הפניקס ניהול תיקים מנתחים מהו גרעון תקציבי, ומהו מצב הגירעוני הנדרש כמנוע לצמיחה ולעתיד טוב יותר. כל המידע בכתבה הבאה.
מתקיים ויכוח גדול לגבי הסיבות למה שאנו רואים כיום בהתפתחות של מגמה חיובית בתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי. אלו של הטווח הבינוני והארוך. אגב, זה המקום להזכיר את חשיבות התשואות האלו, כחלק אינטגראלי בהערכת נתוני המקרו בארה"ב ובעולם כולו: התשואות ל-10 שנים במיוחד מהוות מגדלור לקביעת המימון של פעילות רבה במשק האמריקאי. למעשה, ניתן לומר ששוק האשראי, בכל מדינה, בנוי על מה שקובע הבנק המרכזי (עבור המוסדות שיכולים לקחת כספים ממנו) ומה שקורה באג"ח הממשלתי בשוק עצמו. כל זאת, כאשר יש לציין שעבור השוק הפרטי, השפעת תשואת האג"ח הממשלתי היא זו הקובעת כמעט בלעדית.
לכן, עלייה באותה תשואה, בלי קשר למה שעושה ומצהיר הבנק המרכזי, יכולה להיות מנוע של צמיחה (כאשר היא זולה) או מדכאת פעילות כלכלית (כאשר היא יקרה). יתר על כן, היזמים והאזרחים בארה"ב התרגלו לראות מגמה יורדת מתמדת מאז שיאו של משבר הסאב-פריים של 2007-2009. המגמה הארוכה כל כך, של עלות כסף נמוכה מאוד, בנתה אורח מחשבה הרואה באשראי אלמנט זניח כל עוד הפעילות הכלכלית עצמה כדאית במהותה. למה הכוונה? אם בעבר היו ארבעה גורמי הוצאות שהשפיעו על החלטה של הקמה, ותחזוקה, של עסק: עלות התשתית, העבודה, חומרי הגלם והכסף, היום, עלות הכסף הפכה להיות כמעט לא רלוונטית. לכן, מה שאנו רואים שקורה כיום באג"ח חשוב כל כך, במיוחד אם זה מצביע על הבאות, ויהפוך להיות מגמה הפוכה למה שראינו עד כה.
בשני סוגי האג"ח שהוזכרו, 10 ו-30 שנה, התשואות עולות בצורה די דרמטית מאז התחתית שהן קבעו במרץ ואוגוסט 2020. הנה גרף יומי שלהן:
העקומה האדומה בגרף מציינת את מה שקרה בתשואות של האג"ח האמריקאי ל-10 שנים והשחורה מציגה את מה שאירע בתשואות של ה-30 שנה. כאמור, בשני המקרים ראינו ערכים נמוכים במיוחד במרץ ובאוגוסט (30 שנה - 1%, 10 שנים - 0.5%). וכרגע, ה-10 שנים מצליח לתת 1.34% לקוני האג"ח, כאשר אלו המשקיעים באג"ח ל-30 שנה מקבלים 2.14%. נתון זה מפתיע למדי לאור כמה גורמים שלא השתנו בעליל:
אחרי כל זאת, אי אפשר להתכחש לעובדה הפשוטה, הניבטת אלינו מן הגרף המצורף: אגרות החוב עצמן יורדות, וגורמות לתשואה עליהן לעלות. על מה נסב הוויכוח הגדול שהוזכר לעיל? הוא מתמצא בהסתכלות על שני צידי המשפט האחרון שנכתב כאן: "האגרות יורדות והתשואות עולות". דהיינו: האם הסיבה לעלייה בתשואות נמצאת מאחורי ההיצע של האג"ח, או נמצאת ברצון השחקנים הגדולים בתשואות גבוהות יותר? תשואות אשר יהוו אלטרנטיבה כלשהי לנכסי סיכון כמו מניות, סחורות, וכו'. הבה נבחן כל מחנה:
במחנה הטוען שכל העניין נובע ממכירה של אג"ח, מצביעים בעיקר על זרים, וקצת משקיעים מקומיים קצרי טווח, כמנועי הפעולה הזו. זרים, המחזיקים אג"ח ממשלתי אמריקאי בכמות מספיקה על מנת להשפיע אין הרבה. סין, רוסיה, יפן, ואולי כמה מדינות בודדות אחרות. אגב, אין זה סוד שסין מקטינה בהדרגה את אחזקותיה באג"ח הממשלתי האמריקאי, וזאת כתוצאה מן המאבק הגיאופוליטי הגדול המתקיים בין שתי המעצמות. לדעת רבים, הם הגיעו למסקנה שאותו אג"ח אינו יכול להוות נשק מאיים כי ירידות גדולות בו יזיקו לסין לא פחות, אם יתרת האחזקות לא תקטן.
