ריבית נמוכה? אין בעיה. במדריך הבא של הפניקס ניהול תיקים סקרנו עבורכם אלטרנטיבה נוספת להשקעה יעילה בסביבת ריבית שלילית או נמוכה.
למה בנק ישראל קונה דולרים? ומדוע התחייב ל-30 מיליארד דולר
בנוסף, ניתוח ארוך טווח של הקורלציה בין המטבע האמריקאי בעולם ואצלנו, תוך סקירה על הדולר-שקל לאחר שהתחייב בכדי לייצבו
בתחילת שנה זו היה סוג של מהפך אצל קובעי המדיניות המוניטורים שלנו: בנק ישראל. במקום לשמור בסתר את כמות ההון שהם מוכנים להשקיע כדי לייצב את הדולר במקומותינו, הוחלט, הפעם, להיות שקופים וגלויים. וכך, התבשרנו, שמעבר ל-20 מיליארד דולר שנרכשו ב-2020, הכוונה להגיע לקנייה של עד 30 מיליארד דולר ב-2021. זאת, כמובן, אם יהיה צורך בכך. בסה"כ, בשנתיים, המעשה והכוונה מסתכמים ב-50 מיליארד דולר התערבות.
נעשה חשבון מהיר: 50 (מיליארדי דולרים) כפול 3.2 (שקלים לדולר) נותנים לנו 160 מיליארד שקל, כאשר התקציב שאושר אחרון, זה של שנת 2019, עמד על 479.6 מיליארדי שקלים. חשבון מהיר נוסף אומר לנו שבנק ישראל מוכן להקצות משאבים בגודל של שליש מתקציב המדינה על מנת לשמור על שער דולר רצוי בשוק המט"ח המקומי.
אין זה המקום לדון כאן אם המעשה הזה ראוי או לא. בוודאי שהייצוא הישראלי נאנק תחת העול של הכנסות נמוכות ממט"ח, והוצאות גדלות מחוזקו של השקל. מה שאנו כן יכולים לדון עליו מסתכם בשתי שאלות אחרות: השאלה הראשונה מנסה להבהיר אם חוזקו של השקל הוא תופעה מנותקת ממה שקורה בעולם, או שהוא בבועה מן המגמה של הדולר הגלובלי? והשאלה השנייה דנה בסוגיה אם זירת המסחר החופשי במט"ח, היא המקום להילחם בדולר נמוך מדי, לרוב, כנגד המגמה, או שצעדים אדמיניסטרטיביים ממשלתיים יהיו הרבה יותר אפקטיביים?
מגמות מקומיות וחיצוניות של הדולר
על מנת לתת תשובה מבוססת לשאלה הראשונה, לפניכם שני גרפים מ-Investing.com. הראשון מתאר את מה שקרה לדולר-שקל מאז 1997, ועד עכשיו, והשני מתאר את מה שקרה בדולר-אינדקס, באותה תקופה. נזכיר כאן שהדולר-אינדקס הוא מדד המכיל יחסים של מטבעות שונים, מול הדולר האמריקאי, בנוסחה המרכיבה סל מייצג של חוזקו של הדולר בעולם. למשל, כשליש מן המדד מורכב מן היחס של הדולר מול היורו האירופי. הסיבה שאני מביא לכם את שתי התמונות האלו פשוטה: בעזרתן נתרשם מן המגמות הגדולות, ומיד נראה את מידת הקורלציה בין מה שקרה בחו"ל ומה שקרה בארץ. והנה שני הגרפים:
מגמות דומות אך לא זהות בכלל
מן התצוגה של הדולר-שקל אנו מקבלים רושם של מגמה יורדת, עם הפסקות, כאשר תבנית ההתנהלות הכללית היא של משולש מתכנס בעל בסיס די יציב. שיאו של המשולש בשער הדולר סביב ה-5.0 שקלים (המשבר הכלכלי הגדול שאחרי פיצוץ בועת הדוט קום), והבסיס בנוי משתי רמות גדולות של תמיכה: 3.40 ו-3.10-20. בסיום 2020 ראינו את המטבע האמריקאי נושק שוב לרמה הנמוכה יותר, ושם הגיב לעוצמה היתרה של התערבות בנק ישראל, יחד עם שינוי חיובי שהסתמן בחו"ל.
מן התמונה הגדולה הזו ניתן להסיק תובנה לפיה התערבויותיו של סטנלי פישר, ויורשיו בבנק ישראל, לא הצליחו לשנות את חולשתו העקרונית של המטבע האמריקאי מול המטבע הישראלי. קווי המגמה הגדולים (בכחול) היו אזורים שבהם השוק בא והביע שוב ושוב את רצונו במהות העקרונית הזו: אפשריים תיקונים טכניים עולים אבל לא שינוי בסיסי של המשוואה. מדוע זה כך? על כך הרבה דעות ותובנות. עיקר הדברים מדבר על משק ישראלי טוב יותר מהרבה מדינות OECD, המון השקעות זרות המכניסות המון מטבע זר שמומר לשקלים, יחד עם מסחר אגרסיבי של ספקולנטים מוסדיים גדולים בתל-אביב ובלונדון.
