הבנק המרכזי האמריקאי החליט: הולכים על אינפלציה כנגד סכנת שפל כלכלי מן הקורונה

מבט על העבר וההווה של התמודדות קובעי המדיניות בסיוט הגדול ביותר שלהם: דפלציה ושפל כלכלי

אינפלציה, דפלציה, סטגפלציה? הפדרל רזרב כבר החליט

הקדמה

אם תשאלו כל בנקאי מרכזי על סיוטו הגדול ביותר תקבלו תשובה אחת: דפלציה או סטגפלציה. אינפלציה דוהרת תהיה תמיד במקום השני אחרי שני אלו. מדוע? כי לקובעי המדיניות יש תמיד הרבה יותר כלים אפקטיביים למלחמה באינפלציה מאשר במיתונים או בשפלים כלכליים. אגב, דוגמה ברורה לפחד הגדול הזה ניתן לראות בימים אלו, על יד גיוון הכלים שבהם קובעי המדיניות המוניטאריים והפיסקאליים משתמשים בהם כדי להילחם במה שיכול להיות "השפל הגדול של הקורונה".

בארה"ב, ראינו זאת בצורה מדהימה במלחמה שניהל הפדרל רזרב עם משבר הסאב-פריים ב-2007-2009. וכך, הגענו לעוד נקודה מופלאה של שבירת מוסכמות: במסיבת העיתונאים האחרונה סביב החלטת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, הצהיר במפורש פאוול ראש הפד, על רצון המוסד לקדם אינפלציה במשק הסובל. אין להאשים אותו כלל בחוסר אחריות, אחרי הכול, לפניו גרפים ומודלים מדהימים, שלנו כבני תמותה רגילים, אין בידנו להשיג. אחד מן הגרפים של הפד, שיש לנו, ושכדאי לעקוב אחריו תמיד, הוא גרף תאוצת הכסף.

תאוצת הכסף ומהי היא אומרת על הכלכלה

הנה הגרף עצמו, ישירות ממחלקת המחקר שבסנט-לואיס:

תצוגה גרפית של קצב העברת הכספים בין הגורמים הפעילים במשק

 

מה אומר הגרף הזה? זוהי תצוגה גרפית של קצב העברת הכספים בין הגורמים הפעילים במשק. כאשר הקצב גבוה, דהיינו כאשר הכסף (כולל אשראי כמובן) מחליף ידיים מהר בין הקונה מוצר-שירות והמוכר אותו, נקבל עקומה עולה. כאשר הקצב יורד, העקומה תרד, ותצביע על האטה בכמות הממשקים הכלכליים ("עסקאות") שנעשו בין שני הצדדים.

עקומת תאוצת הכסף הייתה שנים רבות הפרמטר המוביל בפסיכולוגיה של קובעי המדיניות, כאשר דובר על צמיחה וסכנה לאינפלציה. הקצב עצמו אינו מורה על אינפלציה בהגדרתה הרשמית (גידול בסיס הכסף) או העממית (עליית מחירים) אלא מתריע על "חימום" הכלכלה. ככל שיש יותר עסקאות יש יותר סיכוי לביקוש יתר וליצירת לחצים על המחירים. ומה אנו רואים? מאז התפוצצות בועת ההיי-טק, שנת 2000, תאוצת הכסף בירידה.

ירידה שהואצה ב-2000 וב-2007-9 כמובן. אבל, כל הניסיונות להציל את המצב מאז משבר הסאב-פריים לא הצליחו להחזיר את ה"חימום" לכלכלה. פחות ופחות עסקאות בוצעו ופחות פחות כסף אמיתי החליף ידיים בכלכלה האמיתית. הכסף פשוט הלך לספקולציה הונית, וזה אינו משקולל כאן ולא מתבטא בנתוני האינפלציה של המחירים. ומה קרה בקורונה? פשוט קריסה! וזו הייתה הנקודה שבה הפד נכנס לבהלה אמיתית. חשש אמיתי לדפלציה ושפל הדומה לשנות ה-30 של המאה הקודמת.

אופציות לביצוע המשימה

אוקי, אז הוחלט על ביצוע יצירת אינפלציה ליצירת מינימום של תאוצת כסף חיובית במשק. מה נעשה עד כה, ומה הם עוד יכולים לעשות? כמו שנכתב כבר רבות, השינוי הגדול נמצא בהחלטה להזרים ישירות את הכספים לצרכנים הסופיים ולא למוסדות הפיננסיים כמתווכים. מושג ה"כסף מהליקופטרים" של בן ברננקי הזכור לטוב. האמת היא שאין הרבה דברים נוספים שניתן לעשות: הריבית כבר ברצפה, החוב כבר עצום כחלק מן התל"ג, המוסדות הפיננסיים פקוקים בכסף שאינם מעוניינים לתת הלאה מפחד להפסידו.

