על פוליטיקה ושוק ההון

כמה דברים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון כאשר הם חושבים על הפוליטיקה כמשפיעה

מטבע חוץ – משפיע על דינמיקה בין מדינות ויבשות

הגורמים, שמשקיעים חייבים לקחת בחשבון, כאשר הם באים לעשות מעשה בשוק ההון, מגוונים ושונים מאוד במהותם אחד מהשני. אם ניקח כדוגמה מצומצמת את שוק המניות, יש את הדברים הפשוטים, שהשכל הישר מורה עליהם: מצבה הכלכלי של החברה הציבורית, המשתקפת מהדיווחים הרבעוניים, אופן התנהלות וקבלת ההחלטות של ההנהלה, מיקום המוצר או השירות מול המתחרים להם, המצב הפיננסי של החברה (חוב, אחוזי שליטה ביד הציבור, וכו..), ועוד הרבה דברים שהיריעה קצרה מלהזכיר. מעבר לכך, כמשקיעים, אנו מסתכלים גם על הסקטור שבה ההברה נמצאת, ותת-הסקטור שבה היא פועלת. האם אלו נמצאים בסביבה אוהדת או עוינת אצל הציבור הכללי, הרגולציה הממשלתית בסקטור, ובכלל, הפסיכולוגיה כלפי אותו סגמנט בכלכלה האמיתית.

אז, האם פוליטיקה באמת משפיעה על שוק ההון?

כל מה שהוזכר לעיל ניתנים למציאה כנתונים, ידיעות במדיה הגלויה, או במחקר בתשלום. מה שקצת יותר קשה הוא לכמת את הריסק הפוליטי. על מה בדיוק מדובר? כמו שכולנו יודעים, קובעי המדיניות מתחלקים לשני סוגים: אלו הפועלים בזירה המיידית והקרובה לשוקי ההון, ואלו שאינן מתייחסים אליו ישירות, אלא משפיעים עליו בצורה עקיפה.

בקטגוריה הראשונה נכניס את הצד המוניטארי (בנק מרכזי) ואת הצד הפיסקאלי (שר האוצר), כולל כל הכפופים להם. ישנם, כמובן, גם גופים אחרים אבל אלו הגדולים ביותר. לרוב, אלו יקבעו את המדיניות שתשנה את הסביבה הכלכלית של המדינה, ובכך ישפיעו ישירות על ביצועי החברות בטווח הבינוני-ארוך. ברוב המקרים, ראשי בנקים מרכזיים ממונים על ידי הממשלה כך שלא דבק בהם רבב הנובע ממלחמת המפלגות. אבל, בצד הפיסקאלי, העניין אחר לחלוטין, כי אותם שרי אוצר מגיעים מהצד הנבחר של המפה, דהיינו מהצד שמגיע למקומו אחרי הצגה של אידיאולוגיה כלכלית סדורה. האם השרים הנבחרים תמיד מבצעים את המדיניות המעשית הנובעת מהאידיאולוגיה שעל פיה הם נבחרו? בוודאי שלא, אבל ברוב המקרים, יש ניסיון לעשות הרבה בכיוון, גם כאשר מדובר בפנייה של 180 מעלות מהכיוון שהיה לפני הגעת השר לכיסאו.

כל זה כדי לומר: משקיעים חייבים לכמת, בכל נקודת זמן, את מה שנקרא לו כאן הריסק הפוליטי. לעיתים, הוא יהיה גדול, ולעיתים קטן, אבל לא ניתן להתעלם ממנו. הנה שלוש נקודות עיקריות בקביעת אותו ריסק:

  • האם הממשל הנוכחי יעשה צעדים משני מציאות בנושאים כמו מיסוי, כללי סחר, תנאי עבודה במשק, הפרטות או הלאמות, ובמיוחד רגולציה מכבידה יותר, או מקלה, כדי לשחרר פקקים אדמיניסטרטיביים.
  • האם הממשל הנוכחי יציב או לא. אם כן, מה זה אומר לגבי סוגיות המקרו: גרעון, מדיניות עידוד הייצוא, שירותים סוציאליים נרחבים או הקטנה של גירעונות על חשבון שירותים ממשלתיים, מדיניות מט"ח פנימית וחיצונית, עידוד מגזרים שונים מול הזנחה של אחרים, וכו.. במידה ואין יציבות, מה זה אומר לגבי שיתוק הגורמים הממשלתיים שאמורים לתמוך במהלך התקין של הכלכלה, ובכלל, האם יש סכנה למשטר ולשקט האזרחי. שקט אזרחי שחייבים אותו כדי לקיים משק בריא.

