עכשיו זה כבר ידוע וברור, עקב משבר הקורונה ישנו גידול בפערים החברתיים במקום צמצום הפערים. כל המידע בכתבה המלאה מאת מרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים.
קיימת טענה כללית נפוצה האומרת שהמגמה החיובית בשוקי המניות, מאז התחתית של 2009, נובעת בעיקר מן הכסף ה"חינמי" שיצר הפדרל רזרב. כסף שהחל בחבילה של 700 מיליארדי דולרים (TARP) ואשר ממשיך לזרום מאז. בגדול, התפיסה של קובעי המדיניות הייתה שאם מזרימים כספים למערכת הבנקאית, ועל ידי כך מאפשרים מימון זול לכלכלה האמיתית, תבוא הצמיחה והצריכה בעקבותיו של אותו כסף גדול.
יש הגיון רב בדרך מחשבה זו אבל, מעשית, זה לא כל כך עבד. הצמיחה הגלובלית שקרתה בפועל, מאז תחתית משבר הסאב-פריים, ועד סוף 2019, הייתה מן הנמוכות והאנמיות ביותר בהיסטוריה. מה בעצם קרה? איך המנגנון השתבש ולא יצר את האפקט שהיה צריך לייצר על פי המודלים, ועל פי היסטוריית המשברים הקודמים? אחד מן האשמים הוא מנגנון הרכישה העצמית של מניות (Buy Back).
בהכללה גסה, מה שקרה הוא שהיו מתווכים בעלי אינטרסים שונים מאלו של קובעי המדיניות בדרך מן המקלדת של הפדרל רזרב, המייצרת את הדולרים, ועד היזם-תעשיין-צרכן הסופי שאמורים לנצל אותם לצמיחה. תחילה, נזכיר את המערכת הבנקאית, אשר העדיפה להשקיע בנכסים מניבים הרבה יותר מאשר בחברות שיכולות ליפול, ולא להחזיר את המימון הניתן להן. הקשחת הרגולציה ביחס להלימות ההון, וביחס לסיכון שמותר לקחת במתן אשראי, הוסיפו עוד לרתיעה של הבנקים כלפי העסקים הקטנים והבינוניים שהיו באמת צריכים את הכסף.
במקום זאת, הבנקים נתנו את המימון למי שאינו כל כך צריך אותו: משקיעים וחברות גדולות. וכאשר הכסף הגיע לאותן חברות, הוא הוזן להשקעות פיננסיות יותר מאשר למחקר ופיתוח העסק. לכן, פחות יצירת מקומות עבודה חדשים, פחות ייצור וייצוא, ובכלל פחות צמיחה. וכך, כאשר החברות יכלו בקלות לקבל אשראי זול, הן העדיפו לעשות איתו שני דברים שהמשקיעים במניות ממש אוהבים: לחלק דיבידנדים, ולקנות חלק ממניות החברה בחזרה (Buy Back) כדי להקטין את הכמות הצפה של המניות בשוק.
איך נראה היקף התופעה של הקניות החוזרות? הנה גרף מעניין שיראה זאת לגבי שוקי המניות במדינות המפותחות:
למרות שהגרף מתחיל מ-2014, ניתן בהחלט להתרשם מן ההשפעה העצומה של התופעה. בעמודות הבהירות אנו רואים את כמויות הכסף שהושקעו על ידי החברות בקניות חוזרות (במיליארד דולרים) מול מה שמשקיעים היו מוכנים להשקיע באותה תקופה (העמודות הכהות יותר). אין ספק ששנת 2020 תהיה קצת שונה, עקב האילוצים ההוניים של החברות המסחריות ממשבר הקורונה אבל התהליך שהיה עד שנה זו בהחלט מבטא את המגמה בנושא הזה.
