אינפלציה, מהמושגים החשובים והמשפיעים ביותר על הכלכלה ובניהול תיקי השקעות. מעוניין ללמוד על מהי אינפלציה, השפעות התחזיות ויעדי אינפלציה על ניהול תיקים? בכתבה הבאה
ניתוח חולשתו היחסית של הדולר-שקל מול הדולר בעולם
מרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים עם ניתוח שלוש הסיבות הסבירות להבנה של מה שקורה ביחסי הגומלין בין הדולר לשקל
האמת היא שיש כאן תעלומה לא קטנה: מדוע הדולר אצלנו מתנהל בצורה שונה מאשר הדולר בעולם? בואו נבהיר מיד: הדולר במקומותינו אינו שונה מגמתית מאשר אביו הגלובלי, וזאת בראייה של הטווח הארוך. ההבדל מתבטא בעוצמתה של אותה מגמה בכל אחד מהנכסים, ולעיתים, בתקופות של השהייה בהליכה הכיוונית, במסגרת אותה מגמה. תחילה, הבה נראה את מהות התופעה על ידי גרף די מדהים, אשר נוצר בעזרת המערכת הגראפית של Investing.com:
בצד שמאל, יש לנו גרף יומי של הדולר-שקל (עקומה אדומה). זהו יחס המטבעות המהווה את כל שוק המט"ח המקומי. נזכור: כל השערים האחרים של השקל, למשל מול היורו, הפאונד הבריטי, וכו... מחושבים על בסיס אותו דולר-שקל. זאת, בהתאם לשער זוג המטבעות היחסי המתאים: יורו-דולר, פאונד-דולר, וכו... לכן, חשיבות מה שקורה בדולר-שקל כמגדלור חוזקו היחסי של המטבע הישראלי בעולם כולו.
בחלק הימני של התצוגה, יש לנו גרף יומי של הדולר-אינדקס הבינלאומי (עקומה כחולה). זהו המדד המקובל להערכת ערכו של הדולר בעולם. סל המדד הזה מורכב בחלקו הגדול ממה שקורה בין הדולר והיורו האירופי אבל, נמצאים בתוכו גם השפעות מהמטבע הבריטי, היפני, האוסטרלי, וכו... בקיצור, כל המטבעות החשובים בעולם, הנסחרים באופן חופשי מול הדולר. כל אלו שאינם מקובעים, או תחת מגבלות ניווט ממשלתי (כמו המטבע הסיני לדוגמה).
יחסי הגומלין בין הדולר לשקל
ומה אנו רואים בשילוב של שני הגרפים האלו: בדיוק את שצוין קודם: יש קורלציה גדולה בין תנועות המחיר של הדולר אצלנו, וזו בעולם אבל, ישנן גם תקופות של שוני, ובמיוחד ישנה עוצמה שונה באותה מגמה. נתחיל עם דוגמה של שוני בתנועה עצמה: אחד כזה נמצא בין מה שקרה בחו"ל בחודש מאי 2020 (דשדוש אופקי) ומה שקרה בשוק שלנו באותו חודש (המשך ירידות אגרסיבי). ניתן למצוא כמות די מכובדת של תקופות קצרות כאלו, עד שבועות אחדים, אבל, כאמור, הסה"כ המגמתי דומה להפליא ואין חשיבות גדולה באמת בהעמקה בנקודה הזו. מה שמעניין יותר הוא השוני בעוצמתה של התנועה.
לצורך זה נוצרו שני אלמנטים של מדידה: (1) ו-(2).
הרמז להתנהגות הדולר אצלנו נמצא בשוני בעוצמת המגמה
ב-(1) אנו מודדים את הירידה שקרתה מן השיא של פניקת הקורונה.