בקטגוריה השנייה נכניס את הפוליטיקה הכללית: האם יש בעיות פוליטיות לא כלכליות, בעיקר בתחום הביטחון והטרור, או בתחום הבריאות הציבורית (קורונה...) שידועים כמעיבים על המהלך התיקן של הכלכלה במדינה. מה מצב יחסי החוץ של המדינה, ואיך זה מקדם או מצר על סחר החוץ ויכולת ההתפתחות של המשק. ובמיוחד על החברה בה אנו מתעניינים וכו... האם יש גם עניינים גיאו-פוליטיים משפיעים (ארה"ב-סין, איראן, האקלים, וכו...)

מניסיון רב השנים, המשקיעים למדו לחלק את ההתייחסות לחלק הפוליטי (משתי הקטגוריות) כך:

  • אירועים פתאומיים ("ברבורים שחורים"), ואלו הקורים לאט, כתהליך. עבור הסוג הראשון, ישנה תגובה רגשית מידית ברורה אבל לרוב היא אינה משנה מגמה אסטרטגית קיימת אלא אם כן קרה משהו שמשנה את הנחות היסוד הקודמות. דוגמה: נניח שיש בחירות, ונבחרת ממשלה חדשה. אשר בה יש גוון הרבה יותר סוציאלי מאשר קודמתה. אולי נראה תגובה שלילית מזערית, של יום, בבורסה, אבל מה שהיה כמגמה קודמת תחזור להיות השלטת עד שהממשלה החדשה תגבש ותציג את השינויים שהיא רוצה לעשות בפועל. ברוב המשטרים הדמוקרטיים, כיום, אותם שינויים לא יהיו משני מצב של ממש.
  • עבור הסוג השני, יחכו המשקיעים לראות את ההשלכות המעשיות של התהליך על המאזנים ממש של החברות הציבוריות. ישנם אין סוף מקרים שבהם "שיערו" השפעה A ובסוף קרה B כי סה"כ הכלכלה אינו מתנהג על פי תהליך בודד אלא כמערבולת של זרמים בלתי צפויים.

לסיכום נאמר כך:

אירועים פוליטיים נקודתיים ובלתי צפויים יתנו אותתם בטווח הקצר. אבל, הסיכון האמיתי לכלכלה ולנכסים בשוקי ההון מגיעים מתהליכים ומיישום מדיניות. לכן, על המשקיע להיות סקרן לגבי אלו, להבין אותם ולהתנהל בהתאם. במיוחד להבין מתי אלו משתנים, גם כאשר נשארים אותם קובעי מדיניות בעמדות ההחלטה. דוגמה קלאסית לכך היא מדיניות ההרחבות של הבנקים המרכזיים... חוץ מזה, יש כלל אחד שתמיד צריך להפנים: בסופו של דבר, המשקיעים אחראיים בלעדית למעשיהם. הבטחות מחייבות רק את מי ששומע אותן. הרבה הצלחה לכולם.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

השפעת הקורונה על הפערים החברתיים ואי השיוון הכלכלי

בדבר אחד הווירוס אינו מפתיע: הוא מגדיל פערים חברתיים (economic inequality)

עכשיו זה כבר ידוע וברור, עקב משבר הקורונה ישנו גידול בפערים החברתיים במקום צמצום הפערים. כל המידע בכתבה המלאה מאת מרכז הידע של אקסלנס ניהול תיקי השקעות.

קרא עוד
העתיד של העולם בידינו – אנרגיה ירוקה ומתחדשת

האם קיימת תקווה גדולה בסקטור מניות אנרגיה ירוקה?