מיד תשאלו: למה עושים זאת בכלל, ומדוע זה כדאי? זה די פשוט להסביר. קניות חוזרות של מניות מן השוק מקטינות את כמות המניות הנמצאות למסחר ושעל פיהן מחשבים פרמטרים של כדאיות השקעה. למשל, התוצאה המיידית של כמות מניות קטנה יותר היא עלייה במחיר המניה על בסיס רווחיות קבועה או עולה של החברה (Earnings Per Share). כמו כן, לכל מניה יש מיד תשואה גבוהה יותר (דיבידנד) בהינתן שכל הפרמטרים האחרים נשארים קבועים או משתפרם. ובכלל, כמות קטנה יותר של מניות מאפשר משחקי שליטה ובקרה הרבה יותר טובים כמו בקרה על השאלות לשורטים ועוד....
בגדול, הקטנת כמות מניות של חברה בשוק טובה מאוד אם וכאשר המיקרו (התוצאות העסקיות) של החברה עומד או משתפר. לכן, זו משימה שתמיד מעוניינים לעשותה, אם אפשר. וכאשר המימון לפעולה הזו זול מן הדיבידנד המשולם, על פי כמה וכמה! אגב, תזכרו שאחוז דיבידנד גבוה למניה הוא גורם מושך מאוד עבור המשקיעים ומביא לביקוש יתר של המניה. וזה מעלה גם הוא את מחיר המניה. לבעלי השליטה ולמחזיקים של כמויות גדולות במניה, זהו מצב נהדר שבו הם נהנים ממחיר מנייה עולה עקב פופולאריות המצטברת והמומנטום החדש במחיר המניה.
כאשר הגיע משבר הקורונה השתנו הדברים במקצת. שני הגורמים אשר השפיעו לטובה עבור פעולת ה-Buy Back נסוגו לאחור. במשבר הקורונה הממשל נוטה להזרים ישירות את העזרה לצרכנים (פרטיים ועסקים) ופחות בצורה הרגילה (QE) המגיעה דרך הבנקים. זו הסיבה שסקטור הבנקים לא התאושש עד הסוף מאז הירידות הגדולות, וזו הסיבה שהמימון הקל לפעולות פיננסיות פסק בחלקו.
שנית, החברות עצמן מעדיפות לשמור יותר על רזרבות, ולא להשתמש בהן לצרכים פיננסיים וזאת עד שיעבור זעם. ראינו נפילה די קשה בכל תופעת ה-Buy Back מאז שהקורונה הכתה, וככל שהשפעותיה על הכלכלה יובהרו יותר ויותר עם הזמן, נראה לדעתי צמצום בתופעה של הקניות החוזרות. העליות בשוקי המניות מאז ה-18 למרץ (נקודת התחתית של שלב ירידות הקורונה), נבעו מסגמנטציה קיצונית של השוק למניות מסוימות (סקטור הטכנולוגיה והריחוק החברתי) אשר דחפו את המדדים, ואשר הצליחו לחזור מהר מעלה למרות ההקטנה הדרמטית באותו מנגנון הקניות החוזרות.
מאז סיום משבר הסאב-פריים, מנגנון ה-Buy Back היה חיוני להבנה של המגמה החיובית בשוקי המניות. רווחיות וצמיחה לא היו מספיקים כדי לתת את התשואות שראינו מאז ועד היום. צמצום כמות המניות, וההשפעה החיובית של זה על מחירי המניות בשוק, תרמו רבות לכך. משבר הקורונה משנה את הגזרה הזו ומאלץ חברות להיראות קצת יותר זהירות ושומרות על המזומנים. בינתיים, חזינו בתקומה מרשימה של שווקים, למרות צמצום התופעה שדחפה מעלה את המדדים בעבר. מה יגיע קודם: חזרת הקניות החוזרות או ירידה של השווקים? כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה מאז חרב בית המקדש....
עכשיו זה כבר ידוע וברור, עקב משבר הקורונה ישנו גידול בפערים החברתיים במקום צמצום הפערים. כל המידע בכתבה המלאה מאת מרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים.
