Menu

אג"ח ממשלתי אמריקאי: שינוי מגמה מאז תחתית בתשואות באוגוסט

מה עומד מאחורי השינוי המגמתי הנצפה באג"ח של הטווח הבינוני והארוך

חשיבותם של תשואות האג"ח הממשלתי

חשיבותם של תשואות האג"ח הממשלתי

מתקיים ויכוח גדול לגבי הסיבות למה שאנו רואים כיום בהתפתחות של מגמה חיובית בתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי. אלו של הטווח הבינוני והארוך. אגב, זה המקום להזכיר את חשיבות התשואות האלו, כחלק אינטגראלי בהערכת נתוני המקרו בארה"ב ובעולם כולו: התשואות ל-10 שנים במיוחד מהוות מגדלור לקביעת המימון של פעילות רבה במשק האמריקאי. למעשה, ניתן לומר ששוק האשראי, בכל מדינה, בנוי על מה שקובע הבנק המרכזי (עבור המוסדות שיכולים לקחת כספים ממנו) ומה שקורה באג"ח הממשלתי בשוק עצמו. כל זאת, כאשר יש לציין שעבור השוק הפרטי, השפעת תשואת האג"ח הממשלתי היא זו הקובעת כמעט בלעדית.

לכן, עלייה באותה תשואה, בלי קשר למה שעושה ומצהיר הבנק המרכזי, יכולה להיות מנוע של צמיחה (כאשר היא זולה) או מדכאת פעילות כלכלית (כאשר היא יקרה). יתר על כן, היזמים והאזרחים בארה"ב התרגלו לראות מגמה יורדת מתמדת מאז שיאו של משבר הסאב-פריים של 2007-2009. המגמה הארוכה כל כך, של עלות כסף נמוכה מאוד, בנתה אורח מחשבה הרואה באשראי אלמנט זניח כל עוד הפעילות הכלכלית עצמה כדאית במהותה. למה הכוונה? אם בעבר היו ארבעה גורמי הוצאות שהשפיעו על החלטה של הקמה, ותחזוקה, של עסק: עלות התשתית, העבודה, חומרי הגלם והכסף, היום, עלות הכסף הפכה להיות כמעט לא רלוונטית. לכן, מה שאנו רואים שקורה כיום באג"ח חשוב כל כך, במיוחד אם זה מצביע על הבאות, ויהפוך להיות מגמה הפוכה למה שראינו עד כה.

השוק מראה משהו שונה מן הרגיל ומן הצפוי

בשני סוגי האג"ח שהוזכרו, 10 ו-30 שנה, התשואות עולות בצורה די דרמטית מאז התחתית שהן קבעו במרץ ואוגוסט 2020. הנה גרף יומי שלהן:

תשואות אגח 10 שנים ו-30 שנים מאז תחתית הירידות של הקורונה

העקומה האדומה בגרף מציינת את מה שקרה בתשואות של האג"ח האמריקאי ל-10 שנים והשחורה מציגה את מה שאירע בתשואות של ה-30 שנה. כאמור, בשני המקרים ראינו ערכים נמוכים במיוחד במרץ ובאוגוסט (30 שנה - 1%, 10 שנים - 0.5%). וכרגע, ה-10 שנים מצליח לתת 1.34% לקוני האג"ח, כאשר אלו המשקיעים באג"ח ל-30 שנה מקבלים 2.14%. נתון זה מפתיע למדי לאור כמה גורמים שלא השתנו בעליל:

  • ראשית, הבנק המרכזי ממשיך לדגול במדיניות של ריבית אפסית, ומשאיר את הריבית הרשמית ב-0.25% כאשר תחום הניוד הרשמי נמצא בין 0% ו-0.25%.
  • שנית, נתוני האינפלציה הרשמיים עדיין נמוכים מאוד. המיתון העולמי שהיה לפני הקורונה והשפעת המגפה על הצריכה הפרטית בוודאי אינם גורמים משפיעים לטובה על ציפיות לאינפלציה גבוהה.
  • שלישית, כמות הכסף להשקעה המגיעה לשווקים אדירה מתמיד. לכן, יש עדיין ביקוש לנכסים ללא סיכון, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

