מדוע שוק המניות הישראלי מקרטע כל כך ביחס לחבריו בחו"ל?

תגובות הממשל למשבר הקורונה אינה הסיבה היחידה להבדל הדרמטי כל כך בין שווקי המניות שלנו ושל העולם.

מדדי המניות בבורסה היום - 2020

 

תמונה השווה אלף מילים

זו כבר עובדה ידועה מזמן, אבל אין טוב ממראה עיניים וכמו שאומרים, תמונה אחת שווה אלף מילים. לכן, על מנת להציג את מצב ביצועי החסר של שוק המניות הישראלי יצרנו עבורכם את התמונה הבאה, הבנויה משתי עקומות, של שני מדדים עיקריים בשתי מדינות (בעזרת מערכת הגרפים של Investing.com)

מדד המניות הישראלי לעומת האמריקאי, מתוך investing.com

 

שני הגרפים הינם גרפים יומיים (כל נקודה על העקומות מייצגת סגירה של יום מסחר אחד). בשחור, יש לנו מדד מניות עיקרי בארה"ב, ובכתום יש לנו מדד מניות עיקרי בישראל. בנוסף, סביב פעילות המדדים שורטטו שתי תעלות גדולות, המציגות בצורה ברורה את המגמות באותם המדדים: אצלם, תעלה ירוקה עולה, ואצלנו, תעלה אדומה יורדת. מה עוד ניתן לומר? קשה להתווכח עם המוצג.

רגע אחד. אבל מה הסיבות לך? מה גורם לשוק שלנו להיות כה חלש, כאשר בחו"ל ישנה אופטימיות כה בולטת? על כך בהמשך. בינתיים, נרצה להצביע על עוד נקודה טכנית מעניינת והיא המבנה הקורלטיבי בין שני המדדים. שימו לב שלמרות שהכיוון הכללי הפוך בהחלט, אנו יכולים לזהות את הסתדרות השיאים והשפלים כדומים להפליא. כאשר יש בחו"ל שיא, ישנו כזה גם אצלנו, וכאשר יש שם שפל הוא מופיע בת"א גם כן. הבעיה היא שאצלם השיאים והשפלים עולים ואצלנו הם יורדים!

 

למה שזה יהיה אחרת?

כאשר חושבים קצת יותר על זה, למה שזה יהיה אחרת? למה שלא יהיה מצב של ביצועי יתר שם? ארה"ב עדיין המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, היא מכילה את מקור הצמיחה הגדול מכולם והוא העתיד הטכנולוגי המוכל כבר היום בחברות כמו גוגל, אפל, אמזון, מייקרוסופט, ואף טסלה ודומיה. כמו כן, ארה"ב היא הלקוח הגדול בעולם, והיא גם זו עם כמות הכסף המודפס לעזרתה של הכלכלה הרחבה ביותר בעולם. לפדרל רזרב, לממשל, ולקונגרס, אין מעצורים למרות חוב אקטיבי של יותר מ-27 טריליוני דולרים (!). כמו כן, חייבים לציין שנתוני המאקרו של המדינה הגדולה משתפרים מאוד, וזאת במיוחד בתחומי התעסוקה והצריכה. ויש עדיין השפעה חיובית של מה שעשה ממשל טראמפ בתחומי המיסוי והרגולציה. בגדול: הכסף ממשיך לזרום כמים לוול-סטריט, ורוב החברות התורמות למהלך העולה בבורסה שם השייכות לסקטורים שלא נפגעו מן הקורונה והן דווקא נהנות מן הצורך בריחוק חברתי.