סקטור אנרגיה ירוקה: האם המשקיעים שתולים תקוות בסקטור האנרגיה המתחדשת צודקים או טועים? הפניקס ניהול תיקים בכתבה על התקווה הגדולה במניות האנרגיה הירוקה.
בנק ישראל רוכש דולרים: מדוע? ומה הוא מנסה להשיג באמצעות קניית מט"ח? הפניקס ניהול תיקים במבט על הדולר-שקל, אחרי שבנק ישראל התחייב ל-30 מיליארד דולר כדי לייצבו.
ניתוח סקטור הבנקים בשוק ההון (פבר' 2021) של מרכז הידע באתר הפניקס ניהול תיקים. האם סקטור מניות הבנקים מלמד אותנו כי זוהי חזרתה של תקוות המשקיעים?
מחירי דלק גבוהים יחסית מול מחיר החשמל, יחד עם שיפור משמעותי בתשתיות ובסוללות, מביאים לשינוי בהעדפת המשקיעים ביחס למכוניות חשמליות. ניתוח שוק רכבים חשמליים.
מאז סוף 2020 ישנו מהלך של עליות במגוון סחורות מגוונות (אנרגיה, חקלאות, מתכות ועוד). הפניקס ניהול תיקים עם ניתוח הסיבות לעליות במחירים וההשפעה הצפויה על הכלכלה בהמשך
השקעות נדל"ן בישראל: הצטרפו למרכז הידע של הפניקס ניהול תיקים, המציג במאמר זה תמונת מצב עדכנית על שוק הנדל"ן והדיור, והשקעה בקרן השקעות נדל"ן בישראל.
האם יש בועת נדל"ן בארה"ב? מתי ואם תתפוצץ הבועה בכלל? אומנם הדעות חלוקות על שוק הדיור לכאן או לכאן, אבל לדעתנו כדאי לשמוע את כל הדעות כאן.
חשבתם פעם מה מידת השפעת מבצע צבאי על שוק ההון? רציתם לבדוק איך מתנהגת הבורסה בזמן מלחמה או לאחריה? כיצד השפיעו מבצעי עבר צבאיים על הבורסה בת"א? בכתבה הבאה
שוק הנדל"ן, בגלל השפעות נלוות של הקורונה, ושינוי האקלים, ולמרות היותו שוק מאוד לא נזיל, הפך להיות יותר אטרקטיבי עכשיו לעומת העבר, מול שוקי ההון הכלליים. ההסבר המלא בכתבה.
התמודדות עם סערה בשווקים. העליות והירידות הסוערות בשוק ההון יכולות ללמד אותנו לא מעט דברים, אם מצליחים להסתכל על הנושאים הנכונים. לנק' מבט ופרספקטיבה שונה, היכנסו לכתבה.
על יחסי סין טיוואן והקונפליקט הכלכלי של שתי המדינות. צוות הפניקס ניהול תיקים עם סקירה על המצב הגיאופוליטי-כלכלי ואיך הקונפליקט יכול להשפיע על כל העולם.
עקומת relative strength) RS) המכונה גם כוח יחסי היא כלי הערכה איכותי המבשר לנו על עוצמות החוזק של כוחות השוק. להבנת הנושא לעומק קראו באתר הפניקס ניהול תיקים.
המגמה בשוק הנדל"ן הישראלי נמצאת בעלייה כבר למעלה מעשור, אך ייתכן והמגמה השתנתה. קראו אודות מדדי מחירי הערים בהם נרשמו העליות הגבוהות ביותר.
המצב הגיאו פוליטי מתחילת מלחמת עזה מצטרף לקונפליקט השני הגדול בין רוסיה לאוקראינה, וישנה נגיעה לאפשרות של מחסור באנרגיה. אז מדוע מחיר הנפט יורד בהדרגה?
הזן פרטים ונחזור אליך בהקדם.
טלפון:
03-7536875
שעות פעילות: א'-ה' 09:30-17:30
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ ו/או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.