עוד ועוד משקיעים חדשים שמחפשים לעשות "כסף קל". הבעיה היא שלחלקם אין הון עצמי והדרך שלהם להגדיל את ההון היא באמצעות אותה הלוואה, את הכסף שמתקבל הם משקיעים בסיכון גבוה בשוק המניות. רבים מהמשקיעים הללו לא מבינים את רמות הסיכון שיש בשוק המניות ואת האפשרות להפסד ניכר מההון – שמקורו בהלוואה. לכן, לכל המתלבטים שמתכוונים לקחת הלוואות ולהשקיע אותן, ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם בעל רישיון בתחום ולבדוק היטב את הסיכון בהשקעה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

רק לפני שבועיים-שלושה כל מהדורות החדשות מסביב לעולם נפתחו בדיווחים על הארוע הדרמטי שבו מניית גיימסטופ הפכה ל"נערת הפוסטר" של המאבק בין דור המילניום לקרנות הגידור הגדולות והחזקות של וול-סטריט.
תזכורת קצרה, למי שבכל זאת פספס: קבוצת סוחרים המונה מאות אלפים התאגדה ברשת החברתית REDDIT הצליחה לייצר שורט סקויז במספר מניות ובראשן גיימסטופ, ומי שעמד בצד השני היו מספר קרנות גידור שהחזיקו פוזיציות שורט אגרסיביות על המניות. אותן קרנות יצאו בהפסדים המוערכים בכמה מיליארדי דולר. היה מי שראה בכך ניצחון של הציבור הרחב על הקפיטליזם החזירי של וול-סטריט וקרנות הגידור המייצגות אותו.
בשבועיים האחרונים אנחנו רואים בעיקר את האחרונים שנכנסו לחגיגה, ובמקום רווח של מאות אחוזים הם סופגים הפסדים של עשרות אחוזים. נראה שהארוע עדיין מהדהד, ובשלב זה מוקדם מדי לדעת האם נראה שינוי ביחסי הכוחות בשוק ההון. עם זאת, אני חושב שאפשר ללמוד כאן לקח חשוב לחיים - חלק משמעותי מאותם משקיעים או סוחרים פרטיים שרכשו מניות GME יצאו מופסדים - חלקם בסכומים קטנים וחלקם בסכומי עתק.
המצב דומה למה שקורה בהגרלות הפיס – בודדים זוכים בפרסים הגדולים והרוב מפסידים. הזינוק והרווח תודלקו באמצעות כניסתם של עוד ועוד משקיעים שקנו את המניה על סמך ה"באז" ברשתות החברתיות ובלי הבנה בסיסית של מה הם קונים ומה הערך שלו. נראה שההמונים שנכנסו להשקעה כלל לא שקלו את מידת הסיכון הכרוכה בכך - ורובם לצערי הפסידו לא מעט כסף.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

ג'נרל מוטורס הבינה את המגמה בשוק שעובר לכלי רכב חשמליים ונכנסה גם היא לתחום. החודש הודיעה החברה שתפסיק לייצר מנועי בעירה פנימית ב-2035 ובאוקטובר האחרון הכריזה על 2022 Hummer EV, רכב השטח העילי הראשון בעולם שהוא חשמלי במלואו!
אפשר לומר שג'נרל מוטורס עשתה דרך, שכן לפני עשרים שנה רכבי ההאמר שלה ייצגו את כשלונו של השוק לתת מענה לתרחישי קיצון כמו שינויי אקלים. האמר H1 שתה דלק בכמויות דמיוניות ונסע כ-3.5 ק"מ לליטר אחד! בשונה מההאמר הישן והזללני, הדגם החדש והחשמלי של האמר מוצג רק כטנדר, תצורה שהשוק האמריקאי מאוד אוהב.
ג'נרל מוטורס הולכת להיות החלוצה בקטגוריה הזו וכנראה שישנם גם רכבי שטח אחרים בקטגוריית EV שיגיעו לשוק בתקופה הקרובה, כרגע עומד ההאמר החשמלי בחוד החנית של המעבר הזה. רכב השטח החשמלי החדש אמור להיות זמין כבר בספטמבר עם תג מחיר של 112,500$ - לא זול בכלל, ודאי בהשוואה לטנדר פורד F150 שנחשב לפופולארי בארה"ב ונמכר בסביבות 30,000$.
עם ההכרזה על הדגם החדש מחיר המנייה של ג'נרל מוטורס הגיב בהתאם ושבר שיאים חדשים. שווי השוק של החברה עבר את ה-80 מיליארד דולרים, ואם היא תשכיל להמשיך ולהמציא את עצמה מחדש, יש לה יכולת להגיע לשווי גבוה אפילו יותר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הדוחות של אמזון שפורסמו אתמול היו מעולים, והחברה דיווחה על רבעון מצוין בכל החזיתות. שנת 2020 הייתה מעולה, בעיקר בזכות מגפת הקורונה שעשתה לה רק טוב בתור אחת השחקניות המובילות בעולם בתחום האי-קומרס. החברה העלתה תחזיות ל-2021 וזה הולך להיות מאוד מאתגר בציפייה שבהמשך השנה אולי נחזור לשגרה.
הסיפור המעניין כמובן היה בהודעת הפרישה של ג'ף בזוס מייסד החברה. הוא עתיד לפרוש מניהול החברה ברבעון השלישי של השנה ומי שיחליף אותו הוא אנדי ג'סי, מנכל חטיבת המחשוב והענן. בזוס יעבור לתפקיד היו"ר וימשיך להיות מעורב ולפקח מלמעלה. השוק כנראה הבין את זה ולא ממש התרגש, ייתכן שזו הסיבה לכך שהמניה לא ירדה בחדות.
סיפור ההצלחה של בזוס הוא לא פחות ממדהים. בשנת 2008 בזוס הצליח להשכיל לקרוא את מצב השווקים. כתוצאה מהמשבר התנאים הפיננסים היו ממש טובים, הריביות היו נמוכות והבנק המרכזי תמך בכלכלה ע"י הזרמת כספים. בזוס הבין את הצרכים של המשקיעים, ניצל את ההזדמנות, עשה את השינוי ועבר למסחר באונליין - ומאז החגיגה לא הפסיקה וגם לא התיאבון לעוד

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אי אפשר להתעלם מאחד האירועים הכי לא-שגרתיים של העשור האחרון בשוק האמריקאי – פרשת גיימסטופ. בואו נבחן זווית מעט שונה ממרבית הכתבות והמאמרים שנכתבו בימים האחרונים.

מי כאן באמת הטובים ומי הרעים?
מצד אחד ניצבות מספר קרנות גידור אגרסיביות שביום רגיל דורסות כל מי שרק חושב לעמוד בדרכן. מנגד ניצבת קבוצה גדולה מאוד של משקיעים פרטיים שהתאגדו ויצרו יד אחת שהורידה את אותן קרנות גידור על הברכיים.
אני בטוח שכבר קראתם אין-ספור הסברים על הטכניקה, אז ננסה לדבר קצת ברמת המוסר.
האם בכלל יש כאן טובים או רעים ?
לטעמי התשובה היא לא, בדיוק כמו שיש כאלה שאוהבים לזלזל בעו"ד פלילי עד הרגע שבו אחד מקרוביהם מסתבך חלילה ונדרש לעזרתו. גם את קרנות הגידור אנחנו אוהבים לשנוא ולהשמיץ, אבל אם היה עומד לרשותנו סכום גדול מאוד להשקעה אני משוכנע שרבים היו רצים לקרן מסוג זה. ומכיוון שרובנו לא עומדים בקריטריונים של סכום המינימום להשקעה בקרנות גידור, אנחנו בוחרים לשנוא אותן (ולא שחסרות סיבות, שכן חלקן פועלות בתחום האפור ולא בוחלות בשום אמצעי להציג תשואות).
אבל מה עם קבוצת המשקיעים שהתאגדה? ובכן, יש לי קושי אמיתי לצדד בהם. הרי יש כאן סוג של הונאת פירמידה - הקבוצה הראשונה הרוויחה סכומים בלתי נתפסים וחלקם אף יצאו מזמן מההשקעה. חלק מהמשקיעים הקטנים דוחפים כל הזמן משקיעים חדשים בשביל לשמר את הטרוף - הרי השורט-סקוויז כבר נגמר ומה שמשאיר את המחיר גבוה הוא זרם המשקיעים החדש. ובסוף המוזיקה עוצרת, ונשארת קבוצה של משקיעים שרובם כנראה פרטיים, חסרי ניסיון ואמצעים - והם יספגו הפסדים בלתי נתפסים.
בסופו של דבר, כל אותם סוחרים שדחפו עשרות ומאות אלפים להשקיע "לשם הצדק" הם בדיוק כמו אותה קרן גידור - המטרה שלהם היא להרוויח כסף וכמה שיותר ממנו.
הלקח מכל הפרשה – לשקול טוב טוב את הצעדים שלכם בשוק ההון. אף אחד לא אוהב להיות זה שנישאר לעמוד כשהמוזיקה עוצרת.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

רבות דיברנו על ההשקעה באנרגיה ירוקה, ואכן שנת 2020 הייתה שנה מעולה לסקטור ואפשר לכנות אותה שנת המפנה בכל הקשור למלחמה בשינויי האקלים. רוב העליות בסקטור נבעו בזכות היבחרו של נשיא ארה"ב החדש ג'ו ביידן שהתחייב במהלך הקמפיין לפעול להפחתת ההשפעה על שינויי האקלים אם ייבחר.
בעקבות העלייה החדה בסקטור אני נשאל האם זה הזמן לממש את ההשקעה? הרי ג'ו ביידן כבר נבחר והכל מתומחר כבר, לא? לדעתי, התשובה הקצרה לכך היא "לא".
אם נבחן קצת יותר לעומק - חשוב להבין שלמרות ש-2020 הייתה שנת המפנה ביחס לשינויי האקלים, הכוונה היא לשינוי עמוק ומקיף שלא מגיע רק מכיוונה של ארה"ב. לפי דיווח של האו"ם, במהלך 2020 הוכפלו ההתחייבויות של עסקים ושל גורמי ממשל, ורובם אימצו יעדים של אפס פליטות נטו עד 2050 – כלומר התאריך הוא ארוך טווח וצריך להסתכל למרחקים.
למשל, בסין התחייבו לאפס פליטות נטו עד שנת 2060 וניתנה התחייבות נוספת מצד הממשל הסיני שהם ישתמשו ב"מדיניות ואמצעים נמרצים יותר" כדי להרחיב את שאיפות האקלים ולהבטיח ששיא פליטת הפחמן יהיה לפני 2030 ומשם תחל מגמת ירידה. מדינות נוספות שהתחייבו בנושא זה הן בריטניה, האיחוד האירופי, יפן, קנדה, וכמובן ארה"ב. האמונה היא שעוד מדינות יצטרפו לשינוי ולכן ישנה חשיבות להשקעה בסקטור בראייה ארוכת טווח.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ננסה להסביר בכמה מילים מהי המטרה של תוכנית התמריצים החדשה שעליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר – מבלי להיכנס לפוליטיקה של בחירות.
מטרת התוכנית החדשה היא לסייע לנפגעים ממשבר הקורונה לצאת מהמשבר הכלכלי העמוק. אחד השינויים הכי משמעותיים בין התוכנית החדשה לאלה שקדמו לה הוא שהפעם בחרו להתמקד באופן מעט יותר ממוקד בשכבות האוכלוסיה שנפגעו. בעבר ראינו לא מעט אזרחים אמידים (ואפילו אמידים מאוד) שקראו לתרום את המענק לטובתם של אזרחים שבאמת נפגעו מהסגרים ומצבם הכלכלי הורע.
ישנה כלכלה שלמה שפונה לשכבות החלשות של האוכלוסיה - אם אלה חנויות טקסטיל מוזלות או יצרנים שמוצריהם פונים במיוחד לפלח השוק הזה. מבלי להיכנס לפוליטיקה, אני חושב שהממשלה פעלה בעבר בחיפזון, ובמקום לעמוד בביקורת מצד התקשרות בחרה בדרך הקלה והזרימה כספים ללא קריטריון ברור לכלל האוכלוסיה ולתאגידים שכמעט ולא נפגעו או לא נפגעו בכלל, דוגמת קבוצת "פוקס".
צריך לזכור שבסוף הכסף לא גדל על העצים, ואת אותם מענקים והקלות מישהו יצטרך בסוף לשלם - לכן המדינה לא יכולה לשפוך כסף בלי הכרה ועליה לפעול כך שכל שקל יגיע למקום הנכון, היכן שהוא באמת נדרש.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

החודש נודע כי טסלה קיבלה אישור רשמי ממשרד התחבורה ליבוא מסחרי של כלי רכב לישראל. כמובן שזאת בשורה משמחת - אבל למי? המחירים של דגמי טסלה מודל 3 (הדגם המשפחתי) צפויים להיות גבוהים מ-300 אלף ₪ באולמות התצוגה כאן אצלנו. במחירים כאלו לא כל אחד יכול להרשות לעצמו טסלה חדשה, ורוב הסיכויים שהדגם הזה יהפוך להיות רכב לנהגים אמידים בלבד.

בשיחות רבות עם משקיעים אני שומע את האכזבה מכך וחלקם שואלים מדוע אנחנו לא יכולים להיות נורבגיה? התשובה פשוטה – צריך רק להביט במספרים. מכירות הרכב החשמלי בנורבגיה עמדו על כ-600,000 יחידות בשנת 2020. הנורבגים פשוט "הסתערו" על מכוניות חשמליות ולמעשה רכשו יותר מרבע מכל כלי הרכב החשמליים ששווקו בעולם, בעוד שאוכלוסיית נורבגיה כולה (כ-5 מיליון תושבים) מהווה 0.07% בלבד מהאוכלוסיה העולמית.

נורבגיה, למרות היותה שוק קטן שלא מייצר מכוניות בעצמו אלא נסמך על ייבוא, לקחה על עצמה להפוך למדינה הראשונה בעולם שמפסיקה למכור רכבים הפועלים על דלק פוסילי, וזו הסיבה שהיא מעניקה פטור ממס על רכבים חשמליים. בנוסף מונהגים בה פטור ממס דרכים שנתי, 50% הנחה על גישה לכבישי אגרה ומעבורות, 50% הנחה לחניה, וגישה לנתיבי אוטובוס עבור מכוניות חשמליות. החיסכון לאזרח הנורבגי הוא עצום ולכן אין הרבה התלבטות בהחלטה לרכישת רכב שכזה. אז למה אנחנו לא יכולים להיות נורבגיה?

בסופו של דבר, המלכוד הוא שסך כל החיסכון של רוכשי הרכב החשמלי צריך להגיע ממקום כלשהו. במקרה הזה, מדובר בסבסוד ממשלתי גדול מאוד שמדינה כמו נורבגיה יכולה להרשות לעצמה וזאת בזכות תזרים המזומנים הממשלתי מתעשיית הנפט, שעמד על 10 מיליארד דולרים בשנת 2020. זרם הכנסות נכבד נוסף שממנו נהנים אזרחי נורבגיה הוא קרן הפנסיה הממשלתית, שגם היא נסמכת על הרווחים של תעשיית הנפט המקומית.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ביום חמישי האחרון הגיע הדולר לשפל חדש בעידן הנוכחי וירד על לרמה של 3.14 ש'. לאחר הודעת בנק ישראל הדולר עלה מעט, ונכון לכתיבת שורות אלה הדולר נסחר ברמות של 3.245 לשקל.
רוב הציבור רואה בירידת הדולר מתנה - אפשר להזמין מאתרים זרים בזול יותר, וכאשר נוכל לחזור לטוס המחירים ירדו משמעותית, ודאי עבור הטסים לארה"ב. גם יבואנים נהנים מירידת הדולר, במיוחד אם הם לא מגלגלים את כל הירידה לצרכן הקצה.
מנגד, ישנה תעשיה שלמה שסובלת מירידת הדולר והיא גם הקטר של הכלכלה הישראלית - מרבית ההכנסות של תעשיית הייטק הן בדולרים, בעוד שחלק לא מבוטל מההוצאות נותר בשקלים. משיחות שקיימתי עם מספר בכירים בהייטק הישראלי אני למד שיש פער גדול מאוד בין חברות גדולות ומבוססות לאלה הקטנות יותר או לחברות-הזנק. בחברות הגדולות כרגע לא מתכננים לשנות את השכר או את מדיניות גיוס העובדים, אך מכולם קיבלתי תשובה זהה - נכון לעכשיו, ובמיוחד בחברות הציבוריות לא יודעים כמה זמן מחזיקי המניות יסכימו לספוג את הירידה ברווח. בחברות קטנות יותר אני כבר שומע דברים שונים לחלוטין - שם לא יודעים כמה זמן יוכלו לספוג את ירידת הדולר, וכבר חושבים על מספר מהלכים – הצמדת השכר לשער הדולר, העברת מרכזי הפיתוח למדינות זרות, והפחתה בשכר של עובדים "חלשים".
בשלב זה חשוב להדגיש שאם יבוצע שינוי שכזה הוא לא יפגע רק בעובד עצמו, שכן הוא צפוי להשפיע באופן ישיר על גביית המיסים הישירים (מס הכנסה) והעקיפים (מע"מ, מכסים וכו'). זו הסיבה שבנק ישראל נדרש לספק ביצועים ולא רק מסיבות עיתונים – ומוטב לפני שיהיה מאוחר מדי.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

תעשיית הסמיקונדקטור (ייצור המוליכים-למחצה) עברה לא מעט משברים. בשנות ה-90' היא חוותה פריחה ממשית, אבל אז היכה גם בה משבר ההייטק. התעשייה אמנם גילתה סימני התאוששות, אבל אז שוב הגענו למשבר, ב-2008. שמשם לקח לה זמן להתאושש, אבל גם על זה היא התגברה והמשיכה לפרוח.
אפשר לומר, שתעשיית המוליכים-למחצה משקפת לנו מגמות כלכליות גלובליות - ליצרניות של רכיבי הזיכרון יש חשיבות רבה בעולם טכנולוגי, התלות ההולכת וגדלה של כל אחת ואחד מאתנו ברכישת מחשב או מכשיר נייד והדרישה שלא מפסיקה לגדול לאחסון מידע בנפחים משמעותיים יותר ויותר - מאתגרות בכל פעם את התעשייה ומציבות לה רף גבוה יותר.
ראינו השבוע תוצאות חזקות ל-MU(MICRON), בנוסף פורסמו הודעות מוקדמות חיוביות של STMicro ו-Sensata, ותוצאות בהתאם לצפוי של TSMC. במבט-על אפשר לומר שהדברים נראים טוב בתחום הזיכרון, ולכן אנחנו מזהים שכחלק מבניית התיק חשוב להיות חשוף גם לסקטור הזה. לדוגמה, אחת מקרנות הסל שעוקבת אחרי הסקטור הזה היא SOXX.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ניצחון של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב בשני הבתים, מהומות אלימות בגבעת הקפיטול, ונשיא אחד שנחסם בטוויטר - איזה סוף שבוע סוער היה לנו.
מבלי להיכנס לדעה פוליטית, יש דבר אחד ודאי - לפחות בשנתיים הראשונות לקדנציה של ג'ו ביידן החיים של הממשל החדש הולכים להיות פשוטים יותר. נשיא דמוקרטי בשילוב רוב דמוקרטי בשני הבתים מבטיח העברת חוקים ורפורמות בקלות רבה יותר. אין להקל ראש ביתרון זה, שכן הדבר האחרון שהכלכלה העולמית צריכה זה ממשל "מסונדל" בידי רוב של המפלגה השנייה בסנאט.
דוגמא שלילית אפשר לראות בישראל שבה הממשלה מורכבת משתי מפלגות שכל אחת מהן עושה כמעט הכל על מנת למנוע מהשנייה הישגים - גם על חשבון הכלכלה והאזרחים.
הממשל החדש בארה"ב כבר עובד על תוכנית חילוץ חדשה במטרה לתמוך במשק, הרוב בבתים יקל מאוד על התהליך – ומדובר באירוע חיובי מאוד לכלכלה ולשווקים.
בצעד חסר תקדים טוויטר חסמה את חשבונו של הנשיא טראמפ בטענה שהוא מעודד אלימות. החסימה מעלה שאלות קשות לגבי גבולותיו של חופש הביטוי והיכן נכנסת החובה של הרשת החברתית (שהיא, בסופו של דבר, תאגיד כלכלי) להתערב לחסום, למחוק או לסמן ציוצים. אני מזכיר שישנן מספר תביעות נגד הרשתות החברתיות על כך שהן לא מתערבות מספיק. ימים יגידו האם הצעד הדרמטי שעשתה טוויטר כנגד טראמפ מסמן שינוי מדיניות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

שנת 2020 הסתיימה אבל הקורונה עדיין כאן, בתקווה שלא לעוד הרבה זמן. השנה שחלפה הייתה מאוד מאתגרת לכלכלות בעולם - מדינות הכירו מציאות חדשה ודאגו לבריאות הציבור למרות הפגיעה הקשה בכלכלה שלהן שהביאה אבטלה גדולה ומיתון.

