ריבית נמוכה? אין בעיה. במדריך הבא של הפניקס ניהול תיקים סקרנו עבורכם אלטרנטיבה נוספת להשקעה יעילה בסביבת ריבית שלילית או נמוכה.
מהי אינפלציה וכיצד היא משפיעה על הכלכלה?
רובנו מכירים את המונח ואף שומעים חדשות לבקרים על תחזיות ויעדים רצויים של האינפלציה במדיות התקשורת ומדורי הכלכלה המובילים. אבל כמה מאיתנו באמת מבינים את עוצמת ההשפעה של האינפלציה על חיינו הפיננסיים?
העיסוק של ישראלים ב"אינפלציה" גבוה באופן חסר פרופורציות ביחס למדינות אחרות.
חלק מהסיבות לכך הן כנראה הטראומה הלאומית מהאינפלציה של שנות ה-80, השיעור הגדול מאד של חובות בישראל ביחס לעולם שצמוד למדד, ממשלה, חברות ומשקי הבית (דרך המשכנתאות).
אלמנט נוסף שקשור לאינפלציה היא כמובן הריבית, שנשארת קרובה לאפס בשל העדר אינפלציה, ומשפיעה בדרכה על מעגל נוסף של אלמנטים, כגון הריבית על תכניות חיסכון. מה שעוד מעסיק את הציבור בנוגע לאינפלציה הוא התחושה שמדובר במניפולציה, כדי להימנע מטיפול ביוקר המחייה וכדי להשיג מטרות אחרות, בדומה ל"שיפוץ" נתוני הגירעון ב-2018.
במאמר זה ננסה להסביר למה, למרות ההרגשה הרווחת, האינפלציה הנמוכה איננה תוצאה של מניפולציה או טעות מדידה, כי אם של מתודולוגיה עם היגיון מאחוריה.
על חשיבותה של האינפלציה
את עיקר החשיבות שלה קיבלה האינפלציה כשגופים בינלאומיים, כגון קרן המטבע, ייעצו למדינות לאמץ משטר של יעד אינפלציה. מתוך תיאור בנק ישראל: "על רקע ההכרה כי אינפלציה גבוהה פוגעת בצמיחה הכלכלית, וכי יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמדת ואבטלה נמוכה".
הדרך שבה יציבות מחירים תורמת לכלכלה, היא בתרומתה להגברת הוודאות של הסקטור העסקי והפרטי, בהחלטות כגון השקעות, ניהול מלאים, צריכה וכדומה.
בישראל יעד אינפלציה אומץ ביוני 1997, ומאז נבחן מספר פעמים ואושרר מחדש, כיעד אופטימאלי. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הודיע כי בשנת 2020 היעד ייבחן מחדש, אך הנחת המוצא שלנו היא שגם הפעם הוא לא ישונה, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא יעד שנראה טוב יותר. אבל במאמר הנוכחי נתרכז בשאלת אמינות המדידה ושיקוף שינוי המחירים סביבנו.
מהי אינפלציה?
בהקשר הזה נראה שעיקר הביקורת על האינפלציה קשורה לטעות בסיסית בהבנה של מהי אינפלציה?
אינפלציה היא כמובן עליית מחירים, או במילים אחרות ירידה מתמשכת בערכם של מה שאפשר לקנות באותו סכום כסף. אך בהגדרה האלמנטרית הזאת יש הבחנה קריטית שיוצרת את רוב התסכול: האינפלציה מתייחסת למחירי אותם מוצרים ושירותים ולא לשינוי איכות במוצר.
אמחיש זאת דרך מחירו של מכשיר סלולארי.
מכשיר אייפון 7 הושק בישראל באוקטובר 2016 במחיר של 3,799 ₪, כשנתיים לאחר מכן, בתחילת 2019, נמכר ב-1,800 ₪, כלומר ירידת מחיר של 50%, מה שמאפשר לצרכן באותו סכום כסף לרכוש עכשיו גם את האייפון 7 וגם מצלמה חדשה.
גם אם לצורך העניין הצרכן מכר את האייפון שלו וקנה אייפון X , כשהושק בנוב' 2017, במחיר גבוה יותר של 4,829 ₪, הגבוה בכ-30% מהאייפון 7, לא מדובר עפ"י ההגדרות באינפלציה, כיוון שזה מוצר אחר.
המתודולוגיה הזאת נכונה לכל המוצרים אך הקיצוניות של השפעתה ביחס לתחושה הסובייקטיבית של הצרכן, של התייקרות, בולטת בעיקר במוצרי חשמל טכנולוגיה, כמו טלוויזיות, רובוטים ואפילו מזגנים, תנורים, מקררים ועוד שהשיפור המתמיד באיכותם יוצר תופעה מבנית של ירידת מחירים.
מדד המחירים לצרכן ואינפלציה
מצד שני, אותה מתודולוגיה גורמת אגב גם לתופעות הפוכות, שירידות מחירים בתחושה של הצרכן לא משתקפות במדד. למשל במקרה של כניסת חברות תעופה לואו קוסט זולות יותר, קניות באינטרנט, כניסת רשתות דיסקאונט או מהפכת ה"מותגים הפרטיים".