כזכור, הדולר הינו מפלט מובנה בכל אירוע הנחשב לפוטנציאל של בעיה סיסטמית או בעיה שפתרונה יכול לגרום למשבר פיננסי רציני. כך היה תמיד, וכך היה גם כאשר התחילו להפנים את חומרת הופעתה של המגפה. גובה השיא אינו כל כך חשוב. מה שמעניין הוא אופי הירידה ממנו ומה שזה אומר על השחקנים בזירה. בחו"ל, ראינו ירידה של 13.5%, מלמעלה ועד לנקודה הנמוכה בתחילת 2021. ואצלנו? באותה תקופה, הדולר-שקל גמע נפילה חדה של 18.15%. כמעט 5% הפרש המהווים עולם ומלואו עבור מגדרים, ומשקיעים ממונפים דולרית.
ב-(2) אנו מודדים את החזרה מעלה, מאותה תחתית של תחילת השנה.
העיגולים הסגולים מציינים את נקודות ההתחלה של החלק האחרון בירידה הגדולה, את התחתית, ואת סיום התיקון העולה. ומה אנו רואים? בחו"ל, הדולר הצליח לחזור מעלה כ-78% מן החלק המגמתי היורד האחרון, כאשר אצלנו, הדולר שלנו הצליח לעשות עבור מאמיניו חזרה של כ-62% בלבד. אגב, נציין כאן משהו די קריטי: רוב רובה של החזרה אצלנו הייתה כתוצאה של התערבות ישירה מצד הבנק המרכזי שלנו, אשר קנה דולרים בכמויות אדירות סביב שער 3.1 שקלים לדולר אחד. תוך ימים, השער הגיע לסביבת ה-3.25 ומשם, נסע באיטיות יחסית עד הגבול העליון של התיקון. לעומת זאת, בדולר אינדקס, אנו רואים תנועה חלקה של עלייה, המצביעה על מאזן סביר של היצע וביקוש ולא פעילות של גוף ממשלתי מתערב. זו נקודה חשובה לתזכורת להמשך.
אז מה באמת קורה כאן?
על פי כל הסימנים ההיסטוריים בזירה הפיננסית הזו, הדברים מתחלקים לשלושה חלקים: כוחות השוק האמיתיים, התערבות ממשלתית, הגנה אגרסיבית על עמדה קיימת.
- כוחות השוק האמיתיים: אין ספק שכלכלת ישראל בעלת נתוני מאקרו טובים למדי (גם אחרי משבר הקורונה) יחסית לכל מדינות ה-OECD ובמיוחד בחזית החוב. המשך אדיבות חברות הדירוג מאשר לנו זאת היטב. שנית, ההזרמות להשקעה בעולם ההייטק הישראלי וסקטורים נוספים אצלנו (נדל"ן להשקעה ועוד) באמת אדירים, ומעוררים השתאות. כל זה טוב לשקל ולא טוב לדולר כי אותם זרים, המאמינים בנו, מוכרים את המטבע האמריקאי כדי לקנות שקלים. שקלים המיועדים להניב להם לטווח הקצר והארוך.
- התערבות ממשלתית: לא נרחיב כאן על משהו שכבר ידוע ונטחן עד דק. מספיק להסתכל על הרזרבות של מדינת ישראל בדולרים כדי להבין כמה הושקע על ידי הבנק המרכזי שלנו בניסיון להעלות את הדולר המקומי לדרגה שלא תסכן את כדאיות הייצוא. זה הניב עד כה רק תקופות קצרות של הצלחה זמנית. בסופו של דבר, אופי הפעילות של אותם פקידים בשוק הזיקה לדולר יותר מאשר היטיבה איתו.
- הגנה אגרסיבית על עמדה: כל הגורמים שצוינו לעיל, יחד עם הרצון העז להרוויח מספקולציה על חוזקו של השקל מול הדולר, הביא למצב של בניית עמדה אסטרטגית ענקית אצל שחקנים מכובדים מאוד בזירת המט"ח שלנו. מוסדות פיננסיים גדולים בסיטי של תל-אביב, ושל לונדון, כנראה נמצאים ב-"שורט-נטו" על המטבע האמריקאי מול זה הישראלי, וסביר להניח בכמויות גדולות. לכן, כאשר ניתן לקדם את העמדה הזו בעוצמה, כל הכוחות לכך מנוצלים ומביאים לעוצמה יתרה של הצד היורד של הזוג. וכאשר הדולר-שקל עולה, הם מנסים להתנגד ככל יכולתם. ויש להם כוח. בקיצור: אותם פעילים מבינים הרבה יותר טוב מחבריהם בירושלים איך לנצל זמנים של גיבוי בינלאומי להעצמה של תנועה מגמתית.