ישנו עוד תרגיל אחד אפשרי אך הס מלהזכירו בינתיים: וויתור על חובות של פרטיים ועסקים קטנים פגועים באמת מתופעות הלוואי הכלכליים של הווירוס. וגם לקנות מניות של חברות העומדות לפני קשיים. שני צעדים קשים מאוד לביצוע רגולטורית וציבורית. ובכל זאת שוקלים אותם כאשר Student Loans ו-Car Loans הם מועמדים מיידים כדי לעזור לנפגעי קורונה וקנייה של תעודות סל אג"חיות כבר מובילות להתערבות במניות בעתיד.

בחירות, קונגרס, ושאר ירקות

נקודות פחות מהפכניות הועלו כבר על השולחן: שמירה על ריבית אפסית (אולי שלילית?...) לשנים קדימה, הצהרה מצד חברי הפד על יעד מעל ה-2% הרגילים של אינפלציה, והמשך יזום של תכניות תמרוץ לציבור הרחב. האם זה יקרה? בפני קובעי המדיניות עומדים לא רק הווירוס אלא גם סכנה של זעזועים פוליטיים. בחירת נשיא חדש יכולה לשנות מן הקצה את מדיניות המיסוי, הרגולציה, והפניית משאבים לעומת הממשל הנוכחי.

כמו כן, נבחרים גם קונגרסמנים וסנאטורים חדשים יחד עם הנשיא. וזה יכול לשנות בהחלט את הרכב הגוף המחוקק. מכשולים רבים בפני מי שרוצה בכוח לייצר תשתית אינפלציונית למניעת שפל כלכלי רחב מימדים. למרות העצמאות המוצהרת של הבנק המרכזי בארה"ב ובאירופה, שינויים בהנהגה הפיסקאלית, ובמדיניות הפוליטית, תמיד ישפיע מאוד על תהליך קבלת ההחלטות של הצד המוניטארי. דוגמה? שינוי ה-180 מעלות של אותו ראש פדרל רזרב, בסיום שנת 2018, כאשר הנשיא טראמפ איים עליו ברבים.

לסיכום

ברמה הגלובלית, יש לנו מצב דיכוטומי אדיר מימדים: מצד אחד, בסיס הכסף (מזומן וחוב) בעולם נמצא ברמות אסטרונומיות חסרות תקדים, כאשר כל הברזים נפתחו ללא בקרה במסגרת המלחמה בנגיף והשפעותיו. כל זה על רקע קודם של מצב אדיר מימדים גם כך. קנה המידה לגירעונות ויחסי חוב-תוצר נזרקו מהחלון ל"אחר כך". כל זה מאוד אינפלציוני בספרים הכלכליים אבל לא הצליחו לייצר כזו אמיתית בשטח.

ומצד שני, כל הפרמטרים של תאוצת הכסף בעולם, ובמיוחד בארה"ב, מראים שיש סכנה אמיתית לשפל דרמטי. הפחד גדול אבל ההחלטה נלקחה: הולכים על אינפלציה מבוקרת. היא עדיפה על האופציה השנייה שיכולה להביא להרס חברתי ומלחמות. אבל, האם היא תהיה באמת מבוקרת כשהיא תתחיל? האם ההצלחה במשימה הזו אינה טומנת בחובה את ההרס המגיע מזליגה להיפר-אינפלציה (זוכרים את 400% אצלנו של שנות ה-80....)? לקובעי מדיניות התשובות ובמיוחד התקוות בנושא הזה. אנו, הקטנים, נשב ונסתכל איך כל זה יתגלגל כאשר נקווה שהצד הרפואי ייפתר בקרוב. לפחות.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

השפעת הקורונה על הפערים החברתיים ואי השיוון הכלכלי

בדבר אחד הווירוס אינו מפתיע: הוא מגדיל פערים חברתיים (economic inequality)

עכשיו זה כבר ידוע וברור, עקב משבר הקורונה ישנו גידול בפערים החברתיים במקום צמצום הפערים. כל המידע בכתבה המלאה מאת מרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים.

קרא עוד
העתיד של העולם בידינו – אנרגיה ירוקה ומתחדשת

האם קיימת תקווה גדולה בסקטור מניות אנרגיה ירוקה?

סקטור אנרגיה ירוקה: האם המשקיעים שתולים תקוות בסקטור האנרגיה המתחדשת צודקים או טועים? הפניקס ניהול תיקים בכתבה על התקווה הגדולה במניות האנרגיה הירוקה.

קרא עוד
מדוע בנק ישראל רוכש דולרים?

למה בנק ישראל קונה דולרים? ומדוע התחייב ל-30 מיליארד דולר

בנק ישראל רוכש דולרים: מדוע? ומה הוא מנסה להשיג באמצעות קניית מט"ח? הפניקס ניהול תיקים במבט על הדולר-שקל, אחרי שבנק ישראל התחייב ל-30 מיליארד דולר כדי לייצבו.

קרא עוד
מניות הבנקים כמייצגים את מנוע המימון והאשראי של כלכלה אמיתית

סקטור הבנקים: חזרה של תקווה גדולה

ניתוח סקטור הבנקים בשוק ההון (פבר' 2021) של מרכז הידע באתר הפניקס ניהול תיקים. האם סקטור מניות הבנקים מלמד אותנו כי זוהי חזרתה של תקוות המשקיעים?

