עולם ההשקעות והכלכלה ההתנהגותית לאחר חלוף משבר הקורונה

"חבל לבזבז משבר כזה" - אמרה שהיא תמיד נכונה בהקשר של השקעות, וכבר נשמעת בהקשר של המשבר הקורונה. האם יש מה בכך? במאמר הבא

במה שונה טיפול במשבר הקורונה מהמשבר של 2009?

אין ספק שלפנינו נקודה מכרעת בהיסטוריה המודרנית. לרוב, אותם שינויים מכריעים בתרבות האנושית קרו עקב שינויים טכנולוגיים, או פוליטיים-מלחמתיים. נזכיר את המעבר מן המלוכה לדמוקרטיה (מהפכות ארה"ב וצרפת), המהפכה התעשייתית הראשונה (קיטור), השנייה (חשמל), והשלישית (אינטרנט-גלובליזציה), ולבסוף הקולוניאליזם ומלחמות העולם. כמו כן, נזכיר שמגפות היו לרוב, באותה היסטוריה אנושית ארוכה, אבל נדמה שלא היה מקרה בו הן הפכו לטריגר של מהפכה כמו ווירוס הקורונה.

למעשה, הפיכת העולם לכפר גלובלי יצרו שני אלמנטים חדשים שלא קרו בעבר: מהירות התפשטותה של המחלה בין המדינות הייתה ללא תקדים, והתגובה של רוב רובם של קובעי המדיניות המדינתיים הייתה כמעט זהה והיא הניסיון למנוע בכל מחיר את המשך הפצתו של הנגיף על ידי ניתוק מוחלט של האינטראקציה האנושית. וכך, ווירוס הקורונה בנה תקדים מדהים חדש: כדי למנוע סכנה בריאותית, ניתן לשתק כלכלות. לא רק זה, אלא שהדבר נעשה בזריזות מדהימה וברמה עולמית, המנטרלת אפשרות של יציאה אמיתית מן המשבר עבור כל מדינה ומדינה בנפרד.

העולם שהיה, והבעיות שחשבו לפתור

כאמור, חיינו בעולם של תנועה חופשית של אנשים והון, צריכה וניצול משאבי כדור הארץ כמעט ללא הגבלה, ונגישות מיידית כללית למידע, ולמקורות הנאה. חוץ ממקרים בודדים של טרור ומלחמות פוליטיות, עיקר ענייננו היה בצמיחה מתמדת של העושר המצטבר, כאשר חלוקתו של זה נעשתה בצורה פחות ופחות שוויונית. ברקע, דמוגרפיה מתפוצצת באזורים הפחות עשירים, המאיימת בהגירה לכיוון האזורים העשירים יותר, כאשר אותה גלובליזציה של הייצור גרמה לירידה דרמטית באיכות חייו של מעמד הביניים באותו עולם מפותח.

משבר 2007-9 היה סמן ראשון של בועתיות אבל אין ספק שתגובת הבנקים המרכזיים אליו לא פתרה את הבעיה אלא דחתה אותו לזמן מאוחר יותר. אז, הכסף החדש הצליח לייצר צמיחה מועטה בלבד בכלכלה האמיתית מול אינפלציה חדשה במחירי הנכסים הפיננסיים השונים. וכך, 11 שנים לאחר אותו משבר וממש לפני הופעת הווירוס, שמענו על חשש מן הירידה בצמיחה, ובעיית ה-Repo (האשראי הבין-בנקאי) אשר הצביעה שוב על בעיית אמון בין השחקנים הגדולים מבין הבנקים בעולם. כל זאת, על רקע עלייה מתמדת במדדים העיקריים של שוקי המניות והאג"ח ועל רקע ריביות אפסיות והמשך תמריצים מוניטאריים גדולים במיוחד.

הרקע בקיצור: חזינו בסימנים מדאיגים של חזרה לבעיה פיננסית על רקע הזרמות מרכזיות, ירידה בצמיחה על רקע הדרישה לצמצום צריכה כדי להציל את כדור הארץ, ועליית המפלגות הפופוליסטיות הדורשות סגירת גבולות על רקע החשש להגירה והגידול באי השוויון החברתי. ואז הגיע הווירוס. הוא הצליח לייצר הסכמה ציבורית רחבה במקום שהיה הרבה טאבו והרבה "לא יעלה על הדעת".