באופן שאולי יפתיע, כשמסתכלים על שוק ההון מגלים שזו הייתה שנה חלומית - ה-P&S רשם עליה של מעל 18% מדד הטכנולוגיה עלה ביותר מ-40% .
מה אפשר ללמוד מזה? אני חושב שאחד הדברים החשובים שניתן ללמוד מהתנהגות שוק ההון השנה הוא הניגוד המוחלט ממצב הכלכלה. אנחנו עברנו ועדיין עוברים את אחד המשברים הקשים בכלכלה וראינו איך המשקיעים מחפשים את האופטימיות וההסתכלות קדימה.
לדעתי האופטימיות בשוק המניות תמשיך בזכות המשך מגמת החיסונים בעולם (מהלך שלמעשה רק מתחיל כעת), שיפור המצב הבריאותי של האוכלוסיה, שיפור במצב הכלכלי וריבית נמוכה. אם נניח לרגע את דאגות הקורונה בצד - אפשר לאחל לעצמנו ששנת 2021 תהיה טובה לפחות כמו 2020 בתשואות בשוק ההון.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אמרו עליו שהוא "הונאת פונזי הכי גדולה בהיסטוריה", מייסד טסלה אלון מאסק הצהיר ש"ביטקוין הוא בולשיט - כמעט כמו כסף פיאט", מנכ"לים של בנקים, חברות השקעה ומנהלי קרנות גידור טענו פעם אחר פעם שהציבור בסוף יבכה ויישאר בלי כלום. אבל המציאות נראית אחרת והיום הביטקוין נסחר במעל 27 אלף דולר.
ועכשיו לשאלת השאלות - האם הוא באמת שווה כ-27 אלף דולר?
התשובה מאוד פשוטה - אם יש מישהו שמוכן לשלם עליו 27 אלף דולר אז הוא שווה 27 אלף דולר, ובמקרה של הביטקוין מדובר על הרבה מאוד אנשים.
אז למה כל כך קשה לנו לקבל את המצב החדש?
גם כאן התשובה פשוטה מאוד - כי הוא חדש.
כולנו נולדנו לעולם שבו הממשל (ולמעשה הבנק המרכזי במדינה) מנפיק את המטבע וגם שולט בשיעור הריבית, את אותו מטבע ניתן להרגיש ביד (שטרות ומטבעות) והוא מוסכם על כולם. קשה לנו לדמיין מצב שבו נרד למכולת והמוכר יסרב לקבל שקלים. ועכשיו קשה לנו לקבל את המציאות החדשה שבה המטבע הוא משהו וירטואלי שאין עליו קונצנזוס רחב. לכך מצטרפת העובדה שבשנים האחרונות היו הונאות לא מעטות שלא סייעו לתחושת הביטחון שלנו.
יש עוד לא מעט נושאים לא פתורים בהקשר למטבעות הווירטואליים ובביטקוין בפרט, למשל נושא המס והלבנת הון, ההתייחסות של גופים פיננסים מפוקחים לסליקה של המטבע וכו', אבל עם שווי כולל של יותר מחצי טריליון דולר הביטקוין כאן ונראה שגם יישאר איתנו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כבר כמה שנים שתחום הרובוטיקה מחולל מהפכה. המהפכה היא לא בדיוק שקטה, אבל מסתבר לי משיחות רבות שאני עושה מול משקיעים פרטיים, שאין להם שום מושג שקיים אינדקס וקרנות סל (ETF) על הסקטור.

כל פעם אני נשאל האם יש תחום "חם", אז סקטור הרובוטיקה הוא תחום חזק מאוד שכנראה הולך להוביל בעשרות השנים הקרובות. ענף הרובוטיקה, שזכה לתואר "המהפכה התעשייתית החכמה" נמצא כיום בחזית החדשנות. הענף זוכה להתעניינות גוברת בתקופה האחרונה, וזאת לאור העובדה שמגפת הקורונה העולמית הולכת להגביר עוד יותר את התהליכים הללו מבחינת החברות, בהמשך לכך, סביר שנראה המשך השקעה ופיתוח בשיפור האוטומציה והשימוש ברובוטיקה, וזאת במטרה להקטין עוד יותר מגע של אדם בחלק גדול מתהליכי הייצור והשירותים.
הכל התחיל מיפן שהייתה הראשונה שהציגה לעולם את הרובוטים כחלק מההתמודדות עם בעיות הצמיחה והקיטון בדמוגרפיה, ונתן פתח לחשיבות העתידית של הסקטור להגדלת פרודוקטיביות והורדות מחירים. אפשר לראות כבר היום את המהפכה בתחום הרכב, חקלאות, ניקוי בריכות, עזרים לניתוחים, שימושים צבאיים ועוד.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בחודשים האחרונים אנחנו רואים נסיגה בשער הדולר אל מול השקל, וגם אל מול מרבית המטבעות בעולם, הדולר ירד בכ- 14% מערכו ביחס לשער שנקבע במהלך מרץ. גם אל מול סל המטבעות DXY ירד הדולר בכ- 11% בפעם האחרונה שהדולר נסחר ברמות של 3.23 היה ב-2008.
אז למה הוא צונח? יש מספר תאוריות לשאלה הזאת
1. למרות שאין בישראל תקציב, ואולי גם לא תהיה ממשלה בימים הקרובים, הגירעון עדיין סביר ביחס לכלכלות מקבילות, בישראל מפותחים ענפים שלמים שלא נפגעים יותר מידי מהקורונה ואפילו מרווחים. בהם ניתן למצוא את החקלאות וההיי-טק והגז.

2. תוכנית התמריצים הענקית של הכלכלה האמריקאית- יש מספר (מועט) של כלכלנים שטוענים שלאור איבוד העשתונות של הבנק הפדרלי מתחיל להיווצר סדק בדומיננטיות והאמון בדולר.

3. כמו שאנחנו הצרכנים אוהבים דולר נמוך גם הצרכן האמריקאי נהנה, ארה"ב היא הצרכנית הגדולה בעולם, וכאשר הדולר נמוך הצרכן האמריקאי יכול לרכוש יותר עם אותה כמות של דולרים - הנשיא טראמפ השקיע (כתב הרבה ציוצים) בנושא וניסה להשפיע על פעולות הפד' במטרה להוריד את הדולר ולהטיב עם הצרכן האמריקאי.
מוקדם מידי לקבוע איזה תאוריה נכונה, וגם האם אנחנו רואים את התחתית, כן אני חושב שמשקיע ישראלי שבוחר להשקיע חלק משמעותי מנכסיו בנכסים פיננסים נקובים בדולר, צריך לשקול גידור מלא או חלקי. כי בסוף אנחנו קונים חלב וביצים בשקל, ואם הרווחנו על מניה אבל הפסדנו על המטבע זה כמו לנסוע על אופניים בפריילוף.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 סקטור התשלומים הוא סקטור שיש לו עוד המון לאן לצמוח. אנחנו נמצאים רק בתחילתו של המעבר מתשלום במזומן לתשלום בצורה שהיא איננה מזומן.
כיום שיעור השימוש במזומן עדיין מאוד גבוה בכל העולם, ושוק התשלומים הוא שוק ענקי עם מעל 100 טריליון דולר של הוצאות צרכניות, עסקיות וממשלתיות מדי שנה (30 טריליון דולר של תשלומים צרכניים בלבד).

חשוב להבין שיש אינטרס גדול לממשלות להפסקת השימוש במזומן, זהו הטיפול הטוב ביותר בהעלמות מס והלבנת הון. הפוטנציאל חדירה של חברות האינטרנט הגדולות כגון Facebook, Googleו-Amazon הוא גדול מאוד אחרי שנים של ניסיונות, ענקיות האינטרנט (ללא סין) הן עדיין שחקניות קטנות בענף התשלומים כיום. אם מחברים יחד את Google Pay, Amazon Pay (רכישות מחוץ לאתר), ואת Facebook/WhatsApp pay, עדיין מגיעים לפחות מ-1%-2% מנפח הכרטיסים הגלובלי.
לא סתם חברות הטכנולוגיה משקיעות מאמצים גדולים בכדי לפרוץ לשוק, חוץ מהאפשרות לגידול ההכנסות, ישנה מטרה נוספת שהיא בנוסף למאגרי המידע הגדולים שיש לאותם חברות על המשתמשים, הפעם גם התווסף המידע הפיננסי של הלקוחות.
עם כל הקושי בחדירה לסקטור, לאותם חברות יש הרי מזומנים להוציא במלחמה על החדירה וכוחות רבים כגון, מיליארדי משתמשים, ידע טכנולוגי, כדי להניע שינויים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 הקורונה הביאה איתה הרבה מאוד שינויים באורך החיים שלנו, אחד מהם הוא עבודה מהבית. במרבית התאגידים בארץ ובעולם האפשרות לעבוד מהבית היתה שמורה לבודדים ובעיקר בחברות טכנולוגיה. אבל כמו לדרבי, גם לקורונה חוקים משלה, וגופים שלא חלמו לאפשר לעובדים שלהם לעבוד מהבית נאלצו להעביר את מרבית העובדים לעבודה מרחוק.
מדובר בשינוי שאנליסטים רבים צפו שיתרחש רק בעוד עשור לפחות, ובהדרגתיות. בפועל כמעט בין לילה חברות העבירו עשרות אחוזים מהעובדים לעבוד מרחוק.
הראשונות ליהנות מהשינוי הן חברות התשתיות, ועכשיו הגיע תורן של חברות הסייבר. מבלי להיכנס יותר מידי לפרטים נחלק את עולם הסייבר לשניים 1. סייבר התקפי 2. סייבר הגנתי.
הראשון מוכר לנו בעיקר מחברות בסגנון NSO הישראלית שלא נסחרת בבורסה, והוא פחות הושפע מהמעבר לעבודה מהבית, לאומת זאת השני חוגג. פתאום כמעט ביום אחד כל חברה שרוצה להמשיך לתפקד (בארץ ובעולם עדיין ישנם הגבלות על כמות עובדים שיכולים לעבוד מהמשרד), חייבת לרכוש מוצרי הגנה מפני התקפות סייבר.
אני מאמין שגם לאחר החיסון יהיה קשה מאוד לקחת את הגלגל אחורה, מרבית החברות ימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מספר ימים בשבוע מהבית ועדיין תהיה דרישה גבוה למוצרי הגנה מפני מתקפות סייבר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

שוק המניות בארה"ב ממשיך להראות עוצמה, ואיתו שיאים חדשים במדד ה- 500S&P והנאסד"ק. נראה שתחושה סוף הקונה מתחילה להגיע בזכות התהליך המהיר של קבלת החיסונים והאופטימיות, בתחילת תהליך פריסת החיסונים בבריטניה.

המצב בארה"ב רק מחמיר מכיוון שרמת התמותה מקורונה עולה, ויש עלויות בריאותיות נוספות כמו למשל פחות בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, פחות ילדים מתחסנים למחלות רגילות וכמובן יש עוד. כנראה שבעקבות המצב שהולך ומדרדר והעובדה שמדינות אחרות כבר מתקדמות בתהליך לא ישאיר שום ברירה והממשל בארה"ב יבין שייקח עוד זמן לחכות לכל בדיקות הבטיחות של החיסונים, ואין שום סיבה לא להתחיל לחסן.

כמשקיע, הדבר הנכון הוא להסתכל קדימה לימים שלאחר הקורונה, סקטור התעופה נראה כרגע במצב יציב. אומנם ראינו את חברות התעופה עולות יפה מאוד בתקופה האחרונה, וניתן לראות שנתוני הטיסות מחזיקים מעמד למרות העלייה בקורונה בארה"ב נתון זה מייצר אופטימיות זהירה לימים שאחרי מתן החיסונים ולאפשרות להמשך עליות בסקטור.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

זה לא סוד שאחד הסקטורים הכי חמים כיום הוא סקטור הרכבים החשמליים. סין היא המדינה עם שוק הרכב הגדול בעולם. בעקבות המצב הקשה של זיהום אויר במדינה, הממשלה החליטה לבצע רפורמה מקיפה בכדי להוריד את זיהום האויר, ולתמוך בתעשיית הרכב בחשמלי.

כמו שכולם מכירים את סין, ברגע שהיא מחליטה על צעדים חשובים, לא ניתן לעצור אותה. כמה נתונים שממחישים את העוצמה של סין. בשנת 2010 שוק הרכב החשמלי עדיין לא היה קיים, ותחום הסוללות נשלט ע"י
שלוש חברות חזקות (סמסונג, LGופנסוניק), כיום, לצד שלושת החברות הללו מופיע חברה נוספת בשם CATL הסינית, שמצליחה להתחרות בהם בגבורה, נתון מעניין נוסף הוא שבשנת 2019 נמכרו כ-2 מיליון כלי רכב חשמליים ברחבי העולם. בהתאם ליעדים הממשלתיים, לפי הערכות, בשנת 2025 יהיו 12 מיליון, ובשנת 2030 קרוב ל-40 מיליון, או 40% משוק הרכב הגלובלי.

סין לבדה שואפת להיות כמחצית משוק הקצה לרכבים חשמליים עד סוף העשור. המשמעות היא שכמעט כל המכוניות שייוצרו וימכרו בסין ב-2030 יהיו חשמליות. וכנראה שמותגי הרכב הסינים כגון - Li Auto, NIO, X-Peng - יחד עם BYD ימשיכו לזכות בנתחי שוק מקומיים וגלובליים במהלך העשור. לסיכום, בעשור האחרון סין הייתה שוק הרכב הגדול בעולם. כיום, סין היא גם היצרנית הגדולה בעולם וגם שוק הקצה הגדול בעולם של רכב חשמלי.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 את המשפט המתנשא הזה מייחסים לג'וזף קנדי אביו של הנשיא לשעבר ג'ון קנדי, אז נכון בשנת 2020 קשה מאוד למצוא מצחצח נעלים, ובמיוחד אחד שממליץ על מניות, אבל ללא ספק אפשר להבחין בשיח ובקלות הדעת בא כל אדם שני ממליץ על מניה שעוד רגע מזנקת, או מכתיר את עצמו כגורו השקעות שמוכן תמורת תשלום סמלי ללוות משקיעים חדשים.
הסיטואציה קצת מזכירה לי את הימים הראשונים בצבא, אתה מגיע לבקו"ם ופוגש חבר שהתגייס אתמול והא כמובן כבר חייל ותיק שעוזר לך להתאקלם, כך עם הרבה מאוד ביטחון וניסיון של מספר חודשים ועד בתקופה שהשווקים פשוט לא הפסיקו לעלות כולם ממליצים, מעלים צילומי מסך לרשתות החברתיות של תיק ההשקעות שלהם ומדגישים את הרווח היפה שעשו וזאת אפילו בלי לצאת מהבית.
עכשיו נחזור לכותרת, אותו משפט מתנשא טומן בחובו היגיון מסוים. כמו שלא נקבל המלצה לטיפול רפואי מאדם שלא קיבל הכשרה מתאימה גם לא סביר שנקבל המלצות מסחר מאדם שסוחר\ משקיע מספר חודשים. ובדיוק כפי שיצאו קולות זעקה של רופאים מומחים בתחילת מגפת הקורונה לא להקשיב למומחים על דעת עצמם. אני קורא למשקיעים\סוחרים החדשים לא להיגרר אחרי הרשתות החברתיות ופוסטים שקוראים לכם לקנות\ למכור מניות שאין לכם שום הבנה בהם.
מסחר זאת התמחות בפני עצמה לכל דבר ועניין על אחת כמה וכמה מסחר קצר טווח, התמחות שדורשת הבנה וניסיון. מבחינתי השיא הגיע כאשר בשבוע שבועיים האחרונים אני מקבל פניות מחברים שמבקשים עזרה באיתור מערכת שאפשר לעשות בא את "הניתוחים האלה" שאנחנו רואים ברשתות החברתיות. חבר אחד אפילו הגדיל לעשות ולשאול "איך אני עושה את פיבונאצ'י הזה, שמעתי שזה פשוט ומרווחים יופי של כסף".
לכן אני מפציר בכם להפעיל שיקול דעת בריא, שוק ההון הוא מקום נפלא להגדלת החיסכון אך גם מסוכן ובקלות יכול לבלוע חסכונות של שנים רבות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

לשמחתי, שימוש בהוראות טריגר הפך להיות כמעט נחלת הכלל, בעידן בו ניתן להזמין מהצד השני של העולם כמעט כל דבר, וזאת בשתי לחיצות כפתור בלבד. אין סיבה שבשוק עתיר משאבים כמו שוק ההון, יידרש סוחר לשבת מול המסך בשביל לצאת מפוזיציה במחיר מסוים.
אז למי שעדיין לא מכיר, אתן הסבר קצר מאוד (ניתן למצוא סרטוני הדרכה מלאים על הוראות טריגר באתר שלנו), הוראות טריגר הוא שם גנרי להוראות שמורכבות משני שלבים, שלב ראשון טריגר ושלב שני הוא שלב ההוראה. ניתן לדמות הוראת טריגר למצב בו משהו שומר לנו את התור. במקום שנבזבז זמן יקר שומרים לנו את התור וברגע שיגיע התור שלנו נחליף איתו.
ההוראה הכי שכיחה היא הוראת STOP LIMIT הוראה זאת מורכבת מטריגר, הטריגר הוא אותו חבר ששומר לנו את התור, והוראת LIMIT רגילה.
לדוגמא, אם אנחנו מחזיקים במניית AAPL שנכון לרגע זה עומדת על 117.34 $, ורוצים לצאת מפוזיציית במקרה בו המניה תרד מתחת למחיר של 115$ וזאת עד למחיר של 114$. נזין במערכת המסחר טריגר 115$ וב LIMIT 114$. בפועל יקרה הדבר הבא: המערכת תחכה שמחיר המניה (שער אחרון) יהיה שווה או נמוך ל-115$, ורק לאחר מכן המערכת תשדר לשוק הוראת LIMIT רגילה במחיר 114$, במידה והיה קונה במחיר גבוה יותר נקבל ביצוע זה.