כסיכום קצר נאמר:
השילוב הקטלני של שלושת הגורמים האלו מהווים את הרקע להבדל בשכנוע העצמי הגבוה יותר בצד הפסימי של הדולר-שקל. האם זה ישתנה בקרוב? נראה כי הסיכויים לכך נמוכים: כלכלת ישראלי צריכה להפוך לחלשה יותר ביחס לאחיותיה בעולם המפותח, סוחרי בנק ישראל צריכים להתנהג כמשקיעים מוסדיים פרטיים, והעמדה השלילית של השחקנים הקובעים צריכה לקטון משמעותית. אני משאיר לכם לחשוב על הסיכויים לקיום מציאות חדשה כזו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הבנק המרכזי האמריקאי החליט: הולכים על אינפלציה כנגד סכנת שפל כלכלי מן הקורונה
אינפלציה, דפלציה או סטגפלציה? הפדרל רזרב כבר החליט. לאחר משבר הקורונה זוהי החלטתו של הבנק המרכזי של ארצות הברית בנוגע לעמדות בנושא האינפלציה. הפניקס ניהול תיקים
מסחר בסחורות עולות כבסיס לחשש מאינפלציה
האם עדיין קיים החשש מאינפלציה ב-2021? לפי השימוש בסחורות והמסחר בהן בשוק ההון הדעות חלוקות. הפניקס ניהול תיקים עם ההסבר על מה ניתן להסיק מזה.
אסטרטגיית בונקר של משקיעים בשוק ההון
לא משנה איזה סוג משקיע אתה, ואם אתה למוד ניסיון, מחונן או בעל יותר מזל משכל, כדאי לך להכיר את אסטרטגיית הבונקר של משקיעים בשוק ההון. איך עושים זאת? בכתבה הבאה
אינפלציה – האם זה באמת מפחיד כמו שזה נשמע
לאינפלציה ישנן השפעות מגוונות ומשתנות על פי השלבים והגובה שאליה היא מצליחה להגיע, אז מדוע אנחנו אוטומטית חוששים? ההסבר בכתבה הבאה.
מיתון ואינפלציה - שני מושגים שחשבנו שהתרחקנו מהם
אינפלציה וחשש למיתון כלכלי, מה הסיבות לכך? איך השווקים מתנהגים בזמן מיתון, ביקוש והיצע...כל התשובות בכתבה הבאה.
שוק הנדל"ן האמריקאי
שוק הנדל"ן האמריקאי כמו בכל מדינה הוא חיוני לקיום משק בריא. כיצד הריביות משפיעות על מחירי הדיור והביקושים לדירות, והאם זה מבשר על המשך המיתון?
נתוני התעסוקה בארה"ב – אחד מהפרמטרים האהובים על הבנק המרכזי
נתוני התעסוקה בארה"ב הוא אחד מהפרמטרים האהובים על הבנק המרכזי. צוות הפניקס ניהול תיקים עם תמונת מבט על התוצאות האחרונות והתהיות לגבי יכולתן לשקף את האמת בשטח.
מזיז השווקים – אלמנט הנזילות
אלמנט הנזילות הוא כידוע כלי חשוב ביותר לניתוח שוק ההון. הפניקס ניהול תיקים עם תמונת מבט על הכסף הנזיל המגיע לידי שחקני שוק ההון, וכיצד הוא משפיע על השקעות בשנת 2023.
נשיאות ארה"ב ב-2024 – האם זה כבר משפיע?
השפעת המרוץ לנשיאות ארה"ב על נתוני המאקרו: כיצד אירועים פוליטיים משפיעים על אינדיקטורים כלליים ואיך מתכוננים המועמדים למרוץ. להמשך קריאה היכנסו לכתבה.
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.