קרא עוד
שיפור תשתיות טעינת רכב חשמלי הביא לנתח שוק גדול יותר

ניתוח שוק: מבט על תעשיית המכוניות החשמליות

מחירי דלק גבוהים יחסית מול מחיר החשמל, יחד עם שיפור משמעותי בתשתיות ובסוללות, מביאים לשינוי בהעדפת המשקיעים ביחס למכוניות חשמליות. ניתוח שוק רכבים חשמליים.

קרא עוד
השקעה במטילי זהב – לא סתם הגרף כאן במגמת עלייה

השקעה בסחורות 2021 - תנועה שונה מהרגיל בקומפלקס הסחורות

מאז סוף 2020 ישנו מהלך של עליות במגוון סחורות מגוונות (אנרגיה, חקלאות, מתכות ועוד). הפניקס ניהול תיקים עם ניתוח הסיבות לעליות במחירים וההשפעה הצפויה על הכלכלה בהמשך

קרא עוד
קבלת מפתח לרכישת דירה חדשה בישראל

השקעות נדל"ן בישראל: שוק הנדל"ן למגורים מציג לנו תמונה נוכחית של עקביות

השקעות נדל"ן בישראל: הצטרפו למרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים, המציג במאמר זה תמונת מצב עדכנית על שוק הנדל"ן והדיור, והשקעה בקרן השקעות נדל"ן בישראל.

קרא עוד
יש בועת נדלן בעולם?

בועה בשוק הנדל"ן? הדעות חלוקות

האם יש בועת נדל"ן בארה"ב? מתי ואם תתפוצץ הבועה בכלל? אומנם הדעות חלוקות על שוק הדיור לכאן או לכאן, אבל לדעתנו כדאי לשמוע את כל הדעות כאן.

קרא עוד
השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

השפעת אירועים ביטחוניים על שוק ההון

חשבתם פעם מה מידת השפעת מבצע צבאי על שוק ההון? רציתם לבדוק איך מתנהגת הבורסה בזמן מלחמה או לאחריה? כיצד השפיעו מבצעי עבר צבאיים על הבורסה בת"א? בכתבה הבאה

קרא עוד
למחפשי השקעה בנדלן, וסקטור הנדלן יכולים למצוא לא מעט רווחים ונכסי זהב

מבט על שוק הנדל"ן למגורים בהשוואה לשוקי ההון – טווח קצר וארוך

שוק הנדל"ן, בגלל השפעות נלוות של הקורונה, ושינוי האקלים, ולמרות היותו שוק מאוד לא נזיל, הפך להיות יותר אטרקטיבי עכשיו לעומת העבר, מול שוקי ההון הכלליים. ההסבר המלא בכתבה.

קרא עוד
סערה בשווקים

סערה בשווקים – שינוי משמעותי או אירוע קשה חולף

התמודדות עם סערה בשווקים. העליות והירידות הסוערות בשוק ההון יכולות ללמד אותנו לא מעט דברים, אם מצליחים להסתכל על הנושאים הנכונים. לנק' מבט ופרספקטיבה שונה, היכנסו לכתבה.

קרא עוד
האם המשבר בטיוואן הוא רק ככלי משחק בין המעצמות ארצות הברית וסין?

גיאו-פוליטיקה – טיוואן, סין, וארה"ב. מי נמצא כרגע עם ידו על העליונה?

על יחסי סין טיוואן והקונפליקט הכלכלי של שתי המדינות. צוות הפניקס ניהול תיקים עם סקירה על המצב הגיאופוליטי-כלכלי ואיך הקונפליקט יכול להשפיע על כל העולם.

קרא עוד
עקומת RS (כוח יחסי) – כלי הערכה של כוחות השוק

עקומת RS (כוח יחסי) – כלי הערכה של כוחות השוק

עקומת relative strength) RS) המכונה גם כוח יחסי היא כלי הערכה איכותי המבשר לנו על עוצמות החוזק של כוחות השוק. להבנת הנושא לעומק קראו באתר הפניקס ניהול תיקים.

קרא עוד
דגם מוקטן של בית מעץ, לצד שק של כסף המציג את הקשר בין הדירות לעלויות

מגמות בנדל"ן הישראלי

המגמה בשוק הנדל"ן הישראלי נמצאת בעלייה כבר למעלה מעשור, אך ייתכן והמגמה השתנתה. קראו אודות מדדי מחירי הערים בהם נרשמו העליות הגבוהות ביותר.

קרא עוד
קונפליקט שמשפיע על המסחר

מבט על המצב הגיאו-פוליטי מאז תחילתה של מלחמת עזה

המצב הגיאו פוליטי מתחילת מלחמת עזה מצטרף לקונפליקט השני הגדול בין רוסיה לאוקראינה, וישנה נגיעה לאפשרות של מחסור באנרגיה. אז מדוע מחיר הנפט יורד בהדרגה?

קרא עוד

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.