כמה דגשים חשובים כאשר משדרים הוראת טריגר:
1. להקפיד להזין את ההוראה בסדר הנכון, טריגר וLIMIT- לצערי אני נתקבל באין ספור מקרים בהם סוחרים מתחילים מבלבלים בין שני השערים.

2. הוראות טריגר עובדות רק בשעות המסחר הרציף ולא במסחר המוקדם והמאוחר – מסחר בארה"ב .

3. יש להיזהר משימוש בהוראת MARKET גם כחלק מהוראת טריגר, הוראת MARKET מוכרת לקונה גם אם מדובר בירידה של עשרות אחוזים, לכן יש לעשות שימוש בהוראת MARKET רק כאשר מדובר בנייר בו מחזורי המסחר גבוהים ו- SPREAD בין הקונה למכור קטן.

4. ממליץ לצפות בסרטוני ההדרכה שלנו לפני שמשדרים הוראת טריגר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 לאחר שהשבוע נשאלתי מספר רב של פעמיים לגבי החשיבות של ניהול סיכונים בתיק אנסה להרחיב בנושא. השבוע ראינו איך השווקים בארה"ב הגיעו לגבהים חדשים, ואם זה כנראה גם רק החששות של המשקיעים, אין ספק שאפשר להבין את החשש.

האחזקות בתיקים ברווח, וקשה לשכוח את הירידות הקשות שהיו במרץ וכל אחד רוצה להיפגש עם הכסף לאחר הרווח ולא רק בתיאוריה. כל משקיע מאופיין בצורה אחרת, ולכן ניהול הסיכונים בתיק צריך להיות מותאם לאופי ההשקעה שלו. בשבוע האחרון היה שינוי דרמטי בזכות מספר הודעות חיוביות, סיום הבחירות והנתונים החיוביים של החיסונים. ההודעות הביאו לאופטימיות גדולה בשווקים ובעקבות כך הייתה זרימת שיא של 44 מיליארד דולר לקרנות מניות וזו יכולה להיות רק ההתחלה. יש עוד 16 מיליארד דולר שיצאו משוק המניות ועוד 860 מיליארד שיושבים בקרנות כספיות שחיפשו "מקלט בטוח" אבל יכול להיות שבהמשך הם יחפשו השקעות עם יותר סיכון שיניב להם תשואה.

בינתיים הנתונים הכלכליים שיוצאים מארה"ב ממשיכים לאותת על שיפור בפעילות הכלכלית אל תוך הרבעון האחרון של השנה, מצד שני ישנה החרפה במספר המקרים המאומתים. באירופה, ישנה התכווצות בתוצר ברבעון האחרון של השנה בעקבות הכניסה לסגרים כללים, מה שעדיין לא קרה בארה"ב.

שוק ההון אוהב אופטימיות, ואפשר באמת לראות את האופטימיות שנוצרת בזכות החיסונים. משקיעים לטווח ארוך שמכרו את רוב התיק שלהם, יתקשו לתזמן את העלייה חזרה של השוק, ובסוף יישארו בהמתנה עם רכיב מזומן גדול. לכן משקיעים לטווח הארוך לא אמורים לעשות שינויים מהותיים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 ותיקי שוק ההון עוד זוכרים שפעם הייתה אינפלציה (אפילו גבוה), בתחילת שנות השמונים היא אפילו הגיעה לרמות של כ- 445% בשנה, אך בשנים האחרונות האינפלציה כמעט נעלמה, ישנם אפילו מספר שנים שבהם נמדדה בישראל וגם בעולם אינפלציה שלילית.
האם אינפלציה טובה לשוק? אחת השגיאות השכיחות ביותר היא שאינפלציה לא טובה לשווקים, במילים פשוטות אינפלציה = ירידה בשווקים. אז ננסה לעשות סדר, כמו הרבה דברים בחיים גם אינפלציה טובה לשווקים כאשר היא מגיעה במינון הנכון.
מה היא בעצם אינפלציה? אִינְפְלַצְיָה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית, מתמשכת וקבועה של רמת המחירים (אנ') במדינה. דבר זה מביא לירידה בערך הכסף.
עלייה כלכלית, זה צמד המילים הקריטי- זאת אומרת שאינפלציה ברמה נכונה מצביעה על עלייה בפעילות הכלכלית.
לאחר ההודעה של פייזר ביום שני שעבר, עלו ציפיות האינפלציה בארץ ובעולם, הסיבה לכך היא שהשווקים מאמינים שתוך שנה חלק משמעותי מאוכלוסיית העולם תקבל חיסון לקורונה והפעילות הכלכלית בתמיכה ממשלתית תואץ קדימה.
כך שנכון להיום השווקים מתמחרים עליה מתונה באינפלציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

ההודעה השבוע של חברות פייזר וביוטנק, הייתה באמת צעד גדול לקראת אפשרות של חיסון יעיל לקורונה. הדיווח על הצלחה של כ-90% בניסוי, לצד תופעות לוואי מעטות בלבד מגדילות משמעותית את הסיכוי לאישור מהיר של ה-FDA. ובאמת התגובה לא איחרה להגיע והשוק אמר את שלו. יום לאחר המימושים העליות הגיעו ויש האומרים שהעליות היו מופרזות. ועדיין, יש לא מעט מכשולים עד שהחיסון יהיה מוכן, ויש כמה שאלות שאין עליהן עדיין מענה, כמו מה היעילות אצל קשישים מעל 55? כמה זמן החיסון מחזיק מעמד? האם אנשים יסכימו לקחת את הסיכון? ובמקביל, מצב הקורונה מחמיר בארה"ב ובאירופה, וככל הנראה שהולכים לכיוון של המשך סגרים, וזה כשההחורף רק התחיל, ויכול להיות מחסור בתמריץ כלכלי, והעובדה שאין חיסון עד האביב ילחצו למטה את המניות.

השאלה שנשאלת הכי הרבה השבוע היא האם הגיע הזמן לממש את התיק לאחר העליות היפות? נתחיל בזה שמתחילה להיות אווירה אופטימית, גם מבחינת הבחירות בארה"ב וגם מבחינת החיסון שראינו השבוע, שיכול להיות רק קצה הקרחון ויש לו השלכות חיוביות גם לחיסונים של Moderna, AstraZeneca, J&J, NovaVax, Sanofi.

שוק ההון אוהב יציבות, והרבה כסף עדיין ממתין מחוץ לשוק המניות ואת זה אפשר לראות בגידול בפיקדונות הבנקים. אז עדיין יש עוד דרך למעלה למשקיעי הטווח הארוך. לטווח הקצר עוד יכולים להמשיך להיות מימושים ולכן ישנה חשיבות לניהול הסיכונים בתיק.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

נכתבו אין ספור הסברים, מאמרים וסקירות, מדוע השווקים יגיבו בירידות חדות במידה וג'ון ביידן יבחר לנשיאות ארה"ב. ולא רק שאנחנו לא רואים ירידות חדות, השווקים מגיבים בעליות.
נשאלת השאלה למה השווקים עולים? הרי כבר כמה חודשים מספרים לנו כמה ביידן רע לשווקים, וכמה טראמפ טוב. ויש גם הרבה היגיון סביב התאוריה הזאת. ביידן רוצה להעלות מיסים, לצמצם פערים להילחם בקורונה, מה שאומר שחלקים בארה"ב צפויים להיסגר ואפילו השם ירחם להחזיר את ארה"ב להסכם האקלים, מה שצפוי לפגוע בחברות האנרגיה, וזאת לאומת טראמפ שרצה להוריד מיסים להשאיר עסקים פתוחים ולהתעלם מהקורונה.

אז לדעתי יש לחלק את התשובה ל-3:

1. כמו שכתבתי אין ספור פעמים, השווקים הפיננסים פשוט מנותקים מהכלכלה הראלית. הפד' צפוי להמשיך להזרים סכומים מגוחכים של כסף לתמוך בשוקים הפיננסים, משרד האוצר האמריקאי צפוי להמשיך להנפיק חוב (לדעתי החברה שם שכחו שגם צריך להחזיר את החוב) כך שההשפעה של הכלכלה הריאלית בטווח הקצר על השווקים נמוכה עד לא קיימת.

2. חלק מהאסטרטגיה של הקמפיין של טראמפ ופעילים שמרנים אחרים הייתה הפחדה, הם עשו שימוש באין ספור טקטיקות להסביר כמה ביידן מסוכן לשווקים הפיננסים.

3. פעילים רבים מבינים שביידן הוא לא טראמפ, בסוף הנחת העבודה היא שהנשיא הנבחר הוא אדם שקול וקונבנציונלי, הוא לא צפוי לצייץ כמה יו"ר הפד' חסר יכולות ושר האוצר ביזיוני ועוד' ולכן הצפי בטווח הקצר הוא שהנשיא ביידן לא יעשה שינויים קיצוניים כפי שעשה טראמפ. להגיד בקמפיין שהוא מעוניין להעלות מיסים על העשירים זה קל- לבצע בפועל זה כבר הרבה יותר קשה.
במילים אחרות, העולם קצת חוזר לימים בהם הנשיא לא מתפקד במקביל גם אושיית רשת, שמצייץ כל דבר שעובר לו בראש.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בשנים האחרונות חווינו ירידות במחירי הנפט, המשקיעים הבינו שהמחירים של 100$ כנראה לא יחזרו ושצריך להבין את השינוי העתידי שמגיע. מגפת הקורונה הצליחה לגרום לנו להבין כמה אנו עדיין תלויים בזהב השחור, כאשר הסגרים במדינות והמגבלות על הטיסות גרמו להתרסקות מחירי הנפט לרמות שהשאירו הרבה משקיעים בהלם. ההשלכות על חברות הנפט הגיעו מהר, ההתרסקות במחירי המניות הייתה קשה וגם לא ראינו שום התאוששת כמו בשאר הסקטורים האחרים שירדו.

לא מעט משקיעים מחזיקים מניות/קרנות על הסקטור, וחלקם נמצאים בהפסדים של מעל 50%. אני נשאל לא פעם על מצב הסקטור, אז חשוב קודם להבין, אנחנו עדיין זקוקים לנפט, וההשקפה האופיינית בקשר לביקוש לנפט היא שהביקוש לנפט גדל ביחד עם הצמיחה כלכלית. אנחנו כצרכנים, עדיין נצטרך לצרוך חלק נכבד מהזהב השחור. בעוד שחדשות בנושא חיסונים יעזרו לסקטורים רבים, לסקטור האנרגיה הוא יעזור במיוחד. תחשבו על כך שחברות לשירותי נפט, חיפוש והפקת נפט וחברות תעופה יהיו המרוויחות הפוטנציאליות הגדולות ביותר בעת התאוששות לאחר חיסון.

כמו כן, חברות אנרגיה כמו למשל BP ו-TOT , הבינו את המצב והחליטו על אסטרטגיית מעבר לאנרגיה חלופית. BP חתמה על עסקת טורבינות רוח ימיות בסכום של 1.1 מיליארד דולרים. בשלב מסוים אסטרטגיות מעבר מדלקים פחמימניים יעבדו, מכיוון שהעסקאות הקשורות, הנכסים, ההכנסות, תזרימי המזומנים ותמיכת הדיבידנדים מהעסקים דלי הפחמן לא יהיו קטנים מדי. המעברים בתחומי החשמל הנקי, הניידות והקמעונאות מחלחלים למגזרים רבים, ואילו מגפת הקורונה מזרזת מעברים רבים של תחומים נוספים להפחתת פחמן.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ביום שלישי צפויות להתקיים הבחירות לנשיא בארה"ב, סוחרים וותיקים עוד זוכרים את "הטבח" בשווקים כאשר נודע שטראמפ נבחר לנשיא- המדדים ירדו בחדות, בנקודה מסוימת מדד הדקס ירד כ -12%, ומדד ה-500S&P צלל גם הוא. לאחר מספר ימים השווקים תיקנו ובהמשך כבר ראינו את ראלי טראמפ.
כל זה היסטוריה- ולא, ההיסטוריה לא תמיד חוזרת.
בשבועות האחרונים אני נתקבל באין ספור משקעים וסוחרים שבטוחים שנראה התנהגות דומה של השווקים, לכן הם בטוחים שהאסטרטגיה הנכונה היא להיכנס לשורט לפני הבחירות "ליהנות" מהירידות ואז כמו בסרטים, הם יזהו את נקודת ההיפוך ויחליפו פוזיציה ללונג וירכבו על גל העליות. תרשו לי להיות ציניקן, הסיכוי של התרחיש הזה להתממש גבוה בערך כמו הסיכוי של הקונגרס לפרק את ענקיות הטכנולוגיה.
אם אתם סוחרים חובבי סיכון ובעלי ניסיון, זאת יכולה להיות הזדמנות למסחר בשוק תנודתי אבל אם אתם משקיעים או סוחרים מתחילים, אני ממליץ לא להיכנס להרפתקאות מיותרות, התגובות יכולות להיות אלימות. בכלל אני חושב שמשקיעים לטווח בינוני /ארוך לא צריכים להגיב בזמן אמת לאירועים מסוג זה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אתמול חזינו בירידות חדות בשווקים בארה"ב ובאירופה, כאשר ה-S&P ירד בכ-3.5%, הירידה החדה ביותר מאז ה-11.06.2020, המדד השלים ירידה של 5.6% מתחילת השבוע.
אחד הסקטורים שבלטו בירידה, הוא סקטור הטכנולוגיה שבנוסף לסנטימנט השלילי שכבר קיים בשווקים, חברות הענק פייסבוק, גוגל, וטוויטר נאלצו להעיד השבוע בוועדה של הקונגרס על הבעיתיות של חופש הביטוי ברשתות החברתיות.
שבוע הבא הבחירות בארה"ב, ועדיין הסקרים ממשיכים להצביע על כך שביידן מוביל בפער ניכר. בשיחות שלי עם משקיעים, הם ממתינים לבחירות וכמעט בטוחים שביידן ינצח והשווקים יפלו.
תשובה ברורה לזה אין כמובן, אבל, צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי, סקטור הענן, שכבר כתבתי עליו בעבר (והוכיח את עצמו), הוא אחד הסקטורים המעניינים השנה, וישאר כזה לתקופה ארוכה. חשוב להבין, משבר הקורונה יצר צורך גדול בטכנולוגיות חדשות, וזה ישפיע ישירות על סקטור הענן, כראייה ניתן לראות את הצמיחה האדירה של מייקרוספט לפי הדיווחים שלה השבוע, אחת מקרנות הסל הגדולות שעוקבות אחרי סקטור הענן היא CLOU.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 אחד היחסים הראשונים שנלמדים בניתוח פונדמנטלי הוא מכפיל רווח.
מכפיל רווח מחושב באמצעות שווי שוק חלקי הרווח, המכפיל מסמן תוך כמה שנים נחזיר את ההשקעה (ברווח הנוכחי), את המכפיל שקיבלנו נהוג להשוות לתעשייה בא פועלת החברה. כך לדוגמא אם נבחר לבחון חברה בסקטור מסוים בו המכפיל הממוצע עומד על 15 והמכפיל של החברה שאותה נרצה לבחון עומד על 20, האם יהיה ניתן להסיק שהחברה נסחרת במחיר יקר???

התשובה היא כן ולא. מצד אחד, זה מוקדם מידי להספיד את היחסים הפיננסים מצד שני צריך להבין שפרמטר אחד לא באמת מספיק על מנת לקבוע. כדי שנוכל לקבל תמונה רחבה יותר, נדרשות בדיקות נוספות של יחסים נוספים ובחינה של הסקטור והשוק עצמו.

יש תחום שלם בו מכפיל הרווח כמעט לא רלוונטי- לדוגמא אם נבחן את מכפיל הרווח של מניית טסלה נגלה שהוא קצת מעל 1,000 כאשר המכפיל הממוצע בתעשיית הרכב עומד על כ-9, אדם סביר שיבחן את המכפילים לא רק שלא יקנה אלא יעשה שורט. אבל וזה אבל גדול- חברות טכנולוגיה להבדיל מחברות מסורתיות יכולות להיסחר במכפילים דמיוניים והסיבה לכך היא שהן "שורפות" מזומנים על פיתוח טכנולוגיה ובחלק גדול מהמקרים הן אפילו לא מרוויחות.
לסיכום, בימים בם חלקן של חברות הטכנולוגיה גדל על חשבון חברות יצרניות, ניתוח החברות הוא נושא מורכב, ולא ניתן להסיק מסקנות באמצעות פרמטר אחד בלבד ובאמצעותו לקבל החלטות להשקעה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השבוע התקבלו כמה חדשות פחות טובות לענקית הטכנולוגיה גוגל, כאשר משרד המשפטים האמריקני הגיש תביעת ענק נגדה, בטענה על ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי וחסימת שחקנים אחרים בתחום מנועי החיפוש.

התביעה של משרד המשפטים האמריקאי נגד גוגל מתמקדת בכך שמנוע החיפוש של גוגל הוא ברירת מחדל. כפי שהשוק כבר הבין ואפשר לראות את זה במחיר של המנייה, תביעה כזאת לוקחת זמן וכרגע אין ממה להתרגש יותר מידי. לדוגמא, תביעה דומה שהוגשה נגד מיקרוספוט נמשכה כ-2.5 שנים מהגשתה, דרך הפסיקה הראשונית ותהליך הערעור ועד להסדר הסופי, אז גם במקרה הזה אפשר לצפות לדבר דומה.

