סיכום שנת הקורונה - 2020

תגובת קובעי המדיניות הניבה תוצאות מצופות וכמה הפתעות מעניינות

2020- סיכום השנה הכלכלית

2020 - שנה באמת מיוחדת

זו הייתה בהחלט שנה שונה מן הרגיל. מאז תחילתה בחודשים ינואר-פברואר, העולם כולו חי תחת השפעתה המצמררת של מגפה עולמית. על הצד הרפואי לא נדון כאן אבל, על הצד הכלכלי ניתן לומר כי תגובת הפוליטיקאים להופעתה של אותה מגפה הייתה שונה במהותה לכל מה שהכרנו עד עתה היסטורית, וזאת בכל העולם. בכל המקרים הידועים, בידודים וסגרים נעשו עד כה ברמה האישית, או מקסימום, ברמה האזורית-עירונית. לא מדינתית ובמיוחד לא הבינלאומית. זו הפעם הראשונה שהעולם כולו, חוץ ממקרים בודדים כמו שוודיה, החליטו על השבתה כוללת של החיים וזאת על בסיס קצב עלייתה או ירידתה של התחלואה. נבנו הרגלים חדשים של ריחוק חברתי בחיי היום יום בינינו, וגם בחלק התעסוקתי שלנו (עבודה מהבית, שירותי צריכה אונליין ומשלוחים וכו'). בסה"כ, החברה התפצלה לחלק הגרעיני, וכל השאר.

הטבע האנושי כנראה לא בנוי לסגירה הרמטית וההפרות החוזרות של חלק מן האוכלוסיות הביאו את עוצמת השיאים של הגלים הנשנים. רק עכשיו אנו רואים את תחילתו של הפתרון החיסוני הגואל. אבל, כל קובעי המדיניות בעולם מציינים את המובן מאליו: ייקח זמן עד שאפקט העדר הנובע מאותו חיסון יגיע להשפיע בצורה אפקטיבית, וזה אומר שלפנינו עוד חודשים של אקורדיון בלתי נסבל.

תובנה בזמן של קובעי המדיניות הפיננסית

והנה, למרות הכול, ובניגוד למצופה על ידי חלק מן האנליסטים, נוע תנוע! המדפסת הוירטואלית של הכסף נתנה עד כה פתרונות טובים. מעשי התמיכה הצליחו לבלום את הפסימיות ואת הפחדים הראשוניים מן המגפה. חודש פברואר, וחצי חודש מרץ, הראו לנו איך יכלה להתפתח ה"ירידה הגדולה": אם לא עושים משהו דרמטי, כדי לעצור את הפאניקה, ניתן די מהר להגיע למצב שכל מה שנבנה מאז 2009 יקרוס, והעולם ייכנס לאותו שפל אדיר ועמוק שהצליחו למנוע אז. יחס חוב-תוצר, גירעונות, עמידה על עקרונות חשבונאיים אידיאולוגיים, כל אלו עפו ברוח והוחלפו בכמות עצמה של תוכניות תמיכה ועזרה ישירה לציבור.

השוני הגדול במשבר הזה: העזרה נשלחה ישירות למי שצריך אותה ולא דרך מתווכים.

הבנקים, והמוסדות הפיננסים הגדולים, אשר נהנו בפעם הקודמת מהיכולת להיות ה"צינור שמעביר את התמיכה", נשארו פאסיביים, מכוח החלטת הממשלות. הכסף פשוט נשלח ישירות לאזרח או לעסק (חוץ מחלק ממנגנון ההלוואות). לדעתנו, זהו בדיוק מה שהתכוון בן ברננקי, ראש הפדרל-רזרב לשעבר, כאשר ציין את המושג "כסף מהליקופטרים". היישום נעשה עכשיו במסגרת של אירוע רפואי ולא במסגרת של משבר פיננסי נטו.

ובאמת, איך נראתה 2020 מבחינה פיננסית?

כעת, הבה נראה מה שקרה בפועל, בחלקיה העיקריים של שנת 2020 הפיננסית. נסתכל על שוקי המניות, הדולר אצלנו ובעולם, סחורות ומתכות יקרות, ולבסוף מבט על הנדל"ן. שמתם לב שלא הזכרנו את נושא אגרות החוב. הסיבה לכך פשוטה: החלק הקונצרני שלהן דומה מאוד למה שקרה במניות, וזאת עקב הקשר לחברות המנפיקות את החוב. והחלק הממשלתי מושפע כל כך מן ההתערבות של הממשלים (אג"ח 10 שנים) שאין כל כך מה לומר חוץ ממה שכבר נאמר: המדינות קובעות את המחיר, ולכן, אין כאן כמעט שוק חופשי לדבר עליו.

זה המקום לומר שכל הגרפים הינם שבועיים (נר אחד שווה פעילות שבועית), חוץ מגרף הנדל"ן, ושהם נעשו לקראת סיום השנה ולא ממש אחרי סיומה. הכוונה הייתה להראות את מבט הציפור ולא את המגמות המינוריות המתחלפות. אתם תוכלו להבחין בכך שבכל הגרפים ישנן שלוש תקופות עיקריות: לפני הקורונה, בזמן החרדה הראשונית מן הקורונה, ואחרי תגובת קובעי המדיניות לקורונה. מהבחינה הזו, שנת 2020 הדגימה שוב את הקורלציה הגדולה בין הקטגוריות השונות. זו המכונה Risk On - Risk Off, כאשר הרבה מאוד דברים עולים ויורדים יחד.

