אינפלציה זמנית או קבועה? זו מהות השאלה הגדולה

משמעות של אינפלציה קבועה כה קשה שרוב האנליסטים מעדיפים לבחור באופציה השנייה

לאן מכאן? אינפלציה זמנית או קבועה?

יש תקופות שבהן סוגיה אחת עיקרית מעסיקה את רוב המוחות הפיננסיים הגדולים בעולם, ואנו חיים בתקופה כזו. לא, לא מדובר בהשפעת וירוס הקורונה על הגלובליזציה, וגם לא הנושא הרחב של השפעת שינוי האקלים על חיינו, ועל כל הצרכים החומריים-כלכליים שלנו. כרגע, מדובר בשאלה הפשוטה והבינארית: האם האינפלציה שהופיעה לאחרונה במדדי המחירים לצרכן, וליצרן, (CPI ו-PPI – ברמת ה-CORE) תישאר אתנו כתופעה ארוכת טווח או שהיא זמנית וחולפת, ונובעת משבירה זמנית של המחזוריות העסקית הרגילה עקב מגפת הקורונה.

ולשני הצדדים נימוקים חזקים שאנו מנסים להביא בפניכם כאן.

אינפלציה זמנית וחולפת

במקרה שמדובר אכן בתופעה חולפת, קל מאוד להתמודד עם זה. פשוט, לא עושים דבר. הסינוס העולה יחזור לבסיסו, ומשיא זמני של 5%-6% (בארה"ב) נחזור לסביבה של 1.5%-2% המהווים את האזור האידיאלי בעיני קובעי המדיניות. לא צריך להעלות ריביות, וכך לגרום לזעזוע עמוק בכל הסביבה הפיננסית. גם לא צריך להפסיק את רוב אמצעי ההרחבה. ברזי הנזילות הפיננסית (הדפסת הכסף יש מאין...) שנפתחו בצורה קיצונית בזמן טיפול בתופעות הלוואי של המגפה צריכים להיסגר לרמה שהם היו בה לפני אותו משבר. דהיינו, למה שהיה מקובל מאז 2009 ועד 2019. וזה לא מעט של יצירת נזילות.

מעבר לכך, אינפלציה זמנית לא תייצר לחץ על היצרנים להעלות שכר, ולגרום לירידה ביכולת התחרות שלהם מול יצרנים אחרים ש"יבלעו" את עליית המחירים בעצמם. למשל, מקומות כמו סין שבה המדינה יכולה לקחת החלטות מחייבות בתחום זה. בקיצור, אינפלציה חולפת היא צרה לרגע שצריך קצת סבלנות, קור רוח, והרבה תקווה ואופטימיות על מנת לעבור אותה בשלום. וזאת, מבלי לגרום לבעיות קשות על ידי תגובה לא תואמת מציאות. על מה מבססים את דבריהם הדוגלים בצד הזה של הסוגיה?

לפניכם כמה נתונים מעניינם המובאים בצד המחנה הזה. ראשית, מה שנתפס כתקומה מהירה ומיידית מהקורונה נכנס עכשיו למצב של הססנות גדולה. האם המוטציות השונות (דלתא, וכו...) יתנו לנו לחזור באמת למה שהיה לפני תחילת 2020? ובכלל, האם לא תופיע גרסה שתתגבר על החיסונים ושתכניס את כולנו לחוסר וודאות גדולה? האווירה החדשה פשוט מאטה את הצמיחה שהייתה כבר צרובה בתחזיות. הנה שתי דוגמאות (מאתר ForexFactory):

גרף מתוך אתר forexfactory

בחלק העליון של הגרף אנו רואים את נתון Capacity Utilization Rate המציג את יעילות השימוש במשאבי הייצור במשק האמריקאי. ובחלק התחתון אנו רואים את כמות מבקשי דמי האבטלה השבועיים. בשני המקרים אנו רואים איך הנתונים לא ממש חזרו לשגרה היפה שהייתה לפני המגפה. מעבר לכך, הנה גרף המהווה קלף מכריע בטיעון של האינפלציה הזמנית (מהאתר של מחלקת המחקר בפדרל רזרב – סנט-לואיס):