רוסיה והאחרים דומים מאוד במחשבה אבל לא מהווים יריב בקנה מידה הסיני. בכל מקרה, מכירות אלו מוסברות ברצון לגייס כספים כדי להקטין, במידה מסוימת, את הגירעונות האדירים שהיו ושיהיו מכל מה שקרה בשנת 2020. ומה לגבי אותם שחקנים מקומיים? גם הם מוכרים אג"ח כדי לגייס נזילות, אבל למטרה אחרת: כדי להיות מוכנים לתקופת הצמיחה הגדולה שהם צופים אותה אחרי סיום המגפה. ובגדול, זהו צד ההיצע. אין ספק שהוא משפיע אבל לא ברור אם הוא הקובע העיקרי ובוודאי לא הבלעדי.
ומי מעוניין בעלייה בתשואות, ופועל למען מטרה זו? כאן הבעיה קצת יותר מסובכת: אלו משקיעים המהמרים על ירידת האג"ח בגלל הצפי לעתיד של לחצים אינפלציוניים שעדיין לא נצפים. הם מוכרים בחסר, במינוף הניתן לאלו הפועלים בזירת הנגזרים. האם יש להם תשואות בראש, כיעד? כנראה שלא אבל המטרה שלהם היא לגרום למהלך של מומנטום גדול מספיק בשוק האג"ח הנסחר, כדי לגרום לפעולה עוקבת מצד קובעי המדיניות, ובמיוחד הפד. כאמור, ההיגיון אומר שלפנינו מהלך משולב של שני סוגי הפעילים: המוכרים לגיוס נזילות, והמוכרים כדי לאלץ את הפד לעלות ריביות.
השאלה הגדולה היא האם שחקני המומנטום ייכנסו גם הם לתמונה ויגרמו למהלך בלתי מרוסן באלמנט כל כך קריטי במימון הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי? התשובה לכך תלויה הרבה ברצונו וביכולתו של הבנק המרכזי לעמוד איתן בלחצים שיגיעו מוול-סטריט, כאשר לפניו עוד הר של הזרמות שהממשל החדש מבקש לבצע בעתיד הקרוב.
הפניקס ניהול תיקים מנתחים מהו גרעון תקציבי, ומהו מצב הגירעוני הנדרש כמנוע לצמיחה ולעתיד טוב יותר. כל המידע בכתבה הבאה.
מדד הבנקים ומניות הבנקים יורדים בעקבות משבר הקורונה. הבנקים ישרדו את המשבר? מה לגבי הרווחיות שלהם בתקופה זו ולאן מועדות פניהם של הבנקים בשנת 2020 בכתבה הבאה.
הכלכלן הראשי של הפניקס בית השקעות סיקר עבורכם את ינואר 2021- בחירות, התחסנות האוכלוסייה, ציפיות האינפלציה הגלומות, השתוללות השקל והעלאת הערכת הצמיחה של בנק ישראל.
2020 הייתה שנה של פתיחת הברזים המונטארים והפיסקאליים. ברגע שזה התוודע לשווקים הפיננסיים, הדרך הייתה מעלה בנכסי ה-Risk On ומטה בנכסי ה-Risk Off.