מבחינת הסבירות של פירוק גוגל לא נראה סביר (גם בתביעה נגד מיקרוסופט משרד המשפטים משך את הבקשה לפירוק) , התביעה ממוקדת בעסקי החיפוש, במיוחד חיפושים מבוססי טקסט, ובהכנסות הנלוות מפרסום. הפתרון יהיה כנראה מתן אפשרות לצרכנים לבחור מנוע חיפוש בסמארטפונים חדשים ו/או פיצול אנדרואיד ו - .G-Suite

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 מבלי להיכנס לפוטנציאל מימוש התחזית של גנץ על הורדת הדירוג אם לא יאושר תקציב 2021 באופן מיידי. אנסה להסביר מדוע מדינת ישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה הורדת דירוג.

למרות שזה לא תמיד נראה ככה, מדינה כמו כל גוף עסקי או אפילו אדם פרטי, צריך מקור הכנסה בשביל להוציא כסף. כאשר אותו מקור הסתיים, אנחנו מתחילים להיכנס לאשראי, על אותו אשראי צריך לשלם ריבית- כמה ??? זאת השאלה החשובה.

נניח עכשיו, אני רוצה לקחת הלוואה, נותן ההלוואה (וזה לא רלוונטי אם מדובר בבנק, גוף חוץ בנקאי או פלטפורמת מימון המונים) דבר ראשון מעריך את הסיכון שאני לא אחזיר את ההלוואה. אם נותן ההלוואה מעריך שהסיכון נמוך מאוד הוא ידרוש ריבית (פיצי על הסיכון) נמוכה. ככול שרמת הסיכון גבוה יותר, הריבית תהיה גבוה יותר, עד רמה שהיא לא כלכלית.

תקציב המדינה מתחלק בין הוצאות שהן כמעט חובה לבין מחוללי צמיחה, כך למשל פרויקט הרכבת הקלה הינו מחולל צמיחה, המשמעות היא שרכבת קלה במישרין ובהקיפן תגדיל הכנסות למדינה. עכשיו תדמיינו תרחיש בו מדינת ישראל מצליחה לגייס חוב בריבית גבוה, אותו פרויקט הופך ברגע ללא כלכלי וכפועל יוצא המדינה תקטין משמעותית השקעה בסעיפי תקציב מחוללי צמיחה.

סכנה נוספת היא חלקו של סעיף עלות המימון מסה"כ התקציב, כפי שאמרנו, גם מדינת ישראל לא יכולה "לבזבז" בלי חשבון- יש תקציב וחריגה מאושרת. לצורך הדוגמא נניח שתציב המדינה הינו 400 מיליארד ₪ ומתוך הסכום הזה עלות המימון הינה 10 מיליארד- המשמעות היא שבפועל התקציב הינו 390 מיליארד. אם גובה הריבית תעלה סעיף זה יעלה מה שישאיר תקציב בפועל נמוך יותר.

לסיכום, דרוג אשראי הוא לא נתון שאפשר לזלזל בו, כל הורדת דרוג מתורגמת מיד לגובה הריבית שהאוצר ישלם כאשר ינפיק אג"ח ויישאר פחות תקציב לנו לאזרחים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

תחילת עונת הדוחות בארה"ב מוקדשים לסקטור הפיננסי.
השבוע כבר דיווחו מספר בנקים והיה אפשר להבין מהדוחות את הבעייתיות של כל בנק ומהן נקודות החוזקה.
סקטור הבנקים ירד בחדות מתחילת שנה ויש לכך הגיון די ברור.
המשקיעים כבר הבינו שהתאוששת הכלכלית תהיה איטית ומלווה בלא מעט פשיטות רגל של עסקים, פגיעה באיכות תיקי האשראי של הבנקים, ופגיעה בהכנסות מריבית כתוצאה ממדיניות ריבית אפס שאמורה להמשיך איתו לעוד מספר שנים (לפי דבריו של יו"ר הפד ג'רום פאואל).
הבנקים נפגעים בין היתר מהמצב הפוליטי שמתרחש כרגע לקראת הבחירות בארה"ב כאשר לא בטוח שתגיע התמיכה הפיסקלית בזמן הקרוב.
מצד שני, בהנחה ולכשתתחיל התאוששות כלכלית, אפילו איטית ככל שתהיה, לאחר ירידה של כ- 30% בבנקים נראה שזאת יכולה להיות נקודת כניסה וגם אם עדיין מהלך הירידות לא הסתיים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בעבר הלא רחוק חשש לבחירות היה מפיל את השוק המקומי. כך גם התפטרות של בכיר במשרד האוצר, במיוחד אם סיבת ההתפטרות הייתה מלווה בביקורת- במקרה של קרן טרנר מנכלית משרד האוצר הביקורת אינה פומבית אלא בעיקר הפרשנות שסובבת את העזיבה.
אז איך קורה שבפרק זמן קצר אנחנו רואים התפטרות של מספר בכירים במשרד האוצר (תוך משבר מהחמורים בהיסטוריה), איום בבחירות על בסיס יומי והשווקים כמעט ולא מגיבים? לדעתי הסיבה פשוטה מאוד- ניתוק.
ניתוק ממה אבל? השווקים הפיננסים נהנים מכסף זול ואינפלציה נמוכה, בנוסף לתוכניות כמותיות כמעט בלתי מוגבלות, שמסייעות לשווקים להציג ביצועים מרשימים. לעומת זאת הכלכלה הריאלית מופלית לרעה, ולמרות שזוכה לתמריצים, אין מה להשוות בגובה, באיכות וקצב בהשוואה לשווקים הפיננסים.
כך לדוגמא בעל עסק אשר נדרש למימון במטרה להשאיר בחיים עסק שבבעלותו ייתקל בבירוקרטיה, וגם אם יצליח לעבור את משוכת הבירוקרטיה, יבין אותו בעל עסק שגובה האשראי ושיעור הריבית יקשו עליו להמשיך להתקיים. לעומת זאת, פעיל בשוק ההון יקבל אשראי במהירות שיא, ובתנאים אטרקטיביים מה שדוחף עוד את השווקים.
כבר מספר שנים שאני חושב שהשווקים הפיננסים מנותקים כמעט לחלוטין מהכלכלה הריאלית, לאט לאט אני מתחיל לחשוב שהניתוק מעמיק גם למצב הפוליטי.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 רוב השיחות שלי עם משקיעים הן על חברות טכנולוגיה. וכל פעם עולה אותה השאלה, מה לעשות כאשר הן במחיר שיא? האם זה אומר שהגיע הזמן למכור?

ננסה לבחון את המצב מכמה היבטים, הדומיננטיות של חברות הטכנולוגיה כיום, דומה במספר צורות לבועת הטכנולוגיה של 1999 ולשנות ה-70, אז קבוצה קטנה של מניות שלטה בשוק. והמניות היום לא זינקו כמו בבועה של 1999. דבר נוסף, הביצועים היום מונעים במידה רבה ע"י עלייה ברווחים, לא במכפילים, ובכל מקרה, התמחור היום אינו כה גבוה כפי שהיה בשתי התקופות הקודמות.

חייבים להיות מפוכחים, התמחור של חברות הטכנולוגיה היום הוא ברמה הכי גבוהה מאז שנת 2000, ורווחי הסקטור ייצמחו ב-2021 רק ב-15%, לעומת 31% לשאר השוק ופער התמחור בין צמיחה לערך נמצא בשמים.
כמו כן, עוד פחות מחודש אנחנו נדע מי הנשיא שיבחר, ובמידה והניצחון יהיה של המפלגה הדמוקרטית, יכולה להיות השפעה על חברות התוכנה דרך העלאת מס החברות מ-21% ל-28%, והעלאת מס על רווחים מחוץ לארה"ב מ-13% ל-21%. זה כמובן יוריד רווחים, יוריד השקעות (או לפחות יוריד את כמות המזומן הפנוי להשקעות) ויהפוך חברות אמריקאיות לפחות רווחיות ממתחרות בחו"ל (בהשוואה לשיעור המס כיום).

לכן, יכול להיות שזה זמן טוב למימוש רווחים בחברות טכנולוגיה יקרות ולחפש מניות טכנולוגיה זולות יותר או לפחות לממש חלק מהאחזקה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 באחד הפורומים בו מחליפים דעות "שחקני מעו"ף (כינוי לפעילים בשוק הנגזרים המקומי), קראתי לאחרונה תלונות על ירידה חדה בתנודתיות. מרבית השחקנים מעדיפים שוק תנודתי בו סטיית התקן גובה יותר וכך גם הפרמיות. באופן מסורתי שוק הנגזרים בארץ ובעולם מחולק לשני פעילי מרכזיים:

1. הם אותם גופים ומשקיעים, שעושים שימוש בנגזרים לטובת גידור של נכס בסיס. לדוגמא: חברת קפה תעשה שימוש בנגזרים על פולי קפה לצורך גידור החשיפה שלה.
2. הם אותם ספקולנטים "שחקנים" אשר עושים שימוש בנגזרים, אך ורק לצורך יצירת רווח. הם בדרך כלל לא יחזיקו בנכס הבסיס לצורך הפעילות העסקית שלהם.

בהרבה מקרים אחרים יש פער בין טובת הצדדים, למגדירים טוב סטיית תקן נמוכה - הסיבה לכך היא שכאשר סטיית התקן נמוכה הפרמיות נמוכות ועלות הגידור הינה נמוכה ביחד למצב בו סטיית התקן גבוה. השחקנים יעדיפו מצב הפוך- הם רוצים תנועה בשווקים ((VOLATILITY והסיבה כמו שרבים ממכם כבר ניחש היא שהם יעדיפו פרמיות גבוהות.
לפני פחות משנה סטיית התקן על מדד ת"א 35 נסחרה ברמות של 8%-9%, ובשיא משבר הקורונה גם חצתה את קו ה-60%, היום סטיית התקן ברמה החודשית נסחרת ברמות של 25% בממוצע.
אני לא רופא ואין לי מידע עודף ביחס למצב הבריאותי של הנשיא טראמפ אבל אני מרגיש מספיק בטוח לצפות עליה בתנודתיות בשווקים כאשר אנחנו חודש לפני הבחירות והנשיא (המועמד הרפובליקני) נמצא חיובי לקורונה ופונה לקבלת טיפול רפואי.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

הכלכלה נפגעת לא מעט מוויכוחים פוליטיים, אחרי מספר ימים של עליות האופטימיות קצת חזרה אלינו, וזאת לאחר תקופה של ירידות. אתמול שוב המגמה השתנתה וכנראה שהיום נראה המשך ירידות לפי הסתכלות בחוזים העתידיים.

הנושא שעומד לדיון הוא העברת התוכנית הפיסיקאלית. מסתמן קשיים בהעברת התוכנית, והקושי הוא רק פוליטי, וכנראה שנצטרך להמתין עד הבחירות שבעוד חודש וקצת. בנוסף, העימות בין טראמפ לביידין מוסיף אש למדורה, כאשר העימות התנהל באגרסיביות ולפי סוכנויות ההימורים, ביידן ניצח בפער דיי משמעותי.

לאחר העימות, טראמפ לא נשאר חייב ולא הפסיק לצייץ ולעלות פוסטים בפייסבוק/אינסטגרם בהתקפות נגד ביידן. אנחנו עומדים בפני תקופה של חוסר יציבות פוליטית, שיכולה לפגוע גם בשוק ההון. החשיבות בתקופה זו, היא לשמור על נזילות בתיקי ההשקעות ולהיצמד לחברות יציבות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

משבר הקורונה גרם לנו לשינויים בהרגלי הצריכה, הסגר שמוטל ברחבי העולם הגביר את הדרישה לשירותי אינטרנט ורכישות באונליין. גם לפני משבר הקורונה העולם היה בתהליך מעבר לרכישות אונליין. אני מאמין שכל אחד מאתנו רואה את הפרסום ברשתות על עוד אתרים חדשים לרכישות אונליין, וזה מהר מאוד תופס את רובנו.

המשבר הגביר את הדרישה ואפשר לראות את זה בדוחות ענקיות הטכנולוגיה כגון אמזון, שלה יש מעל 40% נתח שוק באונליין, ולא מפסיקה לשכור עובדים ולהמשיך לצמוח. שאלה שנשאלת הרבה לגבי האונליין היא, האם קצב הצמיחה הגבוה ימשיך גם אחרי ימי הקורונה? אז כנראה שהצמיחה לא תמשיך באותו הקצב, ההרגל של קניות בסופר כנראה ימשיך, אבל קניות כמו למשל, בגדי יוקרה כנראה שהצרכנים יגיעו לחנות עצמה. חברה נוספת שרוכבת על גל האונליין היא פדקס (FDX), שהציגה תוצאות מעולות בדוחות וזה די ברור במצב שבו הביקוש למשלוחים עולה על הקיבולת ובנוסף ביקוש עתידי שהולך להיות לשינוע של חיסוני הקורונה ומחירי הנפט הזולים גורמים לה להיות מעניינת.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

לפני מספר ימים (לפני הסגר) ישבתי עם חבר טוב שבמשך שנים פועל כסוחר עצמאי, להבדיל מהרבה סוחרים יומיים, אותו סוחר עבר במספר תפקידים בבית השקעות גדול לפני שיצא לדרך עצמאית - אחד התפקידים באותו גוף היה אנליסט מניות. בסקר קצר שערכתי לפני כשנה עם מדגם מייצג של סוחרים עצמאים למדתי שמרביתם בוחרים בניתוח טכני ככלי ראשי- יתרה מזאת, מרביתם לא יודעים בכלל איך לנתח חברה בהתאם לנתונים פונדמנטליים.
אותו סוחר פרט לפני ניתוח שוק שידעתי שמתקיים אבל לא הערכתי נכון את העוצמה שלו, אחרי כמעט עשור של עבודה מסודרת ושילוב של שתי שיטות ניתוח (פונדמנטלי וטכני), הוא הגיע למסקנה שבשביל להיות רווחי פשוט צריך להקשיב לשוק. מבחינתי זה היה משפט ריק מתוכן, כמו משפט שאתה מוצא בעוגית מזל במסעדה סינית.
אבל ככול שדיברנו התחלתי להבין שיש הרבה היגיון בניתוח שלו, כך שבמקביל לניתוח דוחות כספים, ניתוח מתחרים, ניתוח גרפים ומגמות וכו' הוא פשוט עוקב במקביל אחרי מספר רב של פורומים ואתרי שיתוף והולך עם המגמה. הוא עד הגדיל לעשות ולצבוע פוזיציות שנפתחו לאחר ניתוח, וכאלה שנפתחו לאחר ניתוח השיח הציבורי, וראה שהתשואה בניתוח השיח גבוה יותר.
נשמע פשוט, אבל קשה לביצוע.
כאן חשוב להדגיש, מדובר בסוחר בעל ניסיון של כמעט עשור במסחר עצמאי עם משמעת ברזל ושיטת עבודה סדורה. את אותו ניתוח שיח ציבורי הוא לקח לקצה, רכש ובנה מספר כלים שמסייעים לו לנתח מספר עצום של מידע - שבטעות אף אחד לא יקבל את הרשום שקריאה בקבוצת פייסבוק או פורום תביא אותו לאותה תוצאה.
אז למה בכל זאת אני כותב את זה?
אנחנו נמצאים בתקופה בא כל אדם שני חושב שקל ופשוט להרוויח ממסחר קצר טווח, ואני כאן בשביל להחזיר אותם למציאות. מסחר הוא מקצוע ובדיוק כמו שאני לא יכול להיכנס לבית חולים ולחליף את אחד הרופאים כי קראתי בפורום מסוים איך מבצעים ניתוח, אני בטוח שלא ניתן להפוך ביום אחד לסוחר מקצועי. ההמלצה שלי היא ללמוד לאט לאט, לצבור ניסיון ואולי הכי חשוב להיות צנוע. זה שהרווחתם כאשר כל השוק עלה לא אומר שצריך להוציא את כל החסכונות ולקחת סיכונים חסרי פרופורציה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

למי שלא יודע IPO (Initial public offering) זהו מצב שבו חברה פרטית מציעה את מניותיה לציבור, ובכך הופכת לחברה ציבורית.

ברבעון השני של השנה אנחנו עדים לכמויות גדולות של הנפקות בשוק האמריקני, עם כמעט 40 הנפקות (וזאת לאחר כמה חודשיים של קיפאון), וכרגע לא רואים שום סימני עצירה.

הרבה שואלים אותי, כיצד זה ייתכן דווקא בזמן מגיפה עולמית, ומצב כלכלי לא טוב חברות בוחרות להנפיק. אז אין תשובה ברורה לכך. אבל, אפשר לשים לב שמאז חודש אפריל שהריצה ב נאסד"ק התחילה, ומנגד מדד ה- VIX ירד, כנראה העבירה מסר של אופטימיות לחברות, ושהמשקיעים צמאים לחברות חדשות ומעניינות. אתמול הייתה הנפקה של ענקית התוכנה בענן SNOWFLAKE (אמורה להתחרות בחברות כמו אמזון ומייקרוסופט) שהייתה הנפקה מצוינת שבוע במחיר של 120 דולר לעומת מחיר ראשוני בהנפקה של 75-85 דולר.

השבוע יש הנפקה נוספת מעניינת של חברת פינטק בשם Nuvei שמספקת שירותי תשלום כלל –ערוציים עם תמיכה מלאה לעסקים. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי החברות ולראות איך השוק יגיב אליהן בתקופה הקרובה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

לאחר עליות חדות מאוד של מדד הנאסד"ק, מתחילת השנה ושבירת שיאים הגיע זמן התיקון. בשלושת ימי המסחר האחרונים מדד הנאסד"ק ירד בכמעט 10%, היה אפשר לראות מניות בולטות שתיקנו די חזק למטה כמו אפל שירדה בכמעט 19% מהשיא שלה. הירידות החדות מופנות לכיוון קונצרן ההשקעות היפני סופטבנק שגרם לעליות החדות בתקופה האחרונה בסקטור הטכנולוגיה.

אין ספק שהירידות של חברות הטכנולוגיה גורמות למשקיעים להיבהל וזה הגיוני לאחר הביטחון הרב של המשקיעים בסקטור שזה אכזב.

