מדד הבנקים בישראל

תודה לאל! הבנקים ישרדו את המשבר אבל מה בקשר לרווחיות שלהם?

הגורמים לביצועי החסר הגדולים בין הסקטור הבנקאי, ומה שנראה כתקומה מדהימה של שוקי המניות בעולם ובארץ.

מדד הבנקים יורד בעקבות משבר הקורונה

הקדמה

האמת היא שהייתה זו הפתעה לא נעימה כל כך עבור המשקיעים בסקטור הבנקאי. מאז 1987, בה אלן גרינספאן (אז ראש הבנק המרכזי האמריקאי) הציל את השווקים מקריסה פיננסית, הסקטור הבנקאי תמיד היה אחד הנהנים המרכזיים מן הכסף שהגיע לשיקום משברים. משבר קורונה הוא שונה. הוא שונה מהרבה מאוד בחינות, אבל במיוחד מן ההחלטה של המנהיגים להעדיף, הפעם, את העם על פני המוסדיים של Wall Street וכל מרכזי ההון העולמיים. כך, ניטע היסוד של מה שאנו עדים לו עכשיו, דהיינו מצב ביצועי החסר הקיצוניים של הסקטור הבנקאי מול השוק הכללי, במיוחד מול סקטורים אחרים, כמו הסקטור הטכנולוגי, אשר הצליחו לקבוע מזמן שיאים חדשים.

גורמים מהותיים וסיבות מזדמנות

מעבר לשוני המהותי בחלוקת המזומנים שהוזכר זה עתה, ישנם גורמים נוספים לבעיה של הסקטור הפיננסי בכלל, ושל הבנקים בפרט, בכלכלה הנוכחית. נזכור שהגענו למשבר הקורונה כאשר כבר נצפתה האטה בצמיחה הגלובלית, ושכבר דובר על שלב מיתון קל לפני שהופיע הווירוס הקטלני. מהומות האפודים הצהובים הייתה רק דוגמה בולטת לכך. כמו כן, הקורונה הגיעה כאשר החוב האישי, העסקי והמדינתי גדלו ללא הרף בגל נוסף של ניסיון הבנקים המרכזיים להימנע מאותו שלב מיתון מתקרב. אגב, העלייה בשוקי המניות של תחילת 2019 היא דוגמה מובהקת לתגובה הפבלובית של השווקים לאותה מדיניות בלתי נגמרת של הרחבות כמותיות, והדפסות תמרוץ.

כך, אין פלא שסגרים והשתקה מכוונת של משקים שלמים, גרמו להחמרה בחשש ביחס לבנקים, וזאת בקשר לשתי נקודות קריטיות עבורם: חשיפה פתאומית ומידית לחובות מסופקים בקנה מידה נדיר ומסוכן, וכתוצאה מכך קיטון דרמטי ברווחיות וצורך בגידול הלימות ההון שלהם. קרי, הסכנה שלא יחזירו להם את ההלוואות שהם נתנו, והצורך באגירת רזרבות למקרה שלקוחות ידרשו את כספם. בעולם ובארץ, תגובת קובעי המדיניות הייתה חד משמעית: גיבוי מוחלט של הבנקים ביחס לסכנת חדלות הפירעון (פשיטת רגל), ובניית מנגנונים של דחיית חובות צרכנים כדי להקל על לקוחות הבנקים. כך, הבנקים יכלו להיות רגועים ביחס לאלמנטים הבוערים ביותר. אבל מה לגבי הרווחיות שלהם? זו, כבר בעיה אחרת.

