סטגפלציה – הרע מכל העולמות

אומנם לא היו הרבה מקרים כאלו אבל כאשר סטגפלציה מגיעה זה כואב

סטגפלציה – כשיש מיתון, וגם ערך הכסף יורד (אינפלציה). מצב נדיר, אבל אפשרי

מהי סטגלפציה?

לפני שניכנס לסיבות, ולהתנהגות האנושית מולה, נגדיר את הסטגפלציה כשילוב נדיר של אינפלציה ומיתון.

איך זה יכול להיות? לכאורה, אינפלציה מתרחשת רק כאשר יש ביקוש יתר לשירותים ומוצרים, זאת אומרת, כאשר ישנה צמיחה גדולה מהרגיל. זה פשוט מאוד: הדבר הגרוע הזה יכול לקרות כתוצאה ממצב של ניהול מדיניות מוניטארית ופיסקאלית שגויות.

הבה נניח שאנו מתחילים כמו בתקופתה שבה אנו נמצאים כרגע, בתקופה של חידוש ביקושים לסחורות, מוצרים ושירותים, אחרי תקופה גדולה של השבתה (קורונה). אזי, קובעי המדיניות יכולים להגיב בצורה זו או אחרת של פאניקה ביחס לאותה אינפלציה מתרוממת, ולשים ברקס חזק מדי. הן בצד המוניטארי (ספיגה של נזילות והעלאת ריבית) והם בצד הפיסקאלי על ידי ביטול פרויקטים ויוזמות.

במקרה כזה, צעדים אלו יגרמו לעצירה של הביקושים ולחידוש אבטלה גדולה בגלל שחלק גדול מכוח האדם כבר לא נדרש. הספיראלה תתחיל להיכנס למסלול של מיתון ואבטלה נגיפית אשר תגלוש לחלקים של המשק בו מייצרים חומרי גלם וסחורות שנדרשים תמיד לכל האוכלוסייה. למשל תחום האנרגיה. ומנקודה מסוימת, יתחיל להיות מחסור כזה של כוח ייצור בחלקים האלו שמחירם ייעלה, למרות הירידה בביקושים של המוצרים הסופיים שלהם.

כאן חייבים להבדיל בין האפקט הדפלציוני, המגיע מהבנק המרכזי, וכזה המגיע מהממשל. במקרה הראשון, זמן התגובה של קובעי המדיניות, בצד המוניטארי, הרבה יותר מהיר ונוטה להיכנס מיד לפעולה כדי לעצור תהליך הרסני כזה: או על ידי הפסקה של העלאת הריבית ו-או על ידי חזרה למצב של הדפסת נזילות חדשה.

הבעיה היא שכאשר הסטגפלציה תתבסס במשק לא יהיה מי שייקח את הכסף הזה, ואפילו ירצה להשתמש בו. ושתי סיבות לכך: הוא מאבד מערכו מהר מאוד, בגלל הצד האינפלציוני של הסטגפלציה. והסיבה השנייה היא שלקיחת סיכונים לבניית עסקים חדשים באווירה כזו בעייתית וכמעט אינה קיימת. וכך, מה שהצליח עד כה בחזית ההמרצות וההרחבות הכמותיות יפסיק, ברובו, לעבוד.

ומה בקשר לצד הפיסקאלי? דהיינו, פרויקטים ממשלתיים המבזבזים כספי מדינה לקידום הצמיחה? כאן, הבעיה נעוצה בגיוס הכספים האלו. אם הממשלה תרצה להנפיק אג"ח ממשלתי חדש לצורך מימון עבודות חדשות, התשואה על אותו אג"ח צריכה לשקף את האינפלציה החדשה וגם את הסיכון הגדול יותר שכרוך בשימוש בחוב החדש הזה. בקיצור: או שהתשואות עולות לקנה מידה שמרושש את הממשל בחזית החזרי הריביות, או שחלק גדול מהחוב החדש פשוט לא נמכר.