מבחינת מדידת האינפלציה כל ירידות המחירים הללו שחווה הצרכן אינן באמת ירידות מחירים אלא פשוט החלפה לסוג מוצר זול יותר. הבעיה הגדולה ביותר של למ"ס במדידת המחירים בצורה הזאת היא בסעיפי השירותים השונים כמו חינוך ובריאות.
ללמ"ס קשה עד בלתי אפשרי לייחס עליית מחיר ביקור אצל רופא לשיפור בציוד הרפואי במרפאה שלו או לתוספת הידע שצבר.
במקרים כאלו מדד המחירים לצרכן עשוי לשקף התייקרות מחיר למשהו שעשוי להיות בסה"כ שיפור באיכות. לכן ככל שלמ"ס תדייק בעתיד את שיטות ניכוי האיכות שלה סביר להניח שהאינפלציה תהיה נמוכה יותר.
השיטה של ניכוי איכות במדידת מחירים איננה מניפולציה או טעות, רק ניכוי כזה מחישוב המחירים מאפשר לקבוע יעד אינפלציה, בהתאם לרציונאל שלשמו נקבע.
הרי לא הייתם מצפים שבכל פעם שאפל מחליטה להוסיף מצלמה לאייפון ולגבות עליה עוד 500 שקל בנק ישראל ירוץ להעלות ריבית ולקרר את הפעילות של המשק. זה כמובן לא היה תומך במיקסום הצמיחה.
מי שבכל זאת מחפש מדד שישקף את התייקרות החיים יכול לבדוק את "סקר הוצאות משקי הבית" של למ"ס.
במדד הזה ניתן לראות את השינויים בגובה ההוצאה החודשית, שהיא אכן גבוהה משמעותית מהאינפלציה, ומביאה לידי ביטוי את הקפיצה למשל במחירי מכשירי הסלולר.
מי שמחפש מדד שיישקף את יוקר המחיה בישראל יכול ללכת לגופים פרטיים שעושים זאת, כמו מדד הביג-מק של האקונומיסט.
באופן כללי אפשר להוריד את להבות הביקורת על למ"ס, שיטות מדידת האינפלציה מוסכמות ברמה בינלאומית, שיטות איסוף המחירים ע"י למ"ס נחשבות למתקדמות ביחס לעולם, סוקרי למ"ס מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואיכות המדידה מבוקרת גם ע"י קרן המטבע.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
העולם של אחרי משבר הקורונה הוא בטוח יותר לשוק ההון
איך אירוע כלכלי כל כך חמור כמו משבר הקורונה השפיע על שוקי ההון בצורה מתונה יחסית? ההסבר המלא על השפעתו העתידית על שוק ההון במאמר הבא.
חשיבותה היתרה של אגרת החוב ל-10 שנים
אג"ח 10 שנים: במאמר זה נסביר מדוע תשואה של אגרת החובה הממשלתית ל-10 שנים, מייצגת את הציפיות מהכלכלה האמיתית.
מטריצה שמשנה הרגלי השקעה – ה-Dot-Plot
גלו כיצד החלטות הריבית של הפדרל ריזרב, שהתקבלו על ידי ה-FOMC, משפיעות על השווקים הפיננסיים בארה"ב ועל הכלכלה. למדו על האנשים האחראים על קביעת התעריפים.
שוק הנדל"ן בארה"ב – סנונית של מיתון או תגובה זמנית?
גלו את המגמות העכשוויות של שוק הנדל"ן בארה"ב ואת תפקידו כאינדיקטור מוביל לכלכלת ארה"ב. מהי ההשפעה והחשיבות הרב-שכבתית שלה במגזרי הפיננסים והבנייה.
תשואה נומינלית וריאלית – ההבדלים ביניהם
היחס בין התשואה הנומינלית והריאלית הופך להיות משמעותי כשהאינפלציה עולה. למה זה קורה, מה ההבדל בין התשואה הנומינלית והריאלית ואילו פרמטרים משפיעים עליהן?
הורדת הדירוג של Fitch – נקודת מפנה או מהומה בכוס מים?
ארה"ב נמצאת בחוב גדול וגדל, אשר עלותו עולה דרמטית בגלל הריביות החדשות. האם יש כאן אסון בלתי נמנע, המעורר פחד ואימה? לא ממש.
מדיניות ריבית מותאמת מצב
האם בנק ישראל יכול להוריד את הריבית במצב שהמדינה נמצאת בו? יש מספר פרמטרים המשפיעים על העלאה או הורדת ריבית, אך המצב כיום מורכב מאוד. כיצד יפעל הנגיד?
גורם מאיים חדש-ישן: תשואות האג"ח הממשלתי ארוך הטווח האמריקאי
תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ארוך הטווח: האיום החדש - ישן שמגיע אלינו. איזה מצב נדיר מתרחש, שרוב העוסקים בשוק אינם מכירים ומדוע הוא מייצר חשש?
לקבלת הצעה בנושא ניהול תיקים
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
יצירת קשר
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.