הרבה מדברים איתי על "נקודת כניסה" הרי אנחנו לא יודעים מתי בדיוק הזמן להיכנס, ומצד שני, קיים הפחד שהסקטור יחזור לרוץ חזרה ומי שלא נכנס יפסיד את כל העליות.
במקרה כזה חייבים לפעול לפי אסטרטגיה, חשוב מאוד לעשות הבחנה בין מניות טכנולוגיה קטנות שמשתייכות לסקטור הטכנולוגיה, לבין ענקיות הטכנולוגיה. אנחנו נמצאים בתקופה של אי וודאות לגבי ההשלכות של נגיף הקורונה ואפשר לראות שאין השפעה מהותית על ענקיות הטכנולוגיה והן בסופו של דבר אמורות להיות "עוגן" בתיקים ההשקעות.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

הפרסומים על התנהלות סופטבנק היפני מסכמים את הרע החולה של הזרקת הנזילות לשווקים
ביום שישי פורסמה "הסיבה" לירידות השערים החדות שראינו ביום חמישי. ולמרות שקצת קשה להאמין, הסיבה היא שהפד' שהוא הבנק המרכזי האמריקאי הפסיק לממן פעילות נוסטרו של תאגיד מסחרי יפני.
קשה לי להאמין שכאשר ישיבו בכירי הבנק המרכזי בארה"ב והרכיבו את תוכנית התמריצים, אשר כוללת לראשונה בהיסטוריה גם הזרמת נזילות דולרית לבנקים מרכזיים זרים במטרה למנוע מצוקת דולרים. שאותם דולרים ישמשו את חשבון הנוסטרו של אחד התאגידים הגדולים ביפן.
אנסה להסביר בפשטות את הטירוף הזה.
הבנק המרכזי האמריקאי (לא במישרין) פתח קווי אשראי לבנקים זרים, אחד מהם הוא הבנק המרכזי היפני. הבנק המרכזי של יפן ניצל את אותם קווי אשראי, סופטבנק עשה שימוש באותם קווי אשראי אך במקום לעשות בהם שימוש לצורך פעילות עסקית שוטפת, השימוש שבחר סופטבנק לעשות הוא רכישת אופציות CALL על מניות חברות טכנולוגיה אמריקאיות. בארה"ב פועלים עושי שוק רבים שעמדו בצד השני של העסקה (מכרו אופציות CALL) במטרה לגדר את החשיפה רכשו אותם עושי שוק מניות (נכס בסיס) מאחר והסכומים היו כל כך גדולים, רכישת המניות של אותם עושי השוק גרמו לעליות שערים באותן מניות. לצורך גידור נוסף, נרכשו אופציות על מדד ה-VIX (מדד הפחד) מה שגרם לעליה גם בו.
אז איך כל זה קשור לירידות השערים החדות שראינו ביום חמישי?
פשוט מאוד, ביום חמישי סגר הבנק המרכזי האמריקאי את קווי האשראי לבנקים זרים. אותה פעולה יצרה אקפט דומינו. סופטבנק היה חייב לשחרר הון, מה שהוביל אותו למכור כמויות אדירות של אופציותCALL , בצד השני עמדו דילרים שמכרו מיד את נכס הבסיס ואופציות על מדד VIX (מדד הפחד), ואנחנו המשקיעים קיבלנו ירידות שערים חדות בעיקר באותן מניות טכנולוגיה.
כמו במשחק הכיסאות, המוזיקה מפסיקה ומשהו נשאר בלי כיסא.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אני מרבה לכתוב על השפעת הפסיכולוגיה על שוק ההון, היום ניתן לראות דוגמא מושלמת. למרות העליות החדות אתמול בארה"ב והיציבות בחוזים העתידיים, השוק המקומי מציג ירידות של כ-2%. כאשר שאלתי מספר פעילים בשוק מה לדעתם הסיבה לירידות, השיבו כולם באותו האופן " חשש מסגר בעקבות עליה במספר החולים ביממה האחרונה".

כנראה שחלק ממכם אומרים לעצמם ברור זאת סיבה הגיונית לירידות החדות, ואני אומר מה הקשר?
נכון למועד כתיבת שורות אלו 33 מניות מתוך 35 מניות מדד ת"א 35 נסחרות בירידת שערים, עכשיו מבלי להיכנס למניות ספציפיות אני מחפש את ההשפעה השלילית של סגר על מרבית המניות שנסחרות במדד ולא מוצא. בחלק מהמניות המצב בדיוק הפוך- סגר יעשה להם טוב מבחינה עסקית.

אבל כמו בהרבה דברים בחיים ההיגיון לא תמיד עובד, וכאשר יש פחד הוא גורף ולא בורר, אז כמו שאבא שלי לימד אותי לגבי הכביש גם בשוק ההון עדיף להיות חכם ולא צודק. לכן ההמלצה שלי לסוחרים שבינינו להקשיב לשוק ולא להיות בטוחים שמה שנכון (כל אחד מחליט מה נכון בשבילו) הוא גם מה שיקרה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אחרי מספר חודשים של איחור בגלל משבר הקורונה, ביום חמישי האחרון הציג פאוול את תוכניתו ארוכת הטווח הנוגעת ליעדי האינפלציה.

יו"ר הפד' ג'רום פאוול מנסה לעשות שינוי רציני. השאיפה של פאוול היא להגיע ליעדי אינפלציה של כ- 2% בממוצע, לאחר שבאופן עקבי האינפלציה הייתה ברמה נמוכה יותר (בסביבות 1.4%), ובמקביל לשמור על ריבית נמוכה. השאלה שעולה היא איך באמת פאוול מתכוון לבצע את האסטרטגיה ולאפשר עליית אינפלציה, ובמקיל לשמור על ריבית אפסית לתקופה ארוכה? פאוול לא פירט את האסטרטגיה שהוא מתכנן לבצע, ובכך השאיר לעצמו את כל האפשריות. המרוויחה הגדולה מהצעד של הפד' היא ממשלת ארה"ב, שלה חוב גדול, והריבית הנמוכה תקל עליה מאוד.

ומי שיסבול מהתהליך ככל הנראה, הוא הסקטור הפיננסי שסובל מאוד מריבית נמוכה, והפעם גם אין שום צפי לעלייה בשנים הקרובות. ושוב, הריבית הנמוכה כנראה תמשיך לתרום לזרימת הכסף לבורסות וסיכוי גדול שנמשיך לראות שיאים חדשים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אומנם רוב האנשים לא שמעו ולא מכירים את החברה, אבל את החברה שהיא מפעילה המון מכירים. חברת בייט – דאנס היא החברה שעומדת מאחורי טיק טוק. למי שעדיין לא מכיר, טיק טוק זאת אפליקציה סינית שהפכה בשנה האחרונה למאוד נפוצה במיוחד בקרב בני נוער. האפליקציה מאפשרת ליצור סרטונים קצרים שמשלבים מוזיקה ופועלת כרשת חברתית.

לפי הערכות כיום לאפליקציה יש כמעט מיליארד משתמשים והשווי שלה מעורך בכ- 50 מיליארד $ (השווי של בייט דאנס מעורך ביותר מ-100 מיליארד $). טיק טוק היא חברה מסחרית פקחית ואגרסיבית עם חזון לעשות כסף ולא סתם יש התעניינות לרכוש אותה מצד חברות ענקיות כמו מייקרוסופט, אורקל, דיסני ואתמול גם נטפליקס נכנסה לתמונה וזינקה בכ- 9% לאחר ההודעה שיצאה בניורק טיימס. טיק טוק היא חברת שעוזרת לצרוך תוכן, פחות חברה שעוזרת להתחבר עם חברים (כמו סנאפצ'ט). מבחינת פרסומות, טיק טוק דומה יותר ליוטיוב. המתחרות העיקריות של טיק טוק הן טוויטר ובעיקר יוטיוב שהיא המפסידה העיקרית. כשנודע על המגעים של מייקרוסופט לרכישת טיק טוק הנשיא טראמפ הכריז שהוא מתכוון להטיל חרם על רשת טיק טוק מכיוון שהיא בבעלות סינית ומהווה איום ביטחוני, והשמידע שנצבר בטיק טוק מגיע לשלטונות סין. לאחר שיחה עם מנכ"ל מייקרוסופט, הוא אישר את המשך מו"מ. לפי הדיווחים אתמול, העסקה בין בייטדאנס למייקרוסופט התפוצצה והשם של נטפלקיס לרכישת טיק טוק עלה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 אתמול בשעות הצהרים שעון ישראל פורסם שהנשיא טראמפ צפוי לצאת ההכרזה דרמטית בנושא הקורונה בשעות הערב שעון ישראל, השוק מיד הגיב בעלייה של כ- 1.4%.
בהמשך היום נפוצו שמועות\הדלפות שההכרזה לא כזאת דרמטית והיא תכלול הקלות לחברות התרופות שמנסות לפתח נוגדן או חיסון לקורונה. בסופו של דבר ההכרזה העניקה אישור חרום לטיפול בפלזמה לחולי קורונה.

מבלי להיכנס למשמעות הרפואית של ההקלה, נציין שהכרזה על תרופה, נוגדן או חיסון היא לא הכילה, מנגד היא מראה שהממשל מוכן לעשות לא מעט בשביל להראות התקדמות משמעותית לפני הבחירות.

החוזים העתידיים נסחרים כרגע בעליה קלה של 0.3%, ככה שאפשר להגיד בביטחון שהשווקים לא מתרגשים מההכרזה הדרמטית.
לדעתי הסיבה שהשווקים לא מתרגשים מההכרזה של טראמפ, היא הניתוק בין השווקים לכלכלה הריאלית.

הוותיקים ביניכם זוכרים תופעה שהתרחשה במהלך 2015, כאשר פורסמו נתונים טובים על הכללה, השווקים הגיבו בירידות שערים וזאת מחשש שהפד' יפסיק את תוכנית הרכישות, ובפועל יפסיק את התמיכה בשווקים. לטעמי אנחנו בדיוק באותה נקודה. לשוק המניות עדיף פד' שלא מספיק להזרים כסף על תרופה שבהמשך הדרך גם תרפא את הכלכלה.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ההגדרה של דירוג אשראי הינה "ציון" הניתן לפרטיים, חברות ומדינות, "הציון" מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות. חישוב הדירוג מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים, ההון העצמי והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה.

עכשיו נשאלת השאלה הפשוטה, כיצד קורה שבכמעט 100% ממדינות העולם יחס החוב תוצר עלה במאות אחוזים, וההכנסות צפויות לרדת, וכאשר מסתכלים קדימה ההוצאות רק יעלו. במילים פשוטות המינוס (גירעון) רק צפוי לגדול ולגדול. ובכל זאת, חברות דירוג האשראי לא הורידו את דירוג האשראי של מדינות המערב. אם דירוג האשראי בא לבדוק את הסיכון שאותו לווה לא יחזיר את ההלוואה, הרי שהשינויים האחרונים אמורים להקפיץ את הסיכון ולגרור הורדת דירוג. מנגד אם תהליך כזה לא היה אמור להתרחש, אז מדוע דירוג האשראי מלכתחילה לא היה גבוה יותר?

ההסבר הפשוט שלי הוא שהדירוג מתייחס באופן השוואתי, ולא באופן מוחלט. אם ארה"ב וגרמניה הם הסמן הימני ליציבות, אז גם כאשר הן לא מפסיקות להדפיס כסף ולהגדיל את הגירעון הן עדיין הכי בטוחות, כך גם יתר המדינות.

זאת אומרת שהדירוג לא בהכרח מודד את הסיכוי שנקבל את הכסף שלנו בחזרה מאותו לווה, הוא מודד את הסיכון ביחס ללווים אחרים.
לסיכום, לדעתי האישית משקיע חכם לא יסתמך בעניים עצומות על סוכנויות הדירוג, משקיע חכם יבדוק בעצמו את יכולת ההחזר לפני שהוא קונה אג"ח.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 יש בארה"ב מישהו ששומר טוב טוב על השוק ודואג שהוא לא ייפול ואף ימשיך לעלות. בשבוע האחרון היו מספר התרחשויות ותזכורות כי אנו עדיין חיים בסביבה של אי וודאות ובמשבר כלכלי עמוק. אבל, יש לנו את שומר השווקים "הנשיא טראמפ", ונשאר לו פחות משלושה חודשים לשמור על יציבות השוק.

השבוע היה אתגר נוסף כאשר כבר תקופה ארוכה התשואות על האג"חים היו ברמות שפל, והשבוע הם עלו בצורה חדה. לעלייה בתשואות יש השלכות גדולות, אנחנו נמצאים במשבר עמוק והחוב הכללי הוא מאוד גדול. אז עלייה חדה בתשואות פוגעת ביציבות המערכת.

במידה ונראה המשך עלייה בתשואות, הפד' יהיה חייב להגיב. בנוסף, הנשיא טראמפ הודיע על כוונתו לחתוך את המס על רווחי הון, דבר שיגביר את הביקושים להשקעות בשוק המניות. כמו כן, קיימת אופטימיות בשווקים בעקבות התמתנות ההתפשטות של הוירוס והמירוץ לקראת החיסון.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

 לאחר ששתי המפלגות לא הצליחו להגיע להסכמה על תוכנית פיסקלית חדשה. חתם הנשיא טראמפ על סדרת צווים נשיאותיים ועקף את הקונגרס.
בין הצעדים ניתן למצוא דמי אבטלה שבועיים שיעמדו על 400 $, הקלות מס לתקופה נוספת, דחייה נוספת בהחזרי המשכנתא והלוואות הסטודנטים.
הבית הלבן טען שהדמוקרטים דורשים שהתוכנית תמומן באמצעות קופת האוצר ולא באמצעות הפד', ובדרך הזאת תיבצר מצוקת מזומנים ומחנק אשראי. הנשיא מפחד שאותו מחנק אשראי יגרום לירידות שערים חדות בשווקים ויקטין את הסיכוי שלו להיבחר מחדש. מנגד טוענים הדמוקרטים, שהנשיא מבקש להבטיח ראלי בשווקים עד הבחירות וזאת על חשבון הציבור עצמו.
מבלי להיכנס למי צודק - כמו תמיד האמת כנראה נמצאת באמצע, הצווים של הנשיא יאצלו לעמוד במבחן בית המשפט. החוק האמריקאי קובע שמימון פדרלי דורש אישור של הקונגרס, והדמוקרטים ממש לא מתכוונים לוותר בקלות.

הימים הקרובים הינם קריטיים במיוחד, במהלך חודש מרץ פעילים רבים תלו את האשמה בירידות החדות במחנק האשראי החמור.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 לאחר שבחודשיים האחרונים דיברנו כאן רבות על ההשקעה בענקיות הטכנולוגיה, ובאמת אחרי הדוחות אפשר להבין את חשיבות ההשקעה בהן. השאלה העיקרית שאני נשאל בימים אלו היא: האם עדיין כדאי להמשיך להחזיק בהן אחרי העלייה החדה?

כשבוחנים את המצב בשווקים, אי הוודאות נמשכת, וכנראה שתמשיך איתנו לפחות לחודשיים הקרובים. המרוץ להשגת החיסון הולך ומתגבר, לוחות הזמנים של פיתוח החיסונים כנראה יוקדמו והנתונים המוקדמים שממשיכים להגיע, נראים חיוביים, טראמפ מפגר בסקרים והשבוע הוא אמר שהוא שוקל להתערב באמצעות צווים נשיאותיים על מנת להאריך את תשלום דמי האבטלה המוגבלים, לדחות את גביית מס ההכנסה.

מצד שני, לא בטוח שהוא יכול לעשות זאת מבחינה משפטית. כנראה שלקראת הבחירות שצפויות להיערך ב- 3 בנובמבר נשמע עוד הרבה הצהרות מטראמפ. אומנם הפער עכגשיו גדול, אבל שלושה חודשים זה המון זמן, ולטראמפ יש עוד סיכוי לצמצם את הפער. כך, שהתמונה עוד עשויה להשתנות מקצה לקצה. להבדיל מבחירות קודמות, הפעם ישנה חשיבות גדולה לשווקים הפיננסים, מי שייבחר כנשיא הבא תהיה לו משימה מאוד מאתגרת להוציא את הכלכלה מהשפל שהיא נמצאת. ולכן, השקעה בענקיות הטכנולוגיה אמורה לשמור על יציבות בתיק בתקופה זו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

הפרק הראשון בעונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה עמק הסיליקון, מתחילה בחקירה בסנאט האמריקאי של מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה, אחד המנכ"לים היה יוצא דופן ביחס לשאר, והוא ריצ'רד הנדריקס מנכ"ל פייד פייפר שמתחייב ללכת נגד המגמה בעמק הסיליקון ולכבד את הפרטיות של הלקוחות. כמובן שריצ'רד זוכה למחיאות כפיים מהפוליטקאים, אבל הופך במהרה לבדיחה מצד האנליסטים, מתחרים ואפילו ממחזיקי מניות נוספים בפייד פייפר. אותו פרק מציג בצורה קומית את הכוח האדיר של חברות הטכנולוגיה בארה"ב ובעולם כולו.

היום, שנתיים לאחר שאפל חצתה את רף הטריליון דולר, בזמן שהעולם בעיצומו של משבר הקורונה, וכאשר ארה"ב הציגה צמיחה שלילית של כ-33% ברבעון השני, מניית אפל נסחרת בשווי של כ- 1.8 טריליון דולר- זאת לא טעות, חברת אפל עלתה ביום שישי האחרון בעוד 10.47% מה שהביא את החברה לשווי דימוני של 1.8 טריליון דולר. החברה נסחרת במכפיל רווח של 32.3 כאשר התעשייה ב- 15.3 יותר מכפול.
אז מה הקשר לפרק של סדרת הטלוויזיה עמק הסיליקון? קצת לפני הדוחות של אפל וענקיות נוספות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון נחקרו בוועדת משנה של הקונגרס על הפגיעה בתחרות. מי שהיה קורא את הכותבות והמאמרים בשבוע האחרון היה מצפה לירידות שערים חדות בעקבות החקירה. בפועל הסוחרים בחרו להתעלם לחלוטין מהחקירה, אפל למשל לאור דוחות כספיים טובים מאוד (ביחס לצפי אנליסטים שעודכן למטה מספר פעמים) בימים רביעי – שישי עלתה 1.9%, 1.2% ו-10.47%.

התמימים שבינינו מאמינים שחברות הטכנולוגיה בשונה מחברת בתחומים כמו נשק, אנרגיה וטבק הן חברות "טובות" שרק תורמות לעולם, במציאות, ענקיות הטכנולוגיה הן חברות קפיטליסטיות דורסניות רק שאותן צבעו "בירוק" ואת הנזק שהן גורמות לעולם קשה יותר לראות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אנחנו נמצאים בשבוע עמוס במיוחד של שיא עונת הדוחות בוול-סטריט.
עד עתה שליש מהחברות של S&P 500 כבר דיווחו, ואחוז גבוה מהממוצע ההיסטורי הצליח להפתיע לטובה ברווחים ובמכירות (בזכות הורדה חדה של התחזיות של האנליסטים).
עדיין, מדובר בירידת הרווחים הגרועה ביותר מאז 2008. החגיגה הגדולה שמצפה לנו היא ביום חמישי אחרי שעות המסחר שאז ידווחו ענקיות הטכנולוגיה אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק.

למה החשיבות כל כך גבוהה לדוחות הללו?