סקטור אנרגיה ירוקה: האם המשקיעים שתולים תקוות בסקטור האנרגיה המתחדשת צודקים או טועים? אקסלנס ניהול תיקי השקעות בכתבה על התקווה הגדולה במניות האנרגיה הירוקה.

קרא עוד
מדוע בנק ישראל רוכש דולרים?

למה בנק ישראל קונה דולרים? ומדוע התחייב ל-30 מיליארד דולר

בנק ישראל רוכש דולרים: מדוע? ומה הוא מנסה להשיג באמצעות קניית מט"ח? אקסלנס ניהול תיקים במבט על הדולר-שקל, אחרי שבנק ישראל התחייב ל-30 מיליארד דולר כדי לייצבו.

קרא עוד
מניות הבנקים כמייצגים את מנוע המימון והאשראי של כלכלה אמיתית

סקטור הבנקים: חזרה של תקווה גדולה

ניתוח סקטור הבנקים בשוק ההון (פבר' 2021) של מרכז הידע באתר ניהול תיקי השקעות. האם סקטור מניות הבנקים מלמד אותנו כי זוהי חזרתה של תקוות המשקיעים?

קרא עוד
שיפור תשתיות טעינת רכב חשמלי הביא לנתח שוק גדול יותר

ניתוח שוק: מבט על תעשיית המכוניות החשמליות

מחירי דלק גבוהים יחסית מול מחיר החשמל, יחד עם שיפור משמעותי בתשתיות ובסוללות, מביאים לשינוי בהעדפת המשקיעים ביחס למכוניות חשמליות. ניתוח שוק רכבים חשמליים.

קרא עוד
השקעה במטילי זהב – לא סתם הגרף כאן במגמת עלייה

השקעה בסחורות 2021 - תנועה שונה מהרגיל בקומפלקס הסחורות

מאז סוף 2020 ישנו מהלך של עליות במגוון סחורות מגוונות (אנרגיה, חקלאות, מתכות ועוד). אקסלנס ניהול השקעות עם ניתוח הסיבות לעליות במחירים וההשפעה הצפויה על הכלכלה בהמשך

קרא עוד
קבלת מפתח לרכישת דירה חדשה בישראל

השקעות נדל"ן בישראל: שוק הנדל"ן למגורים מציג לנו תמונה נוכחית של עקביות

השקעות נדל"ן בישראל: הצטרפו למרכז הידע של אקסלנס ניהול תיקי השקעות, המציג במאמר זה תמונת מצב עדכנית על שוק הנדל"ן והדיור, והשקעה בקרן השקעות נדל"ן בישראל.

קרא עוד
יש בועת נדלן בעולם?

בועה בשוק הנדל"ן? הדעות חלוקות

האם יש בועת נדל"ן בארה"ב? מתי ואם תתפוצץ הבועה בכלל? אומנם הדעות חלוקות על שוק הדיור לכאן או לכאן, אבל לדעתנו כדאי לשמוע את כל הדעות כאן.

קרא עוד
השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

חשבתם פעם מה מידת השפעת מבצע צבאי על שוק ההון? רציתם לבדוק איך מתנהגת הבורסה בזמן מלחמה או לאחריה? כיצד השפיעו מבצעי עבר צבאיים על הבורסה בת"א?

קרא עוד
למחפשי השקעה בנדלן, וסקטור הנדלן יכולים למצוא לא מעט רווחים ונכסי זהב

מבט על שוק הנדל"ן למגורים בהשוואה לשוקי ההון – טווח קצר וארוך

שוק הנדל"ן, בגלל השפעות נלוות של הקורונה, ושינוי האקלים, ולמרות היותו שוק מאוד לא נזיל, הפך להיות יותר אטרקטיבי עכשיו לעומת העבר, מול שוקי ההון הכלליים. ההסבר המלא בכתבה.

קרא עוד
סערה בשווקים

סערה בשווקים – שינוי משמעותי או אירוע קשה חולף

התמודדות עם סערה בשווקים. העליות והירידות הסוערות בשוק ההון יכולות ללמד אותנו לא מעט דברים, אם מצליחים להסתכל על הנושאים הנכונים. לנק' מבט ופרספקטיבה שונה, היכנסו לכתבה.

קרא עוד

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.