גרף המציג את יעילות השימוש במשאבי המשק האמריקאי

לפניכם גרף של תאוצת הכסף בארה"ב. הוא מתחיל משנת 1960 ועד עכשיו. אין ספק שיש כאן בשורה קשה למי שחושש להתחממות יתר במשק האמריקאי. העקומה, אשר יורדת מאז שנות ה-2000 מדגימה היטב את השינוי האסטרטגי באופי החיים המודרניים של תקופתנו. המלחמה באינפלציה, ובעיקר הורדות הריבית האגרסיביות, מאז תקופתו של גרינספאן כראש הבנק המרכזי ועד ימינו, עשו את שלהן: הכסף המיותר אינו נכנס לכלכלה האמיתית, ומאיץ את תאוצת הכסף, אלא מנווט יותר לעולם ההשקעות (הנכסים הפיננסיים והפיזיים). וכך, היחס בין בסיס הכסף לתאוצה קטן כל הזמן. וכאשר רואים את מה שקרה בקורונה זה עוד יותר מדהים: נפילה חופשית לשפל הקרוב מאוד ל-1.0%! די משכנע ובמיוחד כאשר הטיעון הזה משווק היום על ידי ראשי הבנקים המרכזיים. ומה אומר הצד השני?

אינפלציה קבועה שמצאה תחתית

למעשה, החיזוקים העיקריים לתיאוריה בדבר התחלה של תקופה, בה נראה אינפלציה גדלה והולכת, נמצאים משני מקורות: מהות השינוי החברתי-כלכלי בשלב הבא של הגלובליזציה, ונתוני ה-CORE האחרונים. נתחיל דווקא מהחלק השני, על ידי הצגה של הגרף הבא (מאתר ForexFactory):

גרף מתוך אתר forexfactory

לפניכם נתוני ה-CORE של מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד המחירים ליצרן (PPI). ומדוע יש להדגיש את נושא ה-CORE? משתי סיבות: זהו הנתון שעוקבים אחריו, ופועלים על פיו בדרך כלל, קובעי המדיניות, וכמובן, אלו הנתונים שאינם מושפעים מהמזון והאנרגיה התנודתיים מאוד. נתוני ה-CORE מייצגים את החלק הסופי של שרשרת הצריכה מצד הלקוח הסופי ומצד יצרן המוצר או השירות. ומה אנו רואים? קפיצת המדרגה היא ממש היסטורית.

הטוענים בצד הזה של הויכוח אומרים שייקח הרבה זמן עד שנגיע לרצפה של 1.5%-2% שוב, ושהסיכוי לדינאמיקה של אינפלציה המזינה עצמה גבוהים בהרבה. ומה בעניין השינוי חברתי-כלכלי? ובכן, באים המנתחים ואומרים לנו שככל שהריחוק החברתי יהפוך להיות מוטמע בחיינו כך תקטן היכולת לנצל בצורה מקסימאלית את כוח העבודה העולמי. וזה, בצורה עקיפה, יביא להקטנה בהפקה של כל חומרי הגלם (הקשים והרכים כאחד).

לדוגמה, ראו מה קורה בתחום המסעדנות: ככל שהקורונה (או סיבה אחרת) תרחיק אנשים מלעבוד במקומות עם שכר נמוך ועבודה קשה, יתקשו המסעדנים למצוא ידיים עובדות. הם יעלו את השכר למי שירצה בכל זאת לבוא, ובגלל זה יעלו את מחיר המנות לסועדים. זו דוגמה פשטנית אך ברורה ומיידית, שאותה אנו מכירים מהיום יום שלנו. אותו עקרון יכול לתפוס בכל אספקט של שירותים, ייצור, הפקה, או שימוש במשאב אנושי שדורש קרבה פיזית ללקוח.

סיכום קצר

אין כאן עמדה לכאן או לכאן. האם אנו עדים לתחילתה של אינפלציה רב-שנתית, שתגיע למימדים מחייבים של העלאת ריבית? או שלפנינו תקופה של אינפלציה זמנית וחולפת? מה שבטוח הוא שאנו חיים בתקופה שבה כדאי מאוד לעקוב אחרי הדינאמיקה של נתון המאקרו הזה יותר מכל דבר אחר. ממנו ינבעו כל כך הרבה תופעות לוואי שכדי לסקור את כולם נצטרך ים של מילים. אגב, הדיון הזה גלובאלי ומקומי כאחד: הוא מתנהל בבנק ישראל לא פחות מאשר בפדרל רזרב, ובמיוחד בבורסה בתל-אביב לא פחות מאשר בוול-סטריט. בהצלחה לכולם.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

השפעת הקורונה על הפערים החברתיים ואי השיוון הכלכלי

בדבר אחד הווירוס אינו מפתיע: הוא מגדיל פערים חברתיים (economic inequality)

עכשיו זה כבר ידוע וברור, עקב משבר הקורונה ישנו גידול בפערים החברתיים במקום צמצום הפערים. כל המידע בכתבה המלאה מאת מרכז הידע של אקסלנס ניהול תיקי השקעות.