הנה תרשים של התהליך ותכונותיו העיקריות:

 אינפוגרפיקה הממחישה את המונח מה זה סטגפלציה

התמונה הקודרת המתוארת אינה מגיעה בין לילה. יש לה כמה שלבים, כאשר ההתחלה לא מרגישה כלל בעייתית: כאמור, זהו השלב שבו ישנה אינפלציה גבוהה אך מספיק נמוכה כדי שקובעי המדיניות ינסו לעצור אותה. בתקופה הראשונית הזו, ההכנסות גדלות בגלל עליית המחירים והיכולת של הצרכנים לשלם את רובה. רק כאשר ההוצאות גדלות מדי, והעסקים אינם יכולים לגלגל את העלויות על הצרכנים, מתחיל תהליך הפיטורין והכניסה למצב הביש של הסטגפלציה.

אוקי, הבנו איך זה קורה ומה המצב כשזה קיים. אבל איך יוצאים מזה?

האמת היא שקשה מאוד. לרוב, יש צורך בשבירת הכלים של צד אחד של המשוואה כדי להפסיק את הלולאה של התהליך. למה הכוונה? ללכת על אינפלציה משתוללת בתקווה שנוכל להתגבר עליה כאשר החלק של הצמיחה יחזור לשגשג. או, ללכת לכיוון השפל הכלכלי, לנקות את אורוות האינפלציה למצב של דפלציה ומשם לבנות משק בריא, ללא חוב גדול, וללא עול. משק שסבל הרבה מאוד אבל שמנקודה זו יכול להיבנות על בסיס נקי ומסודר.

קובעי המדיניות פשוט סולדים משפל ודפלציה.

במצב של שפל כלכלי (ראו שנות ה-30 של המאה הקודמת) הם אינם חושבים שיש להם שליטה על המשק במצב של דפלציה. ולכן, הם יעשו הכול כדי לצאת מסטגפלציה מהכיוון השני. דהיינו, כאשר דיכוי אינפלציה גבוהה מדיי תיראה בעיניהם קלה בהרבה. זה בדיוק מה שקרה בשנות ה-70-80 בארה"ב. פול וולקר ירש משק בסטגפלציה, נתן לאינפלציה לעלות לרמות עצומות ודיכא אותה עם מכות פטיש של ריביות דו-ספרתיות.

האם פאוול, וביידן, מסוגלים לעשות מה שעשו אז? אינני חושב כך כי ה"סמכות הפוליטית" של קובעי המדיניות של אז הייתה פי כמה וכמה גבוהה מזו של מי שנמצא על ההגה היום. כרגע, יש רק בעיה אינפלציונית. בואו נקווה שנישאר רק בה. המון הצלחה.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לקוח חכם לומד איך להשקיע בסביבת ריבית נמוכה

השקעה בסביבת ריבית נמוכה

ריבית נמוכה? אין בעיה. במדריך הבא של אקסלנס ניהול תיקי השקעות סקרנו עבורכם אלטרנטיבה נוספת להשקעה יעילה בסביבת ריבית שלילית או נמוכה. 

קרא עוד
משבר הקורונה השפיע על שוק ההון בצורה מתונה יחסית

העולם של אחרי משבר הקורונה הוא בטוח יותר לשוק ההון

איך אירוע כלכלי כל כך חמור כמו משבר הקורונה השפיע על שוקי ההון בצורה מתונה יחסית? ההסבר המלא על השפעתו העתידית על שוק ההון במאמר הבא.

קרא עוד
שטרות מזומנים של מטבעות השקל והדולר

ניתוח חולשתו היחסית של הדולר-שקל מול הדולר בעולם

מדוע הדולר אצלנו מתנהל בצורה שונה מאשר הדולר בעולם? אקסלנס ניהול תיקי השקעות עם שלוש הסיבות לחולשתו היחסית של שער הדולר-שקל מול הדולר בעולם.

קרא עוד
אגרות חוב, מכשיר פיננסי ליצירת תשואות

חשיבותה היתרה של אגרת החוב ל-10 שנים

אג"ח 10 שנים: במאמר זה נסביר מדוע תשואה של אגרת החובה הממשלתית ל-10 שנים, מייצגת את הציפיות מהכלכלה האמיתית.

קרא עוד

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.