ריבית נמוכה? אין בעיה. במדריך הבא של הפניקס ניהול תיקים סקרנו עבורכם אלטרנטיבה נוספת להשקעה יעילה בסביבת ריבית שלילית או נמוכה.
אירועי קריסת הבנקים SVB ו-CS והשפעתם על שוק ההון
מבט על מצב הבנקים בארה"ב אחרי אירועי Silicon Valley Bank ו- Credit Suisse
אין ספק שתגובת הבנקים המרכזיים הייתה שונה הפעם. שונה מאוד מאשר תגובתם במשבר הסאב-פריים של 2007-9. אז, עוד התנהל דיון כבד, ומכביד על שוקי ההון, בדבר מה שנקרא Moral Hazard. בעברית: השאלה אם לבוא ולהציל גופים, אשר לקחו סיכונים גדולים מדיי על דעת עצמם. זאת, כאשר תשלום השגיאות שלהם נופל עכשיו על משלם המיסים, שלא מתוכנן להיות שותף לרווחים, במידה ואותם סיכונים היו מניבים. בקיצור: סוציאליזציה של ההפסדים מול קפיטליזציה של הרווחים.
מתוך הדילמה הגדולה ההיא נולדה השגיאה הגדולה של ליהמן, כדוגמא לאחרים, שלא כדאי לעשות "שטויות" במינוף ובכיפוף כללים של Risk. נזכור שקריסתה של זו הצליחה אז לשתק את כל מערך הנזילות הבין בנקאית, ועל ידי כך, לשים ברקס עוצמתי על כל היבטי הכלכלה האמיתית והעולם הפיננסי. לא רק זאת: עקב מתן רשות לקריסה, היה צריך לנקוט צעדים מתקנים בעלי עוצמה לא פחות גדולה, הפוכה בכיוונה, של הזרמת נזילות למערכת. וזה היה TARP, בדמות 700 מיליארד דולר! מספר דמיוני היום, ובוודאי אז.
הבנקים – החברות המחוברות ביותר לכלכלה האמיתית
ומה קרה עכשיו? כאשר ריחפה הסכנה של בעיה סיסטמית? הבנקים המרכזיים לא היססו להביא את התותחים הכבדים מיד: אבטחה של כל החשבונות בבנקים שקרסו, יחד עם קנייה של הנכסים הסולידיים שהיו בספר שלהם בתמחור מלא. אגרות החוב האלו היו בתמחור מלא בגלל שיועדו להיות לפדיון. אבל, כאשר השמועות החלו לרוץ על חדלות פירעון שלהם, וכאשר הם היו צריכים למכור דברים לכיסוי נהירת הכספים מהם החוצה, ההבדל בין התמחור המלא והתמחור האמיתי בשוק, הביא לקריסתם הסופית.
עבור בנק Signature ועבור Silicon Valley Bank זה כבר לא עזר, אבל הצעד המהיר הזה עצר את קריסת First Republic, ואת שאר הבנקים האזוריים-הבינוניים שהיו בסכנה. על ידי מעשה זה, בוטל למעשה מאמץ ה-QT של הפד, וראינו איך המאזן שלו גדל שוב למימדים אסטרונומיים. ההתערבות הזו גרמה לכמה דברים: ראשית, היא הורידה את הלחץ המיידי ממשבר סיסטמי אבל היא גם הורידה בהרבה את תשואות האג"ח הממשלתי. וכך, זה העלה את מחיר האגרות שבמרתפי הבנקים.
שנית, היא העבירה פעם נוספת נזילות לבנקים שמכרו את נכסיהם, והכסף הזה עזר להחיות את שוקי המניות. במיוחד הסקטור הטכנולוגי שסבל כה רבות בנפילות של 2022. ושלישית, היא הביאה את הדולר מטה. דבר שעוזר להמון גורמים בינלאומיים. כאלו המחויבים בהלוואות דולריות. במיוחד במדינות המתפתחות. האם היא החזירה את האמון במערכת הבנקאית? הגדולה והבינונית? הבה נסתכל על הגרף הבא (בעזרת TradingView):
לפניכם גרף שבועי של שתי תעודות סל: KBE – תעודת סל של מניות הבנקים בכלל, ו-KRE של מניות הבנקים האזוריים-בינוניים. כפי שניתן לראות, הסקטור כולו היה ממש "חם" אחרי התקומה מהקורונה (2020), ובמשך כל שנת 2021. ומהשיא של תחילת 2022, ועד הקריסה של SVB, הם היו חלק אינטגראלי של הירידות, כאשר הבנקים האזוריים טובים יותר מאשר הסקטור כולו. הקריסה הביאה לשינוי בהובלה הזו, ולא רק שהמניות קרסו כ-30% במרץ 2023, אלא שהן לא חזרו לעצמן מאז, ועומדות סביב הרמה שבה ההיסטריה נעצרה. רמה שבה הן נסחרו לאחרונה בקיץ 2020 (!!), כאילו כל העליות מאז ועד עכשיו לא קרו כלל (!!). התמונה הזו ממש מעוררת תימהון: מדוע מעשי הפד לא החזירו את הביטחון במניות של החברות הקשורות ביותר לכלכלה האמיתית? כנראה שהתשובה נמצאת בגרף הבא (מאתר סימפליוואל):
בגרף הזה אנו רואים את פרמטר ה-PE של הסקטור ב-08-03-2021 (19.6), וזה הנוכחי, ב-03-04-2023 (9.2). פחות מחצי! ציבור המשקיעים פשוט אינו חושב שמעשי הפד משנה את המצב המהותי של הבנקים. הצפי למיתון, והחשש מעוד התפרצות של חריגה בנקאית, כל זה חתך לחצי את הצפי לכדאיות ההשקעה בסוג זה של מניות.