מדד ראסל (Russell 2000): הסבר על המדד האמריקאי החשוב להבנה בין גודל החברות (market cap) לבין השפעתן על הכלכלה האמריקאית.
ניתוח נתוני מאקרו - מה הגורם המשפיע ביותר על השוק ההון? האם חדשות טובות בהכרח מובילות למגמה חיובית? הפניקס ניהול תיקים על השפעת נתוני המאקרו בשוק ההון.
התערבות ממשלתית בכלכלת סין: בדרך כלל, אנו רגילים לכך שהתערבות ממשלתית נעשית לטובת השווקים אבל במקרה הסיני, הדברים ממש אחרים.
איך יודעים מראש מתי שוקי מניות יתהפכו לרעה? האם ניתן לחזות מראש? ומה לדוגמא עומד מאחורי הירידות האחרונות בשוק האמריקאי? ההסבר באתר הפניקס ניהול תיקים.
עונת הדוחות בוול סטריט כבר כאן. לכן סקרנו עבורכם קצת מהרבעון ה-3 בארצות הברית.
צוות הפניקס ניהול תיקים מנסה להסביר את התופעה של איך זה ששער הדולר עולה בעולם, אך ערכו יורד בישראל, מה הגורמים לכך? בכתבה הבאה של ניהול תיקים
מה השפעתה הכלכלית של רוסיה על העולם? מה חלקה המשמעותי של רוסיה ביחס לשוק הגלובלי? ואילו סקטורים מושפעים? הפניקס ניהול תיקים מסבירים הכל.
מהי מפולת בבורסה? איך מפולות בבורסה מתפתחות? איך המשקיעים מתנהלים בזמני מפולת בשוק ההון? למענה על כל השאלות במאמר הבא.
סקירה מקיפה - עקום תשואות אגרות החוב, עוצמתו נמצאת בעובדה שלכל מיתון גדול קדם שינוי העקומה למצב שונה מהרגיל, בהפניקס ניהול תיקים מסבירים, היכנסו לכתבה לקבלת כל המידע
ההיסטוריה של התנהגות שוק ההון הינה כלי אדיר מימדים ללמוד ממנו. בכתבה זו סקרנו כלים חינמיים ושווים להערכת מצב שוק ההון של היום כולל תובנות לעתיד.
נזילות השווקים לבחינת היציבות הפיננסית: במאמר זה באתר הפניקס ניהול תיקים אנו נבחן את מידת ההשפעה של הנזילות, כגורם מרכזי במגמות שוקי המניות.
ליפן יש צרות כלכליות משלה ולמרות השקט התקשורתי היחסי, כנראה שכדאי לנו לשים לב למתרחש בזירה הזו יותר. האם לפנינו פצצה מתקתקת או שנראה הצלחה חוזרת לדחות את הקץ?
קריסת בורסת FTX, הבורסה השנייה בגודלה בתחומה, היא אירוע מכונן בדפי ההיסטוריה של הקריפטו. מה הסיבות להתרחשותה ומה המשמעות עבור העולם הפיננסי?
מה זה מתנד פיבונאצ'י. ואיך ניתן להשתמש בכלי פיבונאצ'י לניתוח טכני במסחר. כולל דוגמאות מעניינות. כל המידע במאמר המלא באתר הפניקס ניהול תיקים.
ללמוד מההיסטוריה על מה צופן לנו העתיד? זה בהחלט אפשרי. באמצעות ניתוח עקומת התשואות ההפוכה לדוגמא נוכל להעריך. ניתוח המצב הנוכחי (אפר' 23) באתר הפניקס ניהול תיקים.
להשקיע בתקופת משבר: איפה לשים את הכסף בזמן שהשווקים רועדים וחוסר הוודאות כשברקע יש מלחמות, אינפלציה, עליית ריבית ואירועים פוליטיים שונים?
שוקי ההון שהגיבו עד כה ל"מבצעים" מוגבלים, מתחילים להבין שהפעם המצב שונה, והשוק עלול להגיב בצורה אחרת. לחצו להמשך קריאה.
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.