כאשר מאחדים את ענקיות הטכנולוגיה רואים שהן מהוות כמעט -40% ממשקל הנסאדק 100! חברות אלו החזיקו את המדדים המובילים למעלה וגרמו להם לשבור שיאים חדשים.
השאלה האם החברות הללו יכו את התחזיות? והאם זה בכלל רלוונטי?
אנחנו נמצאים בתקופה לא רגילה, ואין ספק שענקיות הטכנולוגיה הן הכוכבות הגדולות של תקופת הקורונה. אז נכון, שהחברות הללו הגיעו לשווי שוק מטורף, ולא מפסיקות לשבור שיאים חדשים. אבל מי אמר שזה לא יכול להמשיך? אנחנו לא יודעים האם הדוחות יהיו מעל הצפי או מתחת, אבל במקרה של החברות האלה צריך כנראה משהו קיצוני בכדי שנראה אותן צונחות חזק למטה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 בתקופה האחרונה אני נשאל הרבה על השקעה בסקטור הבנקים בארה"ב, שחווה ירידות מתחילת השנה בצורה חדה.

הקורונה פגעה קשות גם בסקטור הבנקים וגרמה לחוסר ודאות גדול, הבנקים לא נמצאים במצב הכי טוב. ישנה פגיעה באיכות תיק האשראי שלהם וישנה ציפייה לפשיטות רגל של בתי עסק רבים. מצד שני, אנחנו רואים שישנה תמיכה חזקה מאוד מצד הממשלה והבנק המרכזי שמזרימים כספים ודואגים לשמור על יציבות הבנקים. בנוסף, בימים האחרונים אנחנו שומעים על מספר רב של חברות שנמצאות בשלבי פיתוח חיסון לקורונה מה שנותן הרגשת אופטימיות לשווקים.

מסתמן שהאתאוששות הכלכלית תהיה איטית, וזה משתקף היטב בירידה החדה בסקטור הבנקים, נראה שהציפיות כבר מגולמות במחירים של הסקטור, ומכאן גם נקודת הכניסה. תעודת סל המוכרת שעוקבת אחרי הבנקים היא KBE.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

המענק הכספי שראש הממשלה ושר האוצר מבקשים להעביר לא יורד מהכותרות, ואפילו יצר קרע בין מנכ״לית משרד האוצר המוערכת קרן טרנר והממשלה על כך שזאת יצאה להגנת הדרג המקצועי.
למרות שרבים יכולים לנחש את דעתי על הרעיון (המופרך) של ראש הממשלה ושר האוצר אני אחסוך מכם. מנגד, כן אומר את דעתי בנושא שלצערי לא זוכה לטיפול וייחס.
הכשרה מקצועית! כן לרבים מאיתנו זה נשמע כמו משהו משנות השמונים, אבל זאת חשיבה שגויה מהיסוד. הקורונה גרמה ותמשיך לגרום לשינוי מהיר בעולם התעסוקה. על פי הערכות של אין ספור גופי מחקר בארץ ובעולם, מקצועות שלמים ייעלמו כלא היו ומנגד תגדל הדרישה למקצועות חדשים.
במסגרת עבודתי נפגשתי שבוע שעבר עם חברת טכנולוגיה אשר עוסקת בתחום הפיננסי, התשובה לשאלה כמה עובדים הם מעסיקים כמעט הפילה אותי מהכיסא, הם מעסיקים בנוסף לעובדים בישראל כמה עשרות מתכנתים ואנשי QA מאוקראינה, ברמות שכר מכובדות מאוד. נכון, רמות השכר נמוכות מהמקובל בישראל לתפקידים דומים אבל משמעותית גבוה מהשכר הממוצע במשק. אני בטוח שמתוך מיליון מובטלים אפשר למצוא עשרות אלפים שיכולים לעבור הכשרה מקצועית במימון המדינה ולאייש את אותן משרות שלפי הערכה גסה מסתכמת בעשרות אלפים משרות ורק תלך ותגדל.
כמו הפתגם המפורסם "תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד, למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו"

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

נכון לסקרים האחרונים, יש מצב די טוב שהנשיא טראמפ מתקרב לסיום כהונתו, המדינה במשבר, ורואים את הקושי הרב לייצב חזרה את המצב.

מנגד ג'ו ביידן מנצל את המצב ומצליח לגייס כספים וצובר מומנטום. כשמנסים לנתח את עמדת ביידן לגבי עמדתו בנושא שירותי הבריאות, הוא בעד להפחית את גיל הזכאות מ-65 ל-60, בקבוצת גילאי 60-64 כוללת כ-23 מיליון איש. כ-60% מהם מכוסים כיום על ידי המעסיקים, כ-7% אינם מבוטחים ו-14% מבוטחים בביטוח פרטני, שהוא ככל הנראה ברמת מחיר גבוהה.

כרגע נוח לביידן להתמקד בהצעה זו מכיוון שיש לכך תרומה פוליטית, אבל לא בטוח כלל שהיא תעבור. ישנם קשיים רבים בדרך, כגון מעבר מהיר יותר מביטוח על ידי המעסיק לביטוח ממשלתי. בנתיים ככל שהבחירות מתקדמות וביידן ימשיך להתחזק ובמקביל לקדם את עמדתו לגבי שירותי הבריאות, הדבר יחזק את כלל החברות בתחום.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

כאשר שר האוצר משה כחלון נכנס למשרד האוצר, הוא ניסה בכל הכוח לבלום את עליית מחירי הדירות. אבל כמו הרבה שרים שמחפשים פתרון קצר טווח במטרה לגזור את הסרט עוד במהלך הקדנציה שלהם, הוא בחר לבלום את צד הביקוש במקום לטפל בצד היצע.

אחד הצעדים היה העלאת מס הרכישה למשקיעים, המטרה הייתה שכאשר עושים שיכלול עליות השקעה בנדל"ן לא תהיה לא רווחית מספיק, דבר שיבריח משקיעים פוטנציאלים. כחלון דיבר על סולידריות ואמפטיה שצריכה להיות כלפי אותם אזרחים שעדיין לא רכשו דירה. בפועל אותם משקיעי נדלן הסיטו את ההשקעות שלהם לנדל"ן מסחרי ונדלן למגורים מחוץ לישראל, אותם מיליארדים שיצאו גרמו נזק אדיר לכלכלה.
השינוי בשיעור המס מגיע לא בגלל הרצון הטוב של שר האוצר החדש ישראל כץ, השר מבין שהמשק בדרך המהירה למשבר עמוק ומעדיף תשלום מס אבסולוטי נמוך אבל בכמות גדולה, כמו כן מקווה שהמהלך יגרום להחזרת כספים בחזרה לישראל.
יש לא מעט חברות נדל"ן למגורים שנסחרות בבורסה המקומית, השינוי במס (במידה ויעבור) הוא חדשות טובות מאוד עבורן.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

 המתיחות בין סין להודו עולה שלב נוסף, על המעמד של סין שאחראית לבדה לכ-50% מהצמיחה העולמית אין צורך להרחיב, אומנם העימות המרכזי של סין הוא מול ארה"ב, אבל עדיין גם עימות מול הודו אינו פשוט כלל.

לכל מי שתהה האם עידן התיעוש הסיני הסתיים? ממשלת הודו הסירה השבוע כל ספק בנוגע לכך, כאשר הציבה איסור על טיקטוק ועל 58 אפליקציות סיניות נוספות. הדבר נעשה כתגובה לעימות הצבאי בין שתי המעצמות האסיאתיות בגבול ההימלאיה בחודש שעבר. הודו יודעת שאם ברצונה לקבל את תשומת לבה של סין בשנת 2020 - צריך לפגוע בסין במקום הכואב: דיכוי משתמשים פעילים חודשיים בפלטפורמות המדיה החברתית.
בהתחשב בכך שסין נמצאת בסוף החלון של ייצור זול והודו בתחילתו, שיעורי הצמיחה היחסיים בערך המוסף לייצור התעשייתי של שתי המדינות קרובים באופן מפתיע.

בשנים האחרונות מאז שמודי עלה לשלטון, הודו מנסה לעבור שינוי. לא נראה שמודי מצליח ממש לייצב את המצב בהודו, אבל הוא יצר קשרים טובים מול מנהיגי מדינות נוספות ובמיוחד מול טראמפ, ובכך מנסה לחזק את הקשרים עם האויבים של סין. עכשיו נותר לחכות ולראות כמה המצב בין סין להודו עוד יחריף, הרי סין לא תשב בצד בלי לעשות כלום.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אתמול בשעה 16:00 פרסם בנק ישראל כי הוא עתיד להרחיב את ארגז הכלים שלו, וירכוש בשוק המשני אג"ח קונצרני תחת מיגבלות מסוימות. הודעת בנק ישראל גררה זינוק במדדי המניות והאג"ח, בנק ישכראל ירכוש אג"ח רק של חברות ישראליות בדרוג אשראי גבוה מA - וגם אג"ח להמרה מחוץ למשחק.

למה משחק אתם שואלים

הפעם אני מרשה לעצמי להעביר ביקורת על פעולות בנק ישראל. כאשר הפד' פרסם את התוכנית חשבתי שזאת תוכנית גרועה, שרק מחזקת את הניתוק בין השווקים הפיננסים לכלכלה הראלית. לכן אני חש תחושה זהה גם על התוכנית של בנק ישראל. יש הבדל משמעותי בין חברה טובה שלאור המצב נקלעה למצב בו היא מתקשה בגלל מצוקת נזילות לצאת בגיוס הון חדש או לגלגל חוב קיים, לבין המצב הנוכחי. איזה סיבה בעולם יש לבנק ישראל לתמוך בשוק כאשר מדד התל בונד 60 נסחר במרווח של כ-1.5% ממשלתי?

לדעתי זאת פעולה פופוליסטית וחסרת אחריות, למה חברות ענק שיכולות לגייס בשוק ההון חוב –נכון, הן ישלמו ריבית גבוהה ביחס לתחילת השנה אבל יש להן עדיין גישה לאשראי זמין ויחסית זול, ולא לעזור לעסקים בינוניים\קטנים באמצעות הלוואות שבסופו של דבר יעברו לשוק ההון כאג"ח.

על השאלה הזאת כנראה לא נקבל תשובה, אבל מה שכן ברור הוא שהצהרתו של פרופסור אמיר ירון בכניסתו לתפקיד שהוא מאמין במינימום התערבות בשווקים לא שווה הרבה.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

האי ודאות בשווקים הולכת וגוברת, כבר למעלה מ- 10 מיליון נדבקים ומעל חצי מיליון אנשים כבר נפטרו וכפי שנראה עכשיו המצב לא הולך להשתפר בקרוב.
פיתוחו של חיסון אמור לקחת שנים, עכשיו מנסים להאיץ מאוד את התהליך, עושים שלבים נפרדים ביחד. גם אם ימצאו חיסון שעובד, שלב ההשקה והמסחור אינם דבר של מה בכך, הרי בהתחלה לא יהיה חיסונים לכולם, אז יצטרכו להחליט על הקצאה.מדובר באתגר ייצור ולוגיסטיקה עצום, הרי הכוונה היא לחסן את כל אזרחי העולם, תהליך מורכב שיכול לקחת שנים עד שכולם יחוסנו. בתסריט ורוד במיוחד העולם יוכל להגיע בשנת 2021 לכחצי מיליארד חיסונים.

כאשר אנחנו מנסים להבין מה גרם לעליות בשווקים בתקופה האחרונה ישנה מחשבה כי הסוחרים הקטנים (retail activity) הם אלה שתרמו לעלייה בשווקים, במיוחד ברכישת מניות שהיו בתחתית שלהן.
דבר נוסף שתורם לחוסר הודאות הוא הבחירות, בשנים האחרונות אנו רואים את החיבור בין טראמפ לשווקים, כל פעם שהשווקים יורדים, הוא דואג להחזיר אותם למעלה. היום הסקרים מראים תבוסה לטראמפ ויש האומרים שהוא יפרוש עוד לפני הבחירות. כמו כן, אסור לשכוח את שאר הבעיות שעל הפרק, לדוגמא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והתחממות בין סין להודו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

בשבועיים האחרונים ארגוני זכויות אדם קוראים לחרם מפרסמים על פייסבוק, וזאת עד שהיא תשנה את המדיניות בכל הנוגע לתוכן פוגעני או גזעני ותסכים לצנזר תוכן שעובר על החוקים.

כמו כדור שלג התחילו חברות מסחריות להצטרף לחרם, ובמהלך סוף השבוע האחרון הצטרפו מספר חברות משמעותיות עם פרופיל גבוה כמו קוקה קולה, ורייזון ויוניליוור. מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג שרק לפני שבוע נשמע לוחמני והצהיר שפייסבוק לא תשנה את המדיניות נשמע אחת ביום שישי הכריז שפייסבוק תתחיל לסמן באופן ברור פוסטים פוליטיים שהיא רואה כמזיקים.

בביצוע השינויים פייסבוק מסתכנת במלחמה עם הנשיא טראמפ שכבר "הכריז" מלחמה על טוויטר. מנהלי השיווק של קוקה קולה (שבמידה מסוימת היא אחת האחראיות לבעיית ההשמנה בעולם והפרסומות שלה מחפיצות נשים במשך עשורים ושלא נדבר על הפגיעה באיכות הסביבה שהחברה גורמת) בחרו (יש שיגידו בחוכמה) לעשות סיבוב יחצני על פייסבוק- פתאום קוקה קולה תאגיד דורסני וכוחני הוא אביר זכויות אדם. קצת מזכיר את הסיטואציה בא נציג קונגו יושב בפגישת המועצה לזכויות אדם של האום ומלין על זכויות הפלסטיניים בעזה. צביעות או לא מניית פייסבוק ירדה כ- 9% (בשילוב הירידה במסחר המאוחר) ובקלות אותו חרם מפרסמים שהתחיל מכמה ארגוני זכויות אדם, יכול להפוך למכה קשה וכואבת עבור פייסבוק. אני חושב שהסיכון עלה משמעותית בפייסבוק וביתר הרשתות החברתיות.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

לפני כמעט שנה כתבנו על הכניסה של הדור ה-5 ועל כך שטכנולוגיה זו עתידה לעצב מחדש תעשיות שלמות ולפתוח הזדמנויות חדשות לחדשנות בסקטורים שונים. טכנולוגיה זו טומנת בחובה גם אתגרים פיננסיים וטכנולוגיים עצומים לאורך שרשרת הערך.

דור 4 הרחיב את קצב העברת הנתונים בערך פי 20 ואף יותר (מ-42 מגה בייט לשנייה ל-1 גיג'ה בייט לשנייה), מה שאיפשר צריכה רחבה של הזרמת וידאו בהפרדה גבוהה לפי דרישה.
דור 5 מתבסס על דור 4, כשהוא חותר לגידול נוסף של פי 20 במהירות השיא, ליותר מ-20 ג'יגה בייט לשנייה. התוצאה היא חווית משתמש ממוצעת של 100 מגה בייט לשנייה, לעומת 10 מגה בייט לשנייה כיום.

כשבוחנים את המצב הנוכחי, הפריסה של תשתית G5 איטית ומשבר הקורונה רק מוסיף קשיים במדיניות מערביות. גם בארה"ב הצמיחה עדיין איטית, לעומת זאת סין מחפה על זה בקצב צמיחה חד שבא בעקבות סיבסוד במחיר השקה של מכשירי 5G "low-end". אבל אנחנו צריכים לזכור שזו רק ההתחלה של מהפכה, ובהסתכלות קדימה סקטור G5 מעניין מאוד. חשיפה לסקטור זה אפשרית דרך מספר קרנות סל בארה"ב, שהמוכרת בניהן היא FING.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

מאז פרוץ מגפת הקורונה הפד' עושה מאמצים כמעט דמיוניים ודואג להזריק לשווקים נזילות והון.
מטרת המהלכים, בשילוב הורדת הריבית באגרסיביות, היא לייצב את השווקים עד תעבור המגפה והכלכלה תחזור לעמוד בזכות עצמה.
ועכשיו במילים פחות מכובסות, הפד' מפחד ממפולת בשווקים שתגרום לאפקט דומינו שבסופו מאות ואלפי חברות יפשטו רגל, ומיליוני אמריקאים (נוספים) ימצאו עצמם מובטלים, ובמקרה הקיצון גם לאובדן השליטה בכלכלת העולם.
לכן החליט הפד' ל"תמוך" בשווקים ובמקביל כאילו קסם שהמשפט "לעולם על תלך נגד הפד'" הוזכר באין ספור כתבות, מאמרים ומהדורות חדשות.

עכשיו למה כתבנו שהוא משחק פוקר?
כי בפועל יש ניתוק מוחלט ממצב הכלכלה הריאלית למצב השווקים, ואני מייחס את הראלי בשווקים לסיבה עיקרית אחת, אם לא הולכים נגד הפד' הולכים עם הפד'. בפועל הפד' לא מסוגל להמשיך לתמוך בשווקים בקצב הנוכחי ללא מגבלת זמן.
עכשיו נשאלת השאלה מה יקרה קודם? הכלכלה הריאלית תבריא ולפד' תינתן האפשרות להוריד את הרגל מהגז (הבלוף לא ייחשף) או שהפד' יפסיק לתמוך בשווקים מאין סופר סיבות, העיקריות הן אינפלציה וקצה גבול היכולת והבלוף ייחשף והמשקיעים ישלמו את המחיר.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

נראה שכל בשורה או נתון לא טוב שמתפרסם לא משפיע ממש על השווקים. ביום חמישי שעבר קיבלנו תזכורת לימי השיא של משבר הקורונה. השווקים ירדו בצורה חדה וזאת לאחר תקופה ארוכה של עליות שערים. בהתחלה לא הובן ממש פשר הירידות והרוב חשבו שזה כתוצאה מגל שני ולאחר מכן הבינו שזה קשור לקווי האשראי לגופים הפיננסים. בהמשך הפד' הודיע כי ירחיב את ההתערבות בתחום האשראי ויתחיל לרכוש אג"ח קונצרני ספציפי בנוסף לקרנות הסחירות שהוא כבר רוכש.

מצדו של טראמפ הבחירות מתקרבות והוא לוחץ על הגז. השבוע פורסם דיווח על כך שטראמפ שוקל על השקעה ענקית בשווי טריליון דולר בתשתיות והקמת רשת G5 ברחבי המדינה. התוכנית אמורה לנצל את הריבית הנמוכה בכך להעניק הלוואות נוחות למשקיעים, טראמפ כבר שנים מנסה להוציא את התכנית לפועל ללא הצלחה, אולי עכשיו לקראת הבחירות זה הסיכוי שלו להיבחר שוב, חברות מעניינות בסקטור התשתיות שיכולות ליהנות מכך אילו MLM (Martin Marietta) ו-VCM (Vulcan).

אז מה באמת יכול לגרום לשווקים לרדת? כנראה שעד הבחירות יש מי שישמור על השקט ואולי רק גל שני יכול לערער את אמון המשקיעים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אתמול הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על הארכה של 35 ימי אבטלה נוספים לעובדים שיצאו לחל"ת. הודעה זו מצטרפת לשלל הודעות על הקלות, תוכניות ומסלולים לסייע להחזיר את הכלכלה למסלולה.

