מדד מעלה מורכב מאוסף חברות ציבוריות ישראליות אשר החליטו לקחת על עצמן כללים נוקשים יותר מהרגיל ולהתנהל בצורה טובה יותר חברתית. פירוט על מדד מעלה באתר הפניקס ניהול תיקים
המירוץ לפיתוח חיסון הקורונה
תמונת מצב לגבי פיתוח החיסון לווירוס הקורונה
מי ינצח במרוץ הזה? והאם מדובר במהלך שיחזיר אותנו לחיינו הקודמים? תשובות מן ההווה ודעה לגבי העתיד.
ממש בזמן כתיבת שורות אלו התבשרנו שבמכון הביולוגי הישראלי הרבה פחות אופטימיים. לפני זמן מועט יחסית, ביקר שם שר הביטחון (וראש הממשלה החליפי) והייתה שם תמימות דעים: ישראל עוד תוכל להיות בין הראשונות להציג חיסון לווירוס הקורונה.
מסתבר שזה לא כל כך קל. מצב התפתחות החיסון בעולם מערבב אספקטים מעניינים אך די צפויים. יש את הצד הרפואי, ויש את הצד המדיני-פוליטי.
דוגמה אחרונה לצד השני ראינו עם הצהרתו של הנשיא הרוסי פוטין, בדבר קיום אישור רשמי לחיסון בארצו. הוא ציין שבתו אף קיבלה אותו. אולם כאשר מתקרבים לפרטים המעטים בנושא, מתברר שאותו חיסון נמצא עדיין בשלב II מבין שלושת השלבים הרגילים.
עדיין חסרה הבדיקה ההמונית המייצרת בטחון לגבי תופעות לוואי קשות אשר מתגלות רק כאשר המדגם רחב מספיק.
מרוץ ויוקרה
המרוץ לחיסון בעיצומו מאז הופעת הווירוס, אבל מתקיים ביתר שאת אחרי המכה הכלכלית שצעדי הסגר גרמו לאוכלוסייה העולמית. מי שיצליח להיות הראשון בפיתוח חיסון יעיל, ושאותו יהיה ניתן לייצר ברמה הגלובלית בצורה מהירה, יהיה גיבור עולמי ולא מקומי בלבד.
יוקרת מדינות ומעצמות עומדת על הפרק, ולאו דווקא בעניין צבאי מאוס, אלא בעניין מציל אנושות שקשה שלא לברך עליו. יתרה מכך, במרוץ הזה משתקף גם אלמנט של מנהל ומשילות. כל משטר מעוניין להוכיח ששיטתו טובה יותר מן האחרות ושבעזרת אותו משטר ניתן להגיע טוב יותר ורחוק יותר, וזאת בכל תחומי החיים.
כעת הגיע הרגע להוכיח זאת רפואית. מנקודת המבט הזו, ניתן להבחין בשלושה מאמצים מוכרים גדולים וכמה אחרים מעניינים, אך בהחלט מן השורה השנייה של הדברים.
מאמצים עיקריים ומשניים
מבין המאמצים לגילוי החיסון, שיש להם סיכוי להגיע ליעדם בקרוב, נמצאות שלוש זירות עיקריות: מאמץ אחד באירופה, שניים בארה"ב ושניים בסין. זה האירופי (שילוב כוחות בין חברה מסחרית ואוניברסיטה) דוגל בחיסון המשתמש בווירוס מוכר (של הצינון) והלבשתו במעטפת הדומה לזו של ווירוס הקורונה. כאשר מערכת החיסון בגוף פוגשת באותה מעטפת, היא מייצרת נוגדנים כנגדה, ועל ידי כך כנגד ווירוס הקורונה האמיתי.
ראש החץ האמריקאי (שתי חברות מסחריות) מיישמות טכנולוגיות מכוונות מולקולות RNA מבלי להשתמש בנגיף מארח. כאשר מדברים על הזירה הסינית (חברות מסחריות-ממשלתיות), אנו למדים על כך שהמחקר נעשה הרבה יותר במסגרת ממשלתית, כאשר פיתוח החיסון בסין בנוי על ווירוס קורונה מוחלש. הצד המסחרי יהיה מכוון שם בנושאי הייצור והאספקה.
