מדד מעלה ת"א - שילוב מעשים טובים והשקעה נבונה

איך מדד מעלה, וסקטור ה-ESG העולמי, מצליחים להניב רווחים חברתיים מעבר לרווחים כספיים שאנו מצפים מכל השקעה

מדד מעלה – הקשר בין מעשים טובים והשקעות טובות

מי היה מאמין? אבל זו עובדה מוכחת על ידי תצוגה ששווה אלף מילים. הנה גרף שבועי, המשלב את מדד המניות העיקרי שלנו, ת"א 35, יחד עם מדד מעלה, המאגד את החברות המדורגות על פי קריטריונים של גיוון והכלה, אתיקה ארגונית, ממשק משופר מול עובדים, אחריות ברכש, תרומה לקהילה, התנדבות עובדים, איכות סביבה, שקיפות ועוד.

גרף שבועי המציג את המדדים מאז סיום משבר הסאב-פריים

 

מטרת סקירה קצרה זו היא לעבור על נישת ההשקעה האחראית יותר, בארץ ובעולם, ולראות איך מיושם הנושא.

מהו מדד מעלה - אופן הכניסה למדד, החברות הקיימות בו, ומושג האימפקט

מדד מעלה מורכב מאוסף חברות ציבוריות ישראליות אשר החליטו לקחת על עצמן כללים נוקשים יותר מהרגיל, על מנת להתנהל בצורה טובה יותר חשבונאית וחברתית. הן עושות זאת מעבר לנדרש מהן רגולטורית.
אפשרות הכניסה למדד נעשית על ידי מילוי שאלון, כאשר מתקבלת החלטה, פעם בשנה, על ידי אותו ארגון מעלה, האם להכניס חברה זו או אחרת למדד. אין מספר קבוע של חברות במדד ועד כה.

כיום, ישנן 34 חברות במדד, ואת הרשימה המלאה ניתן לראות בלינק הבא של הבורסה לניירות ערך בת"א>>

תחומי העיסוק של עשרת החברות עם המשקל הגדול ביותר במדד מראות עד כמה הוא מגוון: טכנולוגיה (נייס, אלביט מערכות), תרופות (פריגו, טבע), צריכה (שופרסל, שטראוס), פיננסים (הראל השקעות, פועלים), אנרגיה (פז נפט), נדל"ן (שיכון ובינוי). איך בעצם מתקבלת ההחלטה המעשית להכניס חברה במדד? זהו תהליך די מובנה. כל שנתיים, ארגון מעלה מעדכן את הכללים המדויקים המשקפים סטנדרטים לניהול אחראי בישראל. מה זה כולל? השפעה חיובית על הסביבה, ניהול מתחשב ונכון של העובדים, מעשים חיוביים למען הקהילה והלקוחות שלהן, יחד עם השפעה לטובה על הסביבה העסקית.

מספר דוגמאות של תהליכים חיוביים כאמור שהחברות מנסות לקיים: צמצום פערים וחיסול אי השוויון בחברה (נשים, מיעוטים, חרדים, מבוגרים וכו'), קידום סביבה ירוקה, שקיפות עסקית וחשבונאית וכו'. אגב, משבר הקורונה הראה כמה יוזמות ברוכות מצד אותן חברות, אשר היו כבר ערוכות לתרומה ולעזרה (חברת שטראוס ועוד).
זה המקום להזכיר מושג נוסף – "השקעות אימפקט". מדובר בהשקעות בחברות אשר מטרתן לא רק לעמוד בכללי התנהגות טובים יותר, אלא לפעול, באופן מכוון, לשינוי מסוים ומאתגר של חיינו. לחברות האימפקט שלושה כללי יסוד:

  • רווחיות – על מנת לשרוד ולהמשיך לפעול.
  • כוונה – עיסוק בתחום מסוים בכוונה לשנות לטובה את המצב.
  • מדידה – בחינה שוטפת של תוצאות המעשה על מנת להשתפר ולהתקדם בהשפעה המכוונת.

לרוב מדובר בחברות קטנות יותר מאשר אלו שבמדד מעלה, אבל בהחלט קיימים ניצנים יפים של שילוב היי-טק עם מחויבויות לאימפקט ארוך טווח. כאשר מדברים על מניות מדד מעלה, צד האימפקט מתבטא בשני דברים: להימנע מלעשות את הרע ולקדם בארגון ובסביבה את הטוב, מבלי שתהיה זו מטרה ספציפית אחת ליישום.

