קרן גידור

השקעה בקרן גידור

שוקי המניות והאג"ח, והזירות היותר אקזוטיות של מט"ח, סחורות, ונגזרים, כל אלו מהווים אוקיינוס של הזדמנויות השקעה אבל התווספו אליהם, בשנים האחרונות, אלמנטים השקעתיים חדשים, אשר היו זמן רב נחלתם של ה"מוסדיים" בלבד. נגישות לכלים אלטרנטיביים כמו נדל"ן (בעזרת כלים פיננסיים ולא רק ברכישה של "אבנים"), מימון Peer To Peer, קרנות הון סיכון (Venture Capital), וקרנות גידור (Hedge Funds), כל אלו נכנסו לתודעה של הלקוחות הפרטיים, והם מבקשים חלק מן העוגה הזו על מנת להשיג שתי מטרות עיקריות: גיוון לסגמנטים חדשים של הכלכלה ופיזור סיכונים לנכסים פחות קורלטיביים לשווקים הקלאסיים.

סקירה קצרה זו תנסה להאיר על אחד מן הכלים האלו, והוא קרן הגידור. ניתן להיזכר בערגה בתחילתה של אותה תעשיית קרנות הגידור, כאשר בשנת 1952, אלפרד ווינסלאו הקים את הראשונה מבין כולן. אז, מטרתו של המקים הייתה לייצר "גידור" לסיכון שנלקח על ידי קנייה ומכירה בחסר, בו זמנית, של מניות. וכך, האסטרטגיה של אותה קרן ראשונה, הייתה פשוטה למדי: ליהנות מחיוב היתר של הטובות במניות מול חולשת היתר מצד החלשות ביותר. את הראשונות קונים, ואת השניות מוכרים בחסר, כך שאנו מקטינים משמעותית את החשיפה הכוללת לסקטור, ובאותו זמן, נהנים מן ההפרש בין שתי הפעולות. כל זה בשוק עולה בו המניות העולות עושות זאת בעוצמה גדולה יותר מאשר ירידה או יציבות במניות החלשות. כאשר השוק יורד, הירידות במניות החלשות יניבו לנו את הרווח, כאשר הקניה של המניות הטובות יותר יהוו את הגידור המבוקש. כפי שווינסלאו תיאר בזמנו: "בלי זה לא הייתי מסוגל לישון כל כך טוב בלילה".

מנקודת ההתחלה הזו, התפתחו אינסוף צורות של אסטרטגיות השקעה, וזאת תחת השם הכולל של "קרן גידור" למרות שישנן קרנות כאלו שאינן מגדרות כלל אלא מכוונות לנכסים יחידים, ולמגמה כיוונית באופן בוטה וישיר. כמו כן, ישנן קרנות שאינן עוסקות כלל בנכסים להחזקה אלא בטכניקות מסחר המאפשרות הקטנת סיכון כולל (Arbitrage) וכו'... למרות זאת, ניתן להכליל ולומר שלכולן כמה עקרונות יסוד:

הן אינן מוגבלות בדרך פעילותן ולכן יכולות ליישם דרכי מחשבה חדשות בניהול ההון של לקוחותיהן. דרכים שמתבטאות בתחכום אסטרטגי רב ולקיחת סיכונים גמישה יותר. בהמשך נפרט קצת מן האסטרטגיות הקיימות והנפוצות.
הן עשויות להשתמש בכלים מתוחכמים טכנולוגית ויקרים ליישום, שאינם נגישים למשקיעים הרגילים או למנהלי כספים מן המניין. תוכנות, מכונות, ואף יישום "טכנולוגיות גישה" לבורסות השונות, הן חלק מן הארסנל של קרנות הגידור.
ולבסוף, ביכולתן למנף, על פי הצורך, ועד דרגה גבוהה מאוד, את ההון תחת ניהולם על מנת להשיג את המטרה היעודה שלהן, דהיינו השגתה של תשואה שהם מעוניינים לספק. למעשה, אין אף פעם הבטחה בפועל, ובמפורש, לתשואה מסוימת, אבל מבנה חלוקת הרווח בין הלקוח והקרן מצביע על כך שתשואה טובה תהיה כדאית מאוד לקרן לא פחות מאשר ללקוח הסופי, וזה עשוי להיות גורם ממשי להשתתף בעולם הזה של קרנות הגידור.

בניית אסטרטגיה לקרנות גידור

אחרי הקווים המנחים המשותפים, הנה תיאור קצר של האסטרטגיות הנפוצות בעולם קרנות הגידור של היום:

Long-Short:

נתחיל במסורתית, אשר הזכרתי לעיל, ואשר הייתה לראשונה מבין כולן: Long-Short. הרחבתי כבר במקצת על האסטרטגיה אבל אומר עוד עליה שניתן לבצע אותה לא רק במניה מול מניה בסקטור, אלא כמניה ומניה בשוק הכולל, בסקטור מול סקטור (על ידי קרנות סל-תעודות סל), כסחורה מול סחורה המייצגות דבר דומה (זהב-כסף, נפט אמריקאי-נפט כללי), אגרות קצרות מול אגרות ארוכות, והרבה זוגות מטבע מול זוגות מטבע קורלטיביות (דולר אוסטרלי- דולר אמריקאי מול דולר ניוזילנדי-דולר אמריקאי) וכו'. למעשה, ניתן לעשות זאת בכל זוג של נכסים אשר נמצאים בקורלציה חזקה ושקרן הגידור מנסה למנף את החיוב היחסי של האחד מול החולשה היחסית של השני על רקע הדבר המשותף ביניהם.

Macro-Global:

האסטרטגיה השנייה נקראת Macro-Global. משמה ברור שמדובר כאן בניסיון, מצד מנהלי קרנות הגידור, למקסם אירוע מקרו כלכלי לטובתם. הערכת שווי יתר, או חסר, של נכס ביחס לאירועים הכלכליים, מדיניות פוליטיקאים, או הערכה שעוד לא נכנס לתודעה הציבורית תהליך בלתי נמנע, כל אלו המנגנונים שהמנהלים מנסים לנצל.

לדוגמה: הורדת ערכו של הין מול הדולר מ-70-80 ין לכ-110-120 ין לדולר הייתה סיום מתבקש לרפורמות שהצהיר עליהן ראש ממשלת יפן דאז, שינזו אבה, ואשר קיבלו את השם "אבה-נומיקס". "אומרים" שקרנות הגידור של ג'ורג' סורוס הצליחו לעשות כ-מיליארד דולר מן הבנה ה"פשוטה" הזו, כאשר אחרים ניסו כל הזמן להאמין שלא ייתכן פיחות כה ברוטאלי. כמו כן, "אומרים" שחלק נכבד מן הכסף הזה, אותן קרנות "החזירו" לשוק כאשר הוא הימר לא נכון על תוצאות משאל ה-ברקזיט של יוני 2016. אלו שתי דוגמאות נהדרות לפעילות במסגרת אסטרטגית Macro-Global.

Systemic:

אסטרטגיה נוספת שניתן להזכיר, המהווה היום חלק נכבד מן הפעילות של קרנות הגידור, היא האסטרטגיה הסיסטמית (Systemic). תחת מטריה זו ניתן להכניס מגוון רחב מאוד של פעילות. זו המנסה לפעול באופן אוטומטי, על בסיס אלגוריתמי, וזאת כאשר רוב הפעילות תהיה כיוונית ומגמתית בהחלט. בגדול, השיטה הזו מנסה להיכנס "מוקדם" ולצאת "מאוחר", ככל האפשר, מן המגמות שהיא מזהה על ידי אותו אלגוריתם. יש האומרים שכ-70% מן הפעילות בשוקי המניות והמט"ח בעולם נעשות על ידי מכונות אוטומטיות אשר מורצות על ידי קרנות גידור ומוסדות פיננסיים דומים להן. מגוון פעילות סיסטמית אחרת היא זו הפועלת להשגת רווח "במינימום סיכון", עקב עיוותים בזמן, במחיר, או בכמויות מסחר.
לדוגמה: ניצול מחיר שונה של אותו נכס בגלל מרחק גיאוגרפי או עיוות מהמרת מטבע, ניצול הזמן שלוקח להוראה ביצוע בין לקוח קצה והבורסה, ניצול הפרשי שווי המיוצג על ידי נגזרים ונכס הבסיס וכו'. היופי בכל מגוון האסטרטגיה הסיסטמית הוא שהוא נטול התערבות אנושית, ורק במקרה של תקלה טכנולוגית יגיע האדם לקרבתן, וכך, משיגים את נטרולו של הרגש האנושי.

Event Driven:

מכאן נמשיך באסטרטגיה מעניינת הנקראת Event Driven. ניתן לדמות אסטרטגיה זו לקודמתה אבל ברמת המיקרו יותר מאשר המקרו. ברמת הנכס הבודד יותר מאשר תהליכים של מדיניות או אירועים גאו-פוליטיים. בסה"כ, ניתן לתאר זאת כאסטרטגיה המנסה לנצל עיוותי תמחור מול שווי "נכון" אחר מן הקיים באותו רגע. משהו דומה מאוד לתפיסה ההשקעתית הנקראת Value Investing אבל בצורה הרבה יותר מהירה בכניסה, וביציאה, מן הנכס הפיננסי. זה יכול לכלול עיוות הנובע מפאניקה או התלהבות יתר של המשקיעים, יחס בין מניה והאג"ח של אותה חברה, עיוות מחיר מניה מול המידע הנמצא בדוחותיה, וכו'. בסה"כ, מדובר באסטרטגיה אשר מצריכה הבנה עמוקה בצד הפונדמנטלי של הנכסים השונים וניצול מהיר של המצבים הרגעיים שבהם השווי האמיתי נמצא בקונפליקט עם מה שניתן לבצע בבורסות השונות.

Multi Strategy:

נסיים באסטרטגיה הכוללת: Multi Strategy. זו אגד של אסטרטגיות, אשר מנהלי הכספים של הקרן מחליטים על תזמון יישומן על בסיס מצב הסביבה הפיננסית. לדוגמה: נפעיל משהו סיסטמי כאשר נבחין במגמתיות גדולה בשווקים אך נתרכז יותר באסטרטגית "אירועים" בזמנים של פאניקה בהן יש באמת הזדמנויות שלא חוזרות כל כך מהר. אין ספק שכלי קרנות הגידור הוא כלי בעל פוטנציאל אדיר מימדים לצורך גיוון תיק ההשקעות אבל איך, בפועל, נכנסים למשחק הזה?

כאמור לעיל, הזירה הזו דרשה מינימום השקעה גבוה למדי, תקופת הקפאה לא נעימה, במידה והיינו רוצים להפסיק את ההתקשרות, ולרוב, קרנות הגידור היו ידועות ל"יודעי חן" ולא לקהל הרחב הניזון, בעיקר, מן המדיה הכלכלית. כיום, הדברים הרבה יותר קלים. ללקוחות שהדבר רלוונטי עבורם, ניתן להשתתף בזירה דרך בתי ההשקעות, המאפשרים גישה ישירה או עקיפה לנעשה בקרנות הגידור דרך תיווכן. נותרה השאלה: האם לנסות לבחור קרנות בודדות או לבחור באגד של קרנות גידור? כמו בכל דבר, השאלה תלויה בקרן הספציפית. באופן כללי התרכזות בקרנות בודדות דורשת, בין היתר, השקעה, ידע, זמן מחקר, וגישה לא קטנה על הנעשה בתוכן. הסיכון דומה לסיכון בבחירה ספציפית של מניה, אג"ח, מטבע, סחורה, קרן נאמנות, ועוד. דהיינו הימור שמה שבחרנו אכן יספק את המצופה.

בחירה באגד של קרנות עשוי לאפשר כמה דברים בולטים:

פיזור נוסף של הסיכון (וזאת מעבר לגיוון שמהווה העיסוק בקרנות הגידור).
יחד עם אוסף של אסטרטגיות שונות.
הקטנה משמעותית לחשיפה לנפילה של קרן זו אחרת בודדת.
ניצול הדינאמיות של התעשייה על ידי התחלופה המתרחשת באגד.
זמינות וגישה לקרנות אשר אינן כל כך פתוחות לקהל הרחב.
וביצוע מבדק קפדני של הצד המנהלתי-אופרטיבי של כל הקרנות שבאגד.

יחד עם זאת ישנם גם מספר חסרונות בולטים באגד קרנות:

חוסר מיקוד באסטרטגיה ספציפית ולכן מיצוע של התשואה בין כל האסטרטגיות
חוסר בשליטה בהרכב של האגד
תשלום דמי ניהול גבוהים יותר

לסיכום ניתן לומר כך:

בעולם הגלובלי והדינאמי של היום, הציפיות של הציבור והרצון של המוסדות הפיננסיים, נפגשו בהשגת כלים חדשים כמו קרנות גידור לקהל הרחב. אלו מספקות פיזור סיכון פחות קורלטיבי לשווקים הרגילים, שיטות עבודה חדשניות, ומנגנון הגיוני של השגת תשואות. היופי הוא כי קיימת גם אפשרות להשתמש בכלי "אגד קרנות הגידור" לביצוע מחקר האמינות הנדרש עבור רוב מה שאנו מעוניינים לדעת. בכל מקרה, ייעוץ והכוונה תמיד יתרמו בעזרה בהבנה ובבחירה של הכלים החדשים-ישנים הללו.

מהי קרן גידור? הכירו את הכלי, ואסטרטגיות השקעה בקרנות גידור

לצד השקעה במניות, אג"ח, מט"ח, סחורות ונגזרים קיים כלי מעניין נוסף להשקעה. בסקירה הבאה
נבין קצת יותר לעומק מהי קרן גידור ואת אסטרטגיות ההשקעה הקיימות בה