בכל המאמצים האלו, כל הגופים נמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של ניסוי החיסון על בני אדם (שלב III), וזאת בצורה בינלאומית. דהיינו, פיזור הניסויים במדינות שונות עבור כל חברה וחברה.
בין המאמצים המשניים נזכיר שניים: הרוסי והישראלי. שניהם מדינתיים בהחלט, כאשר הצד המסחרי עדיין לוט בערפל. על הרוסי לא יודעים הרבה חוץ ממה ששמענו מפוטין, אבל יש בהחלט עבודה לחוצה שם עקב התחלואה הקשה שהמדינה הרוסית, וכל סביבתה, חווים. בישראל, כמו תמיד, מערכת הביטחון בעניין, והמכון הביולוגי הפחות אופטימי, מוביל את העניין יחד עם כמה חברות קטנות בגליל ובנגב, אשר עוזרות בפן הלוגיסטי.
נקודה אחרונה מעניינת לגבי כל המאמצים וצורות החיפוש: עד לא מזמן, היה ברור שכל מסלול מביא לחיסון יחיד אשר יהיה המנצח במרוץ. כעת, עולה גם הדעה שבסופו של דבר יחולק קוקטייל מותאם של חיסונים, קוקטייל עבור אוכלוסיות רגישות לתופעות לוואי אלו או אחרות הקיימות בכל אחד מן החיסונים הנבדקים. יש לזכור כי עסקינן בתופעה גלובלית ושפיתוח חיסון עבור כל כך הרבה אנשים שונים אינו תהליך מהיר.
לוחות זמנים והתחייבויות עבור פיתוח החיסון
מתי כל זה יקרה? הדעה הרווחת מדברת על סוף 2020 ותחילת 2021 כתאריך שבו נדע על חיסון מאושר רפואית. על בסיס כל מה שרואים כיום, ההנחה הזו קצת אופטימית לאור מספר סיבות.
ראשית, הניסויים נעשים בכל רחבי העולם ועדיין קשה להתמודד עם אלמנט ביזור כזה.
שנית, הווירוס עובר מוטציות כל הזמן, כאשר בגל השני ראינו מוטציה חדשה שאכן מגבירה את קצב ההדבקה בקרב צעירים יותר לעומת הווירוס של ווהאו המקורי.
שלישית, עוצמת השפעת הרגולציה שונה בין המדינות. דווקא במדינות המפותחות, הרגולציה מהווה מעצור לקו הסיום. לעומת זאת בסין, רוסיה וכו' הרגולטור הרבה יותר "גמיש" ועוזר לזרז את התהליך. זירוז זה דווקא מגביר את החשש לקבל מהן חיסון שלא יגרום נזק, דילמה גדולה.
דעתם של רבים נוטה לכיוון אמצע: יפותח חיסון שהטכנולוגיה שלו תהיה מוכחת וחדשנית אבל שתהליך הבדיקה שלו יהיה קפדני, מה שמביא אותנו לסביבת אביב 2021. אז יתחיל המרוץ השני, זה של הייצור ההמוני, כאשר לסין יש בו יתרון ברור.
תוסיפו לכך את ההזמנות ה"קשיחות" שהוכנסו על ידי המדינות לחברות, בתמורה למימון חלק נכבד מן המחקר, ותקבלו זרימה לא כל כך סדירה של חיסון ברמה העולמית.
מה כל זה אומר? אם אנו שואפים לחזור ל"חיים הרגילים" של ינואר 2020, כנראה שאנו מסתכלים על סתיו 2021 ואולי ינואר 2022 כיעד ריאלי של חיסון מאושר רפואית, זמין לכולם, ואפקטיבי עד כדי ביטול כל המגבלות.
סיכום קצר ומבט לעתיד לאחר החיסון לקורונה
האם נחזור באמת לחיינו שלפני משבר הקורונה? כנראה שלא. מה שנקבע כאמצעי התגוננות כנגד המחלה (ריחוק חברתי בכל צורותיו האישיות והתעסוקתיות, והאלמנטים הרעים שהתגלו בגלובליזציה) התקבעו חלקית, ועוד יתקבעו הלאה, כחלקים של "חיים טובים יותר".
עבודה מהבית, ייצור מקומי, מזון פחות תעשייתי ויותר ביתי – כל אלו דוגמאות לדברים שיכולים להיראות טובים יותר לאדם ולפלנטה, וזאת מכל מיני שיקולים שלא קשורים כלל לווירוס.
לכן, יהיה מעניין לראות מה באמת יקרה לאנושות כאשר החיסון (והתרופות) אכן יהיו בידנו.
האם ההנהגות יחליטו להחזיר את החברה לקפיטליזם הצרכני הגלובלי כבעבר? ומה התמורות המדיניות-פוליטיות של כל מה קרה בגלל הווירוס (חוב מתפוצץ, אבטלה המונית, סקטורים שלמים שאבד עליהם הכלח). מה שבטוח, יהיה מעניין.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדוע שוק המניות הישראלי מקרטע כל כך ביחס לחבריו בחו"ל?
מדוע שוק המניות הישראלי (מדד ת"א) מקרטע ביחס לשווקים והמדדים השונים בעולם? הניתוח המלא בכתבה הבאה באתר הפניקס ניהול תיקים.
מניות הבנקים בצל המשברים – המשבר הכלכלי של 2008 לעומת המשבר הנוכחי
משבר מניות הבנקים - במה שונה המשבר הכלכלי של 2008 לעומת המשבר הנוכחי של 2020? ובכן כנראה שהבנקים הפנימו את משבר הסאב-פריים ואלו הצעדים שלהם במשבר הנוכחי
ניסיון להעריך את שווי שוק המניות האמריקאי
האם שווי המניות מושפע מהיגיון כלכלי השווה השקעה או ששבוי באופוריה או דיכאון זמני? מאמר זה מבית הפניקס ניהול תיקים מסביר שאי אפשר לנתק בין השניים.
אג"ח ממשלתי אמריקאי: שינוי מגמה מאז תחתית בתשואות באוגוסט
אגרות החוב יורדות אך גורמות לתשואה עליהן לעלות. האם הסיבה לעלייה בתשואות היא ההיצע של האג"ח, או רצון השחקנים הגדולים בתשואות גבוהות יותר?
משבר האקלים בשנת 2022 – השלכות כלליות, ועל שוק ההון בפרט
בכתבה הבאה נסקור את ההשלכות הכלכליות של משבר האקלים על הכלכלה ושוק ההון בפרט נכון לשנת 2022. מוזמנים לקרוא בהרחבה באתר הפניקס ניהול תיקים.
יורו-דולר 1:1 – עניין של היצע וביקוש או משהו מכוון?
יורו והדולר נסחרים כעת ברמה של 1:1, כלומר שווים, האם מדובר בעניין של היצע וביקוש גרידא, או שזה משהו עמוק יותר ומכוון? ומה זה אומר על מצב השוק?
משימה קשה אבל אפשרית – לאבחן שיאים ותחתיות
רוצים לדעת איך לזהות מגמות בשוק ההון? אבחון שיאים ותחתיות כסוחרים זו יכולה להיות משימה לא פשוטה והדעות חלוקות בנושא אבל כדאי לשמוע אותן. הדעות כאן
רמות תמיכה והתנגדות – יסודות תנועת המחיר
רמות תמיכה והתנגדות בניתוח טכני: להבין בקלות מה זה ומהן יסודות תנועת המחיר, את הפסיכולוגיה של אזורי תמיכה והתנגדות וכיצד להשתמש בהן לטובתך במסחר.
אירוע במחיר, ואישורו – מנגנון למגמה בריאה
שוק ההון מתנהל על בסיס פונדמנטלי. בנוסף לבסיס של המקרו-מיקרו, ישנם אלמנטים טכניים ופסיכולוגיים המוסיפים המון למהלך מגמתי בנכס פיננסי. להמשך קריאה היכנסו
לקבלת הצעה בנושא ניהול תיקים
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
יצירת קשר
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.