ואצלנו? פשוט ההיפך, וזה די מחויב המציאות שלא רק נראה ביצועי חסר לעומת שווקים אחרים, אלא שזה ייעשה במגמה שלילית, ולא חיובית. כאשר משבר הקורונה היה בתחילתו, והייתה רק ממשלת מעבר שנקטה בסגר מיידי מתוך פחד ראשוני מובן, עוד יכולנו לומר שנצא מהמשבר בצורה סבירה. צעדי העזרה לאוכלוסייה הפרטית, והעסקית, עוד היו בתכנון ונתוני התחלואה הורדו מהר. אבל, כאשר התבשרנו על היקפי "רשת הביטחון", יחד עם בניית ממשלה דו-ראשית בעלת סכסוכים בלתי נגמרים, ניהול המשבר אשר לכאורה מוטה שיקולים פוליטיים מכל הצדדים המונע מינויים והעברת תקציב, כולל אי ציות של חלקים נרחבים בעם להוראות הממשלה, יכולנו להבין שיש לפנינו משהו בעייתי מאוד. אז, גדלה התחושה שהמשבר הזה לא ייגמר באופן חלק כל כך. תוסיפו לכך גל שני באמת מאיים, ומספרי אבטלה סביב המיליון, יחד עם גידול עצום בגירעון ואיום של הורדת דירוג, תקבלו פסימיות מובנת מצד המשקיעים. לבסוף, בבורסה שלנו אין מספיק טכנולוגיה כדי להציל את המדדים, וסקטורים כמו נדל"ן, בנקים, אנרגיה, ומשאבים, גרמו להטיה חזקה מטה.

 

גורמים אובייקטיבים

מעבר למהויות הפונדמנטליות שהוזכרו לעיל, חייבים להוסיף גם כמה אלמנטים טכניים משפיעים. בתקופה של משבר הקורונה היו גם שני מחזורי חגים גדולים וחשובים: פסח וחגי תשרי (ראש השנה, כיפור, סוכות). בורסה מקומית סגורה מול פתוחה בארה"ב, חצאי ימים של פעילות בחול המועד, ובכלל שעות המסחר השונות, כל אלו היו לגורמים ממתנים מאוד של לקיחת סיכון בזירה התל-אביבית. אין מה לעשות: כאשר יש רקע כה קשה, אי אפשר לבוא בטענות למשקיעים שרוצים להישאר על הגדר כאשר אין פעילות רציפה בשוק. ובכל זאת, כמו שהראיתי בגרף, אנו רואים שכאשר היו זמנים טובים שם, הם התבטאו בתנועה אנטי מגמתית חיובית רגעית, ויצרו שיאים אצלנו. נמוכים יותר, אבל שיאים.

 

סיכום קצר עם מילות עידוד לאנשי הבורסה

מכאן ניתן להבין שכדי שביצועי החסר אצלנו ייפסקו חייבים לבוא על תיקונם כמה דברים יסודיים:

  • ראשית, סוג של שגרת קורונה, ואולי אף סיום של הצד הרפואי במגפה. הופעתו של חיסון או יציאת תרופה יהוו נקודת מפנה אצלנו. הרבה יותר מאשר בארה"ב, וזאת עקב ההשפעה הדרמטית של המחלה על מדיניות הממשלה המתבטאת בסגרים יותר מהר מכל דבר אחר.
  • שנית, פתירת הבעיה הפוליטית בממשלה. בצורה זו או אחרת. כך שיועבר תקציב ושהצד הכלכלי הפיסקאלי (הצד המוניטארי, המטופל על ידי בנק ישראל, מתפקד לא רע בינתיים) יתחיל לתפקד וליישם מדיניות כלכלית המתמודדת עם הקשיים הנובעים מן הנגיף והשפעותיו הרעות.
  • שלישית, שהעולם ימשיך להתנהל באופן חיובי או יציב. קריסה של מדדים שם פשוט צפויה לסחוף אותנו יחד איתה להמשך שלילה ארוכה. אין בכוחו של המשק הישראלי, ושל החברות הקיימות בשוק המניות שלו, להתנגד למגמה שלילית בעולם.

כסיכום נשאר רק לקוות שמשהו כבר יקרה לטובה כך שהמדדים שלנו יתחילו לחזור ליציבות ושגשוג. העולם כולו כואב, וסקטורים מובילים עבורנו, כמו תיירות וכל הקשור לממשק אנושי, פשוט מדממים. אנחנו כאי כלכלי, ועם היכולות שלנו כ"ממציאי פטנטים" ידועים, חייבים להתחיל לדמות עצמנו טיפה לקוריאה הדר