אחרי כל זאת, אי אפשר להתכחש לעובדה הפשוטה, הניבטת אלינו מן הגרף המצורף: אגרות החוב עצמן יורדות, וגורמות לתשואה עליהן לעלות. על מה נסב הוויכוח הגדול שהוזכר לעיל? הוא מתמצא בהסתכלות על שני צידי המשפט האחרון שנכתב כאן: "האגרות יורדות והתשואות עולות". דהיינו: האם הסיבה לעלייה בתשואות נמצאת מאחורי ההיצע של האג"ח, או נמצאת ברצון השחקנים הגדולים בתשואות גבוהות יותר? תשואות אשר יהוו אלטרנטיבה כלשהי לנכסי סיכון כמו מניות, סחורות, וכו'. הבה נבחן כל מחנה:

מה עומד מאחורי ההתנהגות השונה

במחנה הטוען שכל העניין נובע ממכירה של אג"ח, מצביעים בעיקר על זרים, וקצת משקיעים מקומיים קצרי טווח, כמנועי הפעולה הזו. זרים, המחזיקים אג"ח ממשלתי אמריקאי בכמות מספיקה על מנת להשפיע אין הרבה. סין, רוסיה, יפן, ואולי כמה מדינות בודדות אחרות. אגב, אין זה סוד שסין מקטינה בהדרגה את אחזקותיה באג"ח הממשלתי האמריקאי, וזאת כתוצאה מן המאבק הגיאופוליטי הגדול המתקיים בין שתי המעצמות. לדעת רבים, הם הגיעו למסקנה שאותו אג"ח אינו יכול להוות נשק מאיים כי ירידות גדולות בו יזיקו לסין לא פחות, אם יתרת האחזקות לא תקטן.

רוסיה והאחרים דומים מאוד במחשבה אבל לא מהווים יריב בקנה מידה הסיני. בכל מקרה, מכירות אלו מוסברות ברצון לגייס כספים כדי להקטין, במידה מסוימת, את הגירעונות האדירים שהיו ושיהיו מכל מה שקרה בשנת 2020. ומה לגבי אותם שחקנים מקומיים? גם הם מוכרים אג"ח כדי לגייס נזילות, אבל למטרה אחרת: כדי להיות מוכנים לתקופת הצמיחה הגדולה שהם צופים אותה אחרי סיום המגפה. ובגדול, זהו צד ההיצע. אין ספק שהוא משפיע אבל לא ברור אם הוא הקובע העיקרי ובוודאי לא הבלעדי.

ומי מעוניין בעלייה בתשואות, ופועל למען מטרה זו? כאן הבעיה קצת יותר מסובכת: אלו משקיעים המהמרים על ירידת האג"ח בגלל הצפי לעתיד של לחצים אינפלציוניים שעדיין לא נצפים. הם מוכרים בחסר, במינוף הניתן לאלו הפועלים בזירת הנגזרים. האם יש להם תשואות בראש, כיעד? כנראה שלא אבל המטרה שלהם היא לגרום למהלך של מומנטום גדול מספיק בשוק האג"ח הנסחר, כדי לגרום לפעולה עוקבת מצד קובעי המדיניות, ובמיוחד הפד. כאמור, ההיגיון אומר שלפנינו מהלך משולב של שני סוגי הפעילים: המוכרים לגיוס נזילות, והמוכרים כדי לאלץ את הפד לעלות ריביות.

השאלה הגדולה

השאלה הגדולה היא האם שחקני המומנטום ייכנסו גם הם לתמונה ויגרמו למהלך בלתי מרוסן באלמנט כל כך קריטי במימון הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי? התשובה לכך תלויה הרבה ברצונו וביכולתו של הבנק המרכזי לעמוד איתן בלחצים שיגיעו מוול-סטריט, כאשר לפניו עוד הר של הזרמות שהממשל החדש מבקש לבצע בעתיד הקרוב.

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.