הממשלה והאוצר בפרט נמצאים במלכודת אמיתית, מצד אחד יש מעל מיליון מובטלים, חלקם אומנם בחל"ת, אבל הערכות מדברות על אחוזים גדולים שלא יחזרו למקום העבודה.
אותם אזרחים ששילמו ביטוח לאומי ומסים בעבר, במטרה לזכות להגנה אם וכאשר המצב ישתנה והם יפלטו למעגל האבטלה.
מצד שני בשום מודל של ביטוח לאומי או האוצר נלקח בחשבון שבנקודת זמן אחת קופת המדינה תידרש לסיוע גדול כל כך להמוני אזרחים, מצב שמסכן את יציבות המדינה אם הממשלה תגזים בהוצאות.
עלינו לזכור שבסוף אנחנו האזרחים נשלם את החשבון.

אתמול בפעם הראשונה מזה כמעט 3 חודשים יצאתי בערב לבילוי במסעדה, והתמונה שראיתי אינה מעודדת. מסעדות שלפני הקורונה נדרש להזמין מראש כדי למצוא מקום עומדות חצי ריקות, בתי קפה שנסגרים בשעה 22:30, ובכלל תנועה דלילה של אנשים ברחובות. אפשר לייחס את המצב לאחריות של האזרחים שבוחרים במודע לא "לבזבז" כסף במסעדות בתקופה של חוסר וודאות, ואפשר גם להעריך שאותם מיליון ורבע מובטלים לא יכולים להרשות לעצמם ערב במסעדה. כך או כך צריך לזכור כלל מאוד חשוב בכלכלה - הצריכה הפרטית היא המנוע שמזיז את גלגלי הכלכלה. בלי הצריכה הפרטית ישראל יכולה בקלות להיכנס למיתון עמוק ושום אקזיט של חברת הייטק לא יעזור כאשר הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-10%.

לסיכום אני לא מקנא במקבלי ההחלטות במשרד האוצר ובממשלה, אבל אני יודע להגיד שבלי אותם עסקים קטנים ובינויים שמעסיקים מאות אלפי עובדים ישראל תיראה אחרת.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

השבוע האחרון היה עמוס באירועים שהשווקים בארה"ב דילגו עליהם ולא התרגשו מהם.
הבשורה הטובה הייתה שאין קפיצה במקרי הקורונה בארה"ב וזה יכול להיות מאוד מעודד לנשיא טראמפ. מצד שני, היו מספר אירועים שלא עוזרים למצבו של טראמפ.

אחד האירועים קשור למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, כאשר סין החליטה לקדם את חוקי הביטחון. חוקים אלו אמנם לא מנוסחים בצורה ברורה, אבל הכוונה היא לתת לסין סמכות לחקור ולעצור בתחומי הונג קונג. חוקים אלו נועדו למנוע בדלנות, חתרנות, טרור והתערבות זרה. איך זה נוגע לארה"ב? הונג קונג נהנית עד היום מפריבילגיות כמו גישה חופשית לטכנולוגיות אמריקאיות, השתתפות בגופים בינלאומיים, גישה חופשית לשוקי ההון בארה"ב ואפשרות המרה חופשית מדולר הונג קונגי לדולר אמריקאי. בעקבות כך, הממשל האמריקאי הכריז שהונג קונג אינה יכולה להיחשב כאוטונומיה עצמאית. המצב הזה רחוק מלהסתיים וכנראה אנחנו עוד נראה תגובות מכל צד.

אירוע נוסף שכבר נמשך שמונה ימים הוא ההפגנות הקשות בארה"ב בעקבות מותו של העצור השחור ג'ורג פלויד, כאשר בימים האחרונים ההפגנות הפכו לאלימות מאוד ויצאו מכלל שליטה וטראמפ נאלץ להעביר 1,600 חיילים לוושינגטון סמוך לבית הלבן. הסקרים מראים כי 64% מהאמריקנים מביאים תמיכה כלשהי במחאה ו- 55% מאוכזבים מהטיפול של טראמפ במחאה.

השווקים ממשיכים לעלות למרות כל האירועים הקשים ולמרות הדוחות הלא טובים שפורסמו. ידוע לנו החשיבות הרבה של טראמפ לשווקים הפיננסים ובכך שהוא כל הזמן "דוחף" אותם למעלה. אבל בסקר האחרון ג'ו ביידן זוכה לתמיכה גדולה יותר בקרב הציבור האמריקני ופותח פער על טראמפ, כאשר ביידן זוכה ל- 53% מהקולות אל מול 43% לטראמפ. אז יכול להיות שזה יהיה הטריגר לירידות בשוק?

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

לאור משבר הקורונה עולה איום חדש מהבית הלבן, האיום החדש הוא לא לשלם את החוב לסינים.
סין היא המחזיקה הגדולה ביותר בחוב אמריקאי. איום זה נשמע טוב מאוד וגם עוזר לנשיא בקרב על התודעה.
הציבור מאשים את הבית הלבן בטיפול במגפת הקורונה, עכשיו הנשיא כמו פוליטיקאי טוב מנסה לשנות את הנרטיב - הסינים אשמים במגפת הקורונה ואנחנו נעניש אותם.

תרשו לי לחרוג ממנהגי ולחזות את העתיד, האמריקאים לא באמת יכולים להרשות לעצמם למחוק חוב. הכלכלה המודרנית מושתתת על אמון.
דמיינו תרחיש שהציבור יפסיק להאמין ליתרה שהוא רואה בחשבון הבנק שלו ויחזור למזומן, או אפילו צעד קדימה, לא יאמין שהכסף באמת יתקבל בחנות, והציבור יחזור לסחר חליפין. עכשיו נגדיל לכלכלות, משרד האוצר האמריקאי נהנה מגישה מלאה וביקושים מכלל הכלכלות בעולם, כאשר הוא מנפיק חוב.
ברגע שאתה מתחיל לשנות את כללי המשחק אתה צריך לקחת בחשבון שחלק מהשחקנים לא ירצו לשחק- במילים פשוטות האמריקאים כמעצמת על נסמכת על כלכלות אחרות בשביל להמשיך להתקיים.
אבל כפי שאמרתי הסיפור כאן הוא שינוי הנרטיב, טראמפ מחפש אשם, פנים למצב הקשה שהציבור האמריקאי נקלע אליו, ועכשיו כשיש אשם צריך להעניש אותו.
המשחק הזה מסוכן מאוד, השווקים גם ככה רגישים, וכבר מספר ענקים מסביב לעולם פשטו רגל או נדרשו לסיוע ממשלתי בשביל להמשיך להתקיים, לכן כמשקיעים אנחנו נדרשים לזהירות יתר במיוחד בתקופה זו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

האם מותר לרגולטור לדרוש מעסק פרטי להפסיד כסף במודע? המפקחת על הבנקים חושבת שכן.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שבעקבות הקורונה, משבר האשראי נמצא ממש מעבר לפינה.
וכידוע לכולנו כמו שבלי שמן, מנוע הרכב לא יכול להסתובב - בלי אשראי המשק משותק.

עבור הבנקים אשראי הוא המוצר המרכזי אותו הם מוכרים, ובדיוק כמו בכל מוצר אחר עודף ביקוש גורם לעלית מחירים. רק הבעיה היא לא עלית המחירים, הבנקים פשוט לא מספקים מספיק אשראי למשק.
אז הבנקים תמיד היו מטרה נוחה למתקפה. כולם אוהבים לשנוא אותם - עיתונאים, הציבור הרחב וכמובן שגם הפוליטיקאים שתמיד ישמחו לכותרת מתלהמת.

רק לפני כשנה הקימה הכנסת וועדת חקירה פרלמנטרית (ועדת הטייקונים הידועה ) לבחינת התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים.
זו אכן היתה וועדה ללא שינים אבל עם מסקנה ברורה, הבנקים צריכים לקחת אחריות על האשראי שהם נותנים.
זאת אומרת, הם לא אמורים לקחת סיכונים מיותרים.

רק שלפני כשבועיים הפתיעה המפקחת על הבנקים את השוק. במכתב לראשי המערכת הבנקאית, קראה המפקח להקל על הלווים ולהזרים אשראי גם על חשבון רווח עתידי.

שיהיה ברור, כאשר המפקחת אומרת על חשבון רווח עתידי המשמעות היא אחת, יהיה לכם הפסדי אשראי וזה בסדר. הקריאה של המפקחת לא אחרת מאשר הזויה, שימו לב: רגולטור במדינת ישראל, פונה לאותם גופים שהוא מפקח ואומר להם, תשכחו מה שאמרו כל השנים, קחו סיכונים גם במחיר של הפסד.
לבי עם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים אבל, בשורה התחתונה אם המדינה רוצה לספק אשראי זול וזמין למשק היא יכולה להגדיל את תוכנית ערבויות המדינה.
אין שום הגיון בהסרת אחריות ממחוייבות המדינה לדאוג לאזרחיה, ולגלגל את האחריות לאותם גופים פרטיים שרק לפני כשנה נצלבו בוועדת חקירה בשל נטייתם לקחת סיכוני אשראי מיותרים.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אמזון נגד פייסבוק
הקרב הגדול הבא בזירת רכישות האונליין

למרות שמשנה לשנה אנחנו רואים צמיחה דו ספרתית ברכישות אונליין,
משבר הקורונה נתן לכולנו שעור חשוב – אנחנו רק בהתחלת המגמה.

בעקבות הסגר הארוך, גם אותם צרכנים שהעדיפו להימנע מרכישות אונליין, התחילו להכיר את הפשוטות והקלות בהזמנות דרך האתרים. כנראה שההרגלים החדשים יישארו אצל רובם גם ביום שאחרי.

מבחינת שוק המניות, זה כבר ידוע: האונליין מנצח את הקנייה בחנויות. ונראה שזה די סופי.
מי שגרפה את רוב הקופה הייתה כמובן אמזון ששולטת בשוק עם נתח של 40%, אבל בואו לא נשכח עובדה חשובה – אמזון היא לא מונופול.
שוק האונליין בארה"ב הוא עדיין מאוד מבוזר. נכון שאמזון שולטת ב 40% מנתח השוק, אבל בשאר ה-60% נמצא שחקנים אחרים, שלהם פוטנציאל צמיחה רציני.

בימים אלה, עיני המשקיעים נשואות לעבר ענק נוסף העושה צעד משמעותי אל עבר התנגשות ענקים מול אמזון, זו כמובן פייסבוק.
בדוחות החברה זיהינו את הצעד המשמעותי בהשקה של Shops, מיזם זה יהווה מעין חנות דיגיטלית לכל סוחר שירצה להשתתף.
פייסבוק השולטת גם בפלטפורמות אונליין כמו Shopify, Instagram ו-whatsapp נכנסת אל הזירה הזו עם ארסנל נשקים מרשים, העשוי להוות איום משמעותי על כוחה של אמזון.

אבל קרב זה, הוא רק אחד מהאירועים המשמעותיים עליהם כדאי לעקוב.
זירת מסחר האונליין ממשיכה לצמוח ולהתפתח בקצב מהיר.
בעתיד מצפה לנו עוד הפתעות כמו למשל אפליקציה שסורקת את הגוף ומתאימה בגדים. חשיפה לסקטור האונליין אפשרית דרך ETF בשם IBUY ורבות אחרות.
אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי ההתקדמויות במאמרים נוספים באתר שלנו.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בתקופה אחרונה המשקיעים שלנו מתעניינים בכדאיות ההשקעה בהודו.

זו באמת שאלה לא פשוטה. מצד אחד, מערכת הציפיות מהודו היא להיות ה"סין הבאה" אוכלוסיה של יותר ממילארד ושלוש מאות מליון, תעשיית הייטק מתפתחת, דור צעיר ומשכיל ומשטר דמוקרטי. על הנייר פוטנציאל גדול ומבטיח.

בפועל, המצב הכלכלי בהודו ממש לא פשוט. מטבע הרופי הוא עדיין בין החלשים באסיה. הריבית הנמוכה לא ממש עוזרת למטבע לתפוס ערך משמעותי.
הכסף האיכותי יוצא החוצה, הגירעון התקציבי גדול והממשלה לא עושה מספיק בכדי לתמרץ את המשקיעים להגיע.
החל מהשבוע שעבר, הרבה משקיעים עוקבים אחרי הודעתו של ראש ממשלת הודו על חבילת תמריצים בגובה של 10% מהתל"ג, כשהצעדים מתמקדים בין היתר ברפורמת קרקעות וחוקי עבודה בכדי להביא חברות זרות ואולי לנצל את המשבר בין סין לארה"ב ולהיות חלופה לסין בכל מה שקשור לייצור.

מצד שני, קיימות ביקורות מאוד חריפה על ההתנהלות של ממשלת הודו על כך שאינה מסוגלת להוציא את המדינה מהגירעון האדיר ועל כך שכספי המיסים מתבזבזים לשווא.

הביקורות מתייחסות בעיקר לעומס הרגולציה שיש במדינה, הממוקמת בדירוג 63 של הבנק העולמי (ישראל במיקום 35 וארה"ב-6).
ביקורות נוספת נוגעת בחופש הכלכלי כאשר בנושא זה הודו ממוקמת בדירוג 79 (ישראל במיקום 38 וארה"ב ב-5).
המשקיעים כנראה לא "קונים" את הסיפור ורואים בחבילת התמרוץ צעד סמלי המנסה לאותת "אנחנו עושים" מאשר באמת לעשות צעדים חכמים. המבקרים טוענים שלפני ששופכים סתם את כספי הציבור, עדיף לפתור את הבעיות הרציניות שבתוך הממשלה.

כפי שאנחנו רואים את המצב, הודו היא ענק ישן עם המון פוטנציאל, השאלה היא האם הוא מקשיב לשעון המעורר?

עוד מידע על השוק ההודי, הסיני ושווקים מתעוררים אחרים תוכלו למצוא באתר שלנו.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

אחת הקלישאות המוכרות בשוק ההון היא "השוק אוהב יציבות" אבל נשאלת השאלה מי זה השוק ומה זה אוהב?

לטעמי זו אחת מאותן כותרות שגורמות לקורא להיכנס לכתבה ובזה סיימה את עבודתה.

אתמול בטקס חגיגי הושבעה כנסת בישראל, וזאת לאחר תקופה ארוכה שפעלה בישראל ממשלת מעבר. האם אפשר לייחס את עליות השערים של אתמול להשבעת הכנסת? לטעמי לא, המניות הדואליות חזרו מסוף שבוע עם ארביטראז' חיובי של כ-1.2% ורוח גבית של עליות שערים בארה"ב.

בכלל לטעמי חייבים לעשות הפרדה בין הכלכלה הריאלית לשוק ההון המקומי, בישראל מרבית החברות שנסחרות במדדים המובילים כמעט לא מושפעות מממשלה כזאת או אחרת, עיקר ההשפעה מגיעה מגורמים חיצוניים, אחד מהם שאסור לזלזל בו הוא אפקט העדר- והדוגמא הטובה ביותר שניתן לתת היא הקורלציה בין המדדים, הרי אין באמת סיבה כלכלית לכך שעלית שערים של 1% במדד ה- S&P 500 תגרום לעלייה של 1% בשוק המקומי

לסיכום אני שמח מאוד שסוף סוף יש ממשלה בישראל, אבל לא הייתי עושה חיבור בין ביצועי הממשלה לביצועי השוק.

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

נכון לעכשיו אנחנו עם לא מעט חדשות טובות בגלל סוף הסגר והאיטיות בהדבקה.
מצד שני, אף אחד לא ממהר לחגוג.

יש סיכוי משמעותי שהחזרה אל החופים, המסעדות ומגרשי הכדורגל תביא עימה את ה-"גל שני".
לא נוכל לשלול חדשות רעות על הידבקויות ואולי גם כמה אכזבות מבחינת ההתקדמות לכיוון של תרופות וחיסון.
הנחות העבודה בשוק גורסות שאם הקונצנזוס יזוז מ"חזרה לנורמליות ברבעון הרביעי השנה" לכיוון "חזרה לנורמליות באמצע 2021", נוכל להיות אופטימיים בכך שהשוק ימשיך לעלות. 
יש גם מקום לאופטימיות זהירה לקראת עונת הקיץ. הקורונה  שכנראה מושפעת במידת מה מלחות וקרינה UV תיחלש  - מה שיביא להמשך ירידה בקצב הנדבקים. 

מצד שני, אם פתיחת השוק תעלה שוב את קצב ההדבקות בארה"ב ובנוסף נגיע לחודשי הסתיו עם מגפת שפעת, כנראה שנהיה עדים לנסיגה מחודשת בכלכלה. 

באופן לא מפתיע - סקטור הפארמה עולה יחד עם הקורונה, וניזון מ"חדשות רעות".
כשהקורונה מתפשטת – סקטור הפארמה הופך לאטרקטיבי ולכן יכול להמשיך ולהיות עוגן בתיק ההשקעות.
תעודות הסל XLV העוקבות אחרי סקטור הפארמה של חברות אמריקניות בלבד עלתה יפה מאוד בתקופה האחרונה וכמעט הגיעה לשיא שלה. האחזקות העיקריות בתעודה הם JNJ ,UNH ,PFE ו- MRK שמהווים כ- 30% מהשווי של התעודה.

באתר שלנו תוכלו למצוא עוד מאמרים שסוקרים את תחום הפארמה באופן מעמיק יותר – ממליץ להכנס>

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

כל סטודנט לכלכלה לומד כלל בסיסי במאקרו כלכלה - הסכנה בהורדת ריבית היא עליית אינפלציה ולהפך.
כאשר רוצים להילחם באינפלציה גבוהה מעלים ריבית, הדפסת כסף היא גורם נוסף שאחראי לעליית אינפלציה.
אז כיצד ייתכן שהריבית נמוכה כבר עשור, והבנקים המרכזיים לא מפסקים להדפיס כסף?
ובמקביל, מצב האינפלציה במרבית מדינות העלום נמצאת מתחת ליעד גבול תחתון?

לשאלה הזאת יש לא מעט תאוריות, אני אסביר אחת שלדעתי היא גם הנכונה ביותר.
כאשר הפד' מדפיס כסף ומזריק אותו למערכת הפיננסית, נכון שהוא מגדיל את כמות הכסף וזה אמור לדחוף את המחירים כלפי מעלה (עליית אינפלציה),
אבל בפועל הכסף שמוזרק לא באמת מגיע לאזרח הפשוט שאמור לקחת אותו ולהגדיל את הצריכה הפרטית, אותו כסף עובר במערכת הפיננסית ולבסוף מגיע לאותם מנהלים בכירים ובעלי מניות.
אותה קבוצה שעוד לפני ההזרמה נכללה באלפיון והמאיון העליון אינה רוכשת סל מוצרים שנכלל בחישוב מדד המחירים לצרכן (אינפלציה).
לכן אנחנו כן רואים עליית מחירים במוצרי האולטרה יוקרה, אבל לא במוצרי הצריכה הבסיסים שמרכיבים את המדד .

 מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

בזמן שכולנו מחכים שהמצב יירגע בעולם, עולה (ולא בשקט) סיפור חדש ודרמטי אפילו עוד יותר. מלחמת סחר חדשה.

כולנו עקבנו במשך תקופה ארוכה על המו"מ העיקש בין ארה"ב לסין, זה היה קרב לא פשוט.
בחתימת ההסכם באה לידי ביטוי העקשנות והנחישות המפורסמת של טראמפ, אבל לעומת המשבר הצפוי – אבל זוהי הייתה רק מנת הפתיחה. המנה העיקרית כבר מתחממת בתנור.

הבחירות עוד מספר חודשיים ומבחינת טראמפ זו אפשרות נדירה למנף את הקמפיין. את הניצנים ראינו כולנו, בהצהרתו של טראמפ שיש לו ראיות שהנגיף יצא ממעבדה בסין והמדינה ניסתה להסתיר זאת. טארמפ מקבל רוח גבית ממנהיגים נוספים כמו ראש ממשלת אוסטרליה שלא פוסל את התיאוריה של טראמפ שהנגיף התפשט מהמכון לווירולוגיה בווהאן.

אז איך כל הסיפור הזה מתקשר אל ההשקעות שלנו?

כשאנחנו מחפשים השקעה שתתאים לתקופה שמאובחנת באי ודאות, השקעה במניות ה- FAANG האמריקאיות יכולה להיות מעניינת (מניות היי-טק ענקיות – פייסבוק, אמזון, אפל, מייקרוסופט וגוגל). הקורונה מדגישה את הדומיננטיות של חברות הענק האמריקאיות שירדו פחות בשיא הקורונה והתאוששו מהר יותר מחברות אחרות.

החברות האלה נהנות ממודל פיננסי עליון, התשואה הנמוכה עוזרת לחברות שיכולות לצמחו לשנים רבות, קניית המניות העצמית ממשיכה כאשר אצל רוב החברות הקטנות המצב הופך להיות בעיה, חוסר הודאות לגבי המיתון ובנוסף לכך מלחמת הסחר החזויה, עשויים להביא לפשיטת רגל של חברות קטנות רבות, מה שיוריד את רמת התחרות שרואות הגדולות ולכן יהפוך אותן לחזקות ורווחיות יותר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

כאשר משווים בין המהלכים של הבנק הפדרלי האמריקאי, למהלכים של יתר הבנקים המרכזיים בעולם (והישראלי בפרט) מיד ניתן לראות הבדל גדול בפעולות שהם נוקטים.

ההבדל נעוץ בתחומי האחריות של הבנקים המרכזיים מסביב לעולם. ברוב העולם הבנק המרכזי אחראי לשמור  על יציבות המחירים, וזאת כיעד מרכזי על שמטרתו לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ועל פעילותה הסדירה,ובאופן מעורפל לתמוך גם במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה.
לעומת זאת, הבנק הפדרלי האמריקאי אחראי גם על תחום התעסוקה, במילים פשוטות הבנק הפדרלי אחראי על אחוז המועסקים, וחשוב יותר על אחוז המובטלים. אחראיות זו עושה את ההבדל בגישות. בעוד הבנקים המרכזיים מסביב לעולם ממליצים לממשלות שלהם לא להגדיל יתר על המידה את הגירעון, הבנק הפדרלי פתח את הברז ופועל בכל הכוח. אחת הפעולות המזוהות ביותר עם המלחמה של הפד' באבטלה היא רכישת אג"ח של חברות ללא דירוג השקעה (מלאכים שנפלו) וזאת במטרה לאפשר להם לגלגל חוב ולהמשיך להתקיים.

ניקח לדוגמא את חברת פורד. במידה והפד' לא היה מודיע על רכישת אג"ח (בעקיפין גם של פורד), יתכן מאוד שהחברה לא היתה מצליחה לגלגל את החוב, ובקלות יחסית הייתה מגיעה לחדלות פירעון. המשמעות של חברה בסדר גודל של פורד שמעסיקה מעל 200 אלף עובדים היא אדירה במונחי אבטלה.

לסיכום, אני חושב שתחומי האחריות של הבנק המרכזי צריכים להשתנות בעקבות משבר הקורונה. תמיד הכי קל לעמוד בצד ולהגיד לא, ולהצביע על הסיכונים. אבל לפעמים צריך להסתכל מעבר למספרים ולזכור שהם מייצגים בני אדם שללא התערבות חיצונית הם עלולים להידרדר לעוני ולהגדיל עוד יותר את הפערים בחברה הישראלית. אם מסתכלים על זה מהזווית של שוק ההון, ההשפעה הינה ישירה על המעסיקים הגדולים במשק, שללא תמיכה מבחוץ יתכן מאוד שחבורות גדולות (במונחי עובדים) יאלצו להקטין משמעותית את כוח האדם, ובמקרי קיצון להגיע למצב של פשיטת רגל ולפיטורים נרחבים.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

לפני כשנה, ערכתי שיחה עם חבר שמחזיק משרה בכירה במשרד התחבורה. החבר הסביר לי שלמרות כל המאמצים והשקעות עתק בתשתיות תחבורה, אם לא יעשה שינוי תפיסתי (בעיקר של חברות גדולות) נמשיך לעמוד שעות בפקקים. שינוי התפיסה שעליו דיבר החבר היה על עבודה מרחוק, מבחינתי האמירה שלו הייתה הוכחה לניתוק של משרדי הממשלה מהמציאות, הרי לא ניתן באמת להפעיל באופן רציף וקבוע פעילות מרחוק. זה אולי מתאים לחברות היי-טק קטנות, אבל לא באמת בר ביצוע במרבית החברות במשק הישראלי.

אם מישהו היה שואל אותי לפני שלושה חודשים "האם אני יכול להפעיל פעילות מסחר, שירות לקוחות ומכירות מרחוק?" התשובה הייתה חד משמעית לא! בעקבות הקורונה כל זה ישתנה. הקורונה הוכיחה שלא רק שאפשר לעבוד מרחוק, יש בעבודה מרחוק יתרונות רבים. אז נכון, אני לא מאמין שביום שאחרי הקורונה חברות ימשיכו להתנהל כאשר 70% מכוח העבודה פועל מרחוק, אבל אני כן מאמין שנראה יותר ויותר עבודה מרחוק.

ועכשיו נשאלת השאלה: אם החברות במשק יעבירו 30% מהעובדים לעבודה מהבית, מי יאכלס את כל אותם משרדים שלא מפסיקים להיבנות ברחבי הארץ? כמובן שעדיין מוקדם לדעת, אבל לדעתי האישית המצב שהיה טרום עידן הקורונה ישתנה. אין זה אומר שלא ניתן לעשות שינוי ייעוד לאותם מגדלים (לדוגמה בעבר הלא רחוק המדינה אישרה לאכלס חלקית במגורים את מגדל משה אביב, לאחר שלא נמצאו שוכרים למשרדים), השינויים ידרשו יצירתיות רבה מצד היזמים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

כשבוחנים את המצב בעולם סביב נגיף הקורונה, מספר הנדבקים עדיין עולה, אומנם הכמות ממשיכה להיות יחסית קבועה ואין עלייה דרסטית (לבינתיים).

הפגיעה הכלכלית בעולם גדולה והיום שוב עולה בכותרות שארגנטינה כנראה לא תוכל לשלם את תשלום הריבית הקרוב ואז כמו בעבר המדינה תגיע לחדלות פירעון ופשיטת רגל. לא ניתן לחמוק מזה, אנחנו בדרך למיתון כבד בעולם. מדינות בעולם לא רוצות להגיע למצב אל חזור ולא תהיה להם ברירה אלא לשחרר את הלחץ ולהסיר חלק מהמגבלות על האזרחים. אפשר לראות את המצב בסין שבחודש האחרון התחילה לחזור לפעילות ופעילות הייצור והצריכה הפרטית שם מתאושש מהר. כמובן שזה רחוק ממה שהיה, אבל לפחות רואים כל שבוע עלייה בפתיחת מפעלים והתנועה ברכבת התחתית חזרה מהר להתאושש. יש האומרים שבעקבות החזרה של סין לשגרה, זה גם מה שיגרום לנפילה המהירה שלהם, זה יכול להיות ורק ימים יגידו. בינתיים אנחנו נמשיך לראות הזרמת כספים לשווקים ומדינות שיתחילו לשחרר את המגבלות על האזרחים ולחזור לשגרה היומית באופן מתון בכדי לא להגיע למצב שממנו יהיה קשה מאוד לצאת.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

כל מי שקורא עיתונים מבין את התמונה: מחיר הנפט שוברים שיאים שלילים כמעט כל יום.
ההסבר הוא די פשוט: היצע גדול מהביקוש. אנשים לא טסים ולא נוסעים. העולם עומד – הנפט יורד.
הדיבור בין משקיעים רבים, הוא שהשקעה בנפט הינה ההשקעה הכי טובה בזמן הנוכחי. זה לא שאין כאן הגיון – וירוס הקורונה ריסק את הביקושים לרמות של כ 10 מ' חביות ליום, אפילו לאחר ההסכם ההיסטורי להפחית את היצור, ההיצע עומד על רמות של כ 20 מ' חביות ליום.
הרבה מאמינים שתוך פרק זמן קצוב נשכח מהקורונה, הביקושים יחזרו לעלות והמחיר בהתאם.
אז רגע לפני שאתם קופצים אל תוך החבית, יש כמה פרמטרים "נעלמים" שמשקיעים מנוסים תמיד ייקחו בחשבון.

1. גורם עומק הקרקעית– כפי שרבים זוכרים, הרבה משקיעים לא האמינו שהנפט לא ירד לפחות מ30$ לחבית, לאחר מכן 20$ נראה כמחיר רצפה. האם 10$ הוא מחיר הרצפה? איש אינו יודע.

2. . עלות האחסנה - להבדיל מהשקעה במניה או אג"ח, נפט היא סחורה שהמחיר שלה מגלם עלות אחסנה פיזית. ככול שנחזיק לאורך זמן ארוך יותר כך "נשלם בעקיפין" עלות אחסנה, שכרגע אתם לא רואים אותה במחיר.
3. עלות גלגול החוזה - כמו ביתר הסחורות ההשקעה הינה לא בנכס עצמו אלה במוצר שעוקב אחרי הנכס, כמו ETF או חוזה עתידי ומגלם בתוכו עלות גלגול חוזים שיכולה להגיע לעשרות אחוזים בשנה. כך שהשקעה לאורך זמן יכולה להתברר כפחות לוהטת.
האם הנפט היא הזדמנות השקעה טובה? על השאלה הזאת לא אתן תשובה, אבל לפני שנכנסים לעולם המרתק של ההשקעה בסחורות, כדאי מאד ללמוד ולהתמקצע.
באתר שלנו יש כמה כתבות מצוינות המרחיבות על היתרונות והסיכונים של עולם הסחורות, מצרף לכם קישור כאן  

בהצלחה.

בן גלבוע, מנהל דסק ני"ע זרים באקסלנס טרייד

לאחרונה פנו אלי לא מעט לקוחות שהתעניינו במכירה בחסר ("שורט") או מנגד קניית ני"ע במינוף. השוק התנודתי בו אנו סוחרים היום מייצר הזדמנויות משני הכיוונים בכל שבוע מחדש וההתעניינות בפעילות זו ברורה לי.

מסחר ממונף הוא כלי רב עוצמה בידי המשקיע המיומן, אך יכול להיות מסוכן עבור מי שאינו משתמש בו באופן שקול ומחושב, אני ממליץ ללמוד היטב את הנושא לפני שנכנסים.

אז מה זה מסחר ממונף? למעשה קיימות 2 הגדרות: הראשונה, מצב בו הסוחר לווה כסף לצורך קניית ני"ע (securities margin), והשנייה, מצב בו הסוחר נדרש להפקיד אצל הברוקר סכום כסף לפני שיוכל למכור בחסר margin) requirements).

השאלה שמעניינת רבים, היא כמה כסף אפשר ללוות לצורך ביצוע עסקה? או באיזה סכום מקסימלי יוכלו לבצע עסקאות שורט?

התשובה, כמו כל דבר שקשור בהשקעות, תלויה באלמנטים של צמצום הסיכון לעומת ביטחון. למשל, גורם מרכזי להערכת הסיכון, הוא עוצמת הנכסים שבחשבון ועוצמת הנכסים אותם רוצים למנף. למשל, מניות, מתוך המדדים המובלים כמו אפל, מיקרוסופט או ג'נרל אלקטריק יאפשרו מינוף מקסימלי בחשבון. מצד שני מניות בעלות שווי שוק נמוך או תעודות סל ממונפות יחשבו כבעלות סיכון גבוה, ולכן יעניקו רייטינג נמוך או לא יעניקו רייטינג כלל.

עד כאן על קצה המזלג. מסחר ממונף הוא עולם ומלואו וכדאי ללמוד ולהבין יותר לפני שקופצים לבריכה. במרכז הידע שלנו תוכלו למצוא כמה מאמרים מצוינים שמהם תוכלו ללמוד ולהבין יותר איך והאם להשתמש בכלי מינוף, וכמובן שתמיד אפשר לדבר איתנו בחדר המסחר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

יום שישי האחרון הסתיים בעליה של כ-0.85% במדד הנאסד"ק 100 ובפועל מחק את הירידות החדות, כאשר בוחנים את התשואה מתחילת ינואר 2020 - ביחס לשיא שנקבע במהלך חודש פברואר, המדד עדיין מציג תשואה שלילית.

אז מה ההסבר לכך שמדד הנאסד"ק בתשואה 0 בבחינה מתחילת 2020 בעוד מדד ה- S&P 500 בתשואה שלילית של כ-12%?

1. מדד הנאסד"ק הינו מדד חברות הטכנולוגיה, תחום שנפגע פחות ביחס לתחומים אחרים כגון אנרגיה, קמעונאות, תיירות, רכב ותעשייה. יתרה מכך, קיימות חברות טכנולוגיה שמשבר הקורונה הטיב עימם.

2. מדד הנאסד"ק רשם עלייה מינואר 2020 ועד שהגיע לשיא ב-19/02/2020 של כ-10%. כך שאם אנחנו בוחנים מנקודה זו, המדד בתשואה שלילית של כ-10%, דומה מאוד לתשואות מדד ה- S&P 500 מתחילת השנה.

3. להערכתי, הסיבה המרכזית לביצועי המדד היא שחברות הטכנולוגיה מטבען פחות ממונפות והיום רגישות פחות להשתוללות האג"ח הקונצרני.

לאחרונה קראתי מאמר שמכריז שעכשיו סופית אפשר להכתיר את חברות הטכנולוגיה, אין ספק שהן הוכיחו שהטכנולוגיה חסינה יותר לסוג זה של משברים אך אני חושב שמוקדם מידי בשלב זה להכתיר מלכים.

מירון בר נתן, מנהל ExPert דסק ההשקעות האישי של אקסלנס טרייד

אין ספק שבתקופה האחרונה, אחד הסקטורים הכי מרתקים להשקעה הוא הנפט. כמעט כל הלקוחות שואלים אותי איך להשקיע בנפט שהגיע למחירים נמוכים ואטרקטיביים. עד לפני שבוע חיכינו לשיחות בין סעודיה לרוסיה, שהיה ברור שבסוף יהיה גישור בין 2 המדינות ויגיעו להחלטה על קיצוץ בתפוקת הנפט, ואז מחיר הנפט אמור לעלות חזרה למחירים של 40-50 דולר, כמו שהרבה לקוחות חשבו שיקרה.
אז זהו, זה לא כל כך פשוט וברור, אני מבין את ההתלבטות הרבה של הלקוחות שלנו. בפגישה באופ"ק הוחלט על קיצוץ ל-10 מיליון חביות נפט ביום, קיצוץ שאינו מספיק גדול למנוע את בניית המלאים ברבעון השני של השנה (הביקושים ירדו בקצב של 20 מיליון חביות ביום). המשקיעים התאכזבו מהתוצאה של השיחות, במיוחד לאור העובדה שחלק מהקיצוץ הוא לתקופה ארוכה (עד אפריל 2022), מה שהביא את מחירי הנפט מתחת ל-20 דולר לחבית.

אתמול פורסם מדד מלאי הנפט הגולמי שעומד על 19.248 מיליון, כאשר הצפי היה ל-11.676 מיליון. המצב הקיים יכול להביא אותנו לתקופה שבה מחירי הנפט יישארו נמוכים לא מעט זמן. השאלה האם בתקופה כל כך מעניינת למשקיעים, עדיין מתשלם להשקיע את הכסף בנפט במקום להשקיע בסקטורים אחרים? כולנו היינו רוצים לדעת יותר.

דרור יריב, מנהל תחום לקוחות פרטיים של אקסלנס טרייד

ביום חמישי האחרון דיווח הבנק הפדרלי שהוא יוצא בתוכניות רכישות חדשה. כחלק מאותה תוכנית ירכוש לראשונה בהיסטוריה אג"ח קונצרניות בדירוג זבל. אותו סעיף בתוכנית בא לסייע לאותם "מלאכים שנפלו" מונח חדש שמתאר חברות שלפני מגפת הקורונה (22/03/2020) זכו לדירוג השקעה ולאחר מועד זה נפל דירוג ההשקעה שלהם לזבל.
על פניו מדובר בתוכנית הגיונית וטובה, חברות טובות שנקלעו למצוקה בעקבות נגיף הקורונה העלייה בתשואות האג"ח שלהם מונעות מהם גלגול חוב, יקבלו תמיכה מהבנק הפדרלי. הבעיה מתחילה כאשר נכנסים לפרטים ולדרך מימוש התוכנית.
בראש ובראשונה נשאלת השאלה - האם חברה שמינפה את עצמה לדעת ולא לקחה בחשבון תרחישים של שינויים מהירים בסביבה העסקית צריכה לקבל סיוע ממשלם המיסים?
שאלה שניה שנשאלת היא - האם הבנק הפדרלי לא נכנס לטרטוריה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנה? בתקופה משבר הסאב פריים יצא הבנק הפדרלי בתוכנית רכישות של אג"ח מגובה משכנתאות, יותר מ-10 שנים לאחר מכן, כאשר הכלכלה הייתה בשיא והאבטלה בשפל (לפי דברי הנשיא טראמפ) עדיין פעל הבנק הפדרלי והזרים כסף על ידי רכישות.
אני חושב שנכון עושה הבנק הפדרלי שדואג למעסיקים הגדולים בשוק האמריקאי ומנסה למנוע פיטורים נרחבים, אך מנגד אני חושב שהבנק מגדיל משמעותית את מעגל ה"גדולים מידי בשביל ליפול".