זה שהפד טיפל בבעיה האקוטית של SVB, שהוא הצליח "להציל" את Credit Suisse על ידי נזילות דולרית ב-Swap לבנק המרכזי השוויצרי, ושנמנע משבר איום ונורא, בדמות קריסת Deutsche Bank) DB) על ידי שיתוף פעולה עם ה-ECB, כל אלו לא מונעים מהמשקיעים להחליט לבחון, ולהעדיף, סקטורים אחרים. הבנקים נמצאים עדיין עם עננה כבדה, וזו כנראה תהיה מנת חלקם עד שנראה יציאה מהמיתון שעדיין לא נכנסנו אליו.
ועוד משהו קטן: בנאומו האחרון של ג"י פאוול, ראש הפדרל רזרב, הוא ציין ששעקב המשבר הבנקאי יש עכשיו נטייה של הבנקים להקשיח את תנאי האשראי שלהם. וזה מהווה תחילף, בעיניו, להעלאה נוספת של הריבית והקטנת הנזילות. לפחות סביב ה-1%. האם הוא צדק? האם הם באמת עושים זאת לאחרונה? הנה גרף המדבר בעד עצמו:
הגרף מגיע מהפד עצמו, ומראה שכיום יש הקשחה כזו בכ-40% מהבנקים במדינה. מספר שאליו הגיעו במשברים הפיננסיים והכלכליים של 2000, 2007-9, ובקורונה (2020). למעשה, ההקשחה החלה כבר מזמן (סוף 2021) אבל היא הגיעה עכשיו למימדים של האטה משמעותית במימון של הכלכלה האמיתית. זהו גורם נוסף לפסימיות של המשקיעים עבור הסקטור: אם מקשיחים, נותנים פחות אשראי, ועושים פחות עסקים. כך, הרווחיות קטנה. בסה"כ, סקטור הבנקים היה ה"דבר שנשבר" ממדיניות הבנקים המרכזיים. אבל, כנראה, ה"תיקון" שניתן עדיין לא החזיר אותו לתפקוד המלא.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
העולם של אחרי משבר הקורונה הוא בטוח יותר לשוק ההון
איך אירוע כלכלי כל כך חמור כמו משבר הקורונה השפיע על שוקי ההון בצורה מתונה יחסית? ההסבר המלא על השפעתו העתידית על שוק ההון במאמר הבא.
חשיבותה היתרה של אגרת החוב ל-10 שנים
אג"ח 10 שנים: במאמר זה נסביר מדוע תשואה של אגרת החובה הממשלתית ל-10 שנים, מייצגת את הציפיות מהכלכלה האמיתית.
מטריצה שמשנה הרגלי השקעה – ה-Dot-Plot
גלו כיצד החלטות הריבית של הפדרל ריזרב, שהתקבלו על ידי ה-FOMC, משפיעות על השווקים הפיננסיים בארה"ב ועל הכלכלה. למדו על האנשים האחראים על קביעת התעריפים.
שוק הנדל"ן בארה"ב – סנונית של מיתון או תגובה זמנית?
גלו את המגמות העכשוויות של שוק הנדל"ן בארה"ב ואת תפקידו כאינדיקטור מוביל לכלכלת ארה"ב. מהי ההשפעה והחשיבות הרב-שכבתית שלה במגזרי הפיננסים והבנייה.
תשואה נומינלית וריאלית – ההבדלים ביניהם
היחס בין התשואה הנומינלית והריאלית הופך להיות משמעותי כשהאינפלציה עולה. למה זה קורה, מה ההבדל בין התשואה הנומינלית והריאלית ואילו פרמטרים משפיעים עליהן?
הורדת הדירוג של Fitch – נקודת מפנה או מהומה בכוס מים?
ארה"ב נמצאת בחוב גדול וגדל, אשר עלותו עולה דרמטית בגלל הריביות החדשות. האם יש כאן אסון בלתי נמנע, המעורר פחד ואימה? לא ממש.
מדיניות ריבית מותאמת מצב
האם בנק ישראל יכול להוריד את הריבית במצב שהמדינה נמצאת בו? יש מספר פרמטרים המשפיעים על העלאה או הורדת ריבית, אך המצב כיום מורכב מאוד. כיצד יפעל הנגיד?
גורם מאיים חדש-ישן: תשואות האג"ח הממשלתי ארוך הטווח האמריקאי
תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ארוך הטווח: האיום החדש - ישן שמגיע אלינו. איזה מצב נדיר מתרחש, שרוב העוסקים בשוק אינם מכירים ומדוע הוא מייצר חשש?
לקבלת הצעה בנושא ניהול תיקים
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
יצירת קשר
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.