עקב אכילס של המערכת הבנקאית

לא משנה כמה רגולציה תחול על עסק או סקטור, כאשר הוא נכנס לבעיה של צמצום בהיקף המחזור וברווחיות העסקאות, ביצועיו יפגעו. המשקיעים הבינו זאת כאשר החלה תקומת השוק, מיד אחרי המכה היורדת הראשונית של פברואר-מרץ. אמזון ו-זום נהנות מן הקורונה, אבל סה"כ העסקים הבנקאיים אינם כאלו. להלן מוצגים שני גרפים יומיים מעניינים. הראשון מגיע מחו"ל, והשני מן הארץ. תחילה, כמה מילים על מה שנראה בחו"ל. לפניכם השוואה של מדד המניות הכללי העיקרי בארה"ב, מדד ה-s&p500 (עקומה כחולה) עם קרן סל מובילה של סקטור הבנקים באמריקה (KBE) (עקומה סגולה) (בעזרת מערכת יאהו פייננס):

מדד ה- S&P500 לעומת מדד הבנקים

הגרף מתחיל בדיוק בראשון לינואר 2020, וניתן להבין את ההבדל בביצועים בין שני הנכסים הפיננסיים האלו. ומה בארץ? להלן גרף מן הבורסה בת"א, אשר מציג את מדד הבנקים מאז קיץ 2019:

גרף שערים למדד הבנקים ומניות הבנקים בשנת 2020

אם תעשו את התרגיל גם עבור הבנקים באירופה ובאסיה תגיעו לאותה מסקנה ממש. אז מה קורה כאן? עקב אכילס של הסקטור נמצא בשילוב של הסכנה לצמצום משמעותי ברווחיות העסקית (כאשר ביטחונם מובטח כאמור), יחד עם אותה הפתעה, שהכסף להצלת המצב אכן מוזרם ישירות לנזקקים, ולא דרכם. שינוי אשר מונע מהם לגזור קופון, ולמלא את כיסם על חשבון משלם המיסים הגלובלי. הדבר חמור עוד יותר בגלל שאי אפשר היה לעשות אחרת! פוליטית, הצלת בנקים ומוסדות פיננסיים, ולא אזרחים ישירות, פשוט לא הייתה מתקבלת שוב בציבור. יודגש שוב כי אופן הזרמת ההון להצלה מן המשבר הוא השינוי המשמעותי והמהפך האמיתי. לכן, הפסימיות גדולה.

עתיד וסיכום:

ישנה אמרה ישנה הטוענת שאין שוק הון בריא ללא סקטור פיננסי (ובמיוחד בנקאי) שוקק חיים. זה היה נכון, וכנראה יהיה נכון בעתיד, אבל תחת מגבלה אחת: זה נכון בזמני כלכלה "רגילה". כרגע, הפעילות העסקית של המון חלקים בכלכלה מנוהלים תחת השפעה קשה של גובה התחלואה והחלטות רפואיות במקום שיקולים עסקיים טהורים ומדיניות כלכלית סדורה. אנו חיים בתקופה שבה החובות והגירעונות אינם חשובים כמעט בכלל, ובה הכול נדחה ל"אחרי שנמצא את החיסון". כעת, מחולקים מענקים ועזרה למיליוני מובטלים חדשים, אשר היו עד לא מזמן, חלק אינטגראלי ממנוע הצמיחה הגלובלי (תחשבו על כל ענף התיירות-תעופה העולמי).

בסביבה כזו, למדינות הייתה חובה אחת: לדאוג לזה שלא תהיה תופעה של בהלה על הסניפים (Bank Runs) ובכך להבטיח את קיומם של הבנקים. הדבר נעשה, אבל לא יותר מזה. ומה באשר לגובה הבונוסים? אם בכלל יהיו כאלו, זו כבר בעיה אחרת. גם מה שיקרה לבעלי המניות מקבל חשיבות משנית בעיני הפוליטיקאים. נראה כי הגיע הרגע של חלוקת כספים המונית ולא סדורה (הרבה פחות אצלנו), במקום חלוקה דרך צינורות המוסדות הפיננסיים (כמו במשבר 2009). זהו השינוי הגדול, יחד עם ההאטה הממשית בפעילות המשקית. עד שלא נחזור לשגרה שלאחר החיסון-תרופה, קשה לראות סיבה לשינוי מהותי בנוף הסקטור הבנקאי הסובל.