בכל הגרפים, תחילת השנה סומנה על יד קו אנכי סגול. כמו כן, כל הגרפים נוצרו באופן עצמאי כאשר לגבי מדד ת"א 35 נעשה שימוש במנוע הגראפי של אתר Investing.com. גרף הנדל"ן מגיע מן המנוע הגראפי של אתר הפדראל-רזרב של סנט לואיס.

שוקי המניות בשנת 2020

גרפים שבועיים של ת"א 35 ומדד S&P500 האמריקאי:

גרפים שבועיים של ת"א 35 ומדד S&P500 האמריקאי

 דיכוטומיה קשה מתקיימת בין מה שקרה אצלנו (ת"א 35) ומה שקרה בחו"ל (ארה"ב- S&P500) בזירת המניות. שם, ראינו מגמה חיובית מדהימה: לפני המגפה, ירידות חדות בזמן הפחד הגדול ממנה, ותקומה אחריה, אשר החזירה את המצב לשיאים חדשים. הכול הסתכם שם בעניין הפסיכולוגי של אמון השחקנים ביכולת קובעי המדיניות להמשיך ולהוות PUT לשוק. אין ספק שסקטור הטכנולוגיה, ובכלל, כל "מרוויחי הקורונה" מהריחוק החברתי היו למובילים מול כאלו שסבלו יותר. אבל, הסה"כ, היה מדהים באופטימיות שלו. ואצלנו, בפרה-קורונה היינו ב-Sync עם מה שנעשה מעבר לים אבל אחריה ממש לא. איכשהו התייצבנו בדשדוש, אשר שיאו היה כחצי מן ההפסד. לפניכם המדד העיקרי שלנו, ת"א 35, כאשר דווקא מדד המניות הקטנות יותר (מדד ת"א 90) מראה חיוב והתלהבות גדולה יותר. אז למה להציג את המדד החלש יותר? כמות הכסף עדיין קובעת, ורוב החברות המשמעותיות במשק נמצאות בת"א 35, כאשר זה המדד עם שוק הנגזרים היחידי במדינה. לכן, הפסיכולוגיה בו עדיין קובעת בעיני יותר מכל מצג אחר.

הדולר

גרפים שבועיים של הדולר-אינדקס העולמי ויחס הדולר-שקל אצלנו:

גרפים שבועיים של הדולר-אינדקס העולמי ויחס הדולר-שקל אצלנו:

 כולנו יודעים את החלק הגדול שתופס הדולר בפנתיאון של "נכסי המפלט". שנת 2020 הוכיחה זאת שוב, ובצורה מדהימה של דיוק. תחילת שנה רגועה, פיצוץ חיובי אדיר כאשר הפחד השתלט על המערכות, וירידה דרמטית מאותם שיאים, כאשר התברר שלפנינו "אזעקת שווא". יתר על כן, לממשל האמריקאי אינטרס עצום לדכא דולר חזק. תחרות של הייצוא, ובמיוחד, למנוע קריסה של כל מי שלקח הלוואות דולריות לספקולציות פיננסיות, כל אלו גורמים להנעת הממשל לפעול במהירות להחזרת הדולר למסלול של חולשה. שילוב של כמות דולרים מודפסת ענקית עם המשך מדיניות של ריבית אפסית הצליחו לעשות זאת וזה מה שהדולר-אינדקס מראה לנו. אצלנו, הדולר המקומי שלנו, מול השקל, פשוט קרס בצורה דו שלבית. התחום הצר של 3.42-3.35 היה אזור התמיכה שהיה אסור לשבור, וכאשר מאמצי בנק ישראל נכשלו כנגד המגמה העולמית, השחקנים הבינו ש-3.2, ואף נמוך מזה, בהחלט נמצאת על הכוונת. האם נגיע ל-3.00? בעצם למה לא? זוכרים את סטנלי פישר הקוסם?

סחורות

גרפים שבועיים של חוזה הנפט WTI ומחיר הנחושת:

גרפים שבועיים של חוזה הנפט WTI ומחיר הנחושת

 באופן כללי נאמר: הסחורות הן הפתעת המשבר הזה, ולדעתי, הפתעת 2020. בניגוד למניות ולאגרות החוב, בהן אנו מצפים שהנזילות תשפיע מאוד, לסחורות קשרים עבותים עם הפונדמנטלי שלהן. כלכלה אמיתית מושבתת אומרת הרבה פחות צורך בסחורות. למשל: נחושת לא תעלה כאשר ישנם מספרי צמיחה במינוס ברמה ההיסטורית! אבל, זה בדיוק מה שקרה! הנחושת, כמייצגת של מתכות תעשייתיות, פשוט התפוצצה מעלה אחרי נפילה קצרה. ולגבי הנפט, הסחורה שנפגעה עקרונית הכי הרבה, אנו רואים התייצבות סביב שני שליש הירידות, כאשר המגמה הנוכחית בהחלט מוגדרת כעלייה יפה. לדעת רבים, הנקודה החשובה מהתצוגות האלו היא זו: למרות שהעולם נמצא ב"מיתון עקרוני עמוק" (חוץ מסין...) הסחורות מרמזות על אינפלציה במחירי חומרי גלם. האם אנו חוזים את תחילתה של הסכנה האינפלציונית? מילה אחרונה עבור הנפט: הוא אינו עולה רק בגלל שרוסיה וסעודיה הגיעו להסכם מכסות ייצור, או שיש עכשיו סיכוי יציאה מן הקורונה, עקב החיסון. הוא גם עולה בגלל שתוצאות הבחירות בארה"ב מסכנות כמות עצומה של ייצור מפצלי שמן. חוסר זה יכול לשנות מהותית את המאזן העולמי, כאשר הדבר המידי הוא חזרתה של ארה"ב ממצב של עצמאות אנרגטית למצב של קונה אנרגיה בשווקים הבינלאומיים.

זהב ונדל"ן

גרפים שבועיים של הזהב ומחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב:

גרפים שבועיים של הזהב ומחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב:

לזהב, כמתכת יקרה, מעמד מיוחד בהחלט. הוא משמש כ"נכס מפלט", מגן אינפלציה, וגם סחורה לתעשיות רבות ומגוונות. קונפליקט התפקידים הזה מייצר תנודתיות שונה מן הקורלציות הרגילות. הרבה לפני תחילת 2020 ראינו אותו במגמה חיובית, ומשבר הקורונה לא שינה דבר בעניין הזה. המשבר הרפואי נתפס בזהב כתיקון טכני המהווה "הזדמנות קניה". וזאת עד הקיץ בו הוא השיג שיא נומינלי חדש סביב 2040 דולר לאונקיה. מדוע הוא החל לרדת מאז? ההנחה הרווחת מדברת על מימוש רווחים גדול במיוחד אבל גם על זה כסמן של חזרת המערכת לסנטימנט של שאננות. עניין היציאה מנכס המפלט גבר על כל צד אחר של הסחורה הזו. בינתיים, זה הכיוון אבל מעניין מאוד מה יקרה בזהב אם תהיה תחייה קטנה של אינפלציה.

האם ניתן להבחין בהשפעת משבר הקורונה על התהליך המתמשך של חיזוק מחירי הנדל"ן בארה"ב? בוודאי שלא. אחרי משבר 2009 המכה הייתה באמת גדולה, והיה צורך בשפל נמוך יותר (2012) כדי לקבע את "ערך הרצפה" של השוק הזה. אבל, מאז, פשוט קו עלייה של זווית אנרגטית אופטימאלית של 45 מעלות, משבר הקורונה הצליח להביא את העקומה לקראת הגבול התחתון של התעלה אבל ממש לא משהו שרואי לציון באופן מיוחד. ויש לציין עובדה אחת מופלאה: מאז 2018, מחירי הנדל"ן נמצאים מעל השיא שלפני משבר 2007-9! הדינאמיות של השוק הזו פשוטה: יש הרבה כסף שמחייב מקום חניה. הריביות אפסיות, ומי שיכול להרשות לעצמו (כולל זרים) רואה בנדל"ן באמריקה השקעה טובה. הקורונה נתפסת כדבר זמני בהחלט. וכאשר מדברים על התחייבות ל-20-30 שנה, מה זה כבר משנה? כל עוד גודל המימון, והריבית, מאפשרים את ביצוע העסקה.

סיכום ואיחולים

שנת 2020 תיזכר כשנת הקורונה. בזה, אין ספק. עבור חלק מן האוכלוסייה זה אמר קשיים חברתיים, נפשיים, כלכליים, ואף מחלה ומוות. עבור אחרים, זו הייתה שנה נהדרת של רווחיות עצומה (אמזון, נטפליקס, זום, וגם Volt ו-תן ביס). אבל, ברמה הפיננסית הגלובלית, זו הייתה שנה של עליית מדרגה, מחויבת מציאות, של פתיחת הברזים המונטאריים והפיסקאליים. ברגע שזה התוודע לשווקים הפיננסיים, הדרך האפשרית הייתה רק אחת: מעלה בנכסי ה-Risk On ומטה בנכסי ה-Risk Off. מאז 1987, כאשר אלו גריספאן הציל את הבורסה מקריסה על ידי ערבות מדינה, עברנו תהליך של Crescendo אקספוננציאלי ברמת ההתערבות הממשלתית בשווקים. האם הגענו לשיא? מי יודע. האופטימיים עדיין מאמינים שיש דרך לרדת מן העץ הגבוה, מבלי להביא לבעיה אמיתית גדולה. והפסימיים... אוקי, הפסימיים פסימיים. איחולים חמים של בריאות ושגשוג לכל הקוראים! ששנת 2021 תהיה טובה יותר מאשר 2020! ושנחזור לחיים הרגילים, שבהם הקשר החברתי וההנאות הקטנות לא כרוכות בסכנת נפשות.

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.