ומה אנו רואים בגרף של הדולר-אינדקס? גם כאן אנו רואים שיא סביב 2003, וירידה מתמשכת עד רמת תמיכה סביב 72 עד שנת 2012. אבל, אז, פריצה מעלה, והעלאת דרגה של הדולר העולמי. הפריצה מעלה ב-2015 (מלבן סגול) היוותה מהפך עצום במהות המגמה הכללית, כאשר כרגע ניתן לציין את המצב כנמצא באזור הנמוך של דשדוש בתחום הרחב שבין 104 ו-90. ניתן לשער כי מדובר במצב של התייצבות באזור גבוה בהרבה מן התחתית המוחלטת, עם סיכוי לעליית מדרגה נוספת אם 104 תיפרץ מעלה. יתכן כי רק שבירה של 90 מטה תשנה את התמונה הזו.
עם ריבית אפסית, ומדיניות הרחבה והדפסה אגרסיבית במיוחד, מצד הפדרל רזרב, ניתן היה לצפות לקריסה של ממש במטבע. אבל לא. מה אומרים המומחים? העניין מסתכם ברמת הסיכון העולה של המערכת הפיננסית. למרות הפרמטרים המונטריים הדוגלים בחולשה עצומה של הדולר, היותו נכס פלט לעת צרה, מצליחה לגרום לו לשמור על עצמו גבוה מן התחתית ההיסטורית סביב 72.
מעשה דומה שיביא לתוצאות שונות?
כאן אנו מגיעים לשאלה ששאלנו לעיל: האם ישנה קורלציה אדוקה של הדולר-שקל מול העולם? נראה כי ישנה כזו ובצורה מודגשת. אבל, כאשר ישנה רגל יורדת בדולר העולמי. אז, הריקוד השלילי הוא משותף. אולם, כאשר המגמה בעולם מתחלפת למשהו קצת יותר חיובי זה התבטא בתיקונים טכניים עולים זמניים בלבד בדולר-שקל. זאת, מבלי לשנות את מהות המגמה היורדת רבת השנים.
ומכאן, התשובה המתבקשת לשאלה השנייה: האם הגיוני שבנק ישראל באמת יתערב בשוק החופשי, ככלי יחיד, כדי לשנות מגמה רבת שנים? האם יש לזה סיכוי של הצלחה? עד כה זה מה שנעשה, בהצלחה זמנית מאוד, ויקרה במיוחד. וממה שאנו שומעים לגבי שנת 2021 זה מה שייעשה גם בעתיד הקרוב, ובעוצמה גדולה עוד יותר. מעין "מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח". וזה מהות השאלה: אולי כדאי לחקור ולחשוב על כלים קצת פחות יקרים וקצת יותר אפקטיביים? לפחות כאלו שיביאו אותנו ליהנות גם מן החלק החיובי של המגמות בדולר הגלובלי?
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
העולם של אחרי משבר הקורונה הוא בטוח יותר לשוק ההון
איך אירוע כלכלי כל כך חמור כמו משבר הקורונה השפיע על שוקי ההון בצורה מתונה יחסית? ההסבר המלא על השפעתו העתידית על שוק ההון במאמר הבא.
חשיבותה היתרה של אגרת החוב ל-10 שנים
אג"ח 10 שנים: במאמר זה נסביר מדוע תשואה של אגרת החובה הממשלתית ל-10 שנים, מייצגת את הציפיות מהכלכלה האמיתית.
מטריצה שמשנה הרגלי השקעה – ה-Dot-Plot
גלו כיצד החלטות הריבית של הפדרל ריזרב, שהתקבלו על ידי ה-FOMC, משפיעות על השווקים הפיננסיים בארה"ב ועל הכלכלה. למדו על האנשים האחראים על קביעת התעריפים.
שוק הנדל"ן בארה"ב – סנונית של מיתון או תגובה זמנית?
גלו את המגמות העכשוויות של שוק הנדל"ן בארה"ב ואת תפקידו כאינדיקטור מוביל לכלכלת ארה"ב. מהי ההשפעה והחשיבות הרב-שכבתית שלה במגזרי הפיננסים והבנייה.
תשואה נומינלית וריאלית – ההבדלים ביניהם
היחס בין התשואה הנומינלית והריאלית הופך להיות משמעותי כשהאינפלציה עולה. למה זה קורה, מה ההבדל בין התשואה הנומינלית והריאלית ואילו פרמטרים משפיעים עליהן?
הורדת הדירוג של Fitch – נקודת מפנה או מהומה בכוס מים?
ארה"ב נמצאת בחוב גדול וגדל, אשר עלותו עולה דרמטית בגלל הריביות החדשות. האם יש כאן אסון בלתי נמנע, המעורר פחד ואימה? לא ממש.
מדיניות ריבית מותאמת מצב
האם בנק ישראל יכול להוריד את הריבית במצב שהמדינה נמצאת בו? יש מספר פרמטרים המשפיעים על העלאה או הורדת ריבית, אך המצב כיום מורכב מאוד. כיצד יפעל הנגיד?
גורם מאיים חדש-ישן: תשואות האג"ח הממשלתי ארוך הטווח האמריקאי
תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ארוך הטווח: האיום החדש - ישן שמגיע אלינו. איזה מצב נדיר מתרחש, שרוב העוסקים בשוק אינם מכירים ומדוע הוא מייצר חשש?
לקבלת הצעה בנושא ניהול תיקים
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
יצירת קשר
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.