קרא עוד
העתיד של העולם בידינו – אנרגיה ירוקה ומתחדשת

האם קיימת תקווה גדולה בסקטור מניות אנרגיה ירוקה?

סקטור אנרגיה ירוקה: האם המשקיעים שתולים תקוות בסקטור האנרגיה המתחדשת צודקים או טועים? אקסלנס ניהול תיקי השקעות בכתבה על התקווה הגדולה במניות האנרגיה הירוקה.

קרא עוד
מדוע בנק ישראל רוכש דולרים?

למה בנק ישראל קונה דולרים? ומדוע התחייב ל-30 מיליארד דולר

בנק ישראל רוכש דולרים: מדוע? ומה הוא מנסה להשיג באמצעות קניית מט"ח? אקסלנס ניהול תיקים במבט על הדולר-שקל, אחרי שבנק ישראל התחייב ל-30 מיליארד דולר כדי לייצבו.

קרא עוד
מניות הבנקים כמייצגים את מנוע המימון והאשראי של כלכלה אמיתית

סקטור הבנקים: חזרה של תקווה גדולה

ניתוח סקטור הבנקים בשוק ההון (פבר' 2021) של מרכז הידע באתר ניהול תיקי השקעות. האם סקטור מניות הבנקים מלמד אותנו כי זוהי חזרתה של תקוות המשקיעים?

קרא עוד
שיפור תשתיות טעינת רכב חשמלי הביא לנתח שוק גדול יותר

ניתוח שוק: מבט על תעשיית המכוניות החשמליות

מחירי דלק גבוהים יחסית מול מחיר החשמל, יחד עם שיפור משמעותי בתשתיות ובסוללות, מביאים לשינוי בהעדפת המשקיעים ביחס למכוניות חשמליות. ניתוח שוק רכבים חשמליים.

קרא עוד
השקעה במטילי זהב – לא סתם הגרף כאן במגמת עלייה

השקעה בסחורות 2021 - תנועה שונה מהרגיל בקומפלקס הסחורות

מאז סוף 2020 ישנו מהלך של עליות במגוון סחורות מגוונות (אנרגיה, חקלאות, מתכות ועוד). אקסלנס ניהול השקעות עם ניתוח הסיבות לעליות במחירים וההשפעה הצפויה על הכלכלה בהמשך

קרא עוד
קבלת מפתח לרכישת דירה חדשה בישראל

השקעות נדל"ן בישראל: שוק הנדל"ן למגורים מציג לנו תמונה נוכחית של עקביות

השקעות נדל"ן בישראל: הצטרפו למרכז הידע של אקסלנס ניהול תיקי השקעות, המציג במאמר זה תמונת מצב עדכנית על שוק הנדל"ן והדיור, והשקעה בקרן השקעות נדל"ן בישראל.

קרא עוד
יש בועת נדלן בעולם?

בועה בשוק הנדל"ן? הדעות חלוקות

האם יש בועת נדל"ן בארה"ב? מתי ואם תתפוצץ הבועה בכלל? אומנם הדעות חלוקות על שוק הדיור לכאן או לכאן, אבל לדעתנו כדאי לשמוע את כל הדעות כאן.

קרא עוד
השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

חשבתם פעם מה מידת השפעת מבצע צבאי על שוק ההון? רציתם לבדוק איך מתנהגת הבורסה בזמן מלחמה או לאחריה? כיצד השפיעו מבצעי עבר צבאיים על הבורסה בת"א?

קרא עוד
למחפשי השקעה בנדלן, וסקטור הנדלן יכולים למצוא לא מעט רווחים ונכסי זהב

מבט על שוק הנדל"ן למגורים בהשוואה לשוקי ההון – טווח קצר וארוך

שוק הנדל"ן, בגלל השפעות נלוות של הקורונה, ושינוי האקלים, ולמרות היותו שוק מאוד לא נזיל, הפך להיות יותר אטרקטיבי עכשיו לעומת העבר, מול שוקי ההון הכלליים. ההסבר המלא בכתבה.

קרא עוד
סערה בשווקים

סערה בשווקים – שינוי משמעותי או אירוע קשה חולף

התמודדות עם סערה בשווקים. העליות והירידות הסוערות בשוק ההון יכולות ללמד אותנו לא מעט דברים, אם מצליחים להסתכל על הנושאים הנכונים. לנק' מבט ופרספקטיבה שונה, היכנסו לכתבה.

קרא עוד

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.