בעולם

מדד מעלה והחברות הישראליות בו, מהווים את הצד המקומי של מושג כלל עולמי הנקרא ESG:Environmental – איכות סביבה, Social – מחויבות חברתית, Governance – שקיפות עסקית ועמידה בכללים עסקיים נוקשים וקפדניים. מושג זה מייצג את התפיסה שהוזכרה מעלה,, דהיינו, רצון המשקיעים להשיג לא רק רווחים בחברות שהם שמים בהן את כספם, אלא גם השפעה חיובית על העולם שסביבם דרך אותן חברות, וזאת לאורך זמן.

תחת החלק הסביבתי ניתן לכלול:

  • דאגה לשינוי האקלים.
  • שמירה על משאבי כדור הארץ מפני הצריכה הבלתי מוגבלת.

תחת גג הדאגה החברתית ניתן לכלול: 

  • גיוון בהעסקה של כל מגזר הרואה עצמו כמופלה, הן לצורך יישור הקו של הצדק הטבעי והן כדי לנצל טוב יותר את המאגר האנושי המגוון בחברה האנושית.
  • מאמץ לתרום למען זכויות האדם במקומות שונים בעולם, במיוחד בארץ שבה פועלת החברה.
  • שמירה על הצרכן מפני סכנות בריאותיות, כספיות, ומתן שירות הולם לאחר עסקאות.
  • דאגה לעולם החי, מעבר לצרכים האנושיים, במיוחד בכל נושא התאכזרות לבעלי חיים במסגרת החקלאות לבשר ובמסגרת בדיקה של תרופות ותכשירים קוסמטיים.

תחת קטגורית ניהול העסק ניתן להזכיר:

  • מבנה היררכיה ניהולית המאפשר בקרה ותיקון של עוולות בקשר לזכויות ואחריות עובדים.
  • מערכת יחסים תקינה ושקופה של ההנהלה מול העובדים ובין העובדים עצמם.
  • הגדרה שוויונית וצודקת יותר של התמורות להנהלה, לעובדים, והיחס ביניהן.

לבסוף, נזכיר שחברות הלוקחות על עצמן מחויבות כזו (להיות תחת קריטריונים של ארגון מעלה או כללי ESG), יידרשו לניהול השקעות כספיות מותאם לאותם כללים חיוביים ולא השקעות שיכולות לגרום לנזק והרס בנקודה אחת או יותר מאלו שהזכרנו לעיל. למי שמתעניין, ניתן להפנות לשני מקורות ברשת, אשר מציגים אפשרויות השקעה כאלו, דרך מדדים.

כמו כן, קיימים מדדים נוספים וקרנות נאמנות וסל המיועדים למי שרוצה להשקיע בסקטור ללא כניסה ספציפית לתוך מניה זו או אחרת.

סיכום קצר:

כולנו בעד מידות טובות אישיות וברמה של ה-Corporation . אולם, מעבר למילים ולהבטחות, ישנן מסגרות בארץ ובעולם שיעזרו לכם ליישם את הכוונות הטובות שלכם, בתחום קידום סביבתי, חברתי וכו' להשקעה מעשית. אצלנו, ישנו מדד מעלה המנוהל על ידי ארגון מעלה (maala.org.il), ובעולם ישנם גופי השקעה גדולים וטובים לעניין זה. המעקב של הארגונים אחרי החברות, והשינוי התקופתי במדד, מבטיחים שהחברות בו יהיו תמיד בעלות התכונות החיוביות, וזאת ללא קשר לגודלן וחשיבותן במשק. למי שרוצה קצת להתחכם, ניתן לבחון את הרכבי המדדים בארץ ובחו"ל ולבחור מתוך ההרכבים מניות של חברות ספציפיות. אבל אז, המשקיע יהיה חייב לעקוב בעצמו אחרי התנהגות החברה והמשך מחויבותה. בסה"כ, תהליך של עמידה בקריטריונים טובים של דאגה לסביבה, לעובדים, ולשקיפות עסקית רק יקדמו אותנו כחברה, וזאת, כפי שראינו בגרף הראשון, מבלי שזה יגרע מן הביצועים הפיננסיים הטובים של אותן חברות.