איך תשפיע הריבית הנמוכה על ענף הנדל"ן? מה צפוי למרווחי האשראי של הבנקים? ומלחמת הסחר? זוהי תמונת הפתיחה ל-2020, וכך להערכתנו היא יכולה להתפתח – הפניקס ניהול תיקים.
מצב גירעון תקציבי נדרש, כמנוע לעתיד טוב יותר
האם ההנהגה האנושית העתידית תוכל לנווט את ההשקעות לצרכים הטובים יותר שבעזרתם נחזיר אט אט את החוב?
מי היה מאמין שבאבחת וירוס אחד עקרונות יסוד של הכלכלה המסורתית יעלמו כלא היו. מושגים כמו "אחריות פיסקאלית" ו-"שמירה על משמעת תקציבית" הינם דפים ישנים בהיסטוריה של המאקרו כלכלה.
בעידן הקורונה בפרט, ובעידן של כל משבר המסכן את הקיום הכלכלי המידי של המשקים בכלל, הסכרים נפתחים באמת, והניירות הצבעוניים (מטבעות) מודפסים (דיגיטלית) ללא גבולות.
על מצע של חוב גלובלי עצום ורב גם כך, התווספו מספרים שלא היו "עולים על הדעת" עד ינואר 2020. תאמרו מיד שביפן, ואף בארה"ב, קיימת המסורת הזו במעומעם כבר די הרבה זמן, וזה נכון, אבל קנה המידה של היום חריג, ללא שום קנה מידה מוכר, אף לא בזמנים של אימפריות עתיקות או מודרניות.
ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה
מאז 1987, עם עלייתו של אלן גרינספאן על כיסא ראש הפדרל רזרב (הבנק המרכזי האמריקאי), ראינו אינספור משברים פיננסיים שנפתרו על ידי הורדת ריבית, הדפסת הון יש מאין, והזרמות של נזילות לממסד הכלכלי-פיננסי של אותה תקופה. כמוהו עשו חבריו מן הבנקים המרכזיים ברוב המדינות המפותחות. המשבר בין השנים 2007-2009 היה דוגמה קיצונית לכך עד עכשיו, כאשר החשבון של אותו משבר מוערך בכ-27 טריליון דולר. אבל, היה קושי פסיכולוגי עצום אצל הפוליטיקאים להודות בצורך למלא מחדש את הבטריות הפיננסיות של מי שהימר והפסיד. הרבה מן הדברים נעשו בהיחבא, או לפחות במינוריות מודגשת. למשל: מן ה-27 טריליון דולר אנו זוכרים רק את ה-700 מיליארד הראשונים (TARP) אשר היו צריכים לעבור אישור קונגרס. אנו זוכרים היטב את ההצבעה הראשונה לאותו אישור, והכישלון להשיג רוב לאותה תוכנית הצלה.
כעת, טריליונים עפים באוויר ואין פוצה פה ומצפצף, אלא כדי לומר שזה עדיין לא מספיק (!) ונדרש עוד כדי לכסות על נזקי הווירוס הארור. תופעה זו באה לידי ביטוי בכל מקום, גם במקומות שהיינו חושבים שיהיה יותר קשה, כמו בישראל. נתחיל מן ההתחלה החשובה והיא המקום שכבר התנסה בתוכניות הצלה, ארה"ב:
בגרף זה מוצגת הקפיצה הגדולה בגרעון שהיה עד כה (כמעט 3 טריליון דולר) וזו הצפויה להיות עד 2020 (3.7 טריליון דולר). זכרו: כל התוצר האמריקאי מסתכם בקצת פחות מ-20 טריליון דולר, כאשר החוב הלאומי עומד כרגע על כמעט 27 טריליוני דולרים. בסה"כ יחס חוב תוצר של 134% (!) במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. יש לזכור כי בשנת 2000 שיעור החוב-תוצר עמד על קצת יותר מ-56%, כמו שניתן לראות מהפרסום באתר UsDebtClock:
מה המצב בישראל? אחת מן המדינות שדגלה בצמצום חוב כעניין כמעט פילוסופי, ושהתגאתה במשמעת תקציבית, גם כאשר זו גרמה לצמצום שירותים ציבוריים כואבים – ובכן, ממצב של כ-60% חוב-תוצר, הסכר שלנו נפתח גם הוא (בקושי רב אצל פקידי האוצר) והתגבר על התפיסות ה"דתיות" כמעט בנושא. להלן גרף המגיע ממרכז טאוב:
למרות שהשפל של הגירעון היה בשנת 2017, עם כ-1.9% בלבד, ושמאז עלינו ל-3.7% בשנת 2019, אין ספק שהצפי סביב 11% ב-2020 חריג בכל קנה מידה היסטורי. עדיין אין עקומות מתאימות להכנסות מול הוצאות, אולם ניתן לשער שאם היו, היינו רואים ששתיהן ממשיכות לרדת משמעותית. הגרעון פשוט נגרם מירידה דרמטית ומהירה הרבה יותר בהכנסות מאשר זו הנצפית בהוצאות.