העתיד הקרוב והרחוק

אז איך ווירוס הקורונה, או ליתר דיוק, תוצאותיו החברתיות והכלכליות, ישפיעו עלינו? יש להניח שבעתיד הקרוב העולם ייכנס למהלך של הכלה ושיקום איטי, ככל שהווירוס יידעך וככל שהתרופות והחיסונים יופיעו. ברמה הפיננסית הישירה, המסלול הזה בנוי ממהמורות של הצלחות וכישלונות פוליטיים, ולכן, בהססנות המשקיעים לחזור למגמה עולה אמיתית וארוכת טווח. אגב, בתקופה המידית הזו, אנו צריכים לצפות להגעה של החדשות הרעות שעדיין בצינור. פשיטות רגל ואבטלה, ירידה בצמיחה וצריכה, וזאת בכל הקשור לסקטורים הקשורים לממשק אנושי. לעומת זאת, כל הסקטורים הנהנים מן הריחוק (אמזון, ונטפליקס כדוגמאות בולטות) ימשיכו להיות מרכז עניין למשקיעים.

בעתיד היותר רחוק, אנו נראה עולם שונה ממה שהכרנו: יותר מקומי ופחות גלובלי, יותר זהיר בין אנשים (אימוץ סטנדרטיים מן המזרח הרחוק...) ובוודאי מאמץ של יותר סגירות, ברמה המדינית, מאשר קודם. בוודאי נראה חזרה לייצור מקומי של דברים אשר עברו לסין או להודו. כמו כן, יש להניח שמהלך השיקום מן המכה יכלל "ניקוי אורוות" לא קטן של העסקים שהיו גם כך "על הסף" ובנייה של בסיס טוב יותר לעתיד, כפי שראינו בכל משבר בעבר. ייתכן שפילטר סביבתי ייכנס גם הוא לפעולה.

בניגוד למשבר הגדול הקודם של 2007-9, לא קרו טעויות כדוגמת ליהמן והפעם המוסכמה הייתה פתיחת ברזים כללית של מענקים וגיבוי אשראי מדינתי אשר נותנים תקווה ליציאה קרובה ומהירה יותר מן המשבר הנוכחי. כמו כן, פתיחת הברזים המוניטאריים והפיסקאליים כנראה יצליחו לייצר גיבוי עולמי שיעודד את המשקיעים להכניס כסף בסקטורים שיתחילו להתאושש מהר יותר או שבכלל נהנים מן המצב, דהיינו אלו שאינם דורשים ממשק אנושי מיידי. ההיגיון הזה הביא לביצועי היתר של מדדים כמו הנסדק, המכיל הרבה חברות טכנולוגיות ו"מרוחקות". וכנגד, אנו עדים ליוזמות של הצלה של חברות אסטרטגיות בענפים שונים (תעופה, אנרגיה, תיירות) וזה מחמם את הלב לעומת הקשיחות היחסית של קובעי המדיניות במשבר הקודם. הבה נקווה לעתיד טוב יותר, על בסיס חדש ובריא יותר, ובלי סבל גדול מדי מצד הציבור הקטן.

האמור בכתבה מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד.
האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה.
יובהר כי השקעה בתיק מנוהל כרוכה בהליך אפיון צרכים על ידי בעל רישיון מתאים המוסמך לכך, וכן קביעת מדיניות השקעה מתאימה.
אין לראות באמור בכתבה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך.
מבלי לפגוע בכלליות האמור, יובהר כי השקעה במוצרים אלטרנטיביים, בין כהשקעה פרטית ובין באמצעות תיק מנוהל, הינה השקעה מורכבת הדורשת ידע והיכרות עם שוק ההון. מוצרים אלו מתאפיינים לרוב בנזילות נמוכה, בעלי מאפיינים משתנים, ולכן ישנה חשיבות רבה בעיון במסמכים הרלוונטים לכל מוצר בטרם ביצוע ההשקעה בו.
המסתמך על האמור בכתבה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת דלק, עוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.