על חזרתה המהירה של סין ממשבר הקורונה כנגד הגל השני המתפשט בעולם המפותח

הנתונים ותגובת המשקיעים בשוק ההון, מצביעים על אמון כלפי מה שהמעצמה העולה מצליחה לעשות אל מול הקורונה

המשקיעים בשוק ההון מעריכים את התמודדות סין עם משבר הקורונה

 

בנאומיו האחרונים של הנשיא טראמפ, נכנס ביטוי חדש ומאיים כלפי סין: "The Chinese plague" (המגפה הסינית). אין זו הפעם הראשונה שסין מקושרת על ידו להפצתו של ווירוס הקורונה, אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שיש הפניה כה ישירה להאשמה כוללת כלפי המעצמה הסינית. יש הרואים בכך גם האשמה של הפצה מכוונת, ולא כתוצאה מתהליך בלתי נמנע של התפתחות מגיפה עולמית. יש לזכור שמתחילת הדרך, כאשר הווירוס היה עוד בדרגה של אזהרה ואיום עתידי, הנשיא האמריקאי קישר את הסינים למקור הווירוס, ואף העלה השערות לגבי עובדת קיום מעבדה למחקר אפידמיולוגי כה קרוב לנקודת ה-0 של הופעת הווירוס, דהיינו השווקים של יוהאן.


בכל מקרה, מערכת הבחירות לנשיאות מצליחה עכשיו להעצים את הטון כלפי סין, מטעם ארה"ב הרשמית, ומטעם חלק מן הקהילה הבינלאומית של המדינות המפותחות. כנראה שהסיבות אינן רפואיות בלבד, או קשורות לסוג זה או אחר של קונספירציה סביב מהותו של אותו ווירוס קורונה. יש סבירות גבוהה שקצת קינאה מדברת מגרונם של אותם מנהיגים, כאשר אנו עדים לשתי עובדות די מדהימות: ראשית, סין מדווחת על מקרים בודדים ומבודדים היטב של המחלה, כאשר המשק הסיני פתוח כולו. שנית, נתוני המאקרו, והתייחסות השווקים הפיננסיים אליה, מעידים על הצלחת סין לצאת מן המשבר יותר מהר ויותר טוב כמעט מכולם.

נתונים אמיתיים או לא

גם אם אנו מטילים ספק במהימנותם של נתוני המאקרו המגיעים מסין, באופן כללי, קשה להיות בטוחים שהכול אמת לאמיתה כשמדובר בנתונים רשמיים המגיעים ממדינה שיש בה שלטון טוטליטארי. זהו כלל בריא וטוב. לכן, במקרים כאלו, עלינו תמיד לחפש מקורות נוספים לנתוני הממשלה, כאלו שיהיו לה קשה לשנות.
ניקח לדוגמה את נתוני התוצר: מבלי שנראה גם גידול בשימוש במשאבי אנרגיה, כולל שימוש בחשמל, ואף גידול בהיקפי התחבורה והתנועה, לא נקבל כאמיתיים נתוני תוצר טובים מן המצופה. והנה, במקרה הזה, כל הנתונים הנלווים מעידים שהממשלה הסינית בסה"כ דוברת אמת. הצלחתה של סין ביציאה ממשבר הקורונה אכן מדהימה ביחס למדינות המפותחות. לצורך כך, הבה נציג את ההשוואה בין ה-GDP הסיני והאמריקאי:

נתוני הGDP הסיני אל מול האמריקאי

 

בחלק העליון, יש את סין, ובתחתון את ארה"ב. לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות את ההבדלים בחודשים של התחלתו, והמשכו, של משבר הקורונה. בסין, המכה הייתה קצת מוקדמת, עם ירידה של 6.8% מטה, אבל בכל החודשים שלאחר מכן נראתה עלייה בתוצר. לעומת זאת, בארה"ב, אשר מהווה כדגל של המדינות המפותחות, וידועה כמי שסביר להניח שתצליח לצאת מן המשבר בצורה הטובה ביותר עקב מבנה הכלכלה שלה, אנו רואים צמצום מקדים של 0.3% בתחילת השנה, אבל קריסה של 9% בתוצר באביב. אגב, על פי מה שידוע כבר עתה, גם נתוני התוצר של הקיץ יהיו בשלילה ולא בחיוב. נתון זה אומר הרבה ומעורר שאלות, וכאמור קנאה לא קטנה אצל המתחרים על ההגמוניה הגלובלית. כאמור, יש לכך גיבוי גם בשווקים הפיננסיים. להלן גרפים של שתי קרנות סל, העוקבות אחרי שני מדדים מייצגים של שוקי המניות של שתי המדינות:

אלו ביצועי שתי קרנות סל העוקבות אחר השוק המניות הסיני לעומת שוק המניות האמריקאי.

 

כפי שמצוין בגרף עצמו, העקומה האדומה היא השוק הסיני, והעקומה הכחולה היא השוק בארה"ב. כל זה ממרץ 2017. מכאן אנו מסיקים שהשווקים רואים את נתוני המאקרו של סין ומאמינים להם עד כדי הקניית ביצועי יתר לא מעטים לשוק המניות בסין.

סיבות והשערות וסיכום לעתיד הקרוב

עכשיו נשאת השאלה: מדוע זה כך? מה בעצם מביא ליכולות כאלו אצל סין? זהו נושא עצום שאינו יכול להיות מסוקר בצורה מפורטת בשורות קצרות אלו, אבל נציין כמה מן הסיבות וההשערות העיקריות.
תחילה, סין הינה מדינה שאינה צריכה לחכות לשיתוף פעולה מצד הציבור לביצוע משימה. ראינו זאת בבניית התשתיות ובתקומתה מן הרצפה של אחרי עידן מאו. ריכוזיות המפלגה, השלטון המוחלט על כל חלקי החברה, כולל מקורות האינפורמציה (רשמיים ולא), ובמיוחד פריסת אמצעי ה"אח הגדול", כל אלו מאפשרים לשלטון לעשות את מה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, ומתי שהוא רוצה. העם, אשר גדל על בסיס קונפוציאני, מקבל זאת בהכנעה, ואף כתרומה למאמץ גם כך.
שנית, אירועי ה-SARS, ו-H1N1, הצליחה לייצר, בכל אסיה, מנגנונים מהירים לתגובה מול מגפות מסוג זה.
שלישית, סין נשארה בית החרושת הגלובלי. גם עבור השוק המקומי אך במיוחד עבור השוק העולמי. עדיין לא יושמו צעדי ה"חזרה הביתה" ש מנהיגים רבים הצהירו עליהם, לדוגמה: כמעט כל המסכות נוצרות ומשווקות מסין! כך, דווקא הצורך למלא מלאים שהתדלדלו רבות במדינות המפותחות, יצר דינאמיקה של צמיחה חוזרת בסין היצרנית.
לבסוף, יש לשער שסין גם מנסה, במסגרת המגפה, לקדם את משטרה. לאחר נקודת התחלה בעייתית, היא מופיעה עכשיו כמי שהצליחה להתמודד מצוין עם המכה, להוות מקור אמין של מוצרים ללקוחותיה, ואף להיות בין מצילות המצב דרך פיתוחי החיסון למיניהם. לכן, השקעות ענק נעשות כדי לשפר עוד יותר את נתוני הצמיחה, אשר גם כך היו טובים יותר מן המערב.

לסיכום, נקווה לדבר אחד: שאחרי סיום הצד הרפואי של משבר הקורונה, לא נראה מערכה קשה מדי של הטלת אשמה על סין בדמות בקשות לפיצוי על אחריותה הראשונית וניצול המצב לעשיית רווחים. במידה ודבר כזה יקרה, אנו ניכנס לקונפליקט קשה שרבים וטובים חושבים עליו זמן רב, קונפליקט שכל האסטרטגיים הגיאו-פוליטיים רואים בו ככזה שיקבע מי תהיה המעצמה המובילה של המאה -21 והלאה. עדיף לכולנו שהתהליך של הקביעה ייעשה בצורה איטית ורגועה הרבה יותר.