איך כל זה ייגמר או השערה על עתידנו כאנושות
נשאלת השאלה: איך קרה המהפך המחשבתי הזה? האם היה אפשר אחרת? איך נשלם את כל זה? שלושת השאלות הללו אינן רלוונטיות. בזמנים בהם האוכלוסייה אינה יכולה לקיים תנועה חופשית, ושסקטורים שלמים אינם יכולים להתפרנס מטעמי מגבלות רפואיות, אין בכלל אופציה אחרת. למזלנו, אנו חיים בעידן של מטבעות וירטואליים חסרי עוגן ממשי. חשבו ומצאו מה היה קורה אילו היינו עדיין בעידן של קשר הדולר לזהב (עד 1971), או שבכלל היה צורך בהנפקת מטבעות פיזיים כבעבר הלא רחוק כל כך.
יכולת הממשלות להנפיק מספרים במחשבים ולהעביר אותם כאמצעי תשלום שונים היא נס מודרני שעלינו להודות עליו. אבל, רגע, כל המספרים האלו אמורים לייצג עושר לאומי? מתי, אם בכלל, החוב המצטבר הזה יחזור להיות במסגרות "נורמאליות"? או במילים אחרות, איך נחזיר את מה שהחלטנו להקצות לטיפול במשבר מעבר לחובות שהיו כבר קודם? כנראה שלא כל כך מהר. התיאוריה הלא כל כך חדשה, אך המתחזקת יותר ויותר בימים אלו, מול המציאות העגומה של הווירוס ותופעות הלוואי שלו, היא של מחיקת החוב על ידי שחיקתו ארוכת השנים, ולא על ידי החזר בפועל. איך נעשה זאת ללא כאבי הלב הדרמטיים של אינפלציה דוהרת, או גרוע מכך, מן השילוב האפשרי של אינפלציה מטבעית יחד עם מיתון בכלכלה, דהיינו סטגפלציה? פשוט, ומסובך כאחד.
צמיחה רגילה, המבוססת על ייצור, שיווק, צריכה ושירותים נלווים גלובליים, כלומר מה שהכרנו עד ינואר 2020, אינה מנגנון שיכול לספק את קצב החזר החוב הדרוש. כמות המוצרים והשירותים הקטנה יחסית בכלכלה הישנה תביא לנו את אותה סכנת אינפלציה מחרידה. יתר על כן, הצורך המדיני-פוליטי-מוסרי לשנות פרדיגמה כלכלית כתוצאה של אילוצים סביבתיים, ייאלץ אותנו, האנושות, לחשוב אחרת. כבר עכשיו ראינו איך התחייבויות גדולות (750 מיליארד יורו באירופה), ה-New Green Deal בארה"ב ויוזמות רבות באסיה ואפריקה, מקשרות בין הכסף החדש לפיתוח ויוזמה בתחומים חדשים, ולא ישנים.
