הבנק הפדרלי מוביל צעדים שמייצרים מהפכים של 180 מעלות

הסבר קצר על צעדי העזרה הגדולה, מצד הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרבל ריזרב, ואיך זה השפיע על שוקי ההון.

צעדי הפד

בשיאו של יום המסחר של ה-10 בחודש מאי, מדד המניות העיקרי האמריקאי, מדד ה-S&P500, סבב סביב 3230 נקודות מדד ובשפל של יום המסחר של ה-15 באותו חודש הוא כבר עמד על כ- 2920 נקודות. הפרש של כ-10%, בין נקודת השיא לנקודת השפל. כל זאת ב-5 ימי מסחר בלבד, וזה משמעותי מאוד גם במונחי עידן הקורונה. באותו זמן, במדיה וברשתות, החלו שמועות על התחלת תיקון יורד, אחרי התקומה האדירה שהייתה במניות מאז התחתית של ה-18 למרץ. וכך, התבקש מהלך מרגיע ומתמרץ נוסף מצד קובעי המדיניות. כאשר הפדרל רזרב, הבנק המרכזי, הוביל כהרגלו. מה היה הצעד הזה? בגדול, מדובר באפשרות נוספת של הבנק לרכוש אגרות חוב קונצרניות, דהיינו של חברות מסחריות.

 פירוט התוכנית החדשה - ישנה

ב-23 למרץ הוקמה המסגרת לכל הנעשה עכשיו. תחילה, הוגדרה תוכנית ראשונה, בשם Primary Market Corporate Credit Facility (PMCCF)), אשר ייעודה היה לרכוש חוב ישירות מחברות מנפיקות, כאלו אשר עומדות בדרישות של יציבות ומוגדרות "מנפיקים זכאים". כלי זה מאפשר הזרמה ישירה של אשראי, דרך השוק הראשוני, ובאופן עוקף בורסות. לחברות שייהנו מן החלק הזה בתוכנית ניתנה גם הזכות לדחות את תשלומי הריבית, עד חצי שנה, ובכך ליהנות מנזילות גדולה יותר בזמן משבר זה. זאת, כל עוד הן לא יחלקו דיבידנדים או לא ירכשו בבורסה את מניותיהן שלהן.

התוכנית השנייה, בשם (SMCCF) Secondary Market Corporate Credit Facility, מיועדת להזרמה של כספים לאותו שוק קונצרני, אבל בצורה אחרת לחלוטין – דרך השווקים הפיננסיים. בתחילת הדברים, הייתה לפד אפשרות לרכוש קרנות סל, ETFs, אשר מתמחות באג"ח חברות, ובכך לעזור לסגמנט כולו, ובצורה רחבה למדי. אבל, כאן היה חשש לפיזור הכספים לכיוונים של חברות שהבנק המרכזי לא כל כך חשב לעזור להן. לכן, מעבר לאפשרות ראשונית זו, התווספה עתה גם האפשרות לפד לרכוש אגרות חוב ספציפיות, של חברות ספציפיות. כמובן, על בסיס קריטריונים ברורים מראש. שינוי זה, יחד עם הגדלת הכמות הכללית לשתי תכניות ה-CCF לרמה של 750 מיליארדי דולרים, היוו הפתעה שהשוק הגיב אליה באופן חיובי ב-15 למאי. בהערת אגב יצוין כי תכנית זו אמורה לפעול עד סוף ספטמבר, תלוי הארכה.

מדוע השוק קיבל זאת בצורה כה חיובית?

כולנו יודעים שסגרים והשבתות משתקים בהחלט. חברות רבות סבלו וסובלות קשה מן הצעדים במלחמה בווירוס. אחד מן המדדים לכך היה גידול החוב של החלק המסחרי במשק האמריקאי מ-45% תוצר ל-49% תוצר (ברבעון הראשון של השנה). כמו כן, יש לזכור שהחברות הן גם הבסיס הכלכלי לבורסה ולמדדים, ומתן עזרה ישירה להן תשפר באופן מידי את מצבת המזומנים שלהן, מעבר לעזרה שמגיעה דרך ערוצים עקיפים כמו QE ועוד. בנוסף, קנייה ישירה של נכסים נסחרים, שאינם אגרות חוב ממשלתיות, מחזקת שוב את הדעה הרווחת שהפדרל רזרב, ובכלל הממשל כולו, מוכן "לעשות הכול" כדי למנוע קיפאון אשראי, מיתון ובהכרח שפל כלכלי, כתוצאה מן הווירוס. בכך, ה-PUT המפורסם על השוק, מצד אותם קובעי מדיניות, אשר מצליח לגרום למשקיעים בארה"ב ובעולם כולו להיכנס שוב ושוב לתוך שוקי המניות והאג"ח, קיבל זריקת עידוד נוספת, מעבר לכמות הכסף הגדולה של התוכנית.

סיכום קצר ותזכורת על סך העזרה עד כה מהפד

האופטימיות הגדולה שנוצרה מן השילוב של שתי התוכניות, אשר פורטו לעיל, פשוטה: הבנק המרכזי האמריקאי רוכש ניירות של חברות ציבוריות בגלוי, וזאת גם על ידי אספקת נזילות ישירה נוספת לשווקים הפיננסיים. יש לזכור כי במשבר של 2007-9 הבנק המרכזי אכן עזר, אבל מאחורי הקלעים, לחברות מסחריות רבות על ידי מתן הלוואות ומימון. כל זה כדי להבטיח את המשך קיומן של אותן חברות, ועל ידי כך למנוע שפל כלכלי מובטח. הפעם, ישנו היקף של שלושת רבעי טריליון דולר לשוק

האג"ח הקונצרני, כאשר השוק ייהנה מזה על ידי שיפור המדדים והסנטימנט, מעבר להשפעה על החברות עצמן. לצד זאת יש לזכור גם כי הפדרל רזרב, דהיינו הצד המוניטארי של הממשל, כבר עוזר בקנה מידה אדיר ממדים בצורות אחרות, וזאת כפי שניתן לראות מן הטבלה הבאה, המגיעה מסיכום שבוצע על ידי מכון ברוקינס:

התגובה של הבנק הפדרלי למשבר הקורונה


לסיכום, ניתן לומר שכל עוד המגפה לא תתחיל שלב מאיים חדש, אשר יכניס את כל צעדי הממשלות, כולל האמריקאית, למצבת ספק ותהייה מחודשת, שוקי ההון ימשיכו לראות בצעדים האחרונים של הפד עוד הוכחה שלפנינו סיטואציה שבה יישברו כל המוסכמות כדי למנוע התדרדרות לשפל כלכלי עולמי. האם זו הסנונית הראשונה להתערבות ישירה של הבנק המרכזי בעולם המנייתי גם כן? דרך קרנות סל, או ישירות? יש החושבים זאת, ואין ספק שהאפשרות הזו, למרות שאיננה עדיין קיימת בפועל, בוודאי מהווה גורם פסיכולוגי תומך וחיובי עבור המשקיעים.

 

 

 

 

האמור בכתבה מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד.
האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה.
יובהר כי השקעה בתיק מנוהל כרוכה בהליך אפיון צרכים על ידי בעל רישיון מתאים המוסמך לכך, וכן קביעת מדיניות השקעה מתאימה.
אין לראות באמור בכתבה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. 
מבלי לפגוע בכלליות האמור, יובהר כי השקעה במוצרים אלטרנטיביים, בין כהשקעה פרטית ובין באמצעות תיק מנוהל, הינה השקעה מורכבת הדורשת ידע והיכרות עם שוק ההון. מוצרים אלו מתאפיינים לרוב בנזילות נמוכה, בעלי מאפיינים משתנים, ולכן ישנה חשיבות רבה בעיון במסמכים הרלוונטים לכל מוצר בטרם ביצוע ההשקעה בו.
המסתמך על האמור בכתבה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת דלק, עוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.