תשתיות ירוקות, חזרה של חלק מן הייצור לסביבה אקולוגית הקרובה יותר, הקטנה של הצד התעשייתי בחקלאות יחד עם קידום צמצום צריכת הבשר ושימוש ביכולות האוקיינוסים לספק לנו מקורות אנרגיה ומזון חליפיים, מהווים ניצנים של התנועה החדשה. אצלנו, ניתן להזכיר את הצהרות האוצר בהשקעות בתשתיות (יותר רכבות ופחות כבישים) והכנסה של הגז לצמצום בצורך בכמות רבה של חשמל המיוצר על ידי מזהמים סביבתיים וכו'. בגדול: ווירוס הקורונה יהווה טריגר לשינוי תפיסתי של התפתחות הצמיחה הגלובלית לכיוונים טובים יותר, כאשר הכסף שכרגע מוזרם להישרדות העסקים והפרטים הסובלים יחכה כחוב ארוך טווח (עשרות שנים), עד שנוכל להחזירו אט אט על ידי צמיחה בתחומים החדשים.
לסיכום, מה צופן לנו העתיד?
כאשר הבית נשרף, לא חושבים על התשלום לדליים. רק כאשר העשן יתמוגג, מה שייקח זמן מה, המספרים יהיו מבהילים אבל יוכנסו כולם למקרר העמוק של הזמן. משימת האנושות תהיה להשלים את החסר ולשלם את החוב הזה, על ידי שחיקתו האיטית מאינפלציה רגילה, אבל במיוחד על ידי יצירת צמיחה מן הסקטורים העתידיים שאנו עדין לא יודעים על כולם. חלקם הגדול יבוא מן הצורך לשמור על בריאותנו ועל הפלנטה, וחלקם יבואו מן השינויים החברתיים והפילוסופיים שיגיעו בעתיד, חלקם כתוצאה ממה שהווירוס יצר כמוסכמות. זהו תהליך איטי ובלתי נמנע מאחר שאין מי שחושב שיהיה ניתן לחזור לשגרה הרגילה של תחילת 2020, ומן השגרה ההיא להביא חזרה את כל המזומנים שנשפכו כדי להשאיר חלקים נכבדים מן החברה העסקית-פרטית מעל פני המים. התקווה היא שהשיקולים הגלובליים ישתלבו עם אלו המקומיים כך שנוכל לבצע, כאנושות, את המשימה מבלי להיכנס למריבות גדולות מדי על חלוקת השלל הטכנולוגי העתידי.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
המוצר הבא בעולם ניהול תיקי ההשקעות
השקעות אלטרנטיביות הן הדבר החם בתחום ניהול תיקי השקעות. התחום של השקעות אלטרנטיביות נוגע במגוון תחומים: נדלן, קרנות גידור, פרייבט אקוויטי ועוד. גלו איך משקיעים
פיזור סיכונים בניהול תיקי השקעות
בעולם ניהול תיקי השקעות קיימת הסכמה בדבר הקושי לתזמן השקעות ומודגש במיוחד החלק של ניהול הסיכונים. היכנסו לצפייה במדריך פיזור סיכונים
קרן גידור - אסטרטגיות השקעה בקרנות גידור
קרן גידור הינה כלי יעיל לגיוון השקעות בסמגנטים חדשים, פיזור סיכונים וכו'. מהי קרן גידור? ואילו אסטרטגיות השקעה קיימות בקרנות גידור?
השקעה במוצרים פאסיביים
מעוניינים להשקיע במוצרים פאסיביים? במדריך השקעה פאסיבית של הפניקס ניהול תיקים תוכלו ללמוד ולהכיר מהם היתרונות והחסרונות בהשקעה מסוג זה, למי היא מתאימה ועוד.
התקווה הגדולה מהתנהלות מדדי ארה"ב
ניתוח טכני של מדד ה- 500S&P בזמן משבר הקורונה מבשר לנו על סדר, ועתיד ורוד יותר. מה שבא בקלות, גם באותה הקלות ייעלם? הניתוח המלא בכתבה הבאה של הפניקס ניהול תיקים
סוחר בפוזיציית שורט בשוק ההון? הכר את האויב הגדול שלך - תופעת השורט סקוויז
שורט סקוויז - תופעת לוואי לטכניקת מכירה בחסר אשר הוגדרה על ידי רבים בתור התגשמות החלום הרע של כל סוחרי השורט במניות. הפניקס ניהול תיקים עם ההסבר המלא
הבנק הפדרלי מוביל צעדים שמייצרים מהפכים של 180 מעלות
הבנק הפדרלי (הפדרל ריזרב) הינו גורם בעל השפעה רבה על המסחר בשוק ההון, לרוב הבנק המרכזי אף משפיע עלינו באופן ישיר. הפניקס ניהול תיקים עם ההסבר והשפעות צעדי הפד.
קרנות נאמנות – מהי קרן נאמנות, הגדרה, יתרונות וחסרונות
קרנות נאמנות - אחד מהכלים החשובים, המגוונים והמשפיעים בהרכב ניהול תיקי השקעות. מעוניינים ללמוד מהי קרן נאמנות, יתרונותיה וחסרונותיה של קרן נאמנות?
SPAC: כלי פיננסי להמונים שהיה שמור למקורבים בלבד
SPAC - כלי פיננסי להמונים שהיה שמור עד כה למקורבים בלבד, המאפשר לקחת חלק בהשקעות צמיחה, וגם במיזוגים ורכישות. הפניקס ניהול תיקים עם הסיבות לפופולאריות שעולה.
מבט על הנעשה מאחורי הקלעים בעזרת כלי רוחב שוק
מעוניינים להבין קצת יותר מהנעשה מאחורי הקלעים בשוק ההון ועולם ניהול ההשקעות? הפניקס ניהול תיקים עם מבט מאחורי הקלעים בעזרת כלי רוחב שוק.
אלו הם גורמי ההחלטה העיקריים של מנהלי תיקי השקעות
מה הם גורמי ההחלטה העיקריים כאשר באים לנהל תיק השקעות? מבט על מסלול העבודה של מנהל ההשקעות העמוס במשימות.
ניהול תיקים אקטיבי מול קופות גמל להשקעה
יודעים מה ההבדלים בין ניהול תיקים אקטיבי לעומת קופת גמל להשקעה? ההשוואה המקיפה והמלאה בכתבה הבאה.
סטגפלציה – הרע מכל העולמות
מהי סטגפלציה, האם אנחנו צריכים לחשוש ממנה? האם בכלל אנחנו באמת בדרך לשם, ואיך יוצאים ממצב שהוא נדיר בשוק אך בהחלט תרחיש סביר?
מהו מדד המניות הציבוריות שמייצג הכי טוב את מה שקורה בכלכלה של המדינה?
במאמר הבא נסביר על מדדי שווי שוק השונים, ומי יכול לשקף את הכלכלה האמריקאית המקומית בצורה הנכונה ביותר מבין כל מדדי המניות הציבוריות?
הנפקות – מבט על החלק הזה של שוק ההון
הנפקות חדשות לציבור (IPOS), הדעות עליהן כה חלוקות שניתן למצוא משקיעים בשוק ההון העוסקים רק בהן ועד כאלו שיזהירו אתכם מלגעת בהנפקות באופן מוחלט. מה האמת? בכתבה הבאה.
ניהול תיקים עצמאי או על ידי מנהל תיקים מקצועי?
מתלבט בין להשקיע באופן עצמאי בשוק ההון לבין שירותיו של מנהל תיקים מקצועי? בכתבה נרחיב על ההבדלים בין מנהל תיקים לבין ניהול השקעות פרטי.
שנת 2021 בבורסה הישראלית
סקירת שנת 2021 בבורסה הישראלית, מבט על המגמות, הסקטורים המובילים בשנה החולפת, המדדים העיקריים ועוד.
הגנה על תיק ההשקעות בתקופות מעבר
הגנה על תיקי ההשקעות שלנו בתקופות מעבר, האם אנחנו מוכנים לשינוי, או לפחות ערוכים מפני חוסר הוודאות בשווקים? בהפניקס ניהול תיקים מסבירים איך נערכים
פסיכולוגיית המשקיעים – ערבוביה של אינטלקט ורגש
פסיכולוגיית המשקיעים: בין האינטלקט לרגש, איך נראה תהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים בזמני המגמות השונות? בהפניקס ניהול תיקים מסבירים.
יחס ה Price Earnings-P/E - כמדד הפופולארי לאומדן ערכה היחסי של מניה
P/E הפרמטר הנפוץ ביותר מבין הפרמטרים הפונדמנטליים שקובע את ערכה היחסי של מניה בשוק, מה המשמעות, איך משפיע על ערך המניה ועוד. הפניקס ניהול תיקים מביאים לכם את כל המידע.
אפשרויות שונות של תצוגת מחיר – אלמנט נוסף להבנה טובה של המגמה הקיימת
איך שינוי ותצוגה שונה של תצוגת מחיר הנכסים הפיננסיים יכולים להציג עבורכם אלמנט נוסף להבנה טובה של המגמה הקיימת בשווקים? בכתבה הבאה באתר הפניקס ניהול תיקים
מומנטום – מהו ואיך ניתן להשתמש בו?
מומנטום בהשקעות. מעבר למהותו של המומנטום, נציג במאמר הבא דוגמה של אינדיקאטור שימושי בנושא מהו מומנטום? איך ניתן להשתמש בו ומה כדאי לדעת?
תבניות מסחר בשוק ההון ככלי להבנת המגמה הנוכחית
תבניות מסחר בשוק ההון משמשות את הסוחרים ככלי לחיזוי בשוק ההון ולהן שתי פונקציות מרכזיות: להצביע על מהי המגמה הנוכחית והאם יש סימן לשינוי בהמשך.
קרנות כספיות – אמצעי חסכון למטרות שונות
קרנות כספיות הן אמצעי חיסכון למטרות שונות ורבים טוענים כי הן תחליף ראוי לפיקדון בבנק. הפניקס ניהול תיקים מסבירים מה זה קרן כספית והאם היא אכן רלוונטית בימי מיתון.
ממוצעים נעים – כלים אדירים בזמן של מגמה כיוונית
גלו את הסודות של הכלי הפופולארי הממוצע הנע: למדו היכולות והמגבלות שלו וכיצד הוא מחושב.
דוחות הרבעון האחרון של 2022 בוול-סטריט, וסיכום השנה
דוחות רבעון אחרון וסיכום שנת 2022 בוול-סטריט, מבט על המגמות, הסקטורים המובילים בשנה החולפת, המדדים העיקריים ועוד.
ניתוח גלי המגמה
איך באמצעות ניתוח קווי מגמה וגלים עולים או יורדים נוכל להבין מהי המגמה ומהו מצב הרוח של השוק. המאמר המלא באתר הפניקס ניהול תיקים.
אירועי קריסת הבנקים SVB ו-CS והשפעתם על שוק ההון
למה חשוב לעקוב אחרי מצב הבנקים בארה"ב לאחר אירועי SVB ו-CS ואיך הם משפיעים על תיק ההשקעות? צוות הפניקס ניהול תיקים עם סקירה על מצב הבנקים בארה"ב לאחר אירועי SVB ו-CS.
שילוב מעניין של מידע מהמחיר, ומהמומנטום
ניתוח שוק בעזרת שילוב של מגמה, מחיר ומומנטום: ישנה תמיד השאלה אם ניתן לשפר במקצת את המידע שהשוק נותן לנו? כיצד אלמנטים כמו מגמה, מחיר ומומנטום יכולים לעזור לנו?
קרנות גידור בנאמנות – כלי השקעה חדש עבור הקהל הרחב
חלק מעולם קרנות הגידור נפתח לציבור הרחב על פי פרמטרים שהוגדרו כגרסה מיוחדת של קרנות הנאמנות. יש לכך מספר יתרונות וחסרונות. לפרטים היכנסו לכתבה הבאה.
קרנות מחקות – כלי פיננסי למעקב אחרי נכסי בסיס
עולם קרנות הנאמנות הישראלי מגוון מאוד והפעם החלטנו לקטלג אותן על פי פרמטר הניהול. אז מה ההבדל בין קרנות נאמנות מנוהלות למחקות? לחצו לקריאה
מושג חדש: BTFP. מה זה? ואיך הוא עוזר לשוק המניות האמריקאי
תוכנית BTFP: תוכנית הלוואות לבנקים. שבמסגרתה הבנק המרכזי מתמחר את החוב הזה ב-100% מהערך בו הוא נקנה, ולא על פי מחיר השוק, ונותן כנגדו הלוואה.
לקבלת הצעה בנושא ניהול תיקים
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
